בתשובה לאסתי, 28/02/06 10:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קפצה עליו הזיקנה והוא כבר לא קופץ. לפני שלבך נכמר על החיה הזאת, קחי בחשבון שהוא מפיק כל מיליגרם אפשרי של הטבות ממצבו הגריאטרי, בלי שום התחשבות במצב הלא-הרבה-יותר-טוב של בעליו. אל השיש במטבח הוא כבר בקושי מגיע, ולא פעם אני נאלץ להעניק לו שרותי מעלית כדי שיוכל לשתות מהברז החביב עליו, שכן את קערת המים שלו הוא מחרים באדיקות שרק נטורי קרתא יכולים להתחרות בה. מאחר ותרגיל על כנפי נשרים הזה חביב עליו עד מאד, הוא לוגם בכל גיחה רק לקיקות ספורות, כדי שיוכל לשוב ולהתלונן על צמא לאחר כמה דקות. בקרב העצבים שמתפתח הוא מנצח באופן עיקבי, מאחר והוא עמיד לחלוטין בפני צעקות ה"סתום כבר", וגם דברי כיבושין מנומקים להפליא בדבר הצורך בויתורים הדדיים אצל בני זוג נופלים על אזניים ערלות (אבל זה לא פלא; הוא חרש). הרופא שלי אומר שהפעילות הגופנית הזאת היתה יכולה להועיל לי אלמלא מכשלה אחת: בשעה שאני מחכה למר חתול שיסיים את ליקוקיו כדי שאוכל להצניחו מעדנות מהשיש לרצפה, אני עומד בסמיכות יתרה למקרר, כך שכל גיחה כזאת עולה לי בכמה מאות קלוריות. כל זה עוד לפני שאני מספר על המרורים שהוא מאכיל אותי בכל פעם שעלי להאכיל אותו ועוד כהנה וכהנה מעללים מקפיאי דם של התיפלץ המפורוון הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהוא הדביק אותך בטוקסופלסמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בלתי אפשרי מבחינה כרונולוגית. הייתי משוגע הרבה לפני שהכרתי אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(: טוב, לפחות זה החתול שכבר לא קופץ, ולא אתה שכבר לא מדדה. אצלי שאלת שאלות מצערות-בפוטנציה (אולי אתה כבר לא מדדה כי הורידו לך מאז את הרגל הבעייתית), וחרטה על השאלה חצי שניה מאוחר מדי, היא כמעט אינסטינקט. ובנימה שפויה-יחסית זו נתפזרה לעניינינו, אני חושבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק על שאלות מצערות בפוטנציה, גם על הדוגמה ההיפותטית ההומוריסטית שבסוגריים מותר להצטער. גם דוגמאות, אפילו היפותטיות, אפילו הומוריסטיות - הן לפעמים ממש מיותרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם היתה לי רק רגל אחת אני לא רואה ממה הייתי נפגע (אבל אולי זה מפני שאני לא רואה טוב בעין היחידה שלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אתה, זה אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חביב. מדי פעם אני נתקל בסרטונים על חתולים שיודעים לפתוח דלתות, לחרבן באסלה, להוריד את המים וכיוצא באלו. החתול שלי, חוששני, נמצא בליגה אחרת לגמרי, יחד עם שטיחים, הגומיות שעוצרות את הדלת והפנלים שנשרו לפני כמה שנים ואו-טו-טו אני מתקן אותם. ''גם אתה לא בדיוק מדען טילים'' הוא עונה לי כשאני מתלונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(: אולי הגיע הזמן להוסיף ל:למה יש לטווס זנב גדול, ול:למה יש לאריה רעמה, שאלה שלישית: למה אנשים מאמצים חתולים.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קיבלתי אותו בירושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים לא מאמצים חתולים. זה החתולים שמאמצים אותנו. _________ העלמה עפרונית, וחתול שלישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שלישי? אני הייתי תחת הרושם שהרבה יותר. לא אמרת פעם שאת כבר בדמויות משנה נידחות מ"הנסיכה הקסומה"? __ ל.ב.פ., עם אותה חתולה כבר 17 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פזיק (אחותה של איניגו) נעלמה אחרי שבייבי-פזיק מתה ולפליאתה הרבה לא הצלחנו לתקן אותה. תקופה קצרה אחר כך איניגו המליטה רביעיה - לבאטרקפ נמצא בית חם ואוהב, מקס מת כעבור שבועיים, ווסטלי (הו ווסטלי!), החביב עלי מכולם, נעלם אחרי שנה והשאיר אותי עם לב שבור ועם המפרדינק, אחותו השמנמנה. ככה שכששלומי הגיע, הוא היה השלישי. בינתיים נסעתי לחו"ל, חזרתי, וגיליתי שכל הפליטים חזרו לצפון, ואיתם גם הוא. אז עכשיו שוב שתיים. *כנראה אחת התגובות היותר מיותרות באייל. סליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מיותרת? לא הייתי שואלת אם לא רציתי לדעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימו לב שהחתול, מעבר לעניין של הסיבה מסובב, עוסק בשאלה פיסיקלית\מטאפיסית: לאן הולכים המיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנרת התייבשה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |