|
||||
|
||||
בורות היא אכן תירוץ חביב. אבל את ספרי ההימאמים נוסח האייטולות האתיאסטיות טומי לה-פן שולמית אלוני, רצוי להוציא מפאת חוסר הקשר עובדתי. בנימין זאב הרצל שטאטלים של שיינקין יקיריי מחוסרי הידע המקדים, היה אדם מאמין שנהג לפקוד את בית הכנסת בימי שישי. לא רק שלא רצה מצודה צלבנית עלובה , אלא שבעיון בכתביו מתגלה בפירוש שהוא לא רצה זתם מדינת יהודים אלא מדינה יהודית. בניגוד למיתוס החלול של כוהני החלילות של שינוי-מרצ הרצל רצה לייצר סינרגיה בין האוניברסליות הוינאית של אותה תקופה עם גש לא פחות מובהק של הזהות היהודית. נ.ב. אני ע''פ ההגדרה הרווחת היום אני חילוני. אבל, כן אני רוצה מינימום של שמירת זהות יהודית במדינה היהודית היחידה. |
|
||||
|
||||
אימאם כותבים עם א'. והרצל יקירנו היה מתבולל, שסבר שהתבוללות בקרב העמים היא פתרון אידיאלי לבעיית היהודים, ורק פרשת דרייפוס העמידה אותו על טעותו. הוא גם סבר שגרמנית היא השפה הראויה לדיבור במדינת היהודים שתקום בארץ. נ.ב לפי ההגדרה הרווחת היום אתה לא חילוני כי אם מסורתי. |
|
||||
|
||||
נועה, כאמור חוסר ידע היא לא סיבה מספקת לנפנף בבורות. עם זאת צר לי לשבור מיתוסים למתבוללים שגדלו על דרשות הימאמים של ימינו, אנו. את מדקלמת את הנוסח הרגיל שלמדת במסגד הקרוב לביתך. 1. אפשר לכתוב אימאם גם עם ה'. אפילו רצוי. היו הרבה מאוד הטעיות בנושא בנימין הרצל, כפי שהם מלומדים כיום. חלקם בשגגה וחלקם מתוך צורך להטעיה מראש. 2. הרצל לא היה מתבולל, בוודאי באופן יחסי. הוא חי בתקופה שבה חלק ניכר החברה היהודית סביבו שחלקה אכן נכנסה למסלול התבוללות שנגמר באופן שאנו מכירים היטב באמצע המאה ה-20) הרצל שמר על זהות יהודית. הרמתי הוכיח שהרצל שינה את דעתו לפני פרשת דרייפוס. הרמתי הוכיח במחקריו שהרצל דיבר על עם ככל העמים בנשימה אחת, שהעם היהודי צריך וחייב לשמור על הייחודיות היהודית שלו כדי להישרד. הרצל כפי שהוכיח הרמתי, שינה את דעתו גם בנושא השפה הדרושה להידבר בישראל (כן עברי דבר עברית). הרצל ראה אופציה באוגנדה/התנצרות רק כאמצעי ברירת מחדל , רע מאוד כלשעצמו , שעומד כמיטבי רק בשאלה של חשש להשמדה. נ.ב. ע"פ ההגדרה את אתיאיסטית/מתבוללת -הגדרה העונה לזו של כ-14 אחוזים מן האוכלוסיה בישראל (ע"ע אסף ענברי). רוב אלה המגדירים עצמם "חילונים" לא עוזבים את זהותם היהודית-תרבותית ולא היהודית-לאומית. |
|
||||
|
||||
אולי אפשר לכתוב אימאם עם ה', אבל למה "אפילו רצוי"? |
|
||||
|
||||
בהחלט רצוי. כשאני מתכתב עם אדם ששפת עימו היא ערבית, מתבהר שהוא רואה בהגייה ''הימאם'' , כמושג נכון יותר להגייה במשמעות המקורית שלו. ראה גם אבו אל-הימאם(של אבו-מרזוק) וכדומה. |
|
||||
|
||||
השאלות בתגובה 377438 מופנות אליך (הפניתי אותן מקודם בטעות לתגובה אחרת, רק עכשיו הבחנתי...). |
|
||||
|
||||
סליחה על השאלות החטטניות, ואבין (ולא איעלב) אם תתעלם (אבל אשמח אם תענה :-]): האם אתה יליד הארץ? מהי שפת האם שלך? |
|
||||
|
||||
אני יכול לנחש את התשובות? 1) לא. 2) רוסית. ניחוש נוסף לשאלה שעדיין לא שאלת: 3) 1979. |
|
||||
|
||||
כפי שהבהרתי לאחר שעמדתי על טעותי, השאלות מופנות אל בעל תגובה 377436, הלא הוא גם האלמוני מתגובה 377431 - הלא הוא-הוא ה"קזקז" בכבודו ובעצמו. נראה לי שהסיפור הוא קצת יותר מורכב ממקום לידה, שפת אם וגיל - ושאלותי הן שאלות מקדימות, לצורך העניין (אם הוא יענה לי). |
|
||||
|
||||
הבנתי את הטעות לפני ההבהרה. פשוט סגנונו של הקזקז מזכיר לי את סגנונה של ישות פופולארית ומוכרת באתר זה. אבל זה רק ניחוש. |
|
||||
|
||||
כן, נו, אם אתה חושב את מה שאני חושבת שאתה חושב - נדמה לי שאתה טועה :-] . ההשערה שהעליתי בתגובה 377277, ואחר כך עם סימוכין, כראוי :-] , בתגובה 377332 - נראית לי סבירה יותר, שים לב לדמיון. האמת היא שזה לא חשוב, כל זה. פשוט מסקרנת אותי מאיזושהי זוית אנושית-אנתרופולוגית מסויימת, השאלה, הממ... איך זה קורה. |
|
||||
|
||||
נראה שכותב הערך הזה לא מסוגל לנסח משפט אחד בעברית תקבית. קשה להניח שאפשר ללמוד ממנו משהו על תעתיק עברי. |
|
||||
|
||||
לפי ויקי הערבית, המילה היא إمام, אז התעתיק הנכון הוא בוודאי אמאם או אימאם. |
|
||||
|
||||
1. אימאם בגוגל מניב 10,200 תוצאות. הימאם מניב 34, שרובן חזרה על 8 תוצאות בסיסיות. מכאן, שהגרסא הנפוצה בעברית היא זו הכתובה בא'. בנוסף, עם כל הכבוד לאיך שהמילה כתובה בערבית - כאשר מילה משפה אחת נקלטת בשפה אחרת, היא משנה את הגייתה, צורת כתיבתה, ובמקרה של העברית, לעיתים גם את משמעותה. גם נהוג לכתוב בעברית קוראן, אך נתקלתי בחכמולוג שטען שצריך לכתוב קראאן, כי ככה כותבים בערבית פלשתינאית, וכל מי שלא נוהג כך הוא לא בסדר. 2. האם הטקסט הזה משקף את מי שסבור שהעם היהודי צריך וחייב לשמור על הייחודיות היהודית שלו כדי להישרד? "בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על־ידיהם ראיון אצל האפיפיור, כדי להגיד לו: עזור לנו מפני האנטישמים, ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. חופשי ונאה במובן זה, שמנהיגי התנועה - בייחוד אני - יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת. בעצם היום, בראשון בשבת, בשעה 12 בצהריים, תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן. לא בבושת פנים, כמו שעשו יחידים עד כה, כי אם בגאון. והעובדה שהמנהיגים יקיימו בידם את יהדותם, ובלוותם את העם עד מפתן הכנסייה יישארו בעצמם בחוץ – תרומם את כל העניין ותשווה לו קו של כנות רבה". (הטקסט הנ"ל מופיע ביומנו של הרצל). עם כל הכבוד להרמתי, שאני מודה שלא קראתי את מחקרו, מחקרים יש הרבה, ומסקנותיהם סותרות. זה בעייתי להסתמך על מחקר אחד כעל אמת מוחלטת. נ.ב איני יודעת מה היא "ההגדרה", ואיני מגדירה את עצמי עפ"י אסף ענברי (נא לפרט על הגדרות אסף ענברי את העם העברי היושב בציון). אין שום קשר בין זהות יהודית-תרבותית וזהות יהודית-לאומית לבין הנהון צייתני על כל קביעה של החברה קדישא. לעומת זאת, מי שסבור שדרישה לקצת עצים וירק בבתי הקברות האזרחיים-שאינם-ממוקמים-במושבים היא התנערות מזהות יהודית תרבותית ולאומית, לא יכול להגדיר את עצמו חילוני. ומי שסבור, שדרישה לקצת עצים וירק בבתי הקברות האזרחיים-שאינם-ממוקמים-במושבים פירושה התבוללות אוטומטית ואתאיזם, לא יכול להגדיר עצמו כאדם חושב. |
|
||||
|
||||
חוסר ידע הוא דווקא סיבה טובה (ואף נסיבה מקלה) לנפנוף בבורות. |
|
||||
|
||||
מה פירוש המילים "בנימין זאב הרצל שטאטלים של שיינקין יקיריי..."? מה פירוש הביטוי "כוהני החלילות"? |
|
||||
|
||||
אחד אחרי ''הרצל'', ואחד אחרי ''יקיריי''. ''שטאטלים של שיינקין יקיריי'' הוא ככל הנראה כינוי לגלגני למגיבים החילונים. |
|
||||
|
||||
הנסיונות כאן להבין ולנתח את צירופי המילים הללו מזכיר לי מערכון בשנות ה-60, בו ניסו כמה ליצנים לנתח את שיר השכונה כמו שחוקר ספרות מנתח שירה. |
|
||||
|
||||
אהא, עכ-שיו הבנתי, איזה מזל שהארת את עיני. אוסיף רק שהוא התכוון, כמובן, לכתוב "שטעטלים" (שטעטל - עיירה) ולא "שטאטלים", אבל לא נתעכב על קטנות כאלה. אז הנה המשפט המושלם עם הפסיקים ובתרגום עברי: "בנימין זאב הרצל, פסיק, עיירות של שיינקין יקיריי, פסיק, מחוסרי הידע המקדים, פסיק...". עכשיו זה סוף-סוף עושה שכל, כמו שאמר המשורר. |
|
||||
|
||||
בדיוק, ותודה על התוספת. אני מוצאת חן פואטי רב בצירוף "שטעייטלים" ו"שיינקין", רחוב שראשיתו בעלי מלאכה זעירים (במקביל לרחוב מרכז בעלי מלאכה, שכשמו כן היה), מרוצף חנויות אפלות וכלי עבודה מיושנים האומרים שירה ונחים בין שתיים לארבע, מורשת ישירה של בית אבא 1. 1 אבא שלך אולי! אבא שלי, כמו שאומרים, עשה בקהיר באותה העת. |
|
||||
|
||||
השאלה היא *מה* הוא עשה בקהיר באותה עת? |
|
||||
|
||||
אכן חן פואטי, ובהשראת בעל הדבר עצמו אוסיף ואגוון: אחן כן פואטי. ואף אנוכי, זאת ארשה לעצמי ואומר בצניעות אופיינית, השרתי כאן צרור ניקים שהיוו פניני חן כלילות שלמות ויופי בנוף האפרורי והחדגוני של שוטים ואלמונים. וככל שאזכורה, הרי כמה מהם: "הבוכרית הלוהטת" "הציקאדה המצקצקת" "הווזווזית המבוזבזת" "הקווקזי המקוזקז" - שבשמו פרשתי כאן תובנה חדה ומדוייקת בדבר האחידות שבין איזשהו עייסק "סמי-אנטישמי" שהופיע באחת מתגובות הקזקז, לבין סמי-בורקס. וכולם עפו בבוקר אביב נאה זה ואינם עוד, וזוהי אבידה קשה ומצערת. מה עם החירות הפואטית? הטרם הגיע שמעה לאזניכם? 1 אבא שלי לא ממש השתגע על העניין חסר המעוף הזה של שתיים-עד-ארבע. הוא דגל בסייסטה של שלושים ותשע שעות רצופות ביממה - ואני נושאת את מורשתו בגאון ובששון עד עצם היממה הזאת. |
|
||||
|
||||
את מספרת לה? לא שאני רוצה לסכסך, אבל מי, לדעתך, העיף את ההודעות ההן? |
|
||||
|
||||
הן עפו לא בגלל ז'ניה אלא בגלל ההודעה שפתחה את אותו פתיל (ולדיון מעמיק בנושא, זה לא המקום - יש דיון איילי רלוונטי, שאם יתעורר הצורך אטרח ואקשר אליו, ושם אפשר לשטוח טענות נוספות). |
|
||||
|
||||
הייתי שמחה לשמוע עוד על סמי בורקס דנן. האומנם מתחרה? |
|
||||
|
||||
מחווה לכינויים של ז'ניה. מסמ''סת - השולחת סמ''סים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |