|
||||
|
||||
ההתלבטות העקרית שלי השנה נבעה מהחשש שאני מצביעה ''מכח האינרציה'', לאותה מפלגה שהצבעתי לה תמיד (מר''צ), ושהורי הצביעו בילדותי (הפעם האחרונה שהם לקחו אותי איתם אל הקלפי) אל שתים מ''מפלגות האם'' שלה. אני זוכרת, אגב, שמאד הודאגתי מכך שההורים שלי לא הצביעו לאותה מפלגה, וחשבתי שהם לא מודעים לזה ושצריך להסתיר מהם את העובדה הזו מחשש לקשיים בחיי הנישואין. אבל זה לא קשור. אז לראשונה מזה שנים ממש ישבתי וקראתי מצעים ועברתי על רשימות מועמדים של כל המפלגות שיכולתי לשקול להצביע להן, בדקתי אחוזי נשים במקומות הריאלים (ועד כמה שיכולתי, אם השילוב הוא אמיתי או נובע מאפליה מתקנת (אני לא ממש מתה על אפליה מתקנת, לדעתי היא מסתירה אפליה אמיתית לאורך הדרך)), עשיתי לעצמי רשימות של דברים שעקרוני לי שהמפלגה לפחות תצהיר שהם חשובים לה, ודברים (או אנשים) שגורמים לכך שאני אפסול את נתינת קולי לגוף מסויים. זה היה די ארוך ודי מתיש. וכנראה שאני אצביע למר''צ. אוף. |
|
||||
|
||||
כמו שאני רואה את זה, אפליה מתקנת מעידה על כך שהגוף הבוחר את הרשימה לא רואה (באופן משוקלל) את שאלת הייצוג כשאלה חשובה, ולכן הגוף המפקח רואה לנכון לכפות את דעתו לפיה שאלת הייצוג כן חשובה. אפשר לדבר ארוכות על מנגנוני הדרה חברתיים של מיעוטים או קבוצות חלשות, אבל בשורה התחתונה, אי אפשר להתכחש לכך שיש כאן כפייה מסוימת מצד הגוף המפקח על הגוף הבוחר. |
|
||||
|
||||
ההנחה שלי, שבגוף שאינו נוקט בשום צורה של אפליית נשים, גלויה או סמויה, יהיו בערך חצי מהמועמדים המובילים נשים, פשוט מטעמים סטטיסטים. מאחר ומגוחך לדבר על התפלגות סטטיסטית בחמישה או עשרה מקומות, אני אסתפק בנציגות ''הולמת'' (שהוא כימות שנקבע אסוציאטיבית) של נשים שהן באמת פעילות ותיקות, ולא ''נגררו'' למעלה למטרות יחסי ציבור. ככל שהכוונה באפליה מתקנת היא טובה, הרי שעצם הצורך בשימוש בה מצביע על אפליה במערכת פנימה. |
|
||||
|
||||
ההנחה שלך היא שנשים וגברים מתעניינים בפעילות במידה שווה ושהם מוכשרים לאותה פעילות במידה שווה, ולא כך היא. יש לי חשד גדול שפוליטיקה וטסטוסטרון הולכים טוב ביחד. |
|
||||
|
||||
זה לא שפוליטיקה וטסטוסטרון הולכים ביחד, אלא שהמבנה הפוליטי הנוכחי נותן עדיפות לרמת טסטוסטרון גבוהה. מי שיצא לו לצפות בפוליטיקה משרדית יודע עד כמה אסטרוגן יכול להיות יעיל בכגון דא... |
|
||||
|
||||
המשפט הראשון ברור לי לגמרי, אבל למה אתה מתכון בקשר לפוליטיקה משרדית ואסטרוגן? ומה זה פוליטיקה משרדית? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זו המצאת מושג חדש למציאות ישנה של מאבקי כוחות שהיא חלק מהטבע האנושי. בקורסים השונים למינהל, אתה מגלה שמי שכתב את הנושא המציא כביכול משהו חדש. גם בכתה יש מאבקי כוחות, גם בגן-למעשה בכל מקום שיש יותר מאדם אחד יכולים להיות מאבקי כוחות או בפלצנות מדוברת-פוליטיקה משרדית. |
|
||||
|
||||
אם מותר לי להיות פלצן לרגע (או לכמה שנים), "מאבק כוחות" לא מבטא את כל מה שכלול במושג "פוליטיקה", מושג שחלק מהותי ממנו הוא *בניית קשרים חברתיים והסתמכות עליהם* כדי להשיג יתרון במאבקי הכוח. אתה צודק שזאת תופעה נפוצה מאד אצל בעלי חיים חברתיים ובכללם האדם. המילה "קואליציה" מאד שימושית בתאור התנהגות של פרימאטים רבים (ולא רק פרימאטים). אם אני ואתה מתאגרפים בזירה, זה מאבק כוח. אם השופט הוא חבר של החברה שלי, זאת כבר פוליטיקה. |
|
||||
|
||||
כוח הוא מושג רחב ולאו דוקא פיסי. |
|
||||
|
||||
אני מדבר על הקשרים החברתיים. כאשר קופיקו וצ'יפופו עושים יד אחת כדי להדיח את צ'יטה מראשות הלהקה, זאת פוליטיקה. |
|
||||
|
||||
מסכים איך. התחלנו עם איזו המצאה מישרדית, לא? |
|
||||
|
||||
לא, התחלנו (כלומר, אני התחלתי) עם הטענה שלך ש"פוליטיקה משרדית" היא שם פלצני למאבקי כוח. אני סייגתי ואמרתי שהיא מכוונת למאבקי כוח מסוג מסויים, לא למאבקי כוח בכלל. על זה ענית, כנראה בעקבות הדוגמא שהבאתי, שכוח הוא לא רק משהו פיזי, ואני הבהרתי שאינני מתכוון לאספקט הזה אלא לאספקט של השיתוף החברתי. בסוף הסתבר שאתה מסכים איי, ואח"כ אפילו מסכים איתי, לגבי העניין הזה, ובדיוק ברגע שעמדתי לנשום לרווחה התגלעה אי-הסכמה חדשה לגבי הנקודה בה התחלנו, מה שמעלה חשש גדול שיהיה לנו קשה גם להסכים על הנקודה בה נסיים, ואפילו יצחק שמעוני לא יוכל להושיענו. למען האמת, הודעה זאת נראית לי נקודה טובה למדי לצורך זה. מה דעתך? |
|
||||
|
||||
אני מניח שאין ויכוח אמיתי בינינו-אלא אם תוביל אותי ליצחק שמעוני כבורר. |
|
||||
|
||||
מה שהשוטה אמר, כלומר בעצם מה שסטיבן פינקר אמר: דיון 2244 (והכל כמובן ברמת המקרו. "נשים לא נמשכות לפוליטיקה" -/-> "האישה X לא נמשכת לפוליטיקה") |
|
||||
|
||||
לאור העובדה שבשוודיה, שהיא באמת מדינה שוויונית בעניין זה, יש בפרלמנט יותר מ-50% נשים, נראה לי שאתה טועה. |
|
||||
|
||||
מצד שני, יתכן שאם הכנסת היתה נראית כמו הפרלמנט בשבדיה, יותר נשים היו מעונינות להשתלב בה... אמנם, עדיין לא הגענו למצבם של אותם פרלמנטים במזרח אסיה שמדי פעם אנו צופים בקטטות המוניות המתרחשות בהם. מעניין מה שיעור הנשים שם. |
|
||||
|
||||
הה, שבדיה. אינני יודע מספיק על מה הולך שם, אבל ארץ אחת ודאי אינה מוכיחה הרבה. ייתכן שכאשר מנהלים פוליטיקה של נחת ושובע, הגנים של כרומוזום Y פחות משמעותיים. גם בועד ההורים של בית-הספר יש ייצוג מכובד לנשים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |