|
||||
|
||||
לקח לי זמן לקלוט את העניין, אבל בסופו של דבר הבנתי שההבדל בין חקלאות מסורתית, תעשייתית, ופרמקלצ'ר הוא בסוג התשומות בהן משתמשים בכל שיטה: בחקלאות מסורתית התשומה העיקרית היא עבודת כפיים; בחקלאות תעשייתית התשומה העיקרית היא אנרגיה (אם ישירות בצורת נפט שהטקטורים שורפים, ואם בעקיפין ע"י שימוש במוצרים תעשייתיים); בפרמקלצר התשומה העיקרית היא *ידע*. אנשי הפרמקלצ'ר מנצלים מידע והבנה של המערכות האקולוגיות בשביל לצמצם את כמות העבודה והמשאבים שהם נדרשים להשקיע, ולמקסם את התפוקות. |
|
||||
|
||||
לפי המאמר לפחות, הרי שזה בדיוק הפוך. הכותבת מעלה על נס את גידול עץ הזית, שלא דורש ידע כלל. דרך אגב, אאז''נ, ביפן יש חוק שלפיו חלקת אדמה (בתוך העיר) שאינה בנויה, הבעלים חייב לגדל בה צמחים עד לשינוי המצב. |
|
||||
|
||||
אני לא הייתי אוכל עגבניות מאכל שגודלו בטוקיו (הזיהום). :-) |
|
||||
|
||||
המאמר אינו מעלה על נס את גידול הזית אלא מציג אותו כבחירה נבונה של איש פרמקלצ'ר. הפרמקלצ'ר אינו מעלה על נס את החקלאות המסורתית ואף לא את זו המודרנית, אלא פותח פתח חדש להסתכלות על חקלאות ויחסי האדם והצומח. היא שואבת מהידע הקדום וגם מהטכנולוגיה החדשה במטרה ליצור מצב אופטימלי ולא ניצול של האדם את סביבתו. |
|
||||
|
||||
כאמור, מטרתם העיקרית של חלק ניכר ממגדלי הזיתים היא פשוט להצהיר על בעלות על הקרקע. נטיעת זיתים היא כנראה הדרך הזולה ביותר לשם כך. לכן זו אינה דוגמה לניצול אופטימלי. לא מן הנמנע שגידול עיזים באותו שטח היה מניב תוצאות יותר טובות. אבל יותר קל לפנות עיזים. שכן רבים (רוב?) השטחים המשמשים לזיתים הם חדשים יחסים והיו קודם לכן שטחי בר. ובעלי הקרקע לא מצפים להתכלכל מחלקות הזיתים שלהם. |
|
||||
|
||||
אתה מזומן לעלות לצפון עמק החולה ולגלות שטחים רבים בהם גידלו נשירים והיום מגדלים בהם זיתים. זה קצת ילדותי ולא רציני לקבוע שרוב כרמי הזיתים הם לא כלכליים, ומטרת נטיעתם היא פוליטית בלבד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |