בתשובה לד.ק., 26/12/05 1:11
ראשית תגובה 357367
אני הייתי משנה קצת את ב'. את תמונת העולם שהחזקנו בה קודם לא צריכה להיות שום מניעה לשמוט לחלוטין. מה שמשנה הוא האם, במידה שנאמין באותו משהו, תתקבל תמונה קוהרנטית עם שאר האמונות שלנו שאנו מחשיבים כמבוססות. וכאן הבעיה של מעמד הר סיני. אני מסכים איתך שזהו המניע של רוב אלו שמחפשים פגמים בטיעון (מסוג א'), ובכללם אני; ובצדק אנו מחפשים.

אני לא בטוח שאני מבין מה אתה אומר ולמה בפסקאות הראשונות. אבל אני יכול לסובב את השאלה בעוד דרך. נניח שיש לנו שני טיעוני מסירה, שמעידים על שני אירועים. אירוע אחד הוא שאיש אחד אמר משהו, ואילו האירוע השני הוא שנהר ענק אחד זרם במשך שעה אחת בכיוון ההפוך וירק אש ורודה לצלילי אופרה של וגנר. האם לדעתך יש הבדל בסבירות בין שני הטיעונים?
ראשית תגובה 357389
"אני הייתי משנה קצת את ב'. את תמונת העולם שהחזקנו בה קודם לא צריכה להיות שום מניעה לשמוט לחלוטין. מה שמשנה הוא האם, במידה שנאמין באותו משהו, תתקבל תמונה קוהרנטית עם שאר האמונות שלנו שאנו מחשיבים כמבוססות".
מה ההבדל בין "תמונת העולם שהחזקנו בה קודם" לבין "שאר האמונות שאנו מחשיבים כמבוססות"?

"אני מסכים איתך שזהו המניע של רוב אלו שמחפשים פגמים בטיעון (מסוג א'), ובכללם אני; ובצדק אנו מחפשים".
נראה לי מוזר לחפש פגמים בטיעון הזה. אני לא מוצאת בו אפילו את הבסיס המינימלי להוציא ממנו פגמים. הוא הרי פגום מיניה וביה.
ראשית תגובה 357402
אם המניע הוא אמנם חוסר העקביות המשוער בין התמונה שאמונה במסירה תאלץ אותנו לקבל לבין האמנות שאנחנו רואים כמבוססות, אז אני מציע שנדון בדברים האלה. ייתכן שההאמנות האלה אינן באמת מבוססות כמו שנדמה, או שאין כאן באמת חוסר עקביות. ואולי אפילו עקביות מוחלטת זו דרישה מוגזמת, ורק נדמה שהיא בכלל מתקיימת איפשהו.
בכל מקרה, אם זו אמנם הבעיה, אז למה להיטפל למסירה?

---

אני חושד שאנחנו לא משתמשים במילה סבירות באותה דרך. אני לא מתכוון לסבירות במובן של הסתברות. הדוגמה שלך חסרה, מפני שהיא לא נותנת את המשמעות של המאורעות שהיא מתארת. במקרה של מעמד הר סיני, האי-אפשרות של המאורעות הם חלק מהעיקר. במפורש מדובר בשינוי סדרי בראשית. לדחייה א-פריורי של קיום מאורע כזה יש השלכות שלדעתי הן אינן חיוביות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים