ושוב 390628
גדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 12/6/2006, 13:23
"עשרות פצועים בהתנגשות רכבת נוסעים במשאית שנתקעה על המסילה מדרום לנתניה"
ושוב 390629
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 12/6/2006, 13:43
באמת לא ברור מה קורה עם מהנדס הרכבת, עם ההנהלה ועם הפקחים. אי אפשר ללמוד ממנהלי רכבות ותיקים בעולם? אין שום הפקת לקחים?
ושוב 390631
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 12/6/2006, 13:52
איזה לקח אתה מציע להפיק? לאסור על רכבות לחצות כבישים? לאסור על מכוניות לחצות מסילות? לבצע קסם שבין לילה יצור גשרים בכל מפגש? לבצע קסם שבין לילה יחנך את הנהגים לעצור במפגשים?
ושוב 390633
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ב', 12/6/2006, 14:04
לא זה ולא זה ואף לא זה. יש לתכנן טוב יותר את המעברים: הרכב שנתקע היום על המעבר נתקע משום שהמעבר אינו מתאים לרכבים כאלה, משום מה. יש לשים חיישנים רגישים יותר ברכבת, כך שיגלו כל מכשול שעשוי להיות - ודאי מכשול בגודל של משאית/טנדר (לא לגמרי ברור מה זה היה). באירופה רכבות נוסעות במהירות גדולה בהרבה, יש הרבה יותר רכבות, ואין כל כך הרבה תאונות. האם מדובר בקסמים?
ושוב 390634
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 12/6/2006, 14:07
עברתי במעבר הזה (וגם במעברים אחרים) די הרבה פעמים ואין בו שום דבר לא מתאים או לא טוב. הרכב לא נתקע בו אלא נדחף אליו ע''י רכב שלא עצר.
באירופה נהגים עוצרים כשיש רמזור אדום. זה הכל.
ושוב 390648
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ב', 12/6/2006, 15:07
לפי המומחים שהתראיינו ברדיו, לפחות, חלק מהרכב היה נמוך מדי (אל תדרוש ממני הסבר, זה מה שנאמר) לצורך המעבר. לפי העדה שהייתה אחרי הרכב התקוע, הנהג השתדל מאוד להמשיך הנסיעה, אך לא הצליח בכך ונאלץ להימלט מהרכב - בשעה שהיא עמדה לפני הרמזור.
וטיעון הכמות לא התייחס למעבר ספציפי אחד, אלא לכמות הרכבות הנוסעות בכלל לעומת כמות תאונות הדרכים הקטלניות שהן נפגעות בהן.
ושוב 390653
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 12/6/2006, 15:16
יש לך סטטיסטיקה כמה תאונות יש במקומות אחרים?
לגבי תאונות קטלניות, אתה יכול להתחיל כאן:
אני לא חושב שלטיעון שלך יש בסיס.
ושוב 390658
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ב', 12/6/2006, 15:22
אולי פספסתי - לא הייתה לי סבלנות לקרוא את כל הערך - אבל לא ראיתי שם סטטיסטיקה של מספר תאונות לעומת מספר נסיעות רכבת. שלא לדבר על כך שמדובר על רכבות בכל רחבי העולם, וכולל גם את המצב מלפני 50 שנה - כשהרבה מאוד מהשכלולים הקיימים היום עוד לא היו.
ושוב 390662
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 12/6/2006, 15:34
אתה מוזמן להתמקד בשנים האחרונות. הנקודה היא, שיש לא מעט תאונות מסוג זה גם במקומות אחרים בעולם.
ושוב 390727
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ג', 13/6/2006, 9:39
לפי הרשימה, בשנות ה-‏2000, היו פחות מ-‏20 תאונות קטלניות בכל מערב אירופה (כולל אנגליה וסקוטלנד). אם תיקח בחשבון את היחס בין מספר הרכבות, הנסיעות והקילומטרים שם לעומת כאן - נראה לי שתיאלץ להסכים אתי. אגב, בצרפת לא ראיתי שנרשמה אפילו תאונה אחת.
ושוב 390734
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 13/6/2006, 10:44
אני מקוה שאתה לא חושב שזאת רשימה של כל התאונות. ישראל מופיעה בה רק שלוש פעמים בעוד שהיו הרבה יותר תאונות. מן הסתם מופיעות רק תאונות שעשו הרבה רעש תקשורתי.
לגבי צרפת:
ואני מניח שגם במקרה הזה מדובר רק בתאונות מתוקשרות במיוחד.
לפי הערך הזה: http://en.wikipedia.org/wiki/Level_crossing
בבריטניה יש 1600 מפגשי כביש-מסילה בהם נהרגו בשנים 2003-2004 18 אנשים (לא מצויין אם מדובר בנוסעי הרכבת או המכוניות או שניהם).
בקיצור, אני לא מסכים איתך עד שאראה סטטיסטיקה אמינה בנושא.
ושוב 390739
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ג', 13/6/2006, 11:15
לפי המקור שנתת לצרפת - מאז שנת 2000 מדווח על שתי תאונות קטלניות.
כמה מפגשי כביש-מסילה יש בארץ?
ושוב 390753
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 13/6/2006, 13:54
אני לא חושב שמדובר ברשימה של כל התאונות אלא, כאמור, תאונות מתוקשרות.
יש בארץ מאות בודדות של מעברי כביש מסילה (אני מעריך כ-‏250).
ושוב 390754
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ג', 13/6/2006, 14:08
כלומר, יש בארץ *קצת* פחות מפגשי כביש-מסילה מאשר באנגליה. ואולי עוד פחות משיש בכל מערב אירופה. אז גם אם מדובר אך ורק על תאונות "מתוקשרות", עדיין סביר שהייתה סיבה להיותן כאלה - דהיינו, הן היו קשות במיוחד. כלומר, סביר שאלה הלא מדווחות היו פחות קשות ופחות קטלניות. אז חשוב בעצמך מה זה אומר מבחינה סטטיסטית.
ושוב 390759
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 13/6/2006, 15:57
א. בארץ יש פחות מעברי כביש מסילה מאשר באנגליה (ואולי פחות מאשר בכל מערב אירופה?).
ב. ברשימה הנ"ל מופיעות תאונות מתוקשרות, ולראיה, היו בארץ תאונות נוספות בהן נהרגו נהגים שעלו על המסילה והן לא נמצאות ברשימה.
ג. איך לעזאזל אפשר להסיק מזה משהו סטטיסטי?

נחזור רגע לטענות המקוריות:
1. בישראל לא מפיקים לקחים בניגוד למקובל בעולם.
2. המעברים לא מתאימים.
3. באירופה אין כל כך הרבה תאונות.

אף אחת מהטענות הנ"ל לא גובתה באופן כלשהו, אבל אני לא רוצה להתמודד עם הטענה השלישית, כי אין לי מידע שיכול להראות אחרת. גם אם הטענה השלישית נכונה, עדיין יתכן שהיחס של תאונות רכבת->מכונית בין ישראל ובין אירופה דומה ליחס של תאונות מכונית<->מכונית או מכונית->הולך רגל בין ישראל ובין אירופה.
במילים אחרות, בישראל אולי יש יותר תאונות רכבת, אבל זה לא נובע מכך שיש כאן הרבה מעברי כביש-מסילה או מכך שהמעברים לא מתוכננים טוב או מכך שהרכבות בישראל נוסעות במהירות מופרזת. זה נובע מתרבות הנהיגה של הישראלים.
ושוב 390767
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ג', 13/6/2006, 16:53
א. בדיוק כפי שאמרתי. וכיוון שכך - וכיוון שמדובר על תאונות במקום מסוג זה בדיוק - נראה לי שבכל זאת מתעוררת התהייה אם המעברים האלה בארץ מתוכננים כראוי. לפי המומחים ששמעתי בתקשורת, נראה שלא לגמרי.
ב. בעניין זה כבר הסכמנו, אני רק טענתי שאפשר (אולי) להסיק ממספר התאונות "המתוקשרות" למספרן - ובעיקר לאופיין - של אלה הלא מתוקשרות.
ג. לא אמרתי שאפשר להסיק משם משהו סטטיסטי. הלכתי על הלינקים ש*אתה* הצעת לי בתור התחלה של התייחסות סטטיסטית.

1. את זאת לא טענתי כלל. טענתי הייתה שבישראל אין מפיקים לקחים *מהנעשה בעולם*, וביתר דיוק, מהנעשה במדינות המפותחות.

ולשורה התחתונה: *ייתכן* שזה נובע מתרבות הנהיגה של הישראלים. ייתכן גם שלא.
ושוב 390900
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ד', 14/6/2006, 17:30
טוב, ייתכן *מאוד* שמדובר בתרבות הנהיגה של הישראלים. היום נערך מבצע ממוקד של המשטרה סביב מעברי כביש-רכבת. מפקד מש/טרת התנועה סיפר ברדיו שנתפס, בין השאר, נהג "אוטובוס זעיר" (אינני יודעת מה זה) שעבר שם באור אדום - לאחר שלפני חודש (1) נתפס בדיוק על אותה עברה, נקנס ב-‏800 שקל ורשיונו נשלל לחודשיים.
ושוב 390902
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/6/2006, 17:37
"אוטובוס" – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס.

"אוטובוס זעיר" – אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד חמישה עשר נוסעים בנוסף לנהג.
(2) מותקן בו מרכב תקני.
(3) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג ואם הוא מוגן נגד ירי – משקלו הכולל המותר לפני המיגון לא עלה על 4,000 ק"ג.
(4) הוא מצויין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי העניין.

בקיצור, אוטובוס זעיר - שלב בין המיניבוס לוואן - רכב של נהג + 14 נוסעים.
ושוב 390905
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/6/2006, 17:44
תודה.
תמונה שווה אלף מילים. 390911
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/6/2006, 18:02
אני חושב שהכוונה לזה:
ושוב 390636
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 12/6/2006, 14:14
ודרך אגב, במעבר הספציפי הזה עוברות בכל יום מעל 170 רכבות נוסעים ועוד רכבות משא, כך שטיעון הכמות לא נראה לי רלוונטי.
ושוב 390701
אייל מולד(ר) • בתשובה לeasy יום ג', 13/6/2006, 0:17
אפשר:
- להרחיב את טווח הבטחון במעבר (השטח שבין שני המחסומים).
- לבנות גשרונים (ברוב המעברים מספיקים גשרונים פשוטים מאוד)
- לבנות במסילה וברכבות מנגנוני בלימה אוטומטיים (שאם לא יביאו לעצירה מלאה, לפחות יאטו, יפחיתו את הסיכוי לירידה מהפסים ויתנו למכונית יותר זמן לברוח)
- להגביל את מהירות הרכבת באזורי מעברים
- לשים bumperים על הכביש לפני המעבר כדי לחייב נהגים להאט.
- לשים פגוש זוויתי בקדמת הרכבת שיעלה את הסיכוי להסיט מכשולים הצידה.
ושוב 390724
easy • בתשובה לאייל מולד(ר) יום ג', 13/6/2006, 9:20
- כבר היום יש מספיק מקום למכונית שלמה לעמוד בין המחסום למסילה בלי שהיא תיפגע. לדעתי זה מספיק.
- בבנימינה ההפרדה המפלסית מתעכבת כבר יותר מ3 שנים בגלל ועדת התכנון. אתה חושב שגשרון יצליח לעבור את המשוכה הזאת יותר בקלות מאשר גשר? אני בספק. אל תשכח שגשר מעל מסילה צריך לאפשר לרכבת לעבור מתחתיו ולהשאיר מקום לחישמול המסילות שאמור להתבצע בשנים הקרובות. גשרון לא יאפשר זאת. אם אתה רוצה לשנות את גובה המסילה (ע"י חפירה או גשר מעל הכביש) אתה צריך להתחיל את העבודות במרחק של מאות מטרים מהמפגש בגלל מגבלת השיפועים של המסילות (2-3 אחוזי שיפוע בלבד).
-יש כבר היום מנגנוני בלימה אוטומטיים במקרה של חציית רמזור אדום. הבעיה היא כרגיל בזיהוי מצב שדורש בלימת חירום. בתאונה האחרונה הנהג החל לבלום כ-‏300 מטרים מהמפגש. זה לא ממש עזר. גם המערכת המתוחכמת ביותר לא תוכל להתמודד עם נהג שחוצה מפגש 20 שניות לפני שהרכבת מגיעה.
- הגבלת מהירות היא בעייתית. רכבת מאיצה ומאיטה לאט יחסית והפחתת המהירות בכל מפגש תוריד באופן ניכר את המהירות הממוצעת ותאריך את זמני הנסיעה בהתאם. אפשר באותה מידה לוותר על הרכבת כאמצעי תחבורה חלופי לרכב פרטי. אני רוצה לציין שגם במדינות עם רכבות שנוסעות במהירויות של 300 קמ"ש יש מפגשי כביש - מסילה.
- אפשר לשים במפרים בכבישים מסויימים, אבל בכבישים מהירים וראשיים (למשל, כביש 44 ת"א-רמלה) יש לך סיכוי טוב לגרום לנהגים לאבד שליטה ב100 קמ"ש.
- לקטרים אין קדימה ואחורה - הם פועלים בשני הכיוונים וסיבוב שלהם הוא פעולה לא טריוויאלית (כמעט כתבתי טרנספורמציה לא לינארית). הצמדת פגוש לצד אחד שלהם תמנע את חיבור הקטר לרכבת בצד בו מורכב הפגוש ותצריך סיבוב של הקטר - דבר שיכול להעשות כיום במספר מקומות קטן מאוד וכרוך במורכבות לוגיסטית לא קטנה.
ושוב 390738
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לeasy יום ג', 13/6/2006, 11:12
ממה שהבנתי הרכב שהתנגש ברכבת נדחף למסילה על ידי רכב אחר שהתנגש בו מאחורה, וזה לאחר שהוא עצר כהלכה. אם כן, אולי יש מקום להוסיף עוד מקום בין המחסום למסילה?
ושוב 390752
easy • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ג', 13/6/2006, 13:53
ממה שאני הבנתי הוא פגע תוך כדי חציה ברכב שבא ממול, הסתחרר ונתקע על המסילה.
נראה לך הגיוני, שרכב עמד ולפתע נפגע מאחרו ע"י רכב אחר בעוצמה כזאת שהוא שבר את המחסום ועף קדימה כ-‏5 מטרים, ולנהג לא קרה כלום?
ושוב 390755
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ג', 13/6/2006, 14:14
''הסניגור טען כי מרשו ''לא עבר כל עבירה של חציית מסילת ברזל כשאור האדום דולק או כשהמחסום הורד, אלא רכבו הגיע אל פסי הרכבת לאחר שנהדף על-ידי רכב אחר ובעקבות תקלה מכנית בגלגל הוא לא יכול היה להזיז את הרכב''.''
(ווי נט).
ושוב 390758
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 13/6/2006, 15:44
"מחקירת התאונה עולה כי סמוך לצומת מחסום הרכבת נסעו שתי מכוניות, טנדר איסוזו וטנדר מסוג פולקסוואגן, זה מול זה. המכוניות התנגשו דופן אל דופן, וכתוצאה מכך נזרק רכב האיסוזו והסתובב עד שנעצר על הפסים."
ושוב 390766
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ג', 13/6/2006, 16:39
נו, איך נצליח להגיע להבנה אם איננו קוראים אפילו את אותו ווי-נט?:)
ושוב 391017
האיל הנקוד • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 15/6/2006, 14:57
לקפץ או להשעיל, אחת היא על קרקע הנהר
ושוב 390764
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לeasy יום ג', 13/6/2006, 16:18
מכיוון שלמרבה השמחה טרם השתתפתי באירוע דומה או ראיתי כזה, אין לי מושג.
ושוב 390809
אייל מולד(ר) • בתשובה לeasy יום ג', 13/6/2006, 21:17
- ככל שמגדילים יותר את המרחק, הסיכוי לתאונה כזו פוחת
- אני לא מדבר על גשר מפואר כנהוג במקומתינו אלא על גשרון קטן (אולי אפילו חד-סטרי) עם שיפוע של 45 מעלות בעליה ובירידה, כפי שנהוג בספרד למשל. מבחינת היקף העבודה זה קצת יותר מגשרון להולכי רגל. אין בכלל דימיון להפרדה מפלסית שזה פרוייקט מורכב יותר בסדרי גודל. ובוודאי שלא אמורים לעשות גשרון בכל מעבר, אלא רק במקומות שזה פשוט מבחינה תכנונית.
- הגבלת מהירות - ברור שזה לא רלבנטי ברוב המעברים. אז מה?
- מנגנוני בלימה אוטו' ובמפרים לא עובדים בכל המקרים - אז מה?
- פגוש יכול להיות ניתן להרכבה ולהסרה.

הפואנטה היא שברור שאין שום פתרון קסם המכסה את כל המקרים (או אפילו את רובם) אבל יש המון מנגנוני בטיחות די פשוטים שניתן לחשוב עליהם, כאשר כל אחד מפחית את הסיכוי לתאונה קטלנית או את הנזק מתאונה כזו.
ושוב 390821
easy • בתשובה לאייל מולד(ר) יום ד', 14/6/2006, 1:02
ככל שמגדילים את המרחק, הסיכוי של מכונית להתקע בין המחסומים כאשר הם יורדים גדל, שלא לדבר על מה שיקרה בזמן פקק, מה שקורה בלא מעט מפגשים כבר היום (לדוגמה, צומת עד הלום באשדוד, דרך פנחס רוזן בת"א).
גשר כזה נראה לך בטיחותי למכוניות שעוברות עליו? אחרי התאונה הראשונה ישאלו מי אישר לבנות גשר כזה. אני מתקשה גם להבין איך הרכבות בדו-קומתיות יעברו מתחתיו, שלא לדבר על מקום לחוטי החשמל, במהרה בימינו אמן.
הגבלת מהירות במקומות מסויימים חלה כבר היום, יתכן שצריך להגדיר מחדש רמות סיכון ומהירויות מותרות במקומות מסויימים. בכל מקרה, זה לא פתרון לבעיה.
מערכות בלימה אוטומטיות, כאמור, קיימות כבר היום. לדוגמה, חלק מאמצעי האיתות של הרכבת לא מאשרים מעבר (אור אדום) אם מחסום של מפגש עם כביש שנמצא מאחוריהם לא נסגר. (לדוגמה - בתחנת בני ברק לכיוון ת"א יש סימנור שלא מאפשר מעבר כל עוד לא סגרו את המחסום שבדרך פנחס רוזן) אם רכבת תנסה לעבור את הסימנור כשהוא אדום היא תיבלם אוטומטית. מן הסתם ניתן ליעל את המערכת כדי שתמנע גישה אם יש הפרעה לתנועה במפגש, הבעיה היא מה אם הרכבת כבר עברה את הרמזור (שצריך להיות במרחק בלימה מהמפגש) ואז נכנס רכב.
במפרים בפרוש יהוו אמצעי יעיל במפגשים מסויימים (למשל בית יהושע) ואני בעד להשתמש בהם במקומות כאלו.
אני לא מהנדס ולא יודע מה המשמעות של פגוש שמורכב ומפורק מבחינה בטיחותית והאם היצרן יסכים לביצוע שינוי כזה במבנה הקטר. אם כבר, אולי כדאי להרכיב כרית אוויר מתנפחת בחזית הקטר שתנופח במצבי חירום.
בשורה התחתונה, אני בטוח שניתן לבצע פעולות שיגבירו את הבטיחות. השאלה היא מה העלות ואם לא עדיף להשקיע את הכסף במקומות המסוכנים באמת (מפגשי כביש - כביש).
ושוב 390823
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ד', 14/6/2006, 1:16
התשובה לשאלתך האחרונה צריכה גם לקחת בחשבון שיקולים כלליים יותר לגבי השקעה בפסי רכבת לעומת השקעה בכבישים, ומה יש לעודד יותר - רכבות או רכבים פרטיים.
ושוב 390828
אייל מולד(ר) • בתשובה לeasy יום ד', 14/6/2006, 1:55
- אז נניח שנתקע רכב בין המחסומים. זה לא משנה כל עוד הוא לא על המסילה. מה שחשוב זה הגדלת טווח הבטחון.
- הגבלת מהירות זה בוודאי לא "פתרון לבעיה", שום אמצעי הוא לא פתרון כזה.
- צומת בהגדרה זה דבר מאוד לא בטיחותי, ובמקרים רבים מאוד, גשר צר ותלול הוא בטיחותי בהרבה מצומת כביש-רכבת.
- רכבות דו-קומתיות הן בגובה פחות מ-‏5 מטר, זה אומר שהגשר + ספייר לחוטי חשמל יכול להיות 6 מ', שזה בכיף בליגה של גשרונים להולכי רגל. שלא לדבר על זה שלא בכל מסלול עוברות רכבות דו-קומתיות.
- לגבי מה קורה שרכבת עוברת את הסימנור - מבצעים בלימה כדי שההתנגשות תהיה במהירות יותר איטית.

השורה התחתונה שלי, היא שקיימים הרבה אמצעים טכניים פשוטים (ואני לא מהנדס, אני מניח שיש רבים ופשוטים יותר) שניתן להפעיל תוך פרק זמן קצר יחסית, כדי להפחית את הסיכון. שוב, זה לא אומר שיש אמצעי קסם נטול בעיות וסיבוכים משלו שמתאים לכל סיטואציה. זה הרי נכון כמעט לכל אמצעי בטיחות (גדר הפרדה, שוליים, באמפרים, כרית אוויר).
ושוב 390803
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לאייל מולד(ר) יום ג', 13/6/2006, 20:18
ככל שיימצא פתרון טכני מוצלח יותר שיאפשר לרכבת לעצור/להאט ולהימנע מהריגת הנהג, כך זה יעודד יותר את הנהגים העוברים באדום ופורצים מחסומים, מה שכבר עכשיו מסתמן כמכת מדינה. והתוצאה היא שאלפים תמימים (נוסעי הרכבת) יסבלו (עיכובים) בגלל פורעי חוק מעטים.

אם במקרה הזה הנהג היה חף מפשע, זו טרגדיה, ואולי יש עוד אירועים טרגיים כו מכונית שחצתה בזמן טוב ונתקעה על הפסים - אבל האם יש מספיק ארועים כאלו כדי להצדיק השקעה עצומה במניעתם (לעומת, נניח, שיפור תשתיות בכבישים בעייתיים)?
דילמת הקרונית 390725
סמיילי • בתשובה לeasy יום ג', 13/6/2006, 9:27
בעקבות ההצלחה הפנומנלית של שר התחבורה בתפקידו הקודם, הייתי מציע לו להכיל את אותו הגיון גם על הבעיות בתפקידו החדש. באופן ספציפי, עבור המלחמה בתאונות רכבת-רכב, הייתי מציע:

א. לצייד כל רכבת בתותח מאסיבי שיכוון קדימה. במידה ונהג הרכבת רואה רכב תקוע, הוא יכול להפציץ את הרכב על יושביו. לא רק שזה יעזור לבלימת הרכבת (בגלל ההדף) ויעיר את יושביה, זה גם יצמצם את המאסה של הרכב, ולכן יקטין גם את עוצמת ההתנגשות, מה שיוריד את גם את מספר הנפגעים, וגם את הסיכוי להפגע.

ב. לחלק בזול מכוניות פיאט, לכל האזרחים שיהיו מעוניינים בכאלה.

ב. בגלל שבעל הרכב שייך לקולקטיב הידוע בשם "נהגי איסוזו" יש להפציץ את מנהיגי הקולקטיב, עד שיפעילו לחץ על חברי הקולקטיב לנסיעה זהירה.

ג. כמו כן, יש לפגוע כלכלית (ואולי אפילו פיזית) בחברי הקולקטיב כולם, על מנת שיפעילו לחץ על הנהגים המסוכנים ששיכים לקולקטיב ויפסיקו את הנהיגה המסוכנת שלהם.

ד. אפשר גם לנתק את חברי הקולקטיב "נהגי פיאט" מהרכב שלהם.

ה. במידה וכל הפתרונות האלה לא יעבדו, יש להפציץ את השטחים הפתוחים ליד בית יהושוע, ולדבר בטלויזיה באופן נחרץ וחד משמעי.
דילמת הקרונית 390728
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי יום ג', 13/6/2006, 9:45
אני מקווה מאוד שהוא לא קורא את האייל. יש לי חברים עם פיאט.
ועוד בכתבה בהארץ 390667
האיל הנקוד • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 12/6/2006, 16:40
בחודש מאי הוגשו למשטרה יותר מ-‏150 תלונות על נהגים שחצו מחסומי רכבת באור אדום
ב-‏2005 נשברו 950 מחסומים בידי נהגים, ובממוצע נשבר כל מחסום בישראל ארבע פעמים.

אין פלא.
ועוד בכתבה בהארץ 390697
איש המרק • בתשובה להאיל הנקוד יום ב', 12/6/2006, 22:39
מנהל הרכבת התראיין היום ואמר שתפקיד ה"צופה" הוא בכלל לא להזהיר את הרכבת‏1, אלא להגיש תלונות כנגד נהגים החוצים את הפסים בצורה לא חוקית, "על מנת למגר את התופעה"(הציטוט מזכרוני הקודח).

‏1 כלומר הוא יזהיר אותה אם יהיה צורך אבל לא בשביל זה הוא שם, וספק אם האזהרה שלו יכולה לעזור.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות