בתשובה לאיציק ש., 29/04/06 9:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנחנו מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם. אני לא רואה יתרון בזה שהקשר שלי עם הח"כ שלי הוא דווקא זה שגר בת"א, ולא, נאמר, בחיפה. לממשל פדרלי שמשתרע על פני יבשת שלמה ומושל על אנשים מתרבויות ותפיסות-עולם שונות בתכלית זו מזו, פי חלוקה גאוגרפית, זה חשוב הרבה יותר. אתה אוהב את זה שכל אדם בוחר בין מספר מצומצם של מועמדים, אבל החלוקה הגאוגרפית שרירותית לגמרי – אם המטרה היא לבחור אישית מבין מועמדים שונים שמייצגים אותי ואת דעותי, אני מעדיף לבחור בין 20 מועמדי מרצ שמאלנים, חילונים ולבנבנים מדן ועד אילת ולא בין עשרה מועמדים מגוש-דן שרק אולי שניים מתוכם בכלל מדברים אלי (וגם זה בהנחה שהעברתי את הכתובת מירושלים לתל-אביב), ובטח אחד מהם מושחת והשני אידיוט. בתור בוחר ישראלי, זה מגביל לי מאוד את הבחירה אבל לא מגדיל בהרבה מאוד (אולי מקטין) את ההזדהות שלי עם ח"כים ספציפיים. אם כבר חלוקה אזורית, אז איך? כמה שיותר שרירותית, או כמה שיותר לפי קווים אתנוסוציאליים קיימים? אזור בחירה לערבים, חרדים ורוסים? או בצורה פחות בוטה, אזור בחירה בגליל? בירושלים? באשדוד? בקיבוצים? לפי אזור גאורפי שתוכנן במיוחד להיות כמה שפחות מובדל אתנוסוציאלית? לפי סכום הספרות של מספר תעודת הזהות? זה _מאוד_ משנה לתוצאה הסופית. מה אתה אומר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא הזה נידון כבר די הרבה. ההצעה היתה שיבחר גוף של שופטים שיחלק את הארץ לאיזורים על פי עקרונות שיקבעו מראש. לגבי "אנחנו מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם" זה איננו נכון. אתה מכיר איזה חבר כנסת או שהיתה לך יד בבחירתו כך שיהיה תוקף לפנייתך איליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שנידון, בטח שנידון. ובכל-זאת אתה תומך בו, ואני מתעניין. הבעיה שלי היא לא חוסר אמון במערכת (לא כל שכן במערכת המשפט) אלא בעד כמה השיטה יכולה לעבוד. אני לא אנטי. אני סקפטי. אתה אומר, "על פי עקרונות שיקבעו מראש". אני מוכן לקבל שהעקרונות האלה יעמדו, והם בלבד, מול עיני השופטים, לא ימושו מהם לא ימינה ולא שמאלה, לא יסכיתו ולא יכנעו לא לבעל שררה, לא לבעל מאה ולא לבעל עיתון, לא ינוחו ולא ישקטו ולא יעייפו עד שיחלקו את הארץ באופן הוגן על פי עקרונות שנקבעו מראש. סבבה. אבל מהם העקרונות האלה? זאת השאלה. הרי אם תחלק את אזורי הבחירה לפי הספרה האחרונה של המיקוד תקבל מערכת בחירות וכנסת שונה לחלוטין בהתנהלותה ובהרכבה מאשר אם תחלק את הישובים לפי ערבים/יהודים/חרדים. אם נקרא רגע לילד ונשים אותו על השולחן, אז לפי השיטה הראשונה1 יהיו לך 0 ח"כים ערבים2 בכנסת ובשניה 25 ח"כים ערבים. הייתי אומר שזה הבדל קצת משמעותי, והוא תלוי אך ורק בבחירת העקרונות, ולא ביושרה של אף אחד, ואפילו לא במצביעים. נכון שבחרתי במקרי-קצה (אבל תקפים), אבל כל בחירה של שיטת חלוקה לאזורים חייבת לקבוע, בין השאר, כמה ח"כים ערבים יהיו. השיטה כרגע היא שנותנים לערבים הזדמנות לשלוח נציגות שווה לחלוטין (כי אין אזורי בחירה) לכנסת, רק כדי להתעלם מהם אחר-כך בהרכבת הממשלה ולהתאמץ קצת יותר בלחפש רוב יהודי. אני אומר שהחשיבות הפוליטית והדיון הציבורי שיתעורר שקשור לשיטת הבחירות נטו, בטל בשישים לעומת החשיבות הפוליטית והדיון הציבורי על השלכותיה לגבי ההשפעה הפוליטית של אזרחים הערבים בלבד, ועוד לא דיברנו על השלכות נוספות. אתה לא יכול להתעלם מזה. אנחנו הרי לא ממשל פדרלי, שבו מובן מאליו שנותנים לכל תת-יחידה פוליטית משקל שווה. אמרת "בחירות אזוריות" ולא אמרת איך תחלק לאזורים – לא אמרת "בחירות אזוריות". לגבי העניין השני: מעולם לא נזקקתי לפנות לחבר כנסת, אז אני לא יודע. מה אתה אומר? 1 בהנחה של עד, נגיד, 3-4 ח"כים לאזור בחירה 2 לפי ההגדרה המקובלת, זו שלא עומדת במבחן גוז'נסקי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדי העלה עוד נקודה נכונה: בישראל, יש קבוצות אוכלוסיה רבות שאינן טורחות לעדכן את רישום מקום מגוריהם הרשמי - ובעיקר נכון הדבר לגבי צעירים. אז כשמדובר בלנסוע למקום המגורים הרשמי שלי כדי להצביע, ניחא, אבל אם אני צריך להצביע לאדם שייצג את האזור שלי, ואני עושה זאת במקום שאינני גר בו כרגע, זה יוצר בעיה משמעותית. חשוב למשל על באר-שבע, עיר עם אוכלוסיה גדולה של סטודנטים שרשומים באזורים אחרים - הם לא יוכלו לקדם את ה"אזור שלהם", ותחת זו ילכו להצביע למועמד אזורי של מקום שהם כבר לא גרים בו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |