|
נכון שהתלמוד מראה על יכולות חשיבה והפשטה ראויות להערכה, אבלמ צד שני אפשר גם לראות את הקורפוס ההלכתי כביטוי ה''פואטי'' של ביורוקרטיה אודיולוגית דוגמטית שמצאה את עצמה במצב בו החיטוט המתמשך והאינסופי בחיי האדם גורם למעשה לייבוש ולסחיטת כל לשד של אנושיות. המאמץ הבלתי פוסק להחיל לגליסטיות על כל אספקט של החיים, יהא זה הטריביאלי, הבנאלי, הסתמי, היומיומי, הבסיסי ביותר, מעקר כל חום אנושי של ספונטניות ואקראיות. המאמץ להכיל את חיי אנוש בקופסא שכלתנית-חוקית-טקסטואלית (הכוללת כמובן מערכת שלימה של אכיפה ורציונליזציה) שמתעלמת מעובדה שלרגשות ואינסטינקטים האנושיים-חייתיים יש תפקיד עיקרי הנותנים לנו את ''טעם החיים.''
|
|