|
||||
|
||||
אדי נתן נדבה לאיזה ארחי פרחי. והאנק רירדן תמך ביד רחבה בכל מיני מטרות חסרות פשר שאחיו ההולך בטל בקש ממנו לתרום להן (ועוד בעילום שם). |
|
||||
|
||||
שני המקרים האלה הם בגדר דוגמה *שלילית*: כשאדי ווילרס נותן כסף לקבצן בהתחלת "מרד הנפילים" זה בא, להבנתי, כדי להצביע על חוסר-החשיבות המוחלט שיש למתן הכסף, חלק מסממניה השליליים של התקופה. אדי חש אדישות על כך שפיזר את כספו, וגם הקבצן אינו חש שימחה על קבלת הכסף. אצל האנק רירדן, הצורה בה הוא תומך באחיו הפרזיט היא חלק מהתסבוך הפסיכולוגי שלו, שמתבטא גם בנישואים לליליאן וכו'. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהדוגמה המייצגת לתפיסה של ראנד את איך שצדקה אמורה להיות (''תנו להם חכות ושידוגו בשבילי'') היא דווקא ב''כמעיין המתגבר'', עם רוארק והפסל (ב''מרד הנפילים'' יש לה מקבילה בסצינה שבה דאגני מציעה ל''מוכר הנקניקיות'' לעבוד אצלה). אגב, עד כמה שאני הצלחתי להבין את התפקיד של אדי אצל ראנד, זה להיות האהבל שמציית בטעות לחוקי העולם במקום לחוקי ג'ון גאלט, ובסוף נדפק. |
|
||||
|
||||
יש שם סצנה שבה דאגני שוכרת מחפש-עבודה שעבד 19 שנים (או משהו כזה) במפעל מכוניות שנסגר. כשאני חושבת על זה, לתת לנזקק חכה, טוב יותר מאשר לתת לו דג (כל עוד אתה מוודא שהיא ישאר בחיים מספיק זמן כדי לדוג). אדי לא מספיק מתוחכם כדי לציית לחוקי גאלט, וגם לא ממש מציית לחוקי העולם. כל בר דעת היה נוטש את ה'שביט', במקום להשאר איתו בטיז אל נבי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |