|
||||
|
||||
בו נדבר קצת על המושגים השונים, וננסה לעשות סדר. א. יש אנשים שעשו מעשים מנוגדים לחוקי המדינה, נשפטו והורשעו. למשל, נתן שרנסקי עבר על חוקי המדינה (=ברה"מ) וישב הרבה שנים בכלא. לכן, נתן שרנסקי היה עבריין. זה לא אומר ששרנסקי היה אדם רע, ששרנסקי היה אדם מושחת, או ששרנסקי פסול לעשות משהו. למעשה, במקרה של שרנסקי אני חושב שנסכים שהחוק עליו הוא עבר היה חוק רע. ב. יש אנשים שעשו מעשים מנוגדים לחוקי המדינה, לא נשפטו ו/או לא הורשעו. למשל, בנימין נתניהו עבר על חוק מימון המפלגות, אבל לא נחקר, ולא נשפט. נתניהו הוא עבריין לכאורה. גם זה לא הופך את נתניהו לאדם רע, מושחת או פסול למשהו. ג. יש אנשים שעשו מעשה לא מוסרי באופן מובהק. למשל, אביגדור ליברמן הרביץ לילד קטן. זה לא בהכרח הופך אותו לעבריין או לעבריין לכאורה, או מושחת, רק לאדם שעשה מעשה רע. ד. יש אנשים שעשו מעשה רע סובייקטיבי. למשל, יצחק רבין חתם על הסכם אוסלו, לדעת רבים ויתור על שטחי מולדת הוא מעשה רע, לדעת אחרים, הסכמי שלום ויציאה מהשטחים הכבושים הוא מעשה טוב. ה. תפקידו של פוליטיקאי ישר היא לקדם את האינטרסים שבשמם הוא נבחר. ו. פוליטיקאי שמקדם את האינטרסים שלו (או של מקורביו), על חשבון האינטרסים שבשמם הוא נבחר הוא פוליטיקאי "מושחת". זה לא בהכרח עושה אותו עבריין, או עבריין לכאורה. רובינו מזהים את היושר כ"טוב", ואת השחיתות כרע (אם כי יש מי שחולק על זה). ז כשנעמי בלומנטל נתנה שוחד לקבוצת בוחרים במרכז הליכוד, היא ניסתה לשכנע אותם להצביע בשבילה אישית. ז"א, היא לא ניסתה לקדם את האינטרסים של הליכוד (שיכלו להיות מיוצגים באותה מידה על ידי כל חבר ליכוד אחר), אלא את של עצמה, וזה *על חשבון* האינטרסים של הליכוד (שהיה מציג רשימה טובה יותר אילו מי שנבחר לרשימה היה נבחר על סמך יכולתו לייצג את מצע הליכוד, ולא על סמך יכולתו לשכן את חברי המרכז בבית מלון). לכן נעמי בלומנטל עשתה מעשה מושחת. ח. כשהרצוג מימן את מערכת הבחירות של ברק לכנסת ולראשות הממשלה, הוא ניסה לקדם את האינטרסים של מפלגת העבודה. ז"א, תוצאת מעשיו לא נכנסה לכיסו, אלא ל"כיסו" של אהוד ברק. העובדה שגם הוא נהנה מהיבחרו של ברק לר משנה, משום שבמקרה זה האינטרסים האישיים שלו והאינטרסים של העבודה, והאינטרסים של ברק תאמו זה לזה. לכן, הרצוג לא עשה מעשה מושחת. ט. האם כשנעמי בלומנטל שיחדה את חברי המרכז היא עשתה מעשה רע אובייקטיבית? יש אנשים שחושבים ששחוחד אינו מעשה רע, ולכן ברור שאין זה כך. למעשה ברור שבעוד שאני (ואולי אתה) חושבים שהיא אכן עשתה מעשה רע, חברי מרכז הליכוד לא חושבים ככה. י. האם כשהרצוג עבר על חוק מימון המפלגות הוא עשה מעשה רע אובייקטיבית? גם כאן, ברור שלא. ברור שלדעתך הוא עשה מעשה רע (ונדבר על זה בסעיף י"ג והלאה), בעוד שלדעתי הוא לא עשה מעשה רע. י"א. האם בלומנטל והרצוג עברו על החוק? לדעתי די ברור שכן. י"ב. האם בלומנטל והרצוג יורשעו? לדעתי, הסיכוי נמוך (אצל הרצוג) עד אפסי (אצל בלומנטל). י"ג. חלק מחוקי המדינה הם חוקי מוסר. למשל, האיסור על רצח הוא חוק שנובע מהאיסור המוסרי על רצח. י"ד. חלק מחוקי המדינה הם חוקים שבאו להסדיר את היחסים בין בני האדם. למשל, האילוץ לתת זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה איננו צו מוסרי, אלא "סתם" הסדר שנקבע בחוק על ידי המדינה. ט"ו. חלק מחוקי המדינה נועדו לסדר את "חוקי המשחק". למשל חוק מימון המפלגות. אין הגיון כלכלי או מוסרי מאחורי המניעה לדווקא X שקלים, ואפשר היה לחוקק את אותו חוק בדיוק עם X+80 שקל. המטרה של החוק היא שכל השחקנים במשחק הפוליטי ישחקו באותו משחק, כולם ידעו את הכללים וכולם ידעו שהכללים עבור כל השאר שווים. ט"ז. אפשר להשוות את החוקים מהסוג הזה לחוקת הכדורגל, כשהיועץ המשפטי לממשלה הוא השופט. מה שקרה במערכת הבחירות של 96 זה שהליכוד הבקיע שער מעמדת נבדל ברור, והשופט ראה את הנבדל אבל אמר שחוק הנבדל לא מספיק ברור. העבודה, במקום לרדת מהמגרש להביא את השופט אל ועדת השיפוט המתאימה (ובהקבלה, ללכת לבג"ץ ולשנות את החוק) החליטו להעמיד שלושה שחקנים בין קו ההגנה לשער. מה שעשה רובינשטיין זה להחליט אחרי שהעבודה הבקיע שער שפתאום חוקת הכדורגל השתנתה. י"ז. נכון שמה שעשתה העבודה זה לא בהכרח הדבר הנכון לעשות, למעשה העבודה ניצלה את הלאקונה שהיתה (לכאורה) בחוק, במקום לשנות את החוק במהלך הכנסת, או להבהיר לכל השחקנים האחרים שחוקי המשחק השתנו. אבל, מצחד שני יש לזכור, שמי שאחראי לכך שחוקי המשחק היו לא שווים היה היועץ, והעבודה ניצלה את זה למטרת קידום האינטרסים אותם היא היתה צריכה לקדם מתוקף תפקידה במשחק הזה. י"ח. לכן, לדעתי, מה שעשה הרצוג זה גם לא מעשה רע. סתם התחכמות של עו"ד, כמוה יש הרבה. בתנאי המשחק הנתונים, שמירה על זכות השתיקה היא המשך ישיר לתפקידו וודאי שלא מעשה מושחת. |
|
||||
|
||||
ה. מה זה פוליטיקאי ישר? (ויעקב היה שואל - יש חיה כזאת? כואב לי להודות בזה, אבל לפעמים יעקב צודק [אם כי כנראה רק בשאלות שלו, לא בתשובות] ) |
|
||||
|
||||
פוליטיקאי שמקדם את האינטרסים שבשמם הוא נבחר. ודאי שיש חיה כזאת, רוב הפוליטיקאים שלנו הם יותר ישרים משהם מושחתים (מובן שבכל פוליטיקאי יש מידה מסויימת של שחיתות, כמו שבכל אדם יש מידה מסויימת של רוע). בניגוד ליעקב, אני חושב שהיופי בדמוקרטיה הוא זה שנוצר כאן מנגנון לפיו פעמים רבות פוליטיקאי שמקדם את האינטרסים מקדם גם את האינטרסים שבשמם הוא נבחר. |
|
||||
|
||||
שחיתות היא שחיתות היא שחיתות. אין בעיני הבדל בין מי שחטא "עבור עצמו" ובין מי שחטא "עבור מפלגתו". מפלגה שמקבלת את הסוג השני כלגיטימי מכתימה את עצמה. והמטאפורה שאתה עושה אינה מדוייקת: נתניהו ב96' הבקיע מעמדת "ספק נבדל", ואילו ברק ב 99' הפך את הנבדל לשיטה. מטאפורה נכונה יותר תהיה שביבי עשה פיפי בבריכה, ואילו ברק עמד על המקפצה והשתין על כולם בקשת ("רמס את החוק ברגל גסה", בלשון מבקר המדינה) |
|
||||
|
||||
שחיתות היא שחיתות היא שחיתות, ושחיתות היא חוסר יושר, ולא ''חטא''. עברית היא שפה מספיק עשירה, שמכילה מילה נפרדת לחטא ומילה נפרדת לשחיתות. חבל לרדד את השפה. יש הבדל בין מי שחטא עברו עצמו, מי שחטא עבור מפלגתו ומי שחטא עבור האידיאולוגיה של מפלגתו. שלושתם חוטאים, הראשון והשני מושחטים, השלישי לא. מפלגה שמקבלת את הסוג הראשון והשני מכתימה את עצמה בעיני, מפלגה שמקבלת את הסוג השלישי מכתימה את עצמה בעינך. אז על תצביע לעבודה או לליכוד. היועץ ביטל את החקירה של נתניהו לא בגלל ''ספק עבירה'' אלא בגלל ''לאקונה'' בחוק שהפכה, לכאורה, את מעשיו של נתניהו לחוקיים. זאת ההגדרה של היועץ. ז''א, הוא לא אמר ''יש ספק שהיה נבדל'' הוא אמר ''נכון שהקוון הרים את הדגל, וגם אני ראיתי שהשחקן היה אחרי קו ההגנה, אבל יש לאקונה בחוקת הכדורגל שלא מאפשרת לי לבטל את השער''. מובן שאחרי זה ברק הפך את הנבדל לשיטה, אולי לא הכי יפה, אבל מול כללי שיפוט כאלה, זה דבר לגיטימי. |
|
||||
|
||||
א. עברית היא גם שפה מספיק עשירה בשביל להבדיל בין ''שחיתות'' לבין ''שחיטות'', ובין ''אל'' לבין ''על''. חבל להשחית את השפה. ב. אל תדאג, אני לא מצביע (ומעולם לא הצבעתי) לא לליכוד ולא למערך. ג. בוז'י יכול היה לטעון את הטענה הזו, אך בחר בזכות השתיקה. ד. גם אם נקבל את ההבחנה שלך (ואני לא) בוז'י חטא עבור מפלגתו, ולא עבור האידיאולוגיה. אפילו לשיטתך הוא מושחת. |
|
||||
|
||||
זה עוד כלום. "הליכוד העלים את אריאל שרון מהאתר שלו אריאל שרון מאושפז שלושה שבועות במצב קשה בבית החולים הדסה, מספיק זמן כדי למחוק כל זכר לקיומו באתר הליכוד. בפרק "ציוני דרך" באתר שכחו להזכיר ששרון ייסד את המפלגה ועצרו את ההיסטוריה בשנות שלטונו של בנימין נתניהו": |
|
||||
|
||||
גדעון סער (נדמה לי שזה היה הוא) הסביר הבוקר אצל רזי ברקאי שהחברה המבצעת העלתה את האתר לרשת בלי שהוא עבר ביקורת של נציגי המפלגה. |
|
||||
|
||||
פעם כתבתי כאן ש''מערך'' זה שם גנאי לעבודה. הנה עוד הוכחה. |
|
||||
|
||||
לא שם גנאי ולא בטיח. הם שינו את השם כל כך הרבה פעמים, עד שאני כבר לפעמים מתבלבל. |
|
||||
|
||||
הם שינו את השם פעם אחת כשהקימו מערך בין מפלגת העבודה למפ''ם. אחר כך הם נפרדו וחזרו להיות מפלגת העבודה. לליכודניקים התאים לירוק את המילה-''המערך''. |
|
||||
|
||||
שכחת את "העבודה בראשות רבין", את "ישראל אחת" ואת "עם אחד" (שזה פרץ בגלגול קודם). מבין השמות הנ"ל, למה למה דווקא "מערך" זו יריקה? |
|
||||
|
||||
כי המערך הכי מזוהה עם שמעון פרס. יש לי רעיון. נקרא לקדימה המערך החדש ונבריח איזה שני מנדטים שעוד יודעים מה זה ''המערך''. |
|
||||
|
||||
לדעתי דווקא השם ''מערך'' נשמר, כי כך אפשר לומר ''מערכניק'' כמשקל נגד ל''ליכודניק'' (''ישראל אחתניק'' או ''עבודתניק'' לא מתגלגל לי הלשון) |
|
||||
|
||||
מפא''יניק. |
|
||||
|
||||
מפא''יניק זה שם תואר שהופקע מהמפלגה ועבר לידי הכלל. היום אתה יכול להיות מפא''יניק בכל מפלגה. |
|
||||
|
||||
אתה מנהל כאן מערכת בחירות? עבודה בראשות רבין לא היה שם של מפלגה אלא סיסמת בחירות. שם המפלגה שבראשותה עמד רבין היתה מפלגת העבודה. ישראל אחת אכן היתה קוריוז בזמנו של ברק- עבודה +מימד. עם אחד היתה מפלגה אחרת. היא לא שינוי של מפלגת העבודה. אתה קורא מה שאתה כותב? |
|
||||
|
||||
מה אתה רוצה לומר? שמפלגת העבודה היתה רשומה בועדת הבחירות כ"עבודה בראשות רבין"? אלו היו גימיקים תעמולתיים. המפלגה נקראה מפלגת העבודה גם אם בראשותה עמד רבין. |
|
||||
|
||||
idan צודק - המפלגה נרשמה אצל רשם המפלגות כ"העבודה בראשות רבין" כדי להדגיש סוג של "בחירה ישירה". כל כך מסובך לומר "טעיתי"? |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שכך נרשמה המפלגה. |
|
||||
|
||||
רגע, אולי בעצם אני טועה ומטעה? מה שבטוח זה שעל פתקי ההצבעה הופיע הכתוב "העבודה בראשות רבין". בדקתי אצל רשם המפלגות: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamMiflagot/reSh... אבל לא מצאתי רישום היסטורי. |
|
||||
|
||||
אני יכול לנסות ולהסתמך רק על זיכרוני שאיננו אמין לחלוטין. אינני זוכר שמפלגת העבודה היתה רשומה בצורה הזאת. נדמה לי שהיתה איזו הדיינות אצל יו''ר ועדת הבחירות המרכזית ואישרו לרשום כך על פתק ההצבעה. המפלגה עצמה הוסיפה להיות מפלגת העבודה. אצל ברק נרשמו שתי המפלגות-מימד ומפלגת העבודה כישראל אחת. |
|
||||
|
||||
במערכת הבחירות 92, הראשונה אחרי שהם חזרו ל"העבודה", היתה רותי פרמינגר, קריינית תשדירי הבחירות של הליכוד, מקפידה לקרוא להם "המערך" - זה נחרת בזיכרון בזכות הר' המתגלגלת שלה. התת-טקסט המאוד ברור היה "אנחנו לא ניתן לאשכנזים ה@#$%ים האלה להתחבא בעזרת טריק עלוב כמו שינוי שם; אנחנו יועדים שהם היו ונשארו "המערך" שכולנו שונאים." |
|
||||
|
||||
מעניין מה קסמו של המספר 92 בעיניך, שכבר פעמיים אתה מזכיר אותו היום. |
|
||||
|
||||
העניין הוא, שבתור אחד שתמיד חרד לאיות הנכון של הניק שלו, וקורא משמעויות נסתרות אצל אלו שמשבשים אותו, ציפיתי שתגלה יותר רגישות לשם המדוייק. מצד שני תגובה 363549. |
|
||||
|
||||
א. נכון. יש לי הרבה טעויות כתיב. אני לא מתגאה בזה. ב. יופי לך. ג. היינו פה תגובה 363150 סעיף א. ד. הוא עזר לראש ממשלה ממפלגתו להבחר, דבר שודאי הועיל לקידום האידיאולוגיה של מפלגתו. |
|
||||
|
||||
א. אני בדרך כלל לא מעיר לאנשים על העברית, אלא אם כן הם האשימו אותו ב''רידוד השפה''. ד. לפי ההגיון הזה, גם בלומנטל עזרה לחברת כנסת איכותית ונאמנה לערכי הליכוד (לפחות בעיניה) להשג מיקום גבוה יותר ברשימה. |
|
||||
|
||||
א. תראה! אפילו לבטאון השמאל הקיצוני זה קרה! "..., אבטלה גבוהה ומנהיגים פופוליסטיים שמסיטים נגד העם הנאור?" |
|
||||
|
||||
א. אולי לא הבנת אותי (על מי אני עובד?). אני מנסה להבדיל בין המונחים פוליטיקאי רע, פוליטיקאי עבריין ופוליטיקאי מושחת, ולטעון שמדובר בהגדרות שונות למושגים שונים. אתה מנסה למזג את שלושת המושגים למושג יחיד. לגיטימי, כמובן, אבל הופך את אי ההסכמה ביננו למשהו סמנטי, ואת השפה בה אתה משתמש, לשפה בה שרנסקי לוחם החרות וליברמן מכה הילדים הם "מושחת הוא מושחת הוא מושחת". ד. "... היא לא ניסתה לקדם את האינטרסים של הליכוד (שיכלו להיות מיוצגים באותה מידה על ידי כל חבר ליכוד אחר), אלא את של עצמה, וזה *על חשבון* האינטרסים של הליכוד (שהיה מציג רשימה טובה יותר אילו מי שנבחר לרשימה היה נבחר על סמך יכולתו לייצג את מצע הליכוד, ולא על סמך יכולתו לשכן את חברי המרכז בבית מלון)... " (תגובה 363319 סעיף ז. אם כבר כתבתי תגובה כל כך יפה, למה לא לצטט אותה) |
|
||||
|
||||
מה שאתה אומר, בפשטות, הוא שבלומנטל גנבה סוסים בשביל עצמה, ולכן מושחתת, ואילו בוז'י גנב סוסים למען המפלגה, ולכן הוא בסדר. בעיני שניהם לא מוסריים, וההבחנה שאתה עושה אינה מוסרית בפני עצמה. לצערי הבוחרים של מפלגת העבודה כנראה חושבים כמוך, וזו הבעיה העיקרית. |
|
||||
|
||||
לא למען המפלגה, למען מימוש האידיאולוגיה של המפלגה. אתה לא רואה את ההבדל? למה ההבחנה שאני עושה אינה מוסרית בפני עצמה? אתה יודע, בו נתחיל יותר למעלה, מתי גניבת סוסים היא מוסרית ומתי לא? |
|
||||
|
||||
גם אם מקבלים את ההבחנה שלך, הרי שפעילותו של הרצוג במקרה העמותות של ברק היתה בפירוש לטובת המפלגה ולא לטובת האידיאולוגיה (אלא רק בצורה עקיפה - תפיסת השלטון תתרום בודאי להשלטת האידיאולוגיה). ראיית ''טובת המפלגה'' כ''טובת הכלל'' (או האידיאולוגיה) היא אחת מהטומאות הנפוצות בפוליטיקה הישראלית. --- יצויין שאני בכל מקרה לא מקבל את ההבחנה שלך. בעיניי, אסור שהאידיאולוגיה תהיה מפלטו של הנבל. |
|
||||
|
||||
למה זאת נחשבת בעינך "צורה עקיפה" יש צורה ישירה יותר לממש אידיאולוגיה של מפלגה מאשר להגיע לשלטון? ראיית טובות המפלגה כטובת הכלל היא פועל יוצא של המנגנון הדמוקרטי. הרי כל מפלגה פועלת למימוש תפיסה אידיאולוגית מסויימת, ומן הסתם, מצביעי אותה מפלגה מאמינים שמימוש האידיאולוגיה שלהם היא טובה למדינה. לכן, מובן מאליו שמצביעי המפלגה רוצים שהמפלגה תגיע לשלטון, ולכן הם מזהים את "טובת המפלגה" (הגעה לשלטון) כ"טובת הכלל" (מימוש האידיאולוגיה). הדבר נכון עבור כל המפלגות (מלבד מספר זניח של יוצאי דופן) בכל המדינות הדמוקרטיות. וטוב שכך. אני מסכים שאסור שהאידיאולוגיה תהיה מפלטו של הנבל, רק שנשארת באוויר השאלה מה במעשיו של הרצוג הופך אותו ל"נבל" בעינך (משום שלדעתי הוא לא נבל, ולהבדיל ממך, את דעתי כבר נימקתי)? |
|
||||
|
||||
ב. אני מבינה שעד כה הצבעת רק לקדימה. |
|
||||
|
||||
את מבינה לא נכון. |
|
||||
|
||||
מפתיע.:) |
|
||||
|
||||
לא הייתי צריך לחכות הרבה זמן. הנה יש לנו מקרה מובהק של מישהו שחטא עבור מפלגתו ועדיין עשה מעשה שחיתות (בגלל שהוא דאג לחברי מפלגתו, ולא למימוש האידיאולוגיה של מפלגתו). דיון 2569. |
|
||||
|
||||
hear hear!
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |