בתשובה לדובי קננגיסר, 25/05/06 21:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי אמר לך שפרץ ביקש? רשום "שפרץ ואולמרט אישרו", מה שמראה את מרחב התמרון הקטן מאוד של פרץ. שאולמרט מבקש לאשר ביחד איתו כל פרט כזה. ומי אמר לך שאבו מאזן ישתמש בנשק נגד הניה? אבו מאזן עושה הכל כדי לחזק את הניה והקו שהוא מוביל, החל מההחלטה לקיים את הבחירות, דרך ההחלטה לאשר את הקואליציה, לאשר את הכוח הצבאי של החמאס, להעביר לחמאס סמכויות שהוא לא העביר בחיים קודם לאבו עלא ועוד ועוד. כדי לבדוק האם המהלך משתלב או לא, בודקים גם ביטויים של פוליטיקאים אחרים, וראה מה אומר על המהלך שטייניץ (בדלן אף הוא): "מי שייתן נשק לרשות נותן לגיטימציה לעולם כולו להעביר לה גם כסף" לגבי מה יראה לי באופן חד משמעי שטעיתי לגבי פרץ? קצת קשה כרגע, כי הרבה ממה שהוא עושה זה בשל המיקום הלא נוח שלו, אבל אם הוא יציע משהו שבמחינה כלכלית מתפרש כתמיכה מעשית בכיוון שוק חופשי, זו תהיה התחלה טובה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר דובי צודק - התבטאויות של פוליטיקאים כן משמעותיות (בניגוד למה שאומרים הבלגניסטים), אבל רק כשהן תומכות בעמדות המופרכות הללו מראש. כן. כבר גיבשתי עמדה לגבי התיאוריה הביזארית הזו, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיבשת דעה מול איש קש. הניתוח מייחס משמעות רבה לכל ההצהרות של פוליטיקאים, כי זוהי אחת מהדרכים העיקריות העיקרית שלהם להשפיע. מה שצריך לשקלל (ודובי לא טורח לשקלל זאת) הוא גם את ההקשר של כל התבטאות. יתרון שלי על דובי בניסיונות לניתוח על פי השיטה הוא שאני לא מתחיל עם פרץ ללא ידע מוקדם. אם הייתי צריך לנתח האם פרץ משתלב או בדלן רק על סמך הצהרותיו בימים האחרונים, אין ספק שהייתי מבולבל מאוד, ולא יכול להגיע למסקנה חד משמעית. מאחר ואני מאוד בטוח בשלב זה בשיוכו של פרץ, אני מראה לדובי למה מה שפרץ עושה בעצם אינו סותר את הקו הבדלני שלו, או שהוא בחירה של ''הרע במיעוטו'' אל מול הלחץ בו הוא נמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל זה בדיוק מה שאני אומר - שהניתוח שלכם מתבסס על דוגמה. מרגע שקבעת מה עמדתך הדוגמתית לגבי אדם מסויים, אתה תוכל להדגים איך כל פעולה או התבטאות שלו מתאימה לדוגמה. היפה הוא ששני בלבניסטים שיגבשו, במקרה, עמדות הפוכות באשר למיקומו של פוליטיקאי מסויים, יוכלו לתת הסברים הפוכים כדי לתרץ כל מהלך של אותו פוליטיקאי. אגב, אני לא צריך להתאמץ בכלל כדי להחליט אם מישהו הוא בדלן או משתלב (לפחות לשיטתך, אני לא בטוח אם ערן בילינסקי מסכים איתך) - סוציאליסטים הם בדלנים וקפיטליסטים הם משתלבים. זו כל התורה כולה, ולא צריך להתאמץ רגע אחד כדי להבין מעבר לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניתוח אינו מבוסס על דוגמה. ניתוח של כל פוליטיקאי מבוסס על הרבה תצפיות לאורך זמן, עד שאפשר לקבוע בוודאות את עמדתו. לא כל פוליטיקאי הוא בעל מצע שיווקי מובהק התואם לעמדתו הכלכלית האמיתית כמו פרץ, וזה גם לא כל כך טריוויאלי היה (בשבילי לפחות) להגיע למסקנה, לאחר מספיק תצפיות, שמשתלב זהה לתומך שוק חופשי. למשל, קח את בוש - לכאורה (מבחינת תדמית) - ה"אבא" של הקפיטליסטים. בפועל - בדלן לעילא ולעילא. אבל לאחר שקבעתי באופן שמספק את השיוך של פוליטיקאי, כבא קל יותר לזהות ולהסביר את מטרותיו ומעשיו, ולכן אני אהיה "דוגמטי" בשפה הדובית הצבעונית, או בשפה פשוטה יותר - *עקבי*. לגבי מה שני בלבניסטים יעשו, או כמה בלבניסטים צריך כדי להחליף מנורה, תשמור לדיונים אחרים (אתה כמובן יודע שזה איש קש - אני לא בטוח שיש כאן איזושהי אי הסכמה על השיוך שהיצעתי, ואני מזמין אחרים שמכירים את שיטת הניתוח לתקן אם הם רוצים בכך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמון. (וליברמן עדיין בחוץ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתלב. (לא לאורך זמן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן לא מסכים איתך. (בינתיים אולמרט מסתדר יופי, וליברמן בכלל לא בתמונה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמון בדלן גם לפי חוג-אורנים, אם אתה מקבל ש"בדלנים=פיננסרים". שיואו, הרבה יותר כיף לנתח בלבניסטים מפוליטיקאים. בינתיים אהוד יערי הוא המשתלב המוצהר הבכיר ביותר. האם קיימים גם בדלנים מוצהרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את הניתוח הזה של חוג אורנים. נראה לי שביצעת כמה קפיצות לוגיות מוזרות כדי להגיע לשם. אין "בדלנים מוצהרים" או "משתלבים מוצהרים". היתרון של עיתונאי משתלב/בדלן שאינו מציג עצמו ככזה הוא יתרון "חוות הדעת האובייקטיבית-מקצועית", למרות שברבות הזמן ניתן לזהות קו מנחה בולט למדי אצל רבים מהם (אי אפשר לטעות למשל, במר "שלא יעבדו עליכם" המשתלב, דן מרגלית ואמנון אברמוביץ' הבדלנים) ויש עוד ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמון הוא תומך-הון-פיננסי לפי חוג-אורנים כי בפגישת חוג-אורנים שנערכה במכללה כשלושה ימים לפני הבחירות להסתדרות הסכימו הנוכחים להלחם בחורמה בנסיון ההשתלטות (המוצלח, בדיעבד) של ההון-הפיננסי, באמצעות רמון, על ההסתדרות. אין לי מראה-מקום מדויק אבל זה פורסם בהרחבה בכתבה במוסף סוף-שבוע של אחד העיתונים הגדולים בזמנו, ואני זוכר את הפרטים האלה די במדויק. אהוד יערי ידוע כאיש אורנים (לפי אותה כתבה, אם כי את זה אני זוכר במעט פחות ודאות), והתנגד להסכם אוסלו (''עשה פרצוף חמוץ'') על רקע זה. מעבר לזה, אתה לוקח אותי יותר מדי ברצינות. אני לא בלבניסט ולא מנסה להיות בלבניסט, וכל העניין הזה מאוד משעשע אותי. התכוונתי שמבחינתי כל נסיון לנתח פוליטיקאים אך ורק באמצעים בלבניסטיים נכשל, ומה שנותר לנו הוא לנתח את הבלבניסטים באמצעות אותם כלים עצמם. כמו שדובי אמר, עצם ההצגה של ''משתלבים'' כתומכי יציבות ופריחה כלכלית תומך, אידיאולוגית, במשתלבים, ולכן היחידים שאנחנו יודעים בוודאות שהם משתלבים הם הבלבניסטים (והאורניסטים) עצמם. אהוד יערי הוא, ככל הידוע לי, בעל ההשפעה הרבה ביותר מבין האורניסטים למיניהם, ולכן מבחינתי הוא בכיר המשתלבים. מה שנותר לנו הוא לברר אם יש גם בדלנים בעולם, כלומר אנשים שידוע לנו שמכירים את הדיכוטומיה בדלן-משתלב אבל נוקטים בעמדה הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבור שאתה שוגה מאוד בפיסקה הראשונה. לגבי פסקתך האחרונה: מדוע נראה לך שהניסיון נכשל? האם ניסית? האם למדת את שיטת הניתוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפסקה הראשונה: טוב. אני יכול לזכור רק מה שאני יכול לזכור. אבל תמיד אתה הרי יכול לומר שאורניזם הוא מיושן, והבלבניזם הוא שיפור לעומתו. הנסיון נכשל כי רמון אכן נבחר להסתדרות בסופו של דבר, למרות שהם הסכימו להלחם בזה. יכול להיות שמאוחר יותר האורניסטים ניצחו במלחמה, למרות שהפסידו בקרב הבחירות, אבל מכיוון שאני לא רואה עדויות לזה שבאמת יש מלחמה (בעוד שקרב ללא ספק היה), זה לא ממש מעניין אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה ששמעתי על אורנים, אני לא חושב שהוא "מיושן" או שונה בהרבה (חוץ מהטרמינולוגיה) משיטת הסיווג הבלבני. בשל כך אני סבור פשוט שאו שזכרונך מטעה אותך, או שאותו חוג אורנים, שהוא חוג *פוליטי* ולאו דווקא אקדמי, ביצע במקרה הנ"ל משחק פוליטי מסויים. אודה לך אם תוכל להביא איזשהי הפניה למעורבות זו, מאחר ולא מצאתי כלום בחיפוש ברשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, זה היה לפני איזה 10-15 שנה, ולא מצאתי ארכיבים. העניין שלי בפרשה הוא בדיוק כמו שאמרת: לברר את האג'נדה הפוליטית של חוג אורנים וממשיכיו. אבל מה, בעצם, ההתנגדות שלך? הרי גם ערן בילינסקי, אם זכרוני אינו מטעני, משייך את רמון לבדלנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנגדות שלי היא בשל העובדה שאני מסווג אותו כמשתלב. איני יודע כמה מחשבה הקדיש ערן לניתוח של רמון בעבר הרחוק, וכמה הוא עדיין תומך בכך היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהקדשתי לכך יותר מדי מחשבה אז, אלא הסקתי זאת על סמך פעולה בודדת בהקשר כלשהו. לצערי איני זוכר יותר מכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, והיום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג, ואני לא מתכוון להקדיש לזה מחשבה בזמן הקרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דן מרגלית מציג עמדה משתלבת לגמרי (וגם מטופשת לאללה): http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/487/738.html תגיד, זה יהיה בסדר מבחינתך אם אני אפנה אותך מעל דפי האייל לכמה תגובות ממש ישנות שלי? אין לך מייל.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהצגת העמדה במאמר של מרגלית תורמת לחיזוק אולמרט או למשתלבים אחרים. כפי שכתבת: צורת הצגת הדברים נראית קצת מטופשת. ואתה לא צריך לבקש רשות להפנות אותי לתגובות שלך, אם אתה מרגיש שזה יחסוך לך זמן לחזור על עצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן טרם אמר דברו (ואני לא מתכוון לתגובה מ 2002 שאולי נבעה מניתוח ראשוני לא עמוק, אלא להיום). בכל מקרה, גם אם הוא בוחר שלא להשתתף בדיון, זה לא משנה את העובדה שלאחר בירור קצר ביננו היינו רואים לפי מס' נקודות בוחן מי אבחן נכון יותר, ומסכימים על כך, מאחר וקשה להתבלבל בשיוכו של פוליטיקאי בכיר כמו רמון לאורך זמן. ליברמן חזק בתמונה (אולמרט קרא לו גם היום להצטרף לקואליציה). דרך אגב - אולי אתה לא שם לב, אבל ליברמן הוא מעין "ג'וקר" של אולמרט, והוא משתמש ב"איום" של צירופו לקואליציה בעת משברים רציניים עם פרץ (כמו בתקציב). ההימור שלי מתגובות קודמות רבות הוא שמאחר ויציבות קואליציה זו תיבחן בעיקר על הכלכלה (כי אף אחד לא ממהר לצעדים מדיניים), ליברמן יצטרף אולי כבר בהצבעות על תקציב 2007. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע באיזה גלגול של הכתבה ראית חזירים (אני לא ראיתי אותם ולא שום דבר שדומה להם כמשל), אבל יש הרבה ציטוטי תמיכה בקואליציה עתידית עם ליברמן. הוא למשל אומר: "קראתי בעיון את הצעתך לכונן ממשלת חירום לאומי. כל ניסיון לאיחוד כוחות בחברה הישראלית מחייב יצירת פלטפורמה ממשלתית חדשה לגמרי, שתייצר מכנה משותף לימין ולשמאל, תייצב את המערכת הפוליטית ותחזיר את אמון העם בכנסת ובממשלה". ומהצד השני רשום בכתבת המשנה באותו עמוד: "בעבודה ובש"ס מאיימים: לא נישאר בממשלה" - ובכך שוב מגדירים את האופוזיציה האמיתית שנמצאת בתוך הקואליציה. אני מודה לך על הקישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל יהיה משטר נשיאותי, כשחזירים יעופו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו עמדת פתיחה למו"מ, שעיקרו הכרזת אולמרט על זניחת תוכנית ההתכנסות בשלב זה. שים לב שליברמן לא אומר שהתנאי הוא שישראל תהיה נשיאותית מחר, אלא שקדימה תתחייב לתמוך בקידום הנושא, מה שזה לא אומר, ובקיצור - לא רלוונטי. העיקר הוא תוכנית ההתכנסות, ואולמרט פתח את הדלת למו"מ בנושא זה, בשל הבעיה הצפויה מאוד בתקציב 2007, עליה כתבתי בתגובה המקורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפעם מתוך קדימה: בהארץ, דרך אגב, מציינים שבראון קורא אף הוא לשנות את שיטת הממשל החולה בישראל (ובכך קורץ כנראה לליברמן): זה לא אומר שהקואליציה בהכרח תשתנה פורמלית, אבל זה אומר שהקואליציה האמיתית היא בין אולמרט לליברמן ואף ביבי, כשוט על העבודה, שהיא האופוזיציה האמיתית (למרות שהינה בתוך הקואליציה הפורמלית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של ''קואליציה פורמלית'' ממש מוצלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה להגיד לי שאתה לא רואה את ההתנהגות הזו במערכת הפוליטית? שהעבודה מתנהגת כשותפה אמיתית לקואליציה? שליברמן לא מגיע ומכשכש בזנב בכל פעם שצריך לפתור משבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הניסוח שלי לא היה מספיק ברור, אבל לא היה קמצוץ של ציניות בתגובתי. אני באמת חושב שזה רעיון מוצלח שמסביר לא מעט מההתנהלות הנוכחית במערכת הפוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב שאתה מתאר הוא מצב הגיוני גם בתיאורים הרבה יותר סולידיים, כלומר שמאל/ימין, של התהליכים שהביאו אליו. מכניסים לקואליציה את העבודה, ואז אין אופוזיציה משמאל. העבודה משותקת לחלוטין מסיבות חיצוניות ופנימיות (לא היו החלטות ופעולות "שמאלניות" עד כה), ואז אין אופוזיציה מימין. צריך גם להגיד משהו על זה שהחלוקה ימין/שמאל דומה מדי לחלוקה הבלבניסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "תיאורים סולידיים"? ואיך ימין/שמאל דומה לחלוקה עפ"י בלבן, כשבאותו צד עפ"י בלבן אתה מוצא את גנדי, פרס, מופז וביילין, ובצד השני את רן כהן ואביגדור ליברמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רן כהן? זה שיזם והעביר את חוק הדיור הציבורי, הוא באותו צד של ליברמן הקפיטליסט? (תגובה זו מוכיחה שאני אף פעם לא לומד.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרענן את זכרוני: מה אומר חוק הדיור הציבורי שהעביר רן כהן? ואיך אדם אחד מעביר חוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק אומר שאם אדם חסר אמצעים ישב מספיק שנים על רכוש מדינה תמורת סכומים מצחיקים, אז מגיע לו לקבל את הרכוש הזה לידיו תמורת סכום מצחיק נוסף. טוב, לא העביר. יזם, דחף, קידם, שכנע וסייע להעביר. בסדר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו "חוק מעבר" מצויין, שנתפס כחברתי בעוד הוא קפיטליסטי לחלוטין, וכך הופך גם לבלתי ניתן להתנגדות ע"י החברתיים. הרי המצב ערב החוק הוא שיש אנשים שלא ניתן לגרש מרכוש מדינה, כי מדובר בהרבה אנשים קולניים, והמדינה לא תדחוף אותם החוצה, כך שזו ממילא לא אופציה פוליטית מעשית. מה החוק כן עושה? *מפריט* את רכוש המדינה לאנשים. נכון, היום אלו אנשים נזקקים, ולכן ללובי החברתי קשה להתנגד, אבל לובי זה אוכל את הכובע כשהוא רואה את המדינה נפטרת מנכסיה במהירות כזו. גאוני! בעיקרון, משתלב ידחוף חוקים שגורמים למוטת השליטה של המדינה לקטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק גם כולל מחוייבות של המדינה לבנות דיור ציבורי נוסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו רמה המחוייבות הזו? האם נבנה מאז דיור ציבורי נוסף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. מצד שני, אין לי גם מושג אם נמכרו בתים ליושביהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שניחשתי: נמכרו הרבה דירות, לא נבנתה אפילו אחת חדשה: המאמר, המתחיל ב: "לא לילד הזה פיללו הארגונים החברתיים, אלה שלחצו, הובילו ושכנעו את הממסד הפוליטי של סוף שנות ה-90 לאשר את חוק הדיור הציבורי. לנגד עיניהם הם רואים כיצד החוק, שנחשב לאחד ההישגים הסוציאליים הגדולים ביותר של התנועה החברתית בארץ, הופך לשרשרת מבצעי סוף עונה למכירת הדירות..." מסתיים ב: "מאז השתנו היוצרות והאוצר הפך לאחד מתומכיו החשובים ביותר, עד שהוא מוכן אפילו לממן קמפיין בעלות של כמה מיליונים כדי לשכנע את הציבור לרכוש דירות. אולי, כי האוצר מבין שהמבצעים האלה משתלמים לו בסופו של דבר. המדינה נפטרת לאט לאט מעול החזקת הדירות, היא מחזירה כסף לסוכנות ולא בונה דירות חדשות. פשוט מושלם." אז מיהו רן כהן, תגיד לי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גורם לך לחשוב שאם לא היו נמכרות דירות ישנות- היו נבנות דירות חדשות? אולי היו נבנות מספר דירות למען יחסי הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא: הטענה שלי היא שלא היתה כוונה מלכתחילה לבנות חדשות אף פעם, ללא קשר בין אם נמכרו הישנות או לא. המטרה הבלעדית של החוק היא היפטרות המדינה מהדירות הקיימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המדינה -פקידי האוצר- נלחמה בכל האמצעים נגד חוק הדיור הציבורי. הם דחו אותו, שחקו אותו וכד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 408521 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מופתע במיוחד. לפני בחירות 99', אם אני זוכר נכון, אני ניהלתי ויכוח ארוך בטלפון עם נציג של מרצ שהתקשר לביתנו כדי לשכנע אותנו להצביע להם. הסברתי לו שאני לא סוציאליסט, אבל אני מתנגד לחוק הזה, מכיוון שהוא יפגע בחלשים וישחק לידיו של האוצר. אבל מה שאני רוצה לשאול אותך זה איך זה שכל הארגונים החברתיים הללו היו כל כך עוורים, אבל רן כהן, הוא דווקא ידע מה הולך לקרות, ופעל במטרה להגיע למצב הנוכחי? האם הם לא פוליטיקאים? או שאולי גם הם קפיטליסטים בארון? ועוד שאלה - משרד האוצר כבר הרבה מאוד זמן בידיים "משתלבות" - מדוע האוצר התנגד כל כך להצעת החוק בזמנו? האם לא יתכן שהוא חשב שההצעה רעה, אבל מרגע שעברה, נמצאה דרך לעוות אותו לצרכי המשרד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה כתבת. כנראה שהאוצר בפך חוק שהיה אמור להרים מעט ציבור מסויים, למבצע מכירת ציוד ישן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארגונים החברתיים אינם עיוורים כלל ועיקר, אבל יש חוקי משחק, וכאן נכנסת המקצועיות של רן כהן: הוא חוקק חוק הפרטה, שאפשר למכור אותו כחוק "חברתי", ובכך הוא מפעיל לחץ על הצד שכנגד, שמוצא את עצמו בעמדה לא פשוטה. הרי בהצבעות על חוקים לא כל אחד יכול להצביע בהתאם לעמדתו - יש משחקי כוח מחייבים: אם מפלגה ציירה עצמה כמפלגת רווחה, ואפילו ראש המפלגה (בדלן) לא מעוניין להצביע בעד החוק, מספיק שמס' 2 ו 3 שלו (משתלבים) יפרסמו הודעה לעיתונות בדבר כמה סוציאלי ונהדר החוק, והוא במילכוד. יש גם סוכריה מהעבר השני: כל ח"כ או שר יכול באמצעות החוק הזה לפרסם את עצמו כטוב ומיטיב, ואף צד לא יתנגד לכך. לגבי התנגדות האוצר: האמת נמצאת בפרטים הקטנים. ניקח מקרה דומה: אם זכור לך, שרון היה מהמתנגדים הראשיים של גדר ההפרדה, עד שהוא היה זה שאחראי על התוואי שלה, ואז היה המוביל הראשי. מה זה מלמד? ששרון לא היה באמת נגד גדר ההפרדה כמושג, אלא נגד תוואי מסויים, מאחר וגדר ההפרדה היא בעצם הסימון הפיזי של הגבול העתידי. כך גם לגבי חוק הדיור: ייתכן שהטיוטות הקודמות היו "חברתיות" מדי, עד שבא רן כהן וניסח אותו כך שהוא עדיין מצלצל מאוד חברתי, אבל בפועל ניתן לממשו רק כהפרטה. דרך אגב, יש כמובן גם תרגילים מהצד השני: חוקים ותקנות שמועברים בשם "שיפור התחרות במשק" ובעצם מחרבים את ההפרטה (דוגמה בולטת - מגי תאצ'ר והרכבת הבריטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו לא תרגילים; זוהי המהות. בהפרטות אין למנהיגים שמוליכים אותן שום רצון להעביר רכוש מדינה לציבור. הם רוצים להעביר את רכוש המדינה לבעלי כוח. זאת הסיבה שחלוקת מניות בנק לאומי לכלל הציבור, לא יצאה אל הפועל וגם לא היתה כוונה שתצא אל הפועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטרת ההפרטה היא לצמצם את מעורבות המדינה. רצוי כמובן לעשות זאת בצורה מושכלת, קרי, שהמדינה תרוויח כמה שיותר, ושאנשים לא ייפגעו כתוצאה מהתדרדרות השירות או המפעל המופרט, ,ולכן בד''כ מקובל לעשות זאת עם בעלי הון, אבל כפי שמראה החוק של רן כהן, זה לא מחוייב המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצמצם את מעורבות המדינה היא הגדרה מאד מאד כללית. כמו שקיצוץ קיצבאות וכו' הוא הקטנת תשלומי ההעברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרה כללית שמעידה על כיוון ספציפי ביותר, שמשייך גם כאן (כמו במקרים אחרים) את רן כהן לצד המשתלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה קשה היה לצאת בהצהרה "החוק הזה ישחק לידי האוצר, שכן הדירות שימכרו לא יוחלפו בדירות נוספות ועד מהרה תשחק יכולת המדינה להציע דיור ציבורי לנזקקים"? אני אמרתי את זה כבר אז, ואם, כדבריך, הבדלנים יכלו לזהות את זה כמוני, הם היו צריכים לצאת כנגד החוק במתכונתו המוצעת, או לפחות להוסיף סייגים כדי לוודא שהחוק יתאים פחות לצרכיהם של המשתלבים. אבל אף אחד לא ניסה אפילו. התמיכה של הארגונים החברתיים בחוק במתכונתו הרן-כהנית הייתה מלאה. צר לי, אבל גם אם אנחנו מקבלים את הטענות שלך על פוליטיקאים שלא טועים, שהבינו בדיוק לאן מובילים אותם ופעלו בתוך מגבלות של משחקי כח פוליטיים, עדיין יוצא מכל הסמטוכה שמישהו היה ממש טמבל - והרי בשביל להגיד "הם טעו" אנחנו לא צריכים את כל תאוריית הקונספירציה מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מקפיד להחמיץ את הנקודה: אין כאן טפשים. יש משחקי כוח. יש צד אחד חזק יותר, וצד אחד חלש יותר. לא בכל כנסת ולא עם כל ממשלה היה יכול החוק לעבור, אולם רן כהן מנצל את האווירה הפרו-הפרטה הקיימת, כדי להעביר חוק שלשונו מנוסחת כך שקל לה לסתום את הפיות של מתנגדיו. זהו תמיד עוד נדבך במאבק: מעט מאוד חוקים או עשייה היא חד כיוונית, תמיד יש משהו גם לצד השני, כדי שיוכל להציג הצלחה. כמעט הכל זה סוג של פשרה, וגם החוק הזה: בסופו של דבר, למרות שזו הפרטה, זו עדיין הטבה מהמדינה לשכבות חלשות, ומתן הישג שיווקי לכוחות החברתיים. וגם לא אהבתי שאתה מתחיל לגלוש ל"אד פופולום" ("צר לי, אבל גם אם *אנחנו* מקבלים...). אתה יכול לשמור על דיון ענייני, כשאתה רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(היי, התקציב עבר! נחש מי עדיין לא בממשלה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 407861 פיסקה אחרונה: אם אתה עדיין לא מצליח לזהות איפה הקואליציה האמיתית, לא נורא. אני מזהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יוצא לעבודה (ולפרץ) מזה שהוא בקואליציה מדומה שכזו? "זה לא נורא שאתה לא רואה את המפלצות שהולכות לאכול אותנו. אני רואה". נחש איך אתה נשמע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אסתכן קצת כאן, ואנחש שאני נשמע לך כמו אחד שמדבר על מפלצות שאתה לא רואה. וברצינות: מה לפרץ יוצא מלהיות בקואליציה? מה שלכולם יוצא - יותר השפעה על הכוונת המדיניות לכיוון שלו, מה שמאוד קשה לעשות מהאופוזיציה. העניין הוא שבשל האלטרנטיבה המשתלבת הזמינה לאולמרט, אין לו כוח שווה זכויות בקואליציה, אלא משהו חלש הרבה יותר, אבל כנראה שזה עדיין עדיף על אופוזיציה. וכדי להקדים את שאלתך הבאה: אז למה אולמרט מלכתחילה בחר קואליציה עם פרץ? כי לא היתה לו ברירה - ה"אגרוף החברתי" ש"ס-עבודה, שבלעדי אחת מהן לא ניתן להקים קואליציה, חבר ביחד והיתנה, כנראה, את הצטרפות האחת בהצטרפות השניה. דבר דומה קרה, דרך אגב, בדיוני התקציב: כשקדימה וליברמן התחילו לקרוץ אחת לשניה כדי לאיים על העבודה הסוררת, בא ישי ואמר בהזדמנות אחת שאם העבודה תפרוש על רקע תקציב בלתי חברתי, גם ש"ס לא תוכל להרשות לעצמה להישאר בממשלה, ובכך חיזק קצת את קלף המיקוח של פרץ במו"מ על התקציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? קדימה + ליכוד + ישראל ביתנו + האיחוד הלאומי-מפדל, לפי החישוב שלי, זה כבר קואליציה. דחוף פנימה את הגמלאים ויהדות התורה ואתה גם יכול לאיים על כל אחד מהחברות במקרה שיחליטו לשחק אותה קשות להשגה. מדוע זה לא התרחש? כי... אממ... ובכן... האגרוף הבדלני! והמפלצות שמתחת למטה! והרבה יותר נחמד לעשות קואליציות מדומות שמאחוריהן יש קואליציות אמיתיות שלא מבצעות את המדיניות שלהן בדיוק, כי צריך גם להעמיד פנים שיש קואליציה אחרת. וחוץ מזה, פוליטיקאים אף פעם לא טועים - רק אנשים שלא מסכימים איתי טועים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם הקואליציה מהסוג הראשון הוא, שלמרות שהיתה הסכמה מקיר לקיר על כל הנושאים בין ראשי המפלגות (למעט יהדות התורה ששירבבת לכאן), היא לא היתה מאריכה ימים בשל ההתכנסות, לפחות בקיצון של האיחוד הלאומי, ואולי גם הליכוד, מה שיצר כורח לשתף לפחות מפלגה בדלנית אחת (ש"ס, אגו"י או עבודה), ומכאן היתה הדרך קצרה ל"אגרוף הבדלני". המשחק עדיין נשאר האיום על השותפות במקרי התקציב, לו תמיד יש רוב משתלב בכנסת, וראה את ההתקפלות של העבודה בדיונים האחרונים. לגבי הטעות: טעות להיות עצבני מדי, ועושה רושם שהדיונים בנושא זה לא עושים אותך רגוע יותר, אז אולי תנוח קצת עם המפלצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? איך זה שמשתלב אחד מנסה לקדם את ההתכנסות (שאתה, אם זכרוני אינו מטעני, ניבאת בין כה וכה שלא תצא לפועל, אז מה זה משנה?), ואילו האחר יפיל בגללה ממשלה? היתכן כי שני פוליטיקאים עם אותן מטרות יפעילו פוליטיקה שונה? זה לא מסתדר לי. וואו, כי מעולם לא היו מריבות בקואליציה על התקציב (טוב, בסדר, רק כל שנה. פעמיים, בערך), ומעולם לא התקפלו בסוף כל החברות וקיבלו את מה שהאוצר הציעה מינוס כמה עיזים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כללי משחק כובלים: מי שנבחר על מצע ימני מדי, כזה שאפילו מתנגד בפירוש לתוכנית, יתקשה מאוד בקדנציה הזו לתמוך בהתכנסות, כי יאבד את אמינותו וכוחו. לגבי ההתכנסות: לא ניביתי כי לא תצא לפועל, אלא שלא תצא לפועל כל עוד בוש בשלטון (ויש לו כנראה עוד קצת זמן שם). לכן, בסופו של דבר, הדרך להשגת המטרה שהיא גם התכנסות וגם תקציב תש"חי עוברת בכנסת הנוכחית דרך לפחות מפלגה בדלנית אחת, וזו צירפה אחת נוספת, וכך נוצרו יחסי הכוחות הנוכחיים. זה לא אומר שלא ברור מי בקואליציה האמיתית עם אולמרט, ומי היו שמחים להיפטר ממנו (ולהיפך), ואני חושב שרק ההתנגדות העיוורת שלך לכל ניתוח שלי מונעת ממך לראות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה הליכוד וליברמן צריכים לשמור על פאסון ולהמנע מלהכנס לממשלה בגלל ה''מחויבות'' שלהם למצע המפלגה, אבל העבודה וש''ס דווקא יכולות להתנער מהבטחותיהן ולהשאר בממשלה שלא מקדמות בכלום לא את תדמיתן הציבורית, ולא את האג'נדה האמיתית שלהם. אבל עזוב, אני עיוור ולא מבין כלום, ואילו הניתוח ההזוי שלך הוא הצודק. חבל שאני לא פוליטיקאי - אז היית חייב להגיד שאני צודק. רק בשביל זה שווה לרוץ לכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש קווים מסויימים שקשה יותר לחצות. ליברמן יכול, ולכן הוא תמיד הראשון שמתייצב כשאולמרט צריך אותו. לליכוד קשה הרבה יותר, כי הרי הפיצול עם קדימה קרה על רקע ההתנגדות של נתניהו שעדיין חקוקה היטב בזיכרון הציבורי, וברור שכך המצב במפד"ל-איחוד-לאומי. העבודה וש"ס לא מתנערות מהמצע החברתי שלהן, אבל כולם מבינים שיש להגיע לפשרות, גם אם כמובן יש ביקורת שהן לא יכולות להשיג יותר מאותה אג'נדה. ואני מאחל לך שתגיע להיות אחד מה 120. התהליך שתעבור בדרכך להיבחר ולהיות חלק מהחיים הפוליטיים, יראה לך כמה אתה טועה עכשיו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, יש לנו ח''כ או ח''כ לשעבר שגולש באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה להגיש משהו, תנסה לנסח את זה בצורה ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אין לי משהו לתרום לדיון. רק שועשעתי מהנחרצות של השורה האחרונה בתגובה 409254 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי במקום לקבל את ההסבר שלי, תקבל הסבר "מפי הגבורה" על התנהגות העבודה בגיבוש התקציב: ולמתעצלים ללנקק, מדובר בציטוט של פרץ: "זיכרו שהאלטרנטיבה היא ביבי וליברמן". וכדי לחזק את התמונה מהצד השני, מצהיר אולמרט היום: "לא ויתרתי על האפשרות להרחיב את הממשלה. אני מאמין שזה עדיין אפשרי. בסבלנות ובתבונה גם זה עשוי לקרות" אולמרט גם ציין ש"הוא מעוניין שמפלגת העבודה תישאר גורם חשוב ומרכזי בקואליציה, אולם אני מצפה שגם יתנהגו בהתאם. לא רק על זה אסתמך." מתוך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3305549,00.h... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל האלטרנטיבה היא באמת ביבי וליברמן. לצורך העניין, האלטרנטיבה לכך שאני אהיה חילוני היא שאהיה דתי, והאלטרנטיבה לכך שאני אוכל היא שאני אשאר רעב. לא ברור לי איך טרואיזמים אמורים לסייע לי לקבל את התאוריה שלך. וגם זה שאולמרט מאיים על פרץ שיתנהג יפה "ולא...", זה לא חדש בפוליטיקה. מה שאני לא מבין עד עכשיו זה למה צריך את כל המשחק המטופש הזה אם מה שאולמרט באמת הכי רצה הוא ממשלה עם ליברמן מלכתחילה - ממשלה אותה היה יכול להקים בקלות. בשביל מה לאיים אם אפשר לקיים? כמה עוד פאשלות (לכאורה, לכאורה) של העבודה צריך אולמרט כדי לתרץ קפיצה לזרועותיו החמימות של ליברמן? ממה בדיוק עשויים הכבלים שכובלים אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, אתה עוד לא הבנת את זה? אולמרט רצה את פרץ כי הוא לא רצה את ההתנתקות, אבל הוא נבחר על הבסיס של ההתנתקות, והיה צריך בממשלה מישהו שכן ירצה אותה, עד שעמישראל כבר לא ירצה אותה (עכשיו, למשל) ואופוזיציה שלא רוצה אותה כדי שירצו אותה כשלא ירצו אותה ולא ירצו אותה כשכן וגו'. וכך הלאה עד שיבוא המשיח, שכולנו הרי מחכים לו, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך, הוא כן רצה אותה, אבל לא עכשיו. ולכן הוא היה צריך מישהו שרוצה אותה עכשיו, כדי שהציבור ירצה אותה אחר-כך, ואז, אחר-כך, אולמרט יוכל לרצות אותה מקודם, כמו שליברמן לא רצה מלכתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. "הזמן לא בהכרח מתקדם מהעבר לעתיד", אמר בריאן גרין (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...), ופוליטיקאים, כידוע, מתעמקים בפיסיקה ומיישמים את כל חידושיה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט תפסת. עוד 4000 תגובות וכנראה תהיה קרוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה האלטרנטיבה מחוייבת המציאות היא ביבי וליברמן? למה לא אגו"י וליברמן? הרי ביבי נשמע לך הרבה פחות טריוויאלי מאגו"י עד לא מזמן. ועובדה נוספת: הוא אומר את זה כל הזמן (וכן השותפים לדרכו כמו רוני בראון). למה? ולמה פרץ אומר את ה"טרואיזמים" האלה? למה באותה הזדמנות הם גם לא אומרים שהשמש זורחת ביום, אם כל כך בוער להם להגיד "טרואיזמים"? התשובה: זה ה MONEY TIME - ההצבעה על התקציב, והקואליציות האמיתיות מתגלות שם. אני לא בטוח שכל ראש ממשלה בכל קונסטלציה פוליטית היה יכול להשמיע את האיומים האלה בלב שקט, כשהוא יודע שהליכוד וליברמן לא יסתרו אותו, אלא יארבו ביחד איתו למעידה של פרץ. מה הכבלים שכובלים אותו? לכבלים האלה קוראים המציאות הפוליטית של הפרלמנט הנוכחי. לא ניתן להקים קואליציה על טהרת המשתלבים (קואליציה כזו תהיה ימנית לחלוטין, כי תכלול גם את האיחוד-הלאומי-מפד"ל, ובכך תשמוט את הקרקע בבחירות הבאות גם ממפלגת קדימה, שתצטייר באמת כליכוד ב', וגם מהמנהיגים הנוכחיים של הימין הקיצוני, על כך שהלכו ביחד עם "מפלגת ההתכנסות"), כך שיש צורך לערב לפחות מפלגה אחת או שתיים המובלות ע"י בדלן (ש"ס-אגו"י או העבודה), ואז מוגש התכתיב של ישי (אני לא מצטרף בלי פרץ) ושל פרץ (אני לא מצטרף בלי ישי), וקיבלנו את ה"אגרוף החברתי" הבדלני. את ה"אגרוף" ניתן לפורר רק אם פרץ חוצה קו מסויים של משמעת קואליציונית בתקציב. כך גם אפשר להציג את הקואליציה האלטרנטיבית כ"קואליציית חירום לאומית" או "קואליציית אחריות לאומית", כזו שנובעת לא מתוך פניה ימינה של קדימה, אלא מתוך אילוץ הנובע מחוסר אחריות של פרץ, לעומת אחריות לאומית של מפלגות הימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הם האלטרנטיבה? כי זה המפלגות שיש. לא צריך להיות בלבניסט כדי לחשוב שאם אולמרט ירצה להחליף קואליציה, אין לו הרבה למי לפנות. אגו"י, אגב, הם גם אופציה. "ביבי וליברמן" הם שם-לא-ממש-קוד שמשתמש בו פרץ כדי להגיד "הימין הקפיטליסטי הקיצוני" - גם ליברמן וגם ביבי הם שמות שמפחידים חלקים לא קטנים גם בציבור וגם (אם לא נקבל את הבלבניזם רק לשניה) במפלגתו של פרץ עצמה. יהדות התורה, לא כל-כך. למה להגיד טרואיזמים? כי זה חלק ממה שפוליטיקאים עושים לפעמים. מזכירים דברים שידועים לכל, ושאינם חביבים על אוזניהם של רבים, כדי לקדם דרכי פעולה שלהם. ממש פלא פלאים, וצורת חשיבה בלתי רציונלית בעליל, נכון? די כבר עם המאני טיים המעצבן הזה. לא ראיתי ביטוי בלבניסטי יותר מעיק מהשימוש החוזר שלך בביטוי המטופש הזה. כל שנה, לא משנה מה הקונסטלציה הפוליטית, יש מריבות סביב התקציב. אף תקציב לא עבר בשנים האחרונות בדצמבר, אלא בדרך כלל יותר לכיוון מרץ - הדדליין הסופי לחלוטין של התקציב. למה זה? שוב ושוב אתה טוען שהימין לא יכול לעשות ככה, וקדימה לא יכולים לעשות ככה, הכל בגלל הדימוי שהם צריכים לשמור עליו כלפי הציבור. רק הבדלנים, משום מה, לא מחוייבים בכלום לדימוי הציבורי שלהם, והם יעשו הכל הכל, בלי קשר להבטחות או לדימויים, כדי להשאר בממשלה המשתלבת שהם מתנגדים לכל מהלך ממהלכיה. כשאמרתי שפרץ לא יכול לעשות משהו בגלל שזה יפגע בדימוי הציבורי שלו, אתה צחקת עלי שדימויים לא עושים כלום. אבל כשזה נוח לך, דימוי ציבורי והבטחות בחירות הם "כבלים" - עזים ממש! - שמונעים מהפוליטיקאים לעשות את מה שהם באמת רוצים. מה מנע מאולמרט לשבור את ה"אגרוף הבדלני" (ביטוי שמתחרה במאני טיים באידיוטיותו) באמצעות פניה ליהדות התורה? הם לא איימו בכלום, במיוחד אחרי שש"ס זנחו אותם ולא דרשו להכניס אותם לקואליציה. הם היו מסכימים להכנס לכל קואליציה של אולמרט, אם רק היה מציע להם כמה תנאים שבודאי לא היו מגיעים לקרסוליים של התנאים של העבודה וש"ס, והם היו מפריעים הרבה פחות לאולמרט. לחלוטין, למה לא להכניס את האיחוד הלאומי ולהשאיר אותם בפנים לשנתיים שאולמרט בכל מקרה תכנן לחכות עם ההתכנסות, ואז "לפרק את החבילה" עם בוא הזמן להתכנסות, ולהחליף אותם ביהדות התורה? הנה לך סידור מצויין. ממשלה משלהבת, עם התכנסות (שכולם מתנגדים לה משום מה) בלי עבודה, בלי ש"ס, בלי כלום. הבלים ובדיות, זה כל מה שיש לך למכור. ההסברים שלך לא מוסיפים חצי ביט של מידע להבנת המצב הפוליטי. אני תוהה מדי תכנע סוף סוף ותכיר בכך שהתאוריה שלך לא מסבירה שום דבר שמצריך הסבר. כנראה אף פעם. ככה זה דוגמטים. אני תוהה אם יש לכם גם דוגמה של ה-Balabanal infallibility. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם פרץ צריך לשמור על אמינות מול הציבור, והוא עושה זאת באמצעות אותן הצהרות. יהדות התורה הם לא אופציה, ואינם בדרך להיכנס. למקרה ששכחת, מפלגה זו מובלת על ידי בדלן אף היא. איום מעשי של אולמרט על פרץ יכול להיות רק ריאלי, ולא כזה "שמפחיד את הציבור". אגב, את מי בציבור זה בדיוק מפחיד? קראת סקרים לאחרונה? ליתר אני לא מרגיש צורך להתייחס, כי שוב קפץ לו הדוב הזועם והמגדף. כשתתאושש, אולי אפשר יהיה להמשיך דיון במישור פחות אמוציונלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שעבור פרץ מספיקות האמירות והוא לא צריך ממש לעשות משהו כדי שהציבור יאמין לו. בעסה שהציבור של ליברמן והליכוד כל כך מתוחכם שעבורם זה לא מספיק. אני דווקא הייתי חושב שליברמן והליכוד היו יכולים לצבור הרבה קרדיט אם במהלך השנתיים הראשונות של הממשלה הם היו יכולים לטעון שבזכותם עוד לא הייתה התכנסות. למקרה ששכחת, אני לא מקבל את החלוקה הבלבניסטית שלך. הייתה רק מפלגה אחת שנשמר לה משרד (רווחה) עד לא מזמן מתוך תקווה להכניס אותה פנימה - יהדות התורה. למה זה? את הציבור שעשוי לקרוא לפרץ לצאת מהממשלה, אבל במחשבה שניה עשוי להעדיף את הממשלה הנוכחית על כל מגרעותיה על פני ממשלת אולמרט-ביבי-ליברמן. אבל חוץ מזה, לא, לא יצא לי לקרוא סקרים לאחרונה. מה כתוב בהם? כשתתחיל לדבר במונחים של בני אדם ולא עם הקץ' פרייזס המעצבנים שלך, אולי אני לא אתרגז כל כך מהר. עדיין לא הסברת למה "זמן הכסף" שלך הוא בספטמבר, כמעט חצי שנה לפני הדדליין להעברת התקציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שפרץ בלחץ, לא רק מבחינה שיווקית, אלא גם מבחינת יכולתו לקדם את הפוליטיקה המעשית שלו, ובגלל זה התקציב עובר קשה, ולכן גם זהו ה MONEY TIME (ביטוי חביב שלא אני המצאתי, אבל מה לעשות, מתאים לכאן) - זהו זמן ההכרעה במאבק על תקציב 2007, שקורה *עכשיו*. זה נכון שליברמן וביבי היו יכולים לטעון זאת, אבל קדימה לא יכולה לצרפם לפני שמיצתה את האפיק עם העבודה, הן בשל מיצובה הפוליטי והן בשל הברית ש"ס-עבודה (להלן, "האגרוף החברתי" - עוד ביטוי שלא אני המצאתי, אלא פרץ). בסקרים שלאחר המלחמה מתרסקות העבודה וקדימה ועולה הימין. לגבי יהדות התורה אנחנו מתכתשים במקום אחר. תודה על שהבאת את הפניה של אולמרט לרביץ. לא יכולתי לבקש יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה נחמד אם היית מעלה את אופציית רביץ מראש כניבוי, ולא בדיעבד. היה עוזר לך להראות טיפה פחות פתטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבאתי תחזית לגבי אי הצטרפות של יהדות התורה, ולא על פיצול אפשרי במפלגה זו. אולי מחר יהיה גם פיצול בעבודה, ותאשים אותי שלא ניבאתי גם את זה... בינתיים, אתה קצת פתטי בעצמך, כשאתה מלביש לעצמך ניבוי שלא ניבאת (רביץ זה יהדות התורה? מה קרה לליצמן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, ניבאתי שאתה תגיד בדיעבד שבעצם רביץ הוא משתלב, למרות שמקודם לא העלית את האופציה הזו. דוביזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שלא פרטתי לפני תחילת כל הדיון את חלוקת המשתלבים-בדלנים שאני מכיר. אני רק זוכר כמה זמן לקח לנו להתדיין בנושא זה על רמון, שלא בטוח שזה היה תורם במשהו לדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות ראשי סיעות היית צריך לציין. מה שווה התורה שלך אם אינך מסוגל אפילו לנבא מהלכים פוליטיים עתידיים? בינתיים, הניבוי שלי מתפקד יופי, הניבוי שלך פקקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאין לך שום ניבוי, אתה לא ממש יכול להגיד שהוא ''מתפקד יופי''. חוץ מזה, יתר התגובה של היא כרגיל התגרויות מיותרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ניבאתי, כזכור לך, במדויק את הרכב הקואליציה הנוכחית. לא קשור לרציפות קואליציונית - סתם הבנה בסיסית של המערכת הפוליטית. מה שאתה מתרץ כ''כבלים'' שמונעים ממגוון מפלגות לעשות מה שהן באמת רוצות, אני מבין כאידאולוגיה שמנחה את המפלגה במידה כזו או אחרת של נאמנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אבל זה לא היה ניבוי, כי אתה בעצם לא מחוייב לשום דבר. זו היתה "המלצהת הרצף" (וכל התגובות האחרות שאמרו שאתה בעצם לא מתחייב לכלום), זוכר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זו הייתה הערכה, המתבססת על כך שאולמרט מודע לכך שכדאי לו לשמור על רציפות אידאולוגית, ועל הידע שלי לגבי הפיזיביליות של מערכים שונים בפוליטיקה הישראלית. מצד שני, אני לא זה שמציע צורת ניתוח כוללת חדשנית של המערכת הפוליטית, אז אני לא צריך להוכיח כלום. (להזכירך, אני לא היחיד שהציע את הניבוי שלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעלם מכך שגם אני וגם אתה מראים אחד לשני במהלך הימים האחרונים את הקואליציה האמיתית, זו שמחוץ לקואליציה הפורמלית, ודי מוסכם ברוב הציבור מה שלי, לפחות, היה קל לראות כבר בהתחלה: בעוד שאולמרט אולץ ליצור קואליציה עם פרץ, מפלגת העבודה וש"ס מהוות אופוזיציה מבפנים, בעוד ששלוש מפלגות הימין תומכות באולמרט, דווקא, מבחוץ. אז נכון שאתה ו"המלצותיך" יכולים לתרץ הכל, אבל באותה מידה היית יכול גם להסביר למה הם *לא* מספקות לאולמרט רשת ביטחון (הרי אם לא היה מדובר בתמיכת משתלבים במשתלב, אולי דווקא אפשר היה לחשוב שזה הזמן להפיל לחלוטין את הכנסת וללכת לבחירות, מאחר ובסקרים העבודה וקדימה מתרסקות, והימין עולה - http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/765831.html). שיטת הניתוח שאני מציע אינה חדשנית, ואפילו באייל נטחנה עד דק מס' פעמים. כל מה שצריך זה נכונות לזנוח מדי פעם דימויים, ולבחון את הפרטים הקטנים ולרדת לניתוח האינטרסים הפוליטיים ברמת הפוליטיקאי האינדיבידואל, ולא ברמת "מפלגה", או כמו שכמה ניתוחים משעשעים באתר מנסים לעשות ברמת ה"ציביליזציה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני ח"כים משתי מפלגות אופוזיציה הגישו בימים האחרונים הצעות חוק לפיזור הכנסת. אף אחד לא נותן לאולמרט רשת בטחון. הם מנסים להשפיע על הממשלה הקיימת ע"י שינוי הקואליציה (הוצאת העבודה וכניסת הימין). זה לא הופך אותם ל"קואליציה אמיתית" אלא לאופוזיציה בצורתה הישראלית: לא מנסים להפיל את הממשלה, אלא לשנות את הרכבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי: "אופוזיציה בצורתה הישראלית: לא מנסים להפיל את הממשלה, אלא לשנות את הרכבה." אתה מדבר על צורת ניתוח "חדשנית" שלי? אתה כבר משנה הסטוריה (חלקה אפילו קרובה מאוד) כדי לתרץ מה קורה בפרלמנט שלנו כרגע לשיטתך. לאן נגיע עם האבסורד, דובי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, צריך גם להאמין שפוליטיקאים לא טועים והם חסרי אינטרסים אישיים. שתיהן אמונות משונות מאוד, בלשון המעטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגיאות נפוצות ביחס לשיטת הניתוח: 1. פוליטיקאים טועים כאנשים, אבל יש להסיר את ה"טעות" כהסבר הג'וקר למהלכים פוליטיים, כי זהו "רעש" מדידה שמונע הרבה פעמים להבין את המהלכים כפי שהם. 2. פוליטיקאים רוויים באינטרסים אישיים. ללא המימוש של האינטרסים האישיים, מי היה רוצה את כאב הראש הזה של להיות פוליטיקאי? רק אם אתה נהנה קצת (או הרבה) מהתפקיד, תרוץ אליו. אבל זה בכלל לא מפריע לנושא הניתוח הפוליטי. זה שקצב נהנה מעמדת הכוח שלו, וגם שולח ידיים (ועוד דברים) לנשים בלשכתו, לא סותר את הניתוח של הצד הפוליטי של מעשיו. זה ששרון מקבל מתנות מסיריל קרן, דווקא *עוזר* להבין באיזה סוג מדיניות סיריל קרן תומך. חלק מהמשחק הפוליטי הוא לתפוס עמדת כוח כמה שיותר גבוהה, כדי שהפוליטיקה שלך תשפיע יותר, וההגעה לעמדת הכוח (וגם ההישארות בה) תלויה בהרבה "אנשים טובים" עם כסף וכוח. לעיתים לא נדירות, חלק משמעותי מהניתוח של כל פוליטיקאי זה לראות *איזה סוג* של בעלי הון תומך בו, ולפיהם להבין, אולי, לאיזה סוג מדיניות הוא מחוייב יותר. על בוש, למשל, נמתחת ביקורת רציפה בכך שהוא מעורב עד צוואר במשק האנרגיה, וזה גם בולט מאוד בהתנהגותו הפוליטית. 3. שיטת הניתוח של בלבן עומדת כאן לביקורת מצויינת מהסוג ששום "שיטה" קונבנציונלית בה מחזיקים קוראים רבים לא עומדת. לו היו "שיטות" אלה עומדות תחת אותה ביקורת, הן היו נפסלות מיידית כקריטריון להבנה כלשהי של המציאות הפוליטית. זה, דרך אגב, מה שאני מנסה לעשות בדיון בתגובות האחרונות עם דובי. לדעתי ההסברים שהוא נותן לסיבת אי פיזור הפרלמנט, ותמיכת הימין בתקציב מול סירובה של העבודה, אינם מחזיקים מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. את זה כבר הבנו מזמן. מה שלא הבנו - אני לפחות לא הבנתי - זה איך ייתכן לא לטעות בניתוח מהלכים של פוליטיקאים מתוך הנחה שגויה מראש. 2. א. אם העובדה ששרון מקבל מתנות מקרן עוזרת להבין במה תומך קרן - נשנע שגם לא פוליטיקאים זוכים למעמד של *לא טועים* במובן הזה. ב. "חלק מהמשחק הפוליטי הוא לתפוס עמדת כוח כמה שיותר גבוהה, כדי שהפוליטיקה שלך תשפיע יותר". זה בדיוק כמו לומר שהפוליטיקה שלך (ספציפית יותר, האידאולוגיה שלך) חשובה לך יותר מהאינטרס האישי אם אתה פוליטיקאי. וזה בדיוק כמו שבחלק מהניתוחים שלך אתה טוען שפוליטיקאים מסוימים מוכנים לוותר על עמדות כח מסוימות למען קידום השקפתם הפוליטית. בקיצור, אמונה תמה שהאינטרס האישי משחק אצלם הרבה פחות מזה הלאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. (מתעלם רגע מהאד-פופולום): כמו בכל שיטה תקפה - אתה בודק את המתודה ע"י קונסיסטנטיות בתוצאות. 2.א. גם בעלי הון במעמדו של סיריל קרן לא טועים הרבה. פעמים רבות מדובר בכאלה שגם צברו את הונם בשל יכולתם לזהות את האינטרסים השולטים ולרתום אותם לטובתם. ההבנה הפוליטית אינה מוגבלת בשום אופן ל 120 חברי הכנסת. 2.ב. נכון, וזו גם הנחה סבירה, מאחר וככל שאתה מטפס למעלה אתה תלוי יותר בהרבה אחרים כדי להגיע לשם, והם לא היו שמים אותך שם (או משאירים אותך שם) לו דאגתך העיקרית היתה "לעשות לביתך". כלומר, זואינה "אמונה תמה" באנשים, אלא הבנה של המסננת המובנית בשיטת השלטון (כל שיטת שלטון, דרך אגב, היא כזו, כאשר קיים מינון משתנה בהתאם לשיטה בין החופש שהתומכים מאפשרים למנהיגים לעשות לביתם מול לעשות למדינה או לפחות למעגל המקורבים הדומיננטי). 3. סמיילי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. (טוב שהתעלמת: אמרתי, "אני לפחות"). ואתה לא בודק את המתודה שלך לפי קונסיסטנטיות התוצאות, כי את התוצאות אתה מסביר בדיעבד. חלק גדול מניבוייך לגבי העתיד לא התגשמו. 2. א. שיהיה. ב. ראשית, לא דיברתי על "לעשות לביתך". אינטרסים אישיים יש מכל מיני סוגים. למשל, עמדת כח ומנעמי שלטון. שנית, מדוע שאנשים שסביבך לא ישימו/ישאירו אותך בעמדה פוליטית גבוהה אם הם מזהים את האינטרס האישי? מה, להם אין כזה? 3. לא סמיילי. אפילו לא חיוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הייתי כנראה צריך לציין זאת, כי זה היה ברור שנגלוש לשם - המתודה אינה קשורה לניבויים בכלל. ניבויים זה ניסיון פרטי שלי. המתודה קשורה אך ורק לניתוחים בדיעבד, והם נותנים תוצאות עקביות בחלוקת האינטרסים הפוליטית. 2.ב. לכל האנשים (ופוליטיקאים כמובן) יש אינטרס אישי, אבל אף אחד לא ימליך את אולמרט בשביל לקדם את האינטרס האישי של אולמרט. למה מעניין את ליברמן שאשתו של אולמרט תגור בבית שעולה מיליוני דולרים? ליברמן יתמוך באולמרט רק אם הוא מרוויח מכך, וכנ"ל רבים אחרים. מאחר ולא נראה שאולמרט ממש מחלק לכולם מתנות, ואפילו מצליח להסתכסך עם רבים על רקע אידיאולוגי, וכמותו רבים לפניו, ההנחה הסבירה שנשארת היא שלמרות האלמנט של ההטבות האישיות, המכנה המשותף הדומיננטי בפוליטיקה הוא יותר ציבורי מפרטי, וזהו הקו שיוצר את הקשרים בין הפוליטיקאים. 3. אפשר לחייך גם בלי להיות סמיילי (השאלה היתה עקב המעבר למספור הסעיפים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו! באיזו זריזות מיהרה המציאות לטפוח על פניך. ממש מרשים. אולמרט היה זקוק לפוש קטן מבחוץ כדי לאיים על פרץ. למי הוא פונה? לליברמן? לא. לביבי? לא ולא? למי? לבדלנים מאגו"י! האח הידד לחזאי הכושל. (תחזית הדוביסט: הבלבניסט יכריז שרביץ הוא בכלל משתלבב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המציאות איננה יכולה לטפוח על פניהם של בלבניסטים. הם חסינים מפניה באופן מוחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 410607. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רביץ הוא אכן משתלב, שחותר תחת ליצמן, ולא בפעם הראשונה. זה לא במקרה שאין סיכום עם יהדות התורה אלא דווקא עם דגל התורה. זהו אינו סיכום, אלא דרך של אולמרט ורביץ להפעיל לחץ על ליצמן. ליצמן לא צפוי לוותר בקלות, ואולי ימסמס את הדיל. אם כבר, זו עוד הוכחה לכך שאולמרט וליצמן לא שותפים לדרך: הוא עוקף אותו ובוחר לפנות לרביץ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |