|
||||
|
||||
(שימי לב שמר אנשלוביץ, למרות הדמיון בשם הפרטי, הוא עדיין לא אני, ולכן לא הוא שהסיר את הרשימה הביבליוגרפית, אלא אני. הסיבות יפורטו באימייל, אם תרצי). האם המילה "שיח" אינה התרגום המקובל לנראטיב? לא הרבה יותר ברורה, נכון, אבל לפחות זה בעברית. |
|
||||
|
||||
לא, "שיח" הוא "דיסקורס" (discourse) בלשונם. ראיתי נסיון להחליף "נראטיב" ב"סיפר" (על משקל "דיבר", כל אחד מעשרת הדברות). אני חושב שחלק מהעניין הוא מילה יחודית, שתצביע על כך שהדובר/כותב משייך עצמו לאסכולה מסויימת. לכן "שיח" עובד, אבל "דיבור" לא. אולי מאותה סיבה בחרו הערלים ב"נראטיב" כאשר ברוב לשונותיהם קיימות מילים יומויומיות יותר ל"סיפור". |
|
||||
|
||||
תודה ירדן. אך ארצה להוסיף לומר, כי אכן ישנו הבדל בין סיפור, או מעשייה - לנרטיב. (אם או בלי א') נרטיב, אם תרצו להזכר בשיעורי הספרות מן התיכון, הוא העלילה, ולא הסיפור. לכן אם נרצה לתרגם נכונה לעברית, נצטרך אולי ל - סיפור העלילה, ועדיך לדעתי, סיפור המעשה. ועדיין זה לא היה מדויק. וכמובן, שיותר מסורבל מנרטיב. |
|
||||
|
||||
נרטיב הוא בהחלט לא עלילה, אלא אם כן מעמידים גם את המושגים הבסיסיים ביותר בניתוח סיפורת לדיסקורס פוסטמודרניסטי. נרטיב, כמושג בניתוח סיפורת, הוא רצף ארועים שקשורים זה בזה (לאו דווקא קשר סיבתי). הוא מתחלק ל-story (שכולל את "הסיפור" עצמו, לפי הסדר הכרונולוגי של האירועים, ואת הדמויות), ול-discourse (כאן לא במובן של שיח- ונכון שזה מבלבל), שכולל את העלילה (האירועים כפי שהם פרושים מבחינת *זמן* בסיפור- עלילה היא מונח מבוסס זמן), האפיון (בשונה מהדמויות עצמן), ה- setting, ובקיצור- כל מה שהמספר "עושה" לסיפור ה"אקטואלי", כפי שהיה קורה במציאות, כשהוא מעביר אותו למדיום הכתוב. אפשר להתווכח עם ההגיון של זה, אבל אלו הם המונחים הבסיסייים- שגם מורים בתיכון אמורים לדעת. שיח פוסטמודרניסטי חיובי בעיני מאוד בכל הנוגע ללימודי ספרות (בשונה מביולוגיה מולקולרית), אבל עדיין יש כלים מסוימים לניתוח שחשוב שיהיו משותפים לכל המשוחחים, כי אחרת השיחה תהיה בליל חסר כל משמעות. אפשר, כמובן, לערוך שיח על משמעות הכלים עצמם, או על שיפורם, אבל כך או כך, שיח רציני "אקדמי" לא יכול להתנהל בלי שפה משותפת, ומושגים בסיסיים הם חלק מהשפה הזאת. נרטיב, אם כן, הוא כל רצף ארועים, לא בהכרח בספרות אלא גם בחיים הרגילים. עלילה היא אחד מחלקי ה-discourse, והיא מונח שמתפצל בעצמו לכמה מושגים שכולם עניינם ברצף הזמן שהארועים מסודרים לפיו בטקסט עצמו. |
|
||||
|
||||
דובי, גם אני מעדיף שימוש במילים עבריות כשהן בנמצא אבל 'שיח' אינו 'נארטיב'. 'שיח' פירושו שיחה, דיון בין שני משתתפים או יותר. כשישנם משתתפים אחדים כמו בדיון הנערך כאן אפשר לכנות אותו רב-שיח. המילה האנגלית לשיח היא discourse כפי שציין ירדן ניר. מובנה הפשוט של המילה 'נארטיב' הוא אכן עלילה או פשוט 'סיפור'. אבל באקדמיה המובן של נארטיב קצת אחר: העקרון שעליו מושתתת תורת הנארטיב העכשווית כפי שהיא נדונה באקדמיה מניחה שהנארטיב הוא עניין המשלב שני דברים: .א. סיפור, כלומר, מה באמת קרה. ב.דיסקורס, כלומר, איך מוצג מה שקרה. וכך, לדוגמא, אני יכול לספר את כל העובדות על מלחמת העצמאות כפי שהם מופיעות ב"ספרים הציוניים" על המלחמה אבל לארגן את הנארטיב כך שהוא יחתור תחת הסיפור הציוני וישקף במידה רבה את הסיפור הפלסטיני, או יחתור תחת שני הסיפורים כאחד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |