בתשובה לארז לנדוור, 25/03/06 7:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני חושב שתגובתך היא תעמולתית ולא עניינית. אתה מרכז אוסף של עוולות אמיתיות או מדומות של מדינת ישראל ומקשר בינן לבין משטר שביצע אליבא דכולי עלמא פשעים נגד האנושות. שום גורם רציני לא ניסה לשפוט העם הגרמני בגלל האנטישמיות שלו ובגלל תמיכתו בחרחור המלחמה ובמדיניות ההתפשטות של משטר הנאצי. מי שנשפטו הם אלו שבצעו בפועל רצח בהמון של קורבנות לא חמושים, אלו שהפרו את הכללים של אמנת ג'נבה (הוצאות להורג של טייסים וחיילים במדים) ואלו שהורו על פלישה צבאית למדינות ריבוניות ונייטרליות. העם הגרמני כלל לא נתבע במשפטי נירנברג. המדינה הגרמנית והוורמאכט שנציגיהם הועמדו לדין בפני הטריבונל לא הוצאו מחוץ לחוק, למרות שהורשעו בפשעי מלחמה. מי שהוכרזו כאירגונים פושעים היו המפלגה הנאצית, הס"ס ומשטרת בטחון-המדינה. הקשר שאתה עושה בין חוסר הסובלנות של הישראלים וישראל כחברה לבין פשעי מלחמה שבוצעו בפועל ועלו בחיי מיליונים הוא חסר שחר. דומה שההבדל בין מי שמאיים על חברו ברצח לבין מי שרוצח אותו בפועל, נעלם ממך. כל זאת, עוד בטרם עמדנו על ההבדל המהותי בין יהודי אירופה שכציבור לא ראו עצמם ולא פעלו כאוייביה של גרמניה לבין ערביי ישראל שכציבור נקלעו בין 2 מחנות עויינים ומנהיגיהם בוחרים בגלוי בצד העויין את המדינה (זה אינו מצדיק גזענות וקיפוח זכויות, אבל מסביר היטב את העויינות כלפיהם. בפרספקטיבה הזאת, תוצאות הסקר אינם מצביעים על הקרימינליות של מדינת היהודים). גם הרשימה המוזרה של טענות נגד ישראל שאתה מביא, מוכיחה עד כמה הדברים לא רציניים: א. "הדרוזים ... ושוכחים אותם כאזרחים, ... הופקרו לוחמי צד"ל לשעבר" - אפשר להפוך כל מדיניות של סדרי עדיפות חברתיים, לתעמולה אנטי-ממסדית. מה אתה מציע? להוציא עוד כמה תרופות מסל הבריאות ולהעביר את הכסף לצד"לניקים לשעבר? זכור שגם מדינות הרבה יותר עשירות מישראל (צרפת, בריטניה, ארה"ב) נוהגות במקרים כאלו לחלק קצבאות ובאופן ציורי לשלוח את המקבלים לכל הרוחות. איש אינו מפריע לך ליעד את מחצית הכנסתך לקידום הצד"לניקים. העובדה שמרבית הישראלים אינם שותפים לאלטרואיזם שלך אינה שמה אותם בכסאות הנאשמים בנירנברג. ב. "משמואל שניצר פרס ישראל (בצדק) אך ורק בגלל גזענות כלפי אחינו בני-ישראל האתיופים". אז כן היה צריך לתת לו את הפרס? או אולי היה צריך לסתום לו את הפה? אולי צריך לסתום את הפה לכאלו המאשימים אנשים בגזענות ללא בסיס של ממש? ג. "במדינה שבה לא מתביישת מפלגה קיצונית ללכת לערביי יפו ולהציע להם כסף בתמורה לגירושם" - לו באה משלחת של ערביי יפו ומציעה לי כסף בתמורה לפינויי לפולין, אני חושב שראשית הייתי מבקש לראות את חשבון הבנק שלהם. אני לא מיתמם ולא מניח שמה שעשו היודו-נאצים של קליינר היה להציע תמיכה כספית ביד רחבה לשיפור תנאי המחייה של ערביי יפו, אבל אני מתקשה לראות מה כל כך פושע בהצעה. בעיני גם התביעות של החרדים לפתור את ילדיהם משרות צבאי ותביעות ש"ס להעביר כספים לפי מפתח דתי-עדתי הן עמדות מסלידות, אך מכאן ועד נירנברג הדרך רחוקה. כל ישראלי הרואה את המחזה של המון צעירים עבריינים רובם ככולם מוסלמים, הצרים על משטרת ישראל ועל משפחת הסהרורים שבחרה לפוצץ חזיזים דוקא בכנסיית המולד, מבין שאדם חושב אינו רשאי להיתפס להכללות של שחור ולבן במציאות הסבוכה של מדינת ישראל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדברים על המישטר והאידואולוגיה הנאצית, צריך לזכור שהדברים לא מתחילים בפיתרון הסופי. השמדת היהודים היתה אפשרית אך ורק בחסות המלחמה. בימים שלפניה נעשה סילוק שיטתי של היהודים מחיי החברה והתרבות בגרמניה ע"י שלילת זכויותיהם בהדרגה ועידודם להגר מגרמניה. אין כאן טענה שזהו גם המצב בישראל או שכך יכול לקרות אלא שיש דמיון מסוים בין המקרים. רוב הגרמנים לא מחו בשום צורה כנגד האפליה השיטתית וההדרגתית שנעשתה כנגד היהודים והיו לפחות שותפים פסיבים למדיניות המישטר (ועל כך דנו והתווכחו היסטיריונים רבים, במיוחד בגרמניה מאז שנות ה80). זו היתה חברה לאומנית שלאחר תבוסתה במלחה"ע הראשונה היתה ספוגה בשינאת זרים ובגישה מדינית תוקפנית. מצב זה, עם כל ההבדלים, דומה גם למצבנו מאז קריסת אוסלו. אירופה של ימינו שאינה לוקה בכך היא תוצר של גדולת המדינאים הצרפתים והגרמנים לאחר מלחה"ע השנייה (שהיתה איומה ונוראית מקודמתה) שלא נכנעו לעוינות ולרגשות נקם והבינו את האינטרס ההדדי של כל הצדדים בשיתוף פעולה. כזו היתה גם רוח אוסלו. באשר לשאר טענותיך, הדוגמאות שהובאו (שכחתי להזכיר גם את היחס המחפיר לפועלים הזרים) באו להראות שאם זו הגישה הכללית כלפי מי שלא יהודי, קל וחומר כלפי ערבים (והראייה של מיגזר אזרחי שלם כאויבים ודרך פרספקטיבה ביטחונית צרה היא היא הבעייתית). כפי שכתבתי, מוצדק היה לשלול משניצר את פרס ישראל אבל ספק אם היו עושים זאת אם הטיעון היה מעלה את כלל הבעותיו כלפי הערבים ולא מאמר אחד או שניים כנגד האתיופים. הדברים שאתה אומר לגבי מפלגתו של קליינר הם היתממות. שידול לסילוק אזרחים ממדינתם (גם בעבור תמורה כספית) הוא מסליד וחמור בהרבה מאי-שירות החרדים בצבא או העברת כספים לש"ס. (אין הבדל כמובן ביניהם לבין ערבים שהיו מנסים לעשות כך ליהודים) זוהי גם היתממות להתעלם מכך שהזוג המוזר בחר לבצע את הפרובוקציה שלו דווקא במקום ערבי. אין זה מצדיק כמובן מהומות והתפרעויות, אבל זהו סימפטום נוסף להתעלמות המדינה ורוב אזרחיה היהודים ממצוקת הערבים (כמו שראינו ביחס לטבח שנעשה ב13 אזרחים במהומות אוקטובר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר המאמרים של ג'ורג אורוול "מתחת לאף שלך" יש מאמר משנות ה-40 על האנטישמיות באנגליה. מדבריו אפשר להתרשם שהאנטישמיות באנגליה היתה לא פחות נפוצה ועמוקה מאשר בגרמניה. הרבה דברים נראים באור שונה בעקבות השואה, אבל איני בטוח שהם נראים נכון יותר. בכל אופן, אף אדם רציני לא מציע לשפוט עמים שלמים על שוביניזם וגזענות וישראל על בעיותיה המיוחדות רחוקה מלהיות מועמד מתאים לכך. "שידול לסילוק אזרחים ממדינתם (גם בעבור תמורה כספית) הוא מסליד וחמור ...". הסברתי במקום אחר שסיבת הקיום של מדינת ישראל היא קיום טריטוריה בריבונות העם היהודי. מכאן אני מסיק ששידול אזרחים לא-יהודים להגר מכאן, בפרט בעבור תמורה כספית הוא צעד לגיטימי באופן עקרוני. אנחנו שותפים לדעה לגבי קליינר ודומיו, אך חלוקים ברמת העקרון. כאשר אברך המשי ברוך הגבר פנה למיס תבל והפציר בה לא לזנות עם המואבי שלה, רובנו ראינו בכך אקט של מוקיונות וגסות רוח, אך לא ממש פשע נגד האנושות. בכל אופן לא ידוע לי שנפתחו הליכים משפטיים כנגדו. "לטבח שנעשה ב13 אזרחים במהומות אוקטובר" - טבח שעושה רוב במיעוט הוא לא ממש תופעה בל תימצא. נדמה שדוקא מעשי טבח קטנים שעושה מיעוט ברוב הם בבחינת הכלב שלא נבח. מה דעתך על הטבח שעשו תושבי שפרעם ביהודי אחד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה ששמעתי, אותו זוג מוזר קיבל בינתיים בחזרה את הילד שנלקח מהם (וטוב שכך). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |