בתשובה לברק, 23/09/01 17:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כיצד נסיעה יומיומית במונית (לבדך, אני מניח, אם לא, התעלם מהשאלה) חוסכת נזק לסביבה יותר מנסיעה יומיומית במכונית משלך? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לבדי - והלא ממילא המונית מסתובבת בכל העיר כל היום ופולטת עשן, בחיפוש אחר נוסעים. אני לצורך העניין משתתף פה במשחק המסחרי, ממלא את הפונקציה של הנוסע. אחרי שנסעתי, ייסעו עוד עשרות אנשים באותו יום באותו הרכב - חלוקה מעט יותר הגיונית של הנזק לסביבה. אין לי אינטרס לפעול למען פחות מוניות, כי הן הרע במיעוטו מבחינה זו. אותו דבר לגבי אוטובוס. מלבד זאת, כאמור, אני חוסך לעצמי הוצאות חניה (תווים וקנסות), ביטוח ודלק. מלבד זאת, יש רעיון אחר, שרק מעט אנשים מיישמים אותו (שמעתי על קבוצה כזו בגרמניה). שלושה אנשים קונים רכב פרטי אחד במשותף, חולקים בהוצאות ומחלקים את השימוש בו לפי ימים או לפי שעות היום. ההנחה היא, שכמעט אף אחד שיש ברשותו רכב פרטי לא משתמש בו כל יום כל היום. נותר רק לתהות מדוע אנשים מתעקשים להחזיק בפיאט הפרטית שלהם ליד הבית. אם הם גרים בלב העיר, הם מנצלים אותה בדרך כלל רק בשביל הנסיעה השבועית לאיקאה ביום שבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק זה אמור לעבוד? נניח אני, עם הסיטרואן (טוב, החל מהיום זה דייהטסו. מזל"ט לי) ליד הבית: מחר בבוקר, בערך בתשע, אני צריך לנסוע איתה למרכז העיר, ולהשאיר אותה בחניון עד שתיים אחה"צ. אז אם מישהו צריך את האוטו בין שש בבוקר לשמונה וחצי - אחלה. אם לא, בעיה. כי בשתיים, כשאני מסיים לעבוד, אני צריך לקחת את האוטו ולנסוע לחיפה (הכתבה הראשונה שלי כפרילנסט. מזל"ט מס' 2 לי), להגיע לחיפה תוך שעתיים, לחנות, לראיין את האנשים הנחמדים במכון רפפורט, ולחזור לירושלים. איך הייתי אמור לעשות זאת עם רכב בטיים-שרינג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יעבוד יותר טוב אם שלושת (נניח) השותפים גרים אחד ליד השני. (ואז, כשאתה מקבל את האוטו לנסיעה, אתה מקבל אותו עד להחזרתו, רצוי חי, לשכונה). ברור שאם אתה צריך את המכונית הרבה, זה לא כדאי לך. אבל אם הבחירה היא בין שותפות כזו לתחבורה ציבורית, מה אכפת לך אם באחד משלושה מקרים (במקרה הכי גרוע) אחת מקבל אוטו? או באחת משלוש שבתות אתה יכול לנסוע לטיול? הרעיון (בקיבוץ) הוא שאתה מזמין מראש את המכונית ליום ושעה נתונים, ומקבל אם לא הזמינו קודם (ואפשר לעדן ולשכלל, כמובן). כמובן, עדיף שתי מכוניות לשישה אנשים על אחת לשלושה, אם רק מצליחים להתארגן שישה. ובכן, בקיבוץ שונאים החברים איש את רעהו (כן כן, "חברים", "רעהו"...). שונאים בגגל העבודה, שונאים בגלל הקטנוע, שונאים בגלל המרפסת, שונאים בגלל התורנות, ושונאים חינם. אבל אין, פשוט אין, כמו השנאה בגלל כל מה שקשור למכוניות המשותפות. מומלץ בחום לנסות, רק בשביל החוויה האנתרופולוגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הפרטי הזה, אם אתה באמת נוסע למכון רפפורט ומסתכל להם במיקרוסקופים, אני מניח שהחבר'ה יעשו לך הנחה, נשמע מעניין מספיק בשביל זה :-) וברצינות - למה בשאלות טכניות? אני מניח שפשוט... מסתדרים? כמו שבני זוג מסתדרים במכונית אחת. כמו שעושים טיים-שר בדירות נופש. כשזה מתאים, וגרים מספיק קרוב לאחרים, אז אפשר . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |