|
||||
|
||||
וגם זה: |
|
||||
|
||||
זה ברור שיש רמה מסויימת של שחיתות בכל מדינה והשאלה היא איזו רמה. במאמר האחרון יש קביעה גורפת האומרת, שככל שרמת הרגולציה גבוהה יותר כך רמת השחיתות גבוהה יותר. הקביעה הזאת בעייתית לדעתי. היא מבוססת על המציאות בסין, בבריה"מ כשהייתה קיימת וכד'. היא מבוססת על הקף עקיפת חוקי הרגולציה. הרגולציה נעשתה כדי למתן את את השחיתות המובנית והלגיטימית של השוק החופשי. על פי תפיסה זו, שוק חופשי לחלוטין -נעדר שחיתות לחלוטין. במילים אחרות, בואו נבטל את החוק אז לא יהיו עברות על החוק. זה נשמע נחמד מאד אך זה כמובן הפוך מן האמת. הרגולציה באה להגן על המרחב הציבורי מהשתלטות של יחידים; היחידים מנסים לעקוף את חוקי הרגולציה ולפעמים מצליחים וזוהי שחיתות. אם לא היתה רגולציה והם היו משתלטים על המרחב הציבורי באופן חוקי-זו לא היתה שחיתות? ודאי שכן רק שהיתה לא בניגוד לחוק. |
|
||||
|
||||
1) סל תרופות זה רגולציה? רשות השידור זה רגולציה? תקצוב עמותות זה רגולציה? השחיתות נובעת מפעילות ממשלתית ואינה קשורה לרגולציה. 2) בוודאי שיש שחיתות במגזר הפרטי. יש עובדים שגונבים ממעסיקים. אבל משום מה הפגיעה היא פחות חמורה כי המעסיק שלהם פחות גדול מהמדינה ויש פחות לגנוב. למעסיק יש גם יותר מניעים לבדוק ולמנוע שחיתות מאשר יש לממשלה אשר היא אבי אבות השחיתות. 3) בנוסף, כל אחד מאיתנו יכול לקבל הנחה וזו כנראה שחיתות לפי שיטתך. 4) אתה מוכן לתת דוגמאות של השחיתות הנוראית שהיתה לנו אילולא הבקרה של המדינה? האם הערוץ השני היה סוגר את כל התחרות נגדו? האם הבנקים הגדולים היו מונעים הקמת בנקים אחרים? האם חברות הסלולר היו מונעים הקמת עוד חברות סלולר? |
|
||||
|
||||
אתה תמים יעקב. עובדים שגונבים ממעסיקים אינם השחיתות הגדולה וגם לא הבינונית. השחיתויות הגדולות הן של המעסיקים- בעלי ההון. שחיתויות מכל מיני סוגים ומינים. החל מעושק עובדיהם-חלק מהמעסיקים- דרך החצנת הוצאות, השחתת הסביבה, שאיבת כסף שלא מגיע מהמדינה וכו'. אכן חברות נסלולר היו מונעות הקמת חברות מתחרות והבנקים היו משתלטים על כל המדינה-הם כבר שלטו על חלק גדול ממנה. היו לנו דוגמאות ל"חופש" שאתה משתוקק אליו בארה"ב במהלך המאהה-19 ותחילת ה-20 -סטנדרד אויל אוף ניו ג'רסי ואחרים. |
|
||||
|
||||
שחיתויות של מעסיקים: עושק עובדים. אנשים יסכימו לעבוד עבורם בזול - כי? יש להם מונופול. איך יש להם מונופול? לא יודע. החצנת הוצאות. מה זה? השחתת הסביבה? אין בתי משפט? או שהם קנו אותם? שאיבת כסף מהמדינה. זהו העניין. חזרנו למדינה. איך חברות הסלולר היו מונעות הקמת עוד חברות סלולר? איך הבנקים היו מונעים הקמת עוד בנקים? הדוגמאות שאתה מביא מארה"ב הן דוגמאות מדוע אסור לתת למדינה כח. כי אז התאגידים קונים את הכח הזה מהמדינה. |
|
||||
|
||||
א. התאגידים בארה"ב לא קנו את הכוח מהמדינה- לפחות לא באופן תיאורטי. ב. החצנת הוצאות:הוצאות שאמורות להיות שייכות לפירמה אינן משולמות על ידה. הן מוטלות או על המדינה או על החברה (למשל מפעל שמזהם את סביבתו מטיל את ההוצאות על החברה/מדינה שמתישהו תצטרך לנקות את הזיהום. אני מניח שאתה טוען שהממשלה צריכה לצאת מהמשק ואז לא יהיו החצנות כאלה. |
|
||||
|
||||
א) אבל מעשית כן? אז הסכמנו. ב) אני טוען שהממשלה צריכה לצאת מהמשק ואז היא תוכל לפעול בצורה שוויונית ניטרלית והגונה כלפי ההוצאות הללו. כשהיא הבעלים של בתי הזיקוק, ואחראית לתעסוקה אז הקישון נראה כמו ביצה סרוחה. |
|
||||
|
||||
ואיך היא תפעל בנידון אם היא תעסוק רק בענייני צבא ומישטרה? |
|
||||
|
||||
מפעל שמזהם את הקישון שלנו פוגע בנו. תפקיד המדינה למנוע את הפגיעה הזאת. לא אכפת לי אם זה המשטרה או רשות פיקוח אחרת. |
|
||||
|
||||
רגע, רשויות פיקוח זה פתח להמון בירוקרטיה. מי יקבע, למשל, מהם התקנים לזיהום אסור? יש גם המון דברים שאפשר לפקח עליהם. תסביר בבקשה את ההבדל בין מה שאתה מציע למה שיש כיום. |
|
||||
|
||||
איך חברות הסלולר היו מונעות הקמת עוד חברות סלולר? על ידי שימוש במחירי היצף. איך הבנקים היו מונעים הקמת עוד בנקים? על ידי הערמת קשיים על מעבר לקוחות (שבויים למדי, בשל חובות לבנק וכדומה). כמובן, אני מסכים שהדרך הקלה למניעת מתחרים היא על ידי התבכינות לממשלה. |
|
||||
|
||||
אני ממליץ בחום על הספר: the antitrust paradox / robert H. Bork הספר דן ביסודיות בכל הנושאים של הגבלים עיסקיים ומראה ששימוש במחירי היצף הוא מעשה מאוד לא כדאי. המוכר במחירי היצף נאלץ להגדיל את הייצור במחירי הפסד בגלל הירידה במחירים. הוא מצטט מחקר שבדק 23 מקרים של הרשעה בשימוש במחירי היצף שבו נמצא שרק בשבעה מהם היה אכן שימוש במחירי היצף, ומתוכם רק ארבעה אכן הצליחו במידת מה.להאמין שאחת מחברות הסלולר תעסוק במשך שנה או שנתיים בשימוש במחירי היצף על מנת למנוע כניסה של מתחרה חדש נשמע די בדיוני. הבנקים יכלו להפחיד ויכלו לעשות כל מיני דברים. זה לא היה עוזר להם. הדרך היחידה למנוע תחרות היא דרך המדינה שאכן עושה לבנקים את הטובה הזאת תמורת שוחד המועבר מהבנקים למדינה למשל על ידי רמזים לג'ובים טובים למי שיתנהג יפה. |
|
||||
|
||||
זה אותו בורק מתגובה 348708 שהועף מהוועדה המשפטית של הסנט שחקרה אותו כמועמד לביהמ"ש העליון. הוא התגלה כבעל מזה ודעות קיצוניות על סף התימהון, עד כדי כך ששמו הפך לפועל בעגה האמריקאית: להעיף מועמד על ידי התקפה מרוכזת על דעותיו ואופיו. זה אותו בורק, המומחה למשפט קונסטיטוציוני, שתלמידיו מעידים על הבוז שהוא מביע למגילת זכויות האזרח, ושאמר שהוא עבר מעריכת דין ללימוד משפטים משום שלא איכפת לו בעצם מאנשים. |
|
||||
|
||||
זה הוא: הספר מוזכר שם. איני מכיר את האדם ואני מעדיף לא להתייחס לזה. הספר הוא מהספרים הטובים ביותר שקראתי. מקיף, ממצה, ברור, יסודי. |
|
||||
|
||||
אז עכשיו אתה מכיר. בורק הוא דעתן קיצוני עם קבלות מהסנט האמריקאי של ימי רייגן, מהמילון האנגלי ומתלמידיו. אני לא קראתי את ספרו ולא ספרים אחרים שאני יכול להשוות אותו אליהם. מכיוון שאתה קראת, עכשיו אולי תוכל להפעיל עליו את השיפוט עליו המלצת בפתיל תגובה 360064 |
|
||||
|
||||
התגובה הזאת היא מההתקפות אד הומנום הפסולות ביותר שראיתי מעודי. הספר איננו קיצוני, דעותיו יחסית מאוזנות. למשל, הוא ביקר את בית המשפט (השופט היהודי ברנדס) על שלא מצא קרטל בבבורסת שיקגו. הוא כתוב היטב ודן בכל פרט. קראתי כמה ספרים בנושא ולא מצאתי שהוא ניסה להסתיר את טענות הצד השני או שהוא תקף אד הומנום את טענות מתנגדיו. הוויקיפדיה מספר שהספר השפיע גם על שופטי בית המשפט העליון ועשה סדר בתחום. |
|
||||
|
||||
מה בעצם הבעיה במחירי היצף? |
|
||||
|
||||
נניח שאני אוסם ואתה רוצה להקים חברת מקרוני. לי כדאי לייצר ב 2 ש"ח לצרכן וגם לך כדאי לייצר ב 2 ש"ח לצרכן. לקראת פתיחת המפעל שלך, לאחר שהשקעת 10 מליון ש"ח בפס ייצור ופרסום, אני חותך את המחירים ל 1.5 ש"ח לצרכן וגורם לך לפשוט את הרגל, או למכור לי את המפעל שלך. אז אני מעלה את המחירים חזרה למעלה. הבעייה בהגיון זה הוא שאם כבר השקעת 10 מליון במפעל, אתה אמור להחזיק עוד 20 מליון (או יכולת לגייס) לצורך הכניסה לשוק. מכיוון שאתה קטן, ההפסדים שלך יהיו קטנים. אתה תצמצם פעילות ותשב בטריבונה לצפות מה קורה. לעומת זאת, מר אוסם יצטרך למכור כמויות ענקיות של מקרוני במחירי הפסד, כי כולם ירוצו לקנות מהפראייר שמוכר בזול. כשלאוסם יימאס הוא יעלה חזרה את המחירים ואתה תכנס לשוק כשיריבך מוכה וחבול. |
|
||||
|
||||
מה שאתה כותב אינו נכון כלכלית. תאגידים גדולים אינם חייבים למכור במחירי הפסד. הם יכולים לנצל את מחזורי המכירות הענקיים ולהקטין את המרווחים. אצל חברה שנכנסת לשוק הדבר לפעמים זורק אותה החוצה. תאגידים טרנס לאומיים מצליחים הרבה פעמים להחצין הוצאות בעזרת עוצמתם. היכולת של התאגידים להעביר ייצור למדינות זולות יותר, הרבה יותר גדולה ממפעל בינוני. |
|
||||
|
||||
אספת פה כל כך הרבה דברים ביחד ואתה גורם לערפל. 1) אם הם יכולים הודות לגודלם לייצר יותר בזול - אז מה הבעיה? לעולם לא יצליחו מתחרים להכנס כי הם יהיו יותר יקרים. אתה רוצה שהמחירים יהיו יותר יקרים רק כדי שתהיה תחרות? אתה טוען שהם יהיו לבד בשוק עם מחירים מאוד גבוהים. כל פעם שמישהו ינסה להכנס הם יורידו למחירים נמוכים ואז כשהוא ייעלם הם יעלו חזרה את המחירים. בשוק הבינלאומי שיש היום, זה כמעט לא קורה, כי לייבא לא צריך השקעה גדולה. 2) על החצנת הוצאות כבר דיברנו. זה מחיר התעסקות המדינה בעניינים לא לה. מה שאתה אומר, זה שהמדינה נותנת ייתרון לגודל - קלות השחיתות. 3) העברת ייצור למדינות זולות. ראה סעיף 1. |
|
||||
|
||||
באמת? המדינה הפכה חופי רחצה ציבוריים לפרטיים? |
|
||||
|
||||
נניח שאתה פושט את הרגל. בעסה לך, אבל מה אכפת לי? במשך קצת זמן המחירים היו נמוכים יותר. האם מתישהו כל המתחרים הפוטנציאלים יפשטו את הרגל ויפסיקו לנסות להיכנס לשוק? או שאולי אוסם יישברו קודם? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |