בתשובה לנעם טל, 12/05/06 18:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה צריך להתאים במתקנים צבאיים? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מטבח עם שבעה מיני כשרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בשר מסתורי בכלים הכתומים המגעילים, ודיסה לא אכילה בכלים הכחולים המגעילים. כל השאר יש בשק''מית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרתתי פעם במילואים עם מישהו שהתעקש לקבל בשר חלק, ואיים בשביתת רעב או משהו דומה אם לא יסדרו לו את זה. מאחר וזה היה שרות של חודש בלבד, הוא הצליח בסוף להתקיים על לחם ומים (לטענתו. לא ממש בדקתי), אבל אני לא בטוח שהוא היה מחזיק מעמד שלוש שנים. מאחר ואני אדם טוב לב משחר נעורי, התנדבתי לשייף ולהחליק עבורו את הבשר עם נייר זכוכית, אבל מסיבה לא ברורה הוא לא קיבל את ההצעה שלי ואף גידף אותי במלים קשות על שאני פוגע בנימי נפשו. אין ספק, נפלאות הן דרכי הבורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשרוד את הצבא גם בלי לאכול בשר, וההיצע יותר מגוון מלחם ומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע לי. כל העניין היה מלווה ביותר משמץ של הפגנתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיפך הוא הנכון - אי אפשר לשרוד את הצבא (הן מבחינה קולינרית והן מכל מבחינה אחרת) גם אם אוכלים בשר. ההיצע הוא מגוון אם את בת יענה אומניבורית ולא נובו-רישית שבאה מבית אנין טעם כמו עבדך הנאמן, או אפילו אם את מבית שבו האוכל סביר בקושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת מה איתך, ברוב המקומות שהייתי בהם, האוכל היה סביר בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תני לי לנחש - חיל האוויר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוכל בצבא משתנה בקיצוניות גדולה מבסיס לבסיס ואפילו באותו בסיס עצמו בתקופות שונות. האם יש נגד מטבח באייל (סקר?) שיכול להסביר האם איכות המזון מונעת מתקציבים שונים? ניהול לא נכון של התקציב?(למשל... בואו ננצל את התקציב לקניית אלף כיכרות לחם ונזרוק 990?) מוטיבציה של הטבחים? הקצאות שונות? שימוש חורג?(הנגד שלוקח מזון הבייתה הוא שמועה בלבד?). וקצת אנקודוטות: באחד הבסיסים שהייתי בהם נהגו הטבחים להוציא שני סוגי צ'יפס: "מטוגן", ו"אפוי" לטובת הנחרדים משמן. בבסיס אחר היה נהוג שעל רצפת המטבח להיות רטובה תמיד, השד יודע למה, ולכן הוחזק חייל שכל תפקידו היה ללכת מצד לצד של המסדרון במטבח עם מגב רטוב, תפקידו של הנ"ל לא היה לנקות חס וחלילה אלא רק ללכת הלוך וחזור במסלול מתוחם. בבסיס אחר נתקלתי בכספי הסיוע האמריקני בפעולה, קורנפלקס תוצרת אמריקה מתוצרת "הקנייה הכי הכי זולה שתוכלו למצוא! באמת!". פרס האוכל הגרוע בצה"ל מוענק לבה"ד 13 בהפרש גדול מכל בסיס אחר ובאיכות שנופלת במהלך ימים רגילים אפילו מבסיס צה"לי לקראת חג הפסח, או מארוחת צהריים בשבת. פרס הטבח המשיקען: אכלתי ארוחת ראש שנה במטבח של חיל האוויר בקריה, רוב המזון היה "חגיגי" סטנדרטי, אבל לקינוח היה מבחר קינוחים וביניהם ברבורים עשויים משוקולד. פרס הטבח הביזאר: ההוא שהחליט שלפזר בוטנים מלוחים(האלה מהמנות קרב) על עוגות מתוקות יהיה שילוב הורס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להתחיל לדבר על האוכל בבסיס שאני נמצא בו כרגע, כי זה סתם יהיה גס, לא שנון ומלא בתסכולים גסטרונומיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מודיעין. ככל שהבסיס יותר קטן, האוכל יותר טוב, אבל גם בבסיס האם, שהיה גדול (ולא גלילות), היה אוכל סביר. בבסיסים של חיל חינוך היה אוכל יותר טוב, אבל זה לא נחשב. חוץ מזה יצא לי לאכול בעוד מקומות - בצמ"פ של חטיבה 7 באיזה חור - היה אוכל סבבה, במפקדת הנח"ל, שהוא בכלל בסיס פתוח - היה אוכל סביר בהחלט. דווקא בחיל האויר, עם כל התדמית האליטיסטית שלהם, שומעים על הכי הרבה הרעלות מזון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז גם יש אי אלו דפקטים שחושבים שצה"ל צריך להיטהר מנוכחות נשית על מנת שהם יוכלו לעשות טובה לעולם ולהתגייס. אז מה? אם אני פתאום במהלך שרותי הצבאי המהולל הייתי מחליטה שאני לא משרתת עם ג'ינג'ים, או לא מוכנה לגעת בדברי מאכל שיש בהם את אותיות אהו"י, מישהו היה טורח לשים לב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם פתאום במהלך שרותך הצבאי המהולל היית מחליטה שאת לא משרתת עם ג'ינג'ים, או לא מוכנה לגעת בדברי מאכל שיש בהם את אותיות אהו''י -- היית מאופיינת כדפקטית אמיתית ואיש לא היה טורח לשים לב אליך ובצדק. ואילו, כאשר אדם חי באורח חיים כנה ורציני המקפיד על הצניעות היהודית הידועה כל ימיו עד לגזירת גיוסו לצה''ל -- חסר לדרג הצבאי שלא להתייחס כלפי דידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם המקפיד על הצביעות היהודית הידועה אמור לקבל את גיוסו לצהל כמו כל אחת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציניקן בגרוש, רק להזכירך, המדובר במי שמגויס לצה''ל ברצונו או בעוונותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא לך.הציניקן הוא מי''שמסכים'' להתגייס ועוד מעמיד דרישות למערכת ולחיילים וחיילות אחרות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדל הוא רק בגודל הקהל המאמין בשטויות. ולא, אין שום דבר במסורת ישראל האוסר על עבודה יחד עם נשים, או המצריך שמירת כשרות המושגחת על ידי רב אחד מסויים. גם אם אקבל את הרעיון שיש להתחשב האדם (בגבולות הסבירות) בשל אמונותיו הדתיות, הרי שכאן נחצו ממזמן גבולות הסבירות. ולבוא לקראתם של פנאטים בני כת המעיזה לשייך עצמה ליהדות - הרי זה בודאי ובודאי בקשה שאין המערכת צריכה להתיחס אליה (פרט אולי לשיחה עם הקב''ן לבירור שיגעון הגדלות הנ''ל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וממתי רב אזרחי הוא בעל סמכות לתת פטורים צבאיים? אני יכולה להביא פטור מאמא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאט, נדמה לי שהאלמוני/ת הביא/ה את הקישור דווקא ע"מ לתמוך ברוח דברייך בעניין ה"דפקטיביות", ולא כדי להביע התנגדות (ונדמה לי גם שאיזו רוח לחימה כלשהי זינקה עלייך לאחרונה? :-] ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חם, חם בתל אביב, והתינוק מצמיח 3 טוחנות בו זמנית, ובאופן כללי נראה שמדיניות ההתעלמות שלי מהטרול לא מניבה שום תוצאות.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשר חלק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חיה כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלקלקות מעניקה לה יתרון שרידתי או שמדובר בהכבדה תוך מינית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בנושא עדין וכאוב. מי שמלים כמו "סירכא" מטרידות את נפשו הרכה, מתבקש לדלג להודעה הבאה. הצמחונים, טוב יעשו אם יקפצו אף הם למקום אחר. ובכן כך: נניח שיש לך פרה, ונניח ששחטת אותה כדת וכדין, הקפדת על סכין חד, מלמלת את מה שיש למלמל, הקפדת לשסע הן את הקנה והן את הבריח - סליחה, הושט - ונמנעת מלבתר את המפרקת תוך כדי כך, לא שהית, לא דרסת, לא חלדת, לא הגרמת ולא עיקרת. לבסוף אף כיסית את הדם בעפר הארץ וברכת "על כיסוי דם בעפר". הכל עשית בקפידה ויראת שמיים כאילו אתה אברהם אבינו והפרה היא בנך יחידך אשר אהבת. אתה חושב שבזאת תמו צרותיך? הצחקת את השי"ת. כדי שהבשר יהיה כשר הפרה עוברת פוסט-מורטום קפדני לוודא שאין היא נושאת בחובה פגמים מפגמים שונים שפוסלים אותה למאכל יהודי (וכאן, באמת ייתכן שמסתתר יתרון שרידותי. לא לפרה, שעבורה זה טיפה מאוחר מדי, אבל למי שעומד לאכול אותה), ואחד מאותם פגמים היא הסירכא שהזהרתי מפניה בתחילת ההודעה, ואני בטוח שאין צורך להסביר לקורא הבקי סירכא מהי, והקורא הבוק ממילא לא יבין. בלי להרבות מלל, יש סירכא שהיא באמת סירכא, ויש סירכא שאינה אלא סיב רירי שמשוך על פני הריאה ורק נראה כסירכא. קל להבדיל בין הדבר האמיתי לבין המתחזה העלוב בהעברת אצבע, אבל חושבני שפירוט טכניקת הפריטה אינו נחוץ כאן, ודי אם אציין כי ריר, מעצם מהותו הרירית, נמחה כלא היה בהעברת אצבע, בעוד סירכא סירכתית באמת נאחזת בבשר בדרך עיקש ואינה נכנעת בקלות . מה שחשוב הוא שיש המתירים את בשר הפרה הרירית, ויש האוסרים זאת. האשכנזים, אגב, נמנים ברובם עם הראשונים, אולי מפני שבארצות אשכנז רבות היו הפרות שסבלו מצינון קל בטרם מותן, בעוד בארצות המזרח החמות הנגע היה נדיר דיו כדי שאפשר יהיה לפסול את הפרות האלה בלי לגרום פשיטת רגל לעובדי הרפת - והנה אתה מוצא הגיון שרידותי נוסף מתחבא בחוקים ובהלכות, שכן כידוע תורתנו הקדושה תורת חיים היא, שנאמר "אם תאבו ושמעתם..." וגו' הארכתי במקום שחשבתי לקצר. ככה זה איתי בכל פעם שאני עוסק בענייני קודש (ככה זה איתי גם כשאני עוסק בענייני חול, אבל זה לא שייך הנה). בשר שלא נתגלתה אצלו אפילו סירכא מדומה הוא בשר חלק, והוא יזכה לתו כשרות שיציין את זה. לדוגמא, הכשר "בית יוסף" מתהדר בכך שהוא מקפיד על קוצו של יוד בעניין הסירכאות, וטוב יעשה יהודי אם יקפיד לצרוך רק בשר עם ההכשר הזה כדי להסיר ספק וכדי להרבות ממון להכשר "בית יוסף" ולהשיב עטרה ליושנה, ונאמר אמן. אלה היו כמה דקות מרתקות על סירכאות ופירכאות. בשבוע הבא: דיני נידה (אם דם, אז דם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- בוא'נה זאתי טריפה, תראה איזה חוט רירי משוך לה על הראה! - מיששת אותה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
You do not have to cover the blood of a cow.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
My sources claim otherwise. Let's have a fight!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Show me yours and I'll show you mine.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |