מקום לאופטימיות 368576
idan יום ג', 14/2/2006, 19:15
מ 5 משפחות לפני כמה שנים, הגענו ל 18 משפחות...
הריכוזיות ירדה!
מקום לאופטימיות 368599
אביב י. • בתשובה לidan יום ג', 14/2/2006, 21:13
"הריכוזיות ירדה!" צעק בהתרגשות הפרופסור המפוזר, לגם מייד ממבחנת הציאניד ונפל שדוד על רצפת המעבדה.
מקום לאופטימיות 368604
איציק ש. • בתשובה לidan יום ג', 14/2/2006, 21:29
מי אמר שהיו 5? גם בין ה-‏18 יש את 5 הגדולות.
הבעיה איננה רק בזה שמשפחות פרטיות השתלטו על המדינה (עוד מעט יהיה גם בית כלא). בארצות סקנדינביה יש בעלות פרטית על רב התחומים. הגישה לזכות הקניין שונה שם וזהו כל ההבדל.
מקום לאופטימיות 368605
idan • בתשובה לאיציק ש. יום ג', 14/2/2006, 21:33
ב 2000 דיברו על "5 המשפחות" (תגובה 4691)
מקום לאופטימיות 368610
איציק ש. • בתשובה לidan יום ג', 14/2/2006, 21:43
אספו 18 משפחות כדי להגיע ל-‏198 מיליארד ש"ח. תראה לי מי מה-‏18 לא היה בשנת 2000 .
מקום לאופטימיות 369857
דרור קסטל • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 20/2/2006, 17:03
תוכל להרחיב על ההבדלים?
מקום לאופטימיות 369901
איציק ש. • בתשובה לדרור קסטל יום ג', 21/2/2006, 5:44
כמעט כל העובדים בשוודיה מאוגדים באיגודים מיקצועיים. משום מה מסתבר שאגודים מקצועיים אינם גנגסטרים באופן מיבני כפי שטען המועמד הדמגוג לראשות הממשלה מטעם הליכוד. נציגיהם יושבים במועצות מנהלים ובדרך כלל הם נושאים באחריות להתנהלות הכלכלית של החברה. מילטון פרידמן מעריך את המודל השוודי, אך טוען שהצלחתו נובעת מההומוגניות של האוכלוסיה בשוודיה. מבחינת ארה''ב הוא מעדיף את המודל האמריקאי אותו הוא מכנה ''הייר-פייר''.
שיתוף עובדים באחריות הכלכלית-ניהולית (השתתפות במועצת מנהלים היא בגדר גישה שונה לתפיסת הקניין.
מקום לאופטימיות 370253
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאיציק ש. יום ד', 22/2/2006, 16:39
מתי המועמד הדמגוג טען את זה? אני זוכר אותו אומר את זה רק על מקרה ספציפי.
מקום לאופטימיות 370267
איציק ש. • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 22/2/2006, 17:34
הוא באמת אמר על מקרה ספציפי אבל היו לו התבטאויות שונות שיצרו (לפחות אצלי) את התמונה שהמשבר הכלכלי-פיננסי שמדינת ישראל היתה נתונה בו, נגרם על ידי עובדים לא מספיק ממושמעים וכנועים. כדי שאוכל לענות לך בהרחבה ובאופן מעמיק, אני צריך להשקיע זמן ולעבור על העיתונות של אותה תקופה. זהו הרושם שקיבלתי. נתניהו עשה הכל-אבל הכל- כדי לגרות ולמשוך את פרץ וההיסתדרות לשבות. אינני חושב שהמצב בנמלים היה טוב. ההיפך מזה. אבל מי שניתח באופן שיטתי את התנהגותו של נתניהו, ראה שהאיש מחרחר מדון כי יש לו מטרה: לסמן את ההיסתדרות כשעיר לעזאזל וכמקור לכל חלייה הפיננסיים של מדינת ישראל. בתחום הזה היתה לו מדיניות בולשביקית- כלל שיהיה יותר רע-כך יהיה יותר טוב. אני מודה שהוא הצליח מאד בדרך הזאת. מילכד את פרץ
לחלוטין. המצב היה כזה שהיו תעשיינים שהתראיינו ודיברו בזכות
הסדרים עם העובדים ומניעת שבירתם (עופרה שטראוס). הרמזים לעובדות שהמלחמה עם האיגודים היתה מטרה שהוחלט עליה באוצר- התגלו בדבריו של מנכ"ל משרד האוצר שסיכם בסיפוק את השגי האוצר ומנה ביניהם את שבירת העבודה המאורגנת.
מקום לאופטימיות 370274
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 22/2/2006, 17:47
אינני זוכרת את ה''גנגסטריות המבנית'', אבל כל שביתה של ההסתדרות הוציאה מביבי התבטאויות על גנגסטרים באופן כללי.
מקום לאופטימיות 370281
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 22/2/2006, 18:19
אני רק יכול לתאר לעצמי מה היה קורה אם פרץ היה מכנה את ביבי-גנגסטר. המילה-גנגסטר-אינה מאד חריפה לגבי רוב הציבור. ביבי בא מארה"ב; הייתי רוצה לראות אותו משתמש שם בכינוי גנגסטר.
ביבי הוא מלך הדייגים אצלנו. צריך רק לקחת את מה שהוא מוביל היום בליכוד -הוצאת בחירת חברי הכנסת מהמרכז. נחמד להזכר בפרוייקט שלו ושל ליברמן להעביר למרכז את בחירת הח"כים. הוא בנה את עצמת מרכז הליכוד.
מקום לאופטימיות 370284
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. יום ד', 22/2/2006, 18:29
ועוד לחשוב שבאופן מאוד בלתי מוסבר הלחץ ששכנע אותי להצביע לברק מולו - המלה ששברה אותי - הייתה ''ביבי גנגסטר''...
מקום לאופטימיות 370288
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאיציק ש. יום ד', 22/2/2006, 18:58
מה היה קורה אם פרץ היה מכנה את ביבי גנגסטר?
מקום לאופטימיות 370307
איציק ש. • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 22/2/2006, 20:56
העיתונות שממילא אינה אוהדת אותו במיוחד, היתה צולבת אותו.
היתה מציגה אותו כבולשביק שמנבל את פיו (ללנין היתה שפה די ברוטאלית יחסית לתקופתו). היינו שומעים שיש במילה הזאת התרת דם, הסתה לרצח ומי יודע מה עוד.
בתרבות שבה הכסף הוא האלוהים 377365
אריק רייכמן • בתשובה לidan יום ו', 7/4/2006, 20:00
בתרבות שבה הכסף הוא האלוהים, והחזק והאלים הוא השולט - אזי ישר הדרך נרדף עד צווארו.
חובה לקרוא את הכתוב באתר http://www.pikanti.org/ מי מפחד שתדע מה כתוב עליו ואיך ולמה גוזלים ממך כסף

ב. העסקתם של למעלה מ1,000- עובדי "פיקנטי" הופסקה בשל הקרטל. עובדים ותיקים איבדו בן לילה את פרנסתם ואת כבודם והושלכו מכורח הנסיבות לרחוב נטולי כל, כאשר למעסיקהם אין כל אפשרות למנוע את הכאב וההשפלה הצורבת. החברה הישראלית ספגה לא רק את הצורך להתמודד עם עליית מחירים ובריונות עסקית אלא גם את הצורך להתמודד עם בעיה חברתית קשה בדמות הצורך לטפל במאות רבות של עובדים לשעבר אשר נותרו ללא כל רק בשל חטאם לבקש להם פת לחם ממעסיק אשר ביקש להתחרות מול ענקי המזון.

ג. רבים מעובדים אלה הפכו לנטל על החברה, באשר העסקתם בפיקנטי היתה המסגרת היחידה בחייהם אשר העניקה להם יציבות, שקט נפשי, בטחון כלכלי ואפשרות ממשית לספק את מחייתם ואת צורכיהם הבסיסיים. ואולם בבואם לרמוס את פיקנטי, לא בחלו פושעי הקרטל ברמיסת אלף משפחות עובדי פיקנטי. רבים מהעובדים הפכו לשבר כלי. לא מעטים לקו במחלות ממאירות. עובד אחד שלח יד בנפשו. עובדים אחדים לקו במחלות חשוכות מרפא ומחלות נפש ועוד כהנה וכהנה אסונות מהסוג שדמותם איננו מופיע בכרוניקות העיתונים, אך ראוי שיחרט על לוח לבו של כל אדם בר דעת ובר לבב, אשר ערכי הומניזם וסולידריות חברתית מפעמים ברוחו.

ד. זהו סיפור מעללי המלחמה המסחרית המכוערת של אסם, תנובה קוקה קולה וחברותיהן לקרטל נגד "פיקנטי". טבעם של קרבות מסוג זה הנו שהגדול והאלים יותר מכחיד את הקטן ממנו, ומשתיק אותו לשנים ארוכות, תוך איומים לבל יפצה את פיו לעולמי-עד.

ה. במקרה של "פיקנטי" אין זה כך. הסיפור יסופר עד תומו, והזעקה העולה ממנו תהדהד בחלל האוויר עוד זמן רב לאחר שהפושעים המעורבים בקרטל המזון נגד פיקנטי יושלכו אל מאחורי סורג ובריח.

ו. "פיקנטי" הוכיחה בעבר כי היא מונחית בידי תפיסת עולמה המעודדת תחרות חופשית, מאבק למען זכויות האזרח, כלכלה שוויונית, צרכנות הוגנת, יוזמה חופשית וחופש ביטוי. לא כסיסמאות ריקות תוכן, אלא כתפיסת עולם המאורגנת במשנה סדורה.

ז. מאבקה האידיאולוגי של "פיקנטי" להביא להפחתת מחירים מהותית בשווקי המזון בישראל מעורר כבר למעלה מ-‏20 שנה את חמתם של הקונגלומרטים הגדולים, ענקי המזון, העושקים גם כיום את הצרכן ללא צורך, וחוששים ממתחרים כגון "פיקנטי", המציגה את ענקי המזון במערומיהם, כאשר היא מוכרת מוצרים מסוימים בפחות מחצי ממחירם אצל המתחרים, ובכל זאת מצליחה להרוויח, וכל זאת בלי לעשוק את האזרח העמל למחייתו.

ח. לפיכך, המאבק למען חירויותיה הכלכליות של "פיקנטי", כפי שמתבטא בתביעה זו, איננו המאבק היחיד. אין זו עוד תביעה משפטית במובנה הצר. זהו קרב עקרוני על תפיסת עולמה המגובשת, נשמת אפה של "פיקנטי", צידוק קיומי, כמעט.

ט. גם אם יישמע הדבר מעט מוזר בעיני הקורא, זהו כתב אישום חריף ותקיף, בעל משמעויות עקרוניות, מוסריות וחוקתיות חסרות תקדים, ככזה המציב את המורסה מלאת המוגלה התופחת בעולם העסקים הישראלי לבחינתו ולשיפוטו של הקורא התם.

י.ירצה - יתעלם ממנה הקורא בטיעון פרוצדורלי זה או אחר, ירצה - יתמודד עמה באומץ.

יא. בסיס התביעה מקורו באירוע אשר התחולל במהלך חודש יולי 1997. בתוך מספר ימים זעום הפסיקו ספקים, אשר עד אז סיפקו סחורה לחברות אשר ייצרו ושיווקו את מוצרי המותג "פיקנטי", את אספקת הסחורה, וזאת ללא כל הצדקה כלכלית, משפטית, מוסרית או אחרת.

יב. עד אז, התנהלו יחסי מסחר תקינים בין החברות אשר ייצרו או שיווקו את מוצרי "פיקנטי" ובין הנתבעות 1-4 7-29, אשר במהלך השנים מכרו סחורה לחנויות "פיקנטי" במאות מיליוני שקלים, והפיקו מכך רווחים גדולים.
בתרבות שבה הכסף הוא האלוהים 377375
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאריק רייכמן יום ו', 7/4/2006, 21:22
נשמט מתגובתך המפורטת והמאלפת משפט אחד (רמז: הוא מתחיל במלים "גילוי נאות:").
בתרבות שבה הכסף הוא האלוהים 384981
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי שבת, 13/5/2006, 16:30
גילוי נאות: "אני לא באמת אריק רייכמן, אני סתם בורג קטן במכונה גדולה (?), מתוסכל, עלוב ואכול קנאה".
מקום לאופטימיות 381329
דוביכורדי • בתשובה לidan יום ה', 27/4/2006, 19:18
אפשר להוריד ריכוזיות ע''י הלאמת רכוש פשוט וקל.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות