|
||||
|
||||
"חבל שקוראים המחפשים מטען אינטלקטואלי אמיתי ייאלצו להרחיק למקומות אחרים." אתה יכול לתת הכוונה לאותם מקומות אחרים? אני מחפש ספר על כלכלה שיגרום לי לגירוי אינטלקטואלי וייתן עובדות כמו שהן. |
|
||||
|
||||
על ספרי כלכלה *פרופר* עם מטען אינטלקטואלי רציני יותר אני לצערי לא יכול להמליץ; לא, חלילה, בגלל שאין כאלה, אלא פשוט בגלל שאני לא מכיר. אבל אם כבר שאלת על ספרים עם מטען אינטלקטואלי רציני, אני שמח להמליץ על ספר הנושק לכלכלה, שקראתי בדיוק אחרי "פריקונומיקס" ושהמחיש לי היטב עד כמה "פריקונומיקס" הוא חיוור. הספר הוא Critical Mass מאת פיליפ בול (לינק: http://www.amazon.com/gp/product/0374281254/104-8550... ), שעוסק, פחות או יותר, ב"פיזיקה של החברה". פיזיקאים פיתחו לא מעט מודלים מוצלחים לאינטראקציה בין חלקיקים, ובול מציג מחקרים המראים איך ניתן להחיל מודלים שכאלה (או וריאנטים שלהם) על תופעות חברתיות. הוא מתחיל מתופעות פשוטות יחסית, כמו תנועת אנשים במסדרונות או התנהגות כלי רכב על הכביש, אבל ממשיך לשוק ההון, פוליטיקה, התפתחות האינטרנט ועוד. למרות שלפרקים מצאתי את עצמי לא מסכים הכתוב, אני חושב שהספר נהדר - עמוק, מקיף, כתוב בטון מדוד ומלווה בהסתיגויות הנחוצות, וערוך באופן מופתי (ואם יורשה לי קצת להשוויץ, בדיוק היום קיבלתי אימייל מהמחבר, שמודה לי על שהבאתי לידיעתו טעות קטנה שאיתרתי בספר ושתתוקן במהדורות הבאות). הפער בין שני הספרים הזכיר לי פער בין שני ספרים אחרים שקראתי זה אחר זה ממש לאחרונה: The Corrections, שהוא בעיני יצירת מופת, ו- The Kite Runner, שעדיף שלא אתחיל לדבר עליו. |
|
||||
|
||||
אל תתחיל לדבר על האחרון, אבל מה עם זה שלפניו? |
|
||||
|
||||
תוכל/י למקד את השאלה? |
|
||||
|
||||
פרטים על "The Corrections", בבקשה. לא אומרים "יצירת מופת" והולכים. |
|
||||
|
||||
במקום שאני אדבר, הנה (חלק מ-) מה שבתיה גור כתבה על הספר: אחת לשנים, לפעמים רק פעם בדור, יוצאת לאוויר העולם יצירת ספרות שהקורא בה עוצר את נשימתו, לפעמים כבר בעמודים הראשונים, לא רק בזכות רישומה המיידי על תודעתו, אלא גם מפני שנפשו יודעת מאוד שהוא נוגע במעשה אמנות גדול בעל עוצמות ורגישות נדירות; שהוא עומד מול מימזיס מושלם, מול חיקוי עמוק ומקיף של המציאות בת ימינו. "התיקונים" על כל פרטיו המעוררים יראה והשתאות, ותובנות מפעימות ומבעיתות על חיינו, הוא רומאן כזה. מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
אני ממליץ על: 1) "החופש לבחור" של מילטון פרידמן. 2) "כסף" של גיילבריית 3) The structure of american industry - Walter Adams 4) הכלכלה בימינו - היקסhttp://www.amazon.com/gp/product/0130179167/103-0655... 5) The antitrust Paradox / Bork 6) מיקרו כלכלה ומקרו כלכלה של האוניברסיטה הפתוחה.
|
|
||||
|
||||
1) נא ציין פעם הבאה שזה לא קשור ישירות למה שכתבתי. 2) אדם מתוך בנק ישראל אומר דברים כאלו. וואוו!!!! ואז מתברר שהוא מונה לבנק ישראל בדיוק בגלל דעותיו. איפה האל ברק כשצריך למנוע מינויים עם אג'נדה? 3) מה שהבחור רוצה שבנוסף ללימוד העובדות יתנו לאנשים חינוך לאידיאולוגיה שלו. שיקים ישיבה. הוא לא הסביר מה מלמדים לא נכון. הוא רק טען שאין להם לב. אבל כנגדו אניטוען שלו יש לב פופוליסטי שרק גורם רע, ולנו יש לב אמיתי. |
|
||||
|
||||
"לנו"? הוא מונה "בדיוק בגלל דעותיו", והוא גם במקרה פרופסור לכלכלה ומומחה לפנסיה. אל תתרגז, אבל בנק ישראל צריך כמה כאלה. הרי הוא מדבר על זה שהציבור צריך להשתלט על ניהול הכלכלה ולחלץ אותה מידי הכלכלנים. כלומר - הוא נגד כפייה. האם כל כפייה היא רעה, או שכפייה של הדרג הכלכלי היא טובה, בניגוד לכפייה של הדרג הפוליטי, שהיא רעה, מושחתת ו"גזלנית"? |
|
||||
|
||||
תומכי השוק החופשי. לא חלקתי על פרופסוריותו או מומחיותו. הוא הוצג כמי שמתוך המערכת יוצא נגדה. זה שקר. יש פה שיחדש. לקיחת כסף ממני והעברתו לאחרים היא כפייה. נערי האוצר מנסים לצמצם כפייה זאת. גם אם רוב הציבור מעוניין בכפייה זאת הכפייה היא כפייה ודריסת המיעוט. כפייה על הגזלן להפסיק לגזול היא כפייה טובה. כפייה של הגזלן כדי להנות מכספו של אחר היא רעה. |
|
||||
|
||||
נערי האוצר לא מנסים ''לצמצם כפייה זאת'', הם מתכננים לעצמם את העתיד של עצמם באופן אישי, כשהם יעזבו את האוצר וייכנסו לשוק הפרטי. השאלה היא איך הגיע אליך הכסף. אם הוא הגיע אליך ע''ח זיעתם הכבדה של אחרים - העברתו לאחרים היא החזר מאוחר ולא כפייה. |
|
||||
|
||||
הם מנסים לצמצם את הכפייה כי הם רוצים לקדם את עצמם. זה עדיף על מי שרוצה לשדוד כדי להתקדם ''קדימה''. |
|
||||
|
||||
הכסף שלי מגיע אלי מעבודה - תודה. אלו שמקבלים כסף שלא מגיע אליהם עושים זאת בחסות הסוציאליזים. |
|
||||
|
||||
מה ייצרת לאחרונה? האם עיבדת את האדמה? האם ישבת בבית המלאכה ובנית שולחן או כסא, או אולי טורבינה? אם אינך מייצר דבר, מדוע העבודה שלך, שאינה יצרנית, אמורה לזכות אותך בכסף, שהוא שווה ערך לעבודה יצרנית (כי זה כל מה שמקבלים היצרנים על עמלם, וגם מזה את הרוב מקבל המנהל)? |
|
||||
|
||||
אם מישהו מוכן לשלם עבור עבודתו של יעקב בכסף שהוא עצמו הרויח, הרי יש לה ערך. |
|
||||
|
||||
אתה תגיד את זה גם לגבי ידעונים, מעלים באוב, מכשפים ומגרשי שדים? |
|
||||
|
||||
ברור. אני גם לא מעוניין לקנות כדור סל.אז אין לו ערך? |
|
||||
|
||||
אז גם לעבודת הנוכל שעמד להאיר את כל רמת גן בנר אחד היה ערך? וגם לזו של מי שמוכר לך דירה שאינה שלו יש ערך? |
|
||||
|
||||
רמאות היא עניין אחר. |
|
||||
|
||||
באיזה מובן? |
|
||||
|
||||
במובן המובן, כמובן. מה לא מובן? כשמדברים על ערך שנקבע עפי היצע וביקוש, מניחים שהאינפורמציה גלויה לכל המשתתפים, והסתרה מכוונת שלה באופן שעלול להשפיע על מי המצדדים היא עבירה שניתן לתבוע בגינה. כנ"ל להפצה של מידע שקרי. |
|
||||
|
||||
בעברית קוראים לזה אונאה. |
|
||||
|
||||
תזכיר לי בתחילת החודש הבא להעיר משהו. |
|
||||
|
||||
איזו אינפורמציה בדיוק אמורה להיות שקופה? או, לחילופין, אתה לא כולל ב"הונאה" את מאיר מר"ג? |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את פרטי המקרה ההוא. השאלה אם טפשותו של צד אחד פוטרת את הצד השני מאחריות היא שאלה קשה, ואני מעדיף להשאיר אותה בידי בית המשפט. אני מקוה שבאופן כללי הטענה "אני טיפש" לא תעמוד לשר בממשלת ישראל אלא אם כן תצורף אליה הודעת התפטרות מיידית, אם כי, כידוע, חברי כנסת שהתקשו לספור עד שתיים המשיכו לכהן. כבר הסברתי פעם את הבעיה שלי עם הנושא: כל מי שהיה מנסה להגן *עלי* מפני עצמי היה זוכה למטר של חרפות וגידופים, וקשה לי להצדיק את היחס הזה כלפי אחרים. מצד שני, כשאני רואה איך אנשים אומללים נופלים לידיהם של נוכלים ושרלטנים לבי נכמר. זאת אחת מאותן פעמים בהם שני העקרונות המתנגשים נמצאים במקום מספיק קרוב בהיררכיה כך שאי אפשר (לדעתי) לקבל הכרעה ערכית כללית, וצריך לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לפרטים הייחודיים שלו. |
|
||||
|
||||
נראה לי שקצת נסחפת. על איזה עקרונות אתה מדבר? על העקרון המגדיר את הביטוי "בעל ערך" כ"דבר שמישהו מוכן לשלם עליו"? |
|
||||
|
||||
לא, על עקרון החופש. לומשנה. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת, "אני לא מכיר את פרטי המקרה ההוא"? |
|
||||
|
||||
כן, אני אגיד את זה, למרות שבצוק העתים אנסה להגן על טפשים מפני ניצול לא הוגן (עפ''י קביעתו של בית המשפט). אני מודה שהעמדה שלי לא לגמרי עקבית, אבל כשמישהו גוסס מסרטן ואיזה מתקשר-עם-חוצנים מציע לו רפואה תמורת כל הונו, אני נאלץ לחיות עם הסתירה הזאת. |
|
||||
|
||||
זה נשמע קצת עגום. כלומר, יוצא שהערך הוא בעיני המתבונן, עוד יותר מהיופי אפילו. זה לא זיהוי מוחלט של "ערך" עם "דרישה"? |
|
||||
|
||||
בהעדר דרך אחרת לקבוע ערך, אני משאיר אותו לשוק החופשי. |
|
||||
|
||||
נו, תמיד אמרתי שהיד הנעלמה היא רעיון מיסטי. כמו אלוהים. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה איפה המיסטיקה נכנסת הנה, אבל כנראה אני לא מבין משהו. |
|
||||
|
||||
א. חשוב על עצם הביטוי "היד הנעלמה". יד של מי? של מה? היד לבדה מסתובבת בעולם, רואה ואינה נראית? מסדירה עניינים מתוקף ידיותה? זה לא נשמע לך כמו אלוהים? ב. מה אומר הביטוי הזה? שבמקום שיש ביקוש יש היצע (ולהיפך)? על מה הוא מבוסס? על האבולוציה? על סיבות פיסיקליות נסתרות? על חוקי הטבע? |
|
||||
|
||||
על מראה עיניים ונסיון של 3000 שנה. וכאן אני סוגר מעגל של כמדונ\מני מעל שנה וחצי באייל. היד הנעלמה זה רק שם, אתה יכול לקרוא לזה החוק השלישי של ניוטון 1. 1 מאיפה בא כוח נגדי? מה הוא סתם בא? זה אלוקים מביא אותו? איך לא רואים אותו? |
|
||||
|
||||
קיומו של האתר מבוסס על ניסיון של מאות שנים. קיומם של האלים היווניים כנ''ל. כך גם מכשפות, מרכזיותו של כדור הארץ ביקום ואפילו מחירם של חטאים. |
|
||||
|
||||
אתה מביא דוגמאות של דברים שאנו יודעים שהם אינם נכונים. לעומת זאת, העובדה שבהעדר תכנון מרכזי, תמיד יש מי שמייצר לפי רמת הביקוש, ושמחירים מתאימים את עצמם לרמת הביקוש הם דברים שאנו יודעים שהם עובדים היום, יכולים לבחון את ההסטוריה ולמצוא שאין לא בו ולא בנסיון הנוכחי שלנו אפילו דוגמא אחת לכך שההיצע לא משיגה את הביקוש. |
|
||||
|
||||
המחירים אינם מתאימים את עצמם לרמת הביקוש, המוכרים מתאימים אותם אליה. והטענה ש''ההיצע משיג תמיד את הביקוש'' היא מסוג הטענות שלא ניתנות להוכחה לעולם. זו דוגמה ככל דוגמה אחרת. |
|
||||
|
||||
אתה יודע שהיום ולאורך ההיסטוריה כולה היו אנשים רעבים (ביקוש) בגלל שאי אפשר היה להשיג אוכל (היצע), נכון? |
|
||||
|
||||
ואתה יודע היטב, שמעולם לא היה מקרה בו המחירים ירדו בעת רעב או שהמחירים עלו בעת שפע. אנו גם לא מכירים מקרה בו הייצור קטן בגלל עליית מחירים או שהוא גדל בגלל ירידת מחירים. היו מקרים של רעב בגלל אסונות טבע, אבל בטווח הארוך (תוך שנים ספורות) ההיצע השיג את הביקוש (לעיתים במותם של הרעבים). |
|
||||
|
||||
מותם של הרעבים הוא באמת פתרון טוב למשרד האוצר. |
|
||||
|
||||
אפילו בכלכלה הקלאסית יש עקומות קשיחות כלומר, שוק נשלט ע''י עסקים חזקים- לא ממשלה. |
|
||||
|
||||
החוק השלישי של ניוטון איננו נכון תמיד וכיום אף אחד לא נסמך עליו בפיזיקה כדי להגיד משהו. דוגמה למצב בו החוק איננו נכון - על חלקיק טעון הנע בשדה מגנטי אשר נוצר מתנועת חלקיק אחר מופעל כח, החלקיק לא מפעיל כח נגדי על אף אחד. |
|
||||
|
||||
זו טענה מהסוג שראוי לתאר ביתר פירוט. גם אם נניח שהפוטונים של השדה האלקטרומגנטי הם "אף אחד", התנע הזוויתי שמקבל האלקטרון מגיע מאיפהשהו - מן הגוף אשר משרה את השדה ובתיווך השדה. לכך כוונתך? |
|
||||
|
||||
הפוטונים שפוגעים בגוף והפוטונים שנפלטים מהגוף הם בכלל לא אותם פוטונים, לא? |
|
||||
|
||||
מי יודע? הם הרי אינם ניתנים להבחנה. |
|
||||
|
||||
אתה סוגר מעגל של שנה וחצי, אבל איבדת אלף שנים בדרך, לא? |
|
||||
|
||||
א. בשימוש המקובל היום היד הנעלמה היא מטפורה שמתייחסת לאותו כוח/תופעה שיוצר את הסדר בשוק ומקדמת את טובת הכלל. ייתכן שאדם סמית אכן חשב שזוהי יד האלוהים אבל זה לא רלוונטי יותר לדיון מאשר האמונה של ניוטון באלכימיה לדיון בפיסיקה. ב. לא ברור למה אתה מתייחס. ייתכן ביקוש ללא היצע והיצע ללא ביקוש. ראה הביקוש לתרופות נגד מוות מול מחירי השוק הנמוכים לצואת כלבים משומרת/דור שלישי בסלולר. היחס בין ההיצע לביקוש קובע את המחיר. |
|
||||
|
||||
אדם סמית לא ייחס את היד הנעלמה לאלוהים; הוא ייחס אותה לשקול כוחות שהיה אמור להווצר אם יש המוני ייצרנים אלמונים שמייצרים לשוק. היום, אחד המתנגדים למבנה הכלכלי של היום- נועם חומסקי, מנמק את ביקורתו בהגותו של אדם סמית. |
|
||||
|
||||
ראשית, לא אני ולא אתה יודעים מה אדם סמית חשב אנחנו יכולים לנחש ולהעריך. לודוויג פון מיזס, למשל, העריך שזו הייתה כוונתו של סמית וזה בוודאי, לכל הפחות, ייתכן. (ומאחר ואני מעניק מעט יותר חשיבות לדעתו של מיזס, בעניינים כלכליים, מלדעתך, אני בהחלט נוטה לקבל זאת) שנית הקונספטים של "תחרות מושלמת" ו"שיווי משקל" שאתה מנסה לתאר (המוני ייצרנים, שקול כוחות) אינם קשורים ביד הנעלמה והם פיתוחים מאוחרים בהרבה אחרי סמית. מופרכותם, אגב, איננה סותרת את רעיונות הלסה פר: ע"ע האסכולה האוסטרית. שלישית אדם סמית היה ללא ספק הוגה דעות חשוב ומשפיע אבל אם חומסקי מבסס את הביקורת שלו פירכות כאלו ואחרות שהוא מצא או לא מצא בכתבי אדם סמית הרי זה בעיקר עדות לרמה השיטחית של הביקורת שלו. זה מופרך כמו לבסס את הביקורת על הפיסיקה המודרנית על עיון בכתבי גלילאו. |
|
||||
|
||||
אדם סמית היה מספיק חכם כדי לראות את הבעייתיות של זרימות הון טרנס לאומיות ולהזהיר מפני תאגידי ענק שעלולים לעצב את היד הנעלמה כך שלמעשה תצא מגופם. |
|
||||
|
||||
א. אין לי מושג וחצי מושג מה חשב אדם סמית. אני יודעת איך נשמעת הביטוי "היד הנעלמה" ועל זה דיברתי. ב. מעבר לביטוי עצמו, הדיבור על "כח/תופעה שיוצר את הסדר ומקדפ את טובת הכלל" הוא בפםני עצמו מיסטי לחלוטין, ונשמע כמו אלוהים עוד יותר מ"היד הנעלמה". למה מה זה הכה הזה? מה יוצר אותו? איפה ראו/מדדו אותו? מי המציא אותו? |
|
||||
|
||||
ה''יד הנעלמה'' הינה אותו דבר אשר שומר על כך שתמיד גובה הים יהיה פחות או יותר אותו דבר ושהימים לא יתמלאו משטף הנהרות. ברצותו להסביר את הרעיון הוא דימה זאת ליד נעלמה, אבל אין יד כזאת. זה פשוט שמספר רב של גורמים החוברים יחד שומרים על שיווי משקל. |
|
||||
|
||||
שמע, אין לי שום דבר נגד הרעיון - זה רעיון יפה - רק שעוד לא ראיתי כל הוכחה, תוכנית או אמפירית, לכך שהוא עובד. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
היד הנעלמה איננה נוגעת לרעיון (השגוי) של שיווי המשקל. |
|
||||
|
||||
"מעבר לביטוי עצמו, הדיבור על "כח/תופעה שיוצר את הסדר ומקדפ את טובת הכלל" הוא בפםני עצמו מיסטי לחלוטין" האם גם הכוחות שמווסתים את גודל האוכלוסיה של חיה זו או אחרת באקוסיסטמה זו או אחרת היא מיסטיקה? האם האבולוציה היא מיסטיקה? |
|
||||
|
||||
אלה שאלות רציניות? אם כן, ואם התשובות של יעקב לא יניחו את דעתך, הודע לי. |
|
||||
|
||||
הייתי צ''ל יעקב ופוקינודי. |
|
||||
|
||||
אתה ממש חושב שהתשובות של יעקב הניחו את דעתי? |
|
||||
|
||||
לא. אבל של פוקינדורי כן. |
|
||||
|
||||
כיוון שתשובותיו של פוקינדורי טדם הגיעו לעיניי, אני מנועה מלשפוט. |
|
||||
|
||||
היתה מדינה שבה סטלין קבע את הערך של כל דבר. אתה יכול גם לגור באיראן שם האייתולות קובעות לכל דבר ערך. |
|
||||
|
||||
אולי. אבל הכסף שלו לא הגיע עליו "מעבודה." הוא הגיע אליו ממישהו ששילם לו. ומאין הכסף הגיע אליו? וכך הלאה. |
|
||||
|
||||
שכנעתי אנשים לשלם לי כסף תמורת עבודתי. מה אכפת לך איך? אנשים מרצונם החופשי, ללא שאיש כפה זאת עליהם, בקשו ממני לעבוד בשבילהם ומוכנים לשלם לי על כך. |
|
||||
|
||||
"ללא שאיש כפה זאת עליהם" או "מה אכפת לך איך"? |
|
||||
|
||||
מנין להם הכסף הזה? |
|
||||
|
||||
הם מוכרים לאנשים אחרים דברים שאותם אנשים רוצים לשלם עבורם. |
|
||||
|
||||
אם הוא מונה בגלל דעותיו, מדוע דוברת המשרד שומרת עליו בשבע עיניים? ומה דעתך על הדוגמא ממחקרו של אריאל רובינשטיין? האם באמת אי-מיקסום רווחים על חשבון העובדים הוא גזלה? |
|
||||
|
||||
לא יודע. זו בדיוק הדוגמא. אין חולק על כך שהשארת העובדים הינה צדקה שהמנהל עושה עם העובדים על חשבון בעלי המניות. השאלה האם מנהל צריך לחלק צדקה בלי לרשום זאת בתשקיף אינה עניין לכלכלה אלא עניין למדורי פלילים. אבל ייתכן שהוא מאמין כמוני שבמקרים מסויימים אדם צריך לעבור על החוק בשם האידיאלים שלו. רק שיציין שאלו הם אידיאלים. אין לזה ולא כלום עם ידע כלכלי. הבעייה היא שהציבור מזהה חמלה עם הרשעה הסוציאליסטית. בכלכלה מלמדים שזה לא נכון. |
|
||||
|
||||
א. מה הוא אמור לכתוב בתשקיף? האם החוק מחייב אותו לכתוב את כל אופני הניהול האפשריים בצירוף כל הרווחים הצפויים מהם, שממילא הרי תלויים בעוד הרבה מאוד החלטות שלו ובגורמים אחרים בשוק ובעולם? הרי בעלי המניות ממילא יכולים לפטר אותו במידה שנראה להם שרווחיהם אינם מגשימים את הציפיות. ב. "בכלכלה מלמדים שזה לא נכון". שמה לא נכון? |
|
||||
|
||||
א. מדובר בשאלה תאורטית. איש אינו יודע כמה תרוויח בכל מקרה, ניתן רק להעריך. אבל אם המנהל יודע שהוא עושה החלטה מכוונת של הפסד למען התעסוקה, הוא צריך לכתוב שלהערכתו יש פה כח אדם מיותר ו/או חטיבה מפסידה, אולם למען הקהילה הוא לא מפטר אותם. ב. כל ההבלים הסוציאליסטיים. |
|
||||
|
||||
א. האם המנהל צריך לפרט את העדפותיו? האם זה חלק מהשקיפות הנדרשת בחוק? |
|
||||
|
||||
לא יודע. אבל ראוי שיהיה. לא? |
|
||||
|
||||
ממש לא. אחרת הוא יועץ ולא מנהל. |
|
||||
|
||||
מאוד לא ברור לי, המחקר הזה. הייתי שמח לדעת איך בדיוק נוסחה השאלה ובאיזה הקשר היא הוצגה. הרי אם לוקחים סטודנטים, מושיבים אותם בכיתת מבחן, ושואלים אותם שאלה תיאורטית, זה לא אומר שמה שהם ענו בשאלה זה גם מה שהם יעשו במצב כזה במציאות (ואין גם הצדקה להניח שההטייה הזו בלתי-תלויה במקצוע הלימוד שלהם). כדי לענות על שאלה כזו חייבים להניח הנחות רקע על מה ייחשב תשובה נכונה. |
|
||||
|
||||
א. ההנחה הייתה שההטיה קשורה בהחלט במקצוע שלהם. וסביר שגם בלי הנחה כזאת מראש, בדיקה המחלקת לפי מקצוע הראתה מובהקות מסוימת. ב. לא נראה לי שיש כאן ''תשובה נכונה''. התשובה תלויה במטרה. ג. איך השאלה נוסחה ובאיזה הקשר היא הוצגה גם אני הייתי שמחה לדעת. |
|
||||
|
||||
לא הובנתי, ודי באשמתי. ההטייה שדיברתי עליה היא ההבדל בין מה שאותם אנשים היו עושים אילו הם היו צריכים לקבל את ההחלטה בעולם האמיתי (שזה מה שמעניין אותנו), לבין מה שהם עונים כששואלים אותם את השאלה במבחן (שזה מה שמדדנו). אם מניחים שההבדל הזה מתפלג זהה בין לומדי מקצועות שונים, אז אפשר להסיק מסקנות מהמחקר. אבל לדעתי ההבדל הזה כל כך תהומי, שאפילו הנחה צנועה כזו חזקה מדי. אם אותי היו שואלים שאלה תיאורטית כזו, הייתי כנראה מסרב לענות מבלי שיגידו לי מה לעזאזל רוצים ללמוד מהתשובה שלי. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר את השאלה המפורסמת על צינור הדם מחיפה לאילת. |
|
||||
|
||||
אני לא מכירה שאלות מפורסמות. <דמיין בכי כאן>. אנא הסבר. |
|
||||
|
||||
תגובה 11145 (כל הפתיל) |
|
||||
|
||||
את הפתיל לא הייתה לי סבלנות לקרוא, אבל התגובה הזו שלך משכנעת בהחלט. |
|
||||
|
||||
אני חייב להודות שלמרות שאני לא בהכרח אוהד של "קפיטליזם ציני", לא נחרדתי כל כך מתוצאות המחקר, או למעשה נחרדתי מכך שסטודנטים למקצועות אחרים לא ענו כמו הכלכלנים בפוטנציה. כמו שירדן כותב בהמשך (או אם הוא לא כותב כך, זה מה הוא היה כותב בעולם מושלם)- לא ברור מה התנאים של השאלה. למשל, האם החברה היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה ואז יש למנכ"ל אחריות כלפי ציבור המשקיעים? אם כך, בחירה באופציה של הרווח הקטן היא פלילית ממש (חישבו על "טבע" והנזקים לקרנות הפנסיה עם המנכ"ל שלה יחליט על פעולה שתקטין את רווחיה). בתנאים האידאלים של השאלה, נראה לי ברור שתפקיד המנכ"ל הוא ליצור רווח לחברה. אגב, נדמה לי שדובי נתן פעם דוגמא יותר מחרידה לאטימות של סטודנטים לכלכלה, משהו עם המשחק של אחד מחלק סכום כסף והשני מחליט האם לקבל את העיסקה או לגרום לשני הצדדים להפסיד. הסטודנטים לכלכלה לעולם לא הסכימו לפוצץ את העיסקה, בעוד שקבוצת הביקורת סירבה לקבל עסקאות עם פחות מ30%(?) אי שוויון. |
|
||||
|
||||
אתה בטח מתכוון לזה תגובה 242677 (מעניין גם להוסיף את תגובה 292308) |
|
||||
|
||||
ייצור רווח הוא אכן עיקרון שמניע כל חברה בורסאית (או חברה בכלל). אבל אין טעם ברווח לכשעצמו בטווח הקצר, עקב פיטורי עובדים למשל, אם הפיטורים הללו פוגעים באפיקי צמיחה פוטנציאליים של החברה. נכון שהחלטות ייעול רבות גורסות לסגור את מחלקת פיתוח X או Y, אבל ברור גם למקצצים הגדולים ביותר, שאם נסגור את כל המחלקות מסוג זה ש"זוללות כסף", נישאר עם רווח בלבד ובלי פעילות צומחת. ולכן, גם בטבע מקדישים למו"פ (גנרי ולא גנרי) את ה-30% פלוס מינוס הנדרשים בתחום שלה, למרות שהרווחים יירשמו, אולי, בעוד שנים. |
|
||||
|
||||
כמו שעולה מכותרת התגובה שלי, צפיתי שיהיה אפשר לסבך עוד ועוד את הדוגמא המקורית. |
|
||||
|
||||
א. ההחלטה איננה ''להקטין'' את הרווח, אלא לא להגדיל אותו. ב. מה שמוזר בעיניי בכל העניין הזה הוא שיש ודאות כזו ברווחים העתידיים. ושברור כביכול שרק פיטורי עובדים יביאו לאותם רווחים. |
|
||||
|
||||
א. לא הבנתי- אני כתבתי שההחלטה היא להקטין את הרווח? ב. גם לא הבנתי. האם את אומרת שלא תיתכן סיטואציה עבורה נדע מראש (בסבירות גבוהה) את תוצאות מעשינו? |
|
||||
|
||||
א. סליחה, טעות. לא כתבת.:) ב. עכשיו אני לא הבנתי. מה הקשר? בהחלט ייתכן שאם אני קובעת עם מישהו פגישה בעוד 20 דקות בקפה הסמוך, אני אפגוש אותו שם (אם ירצה השם, כמובן). |
|
||||
|
||||
אז בשאלה הנ"ל מדובר על וודאות מסוג דומה. האם את צריכה להיות חשופה לכל תהליך הניתוח של המנכ"ל שהביא אותו לוודאות ההיא כדי לענות על השאלה? |
|
||||
|
||||
אני ממש לא צריכה לבדוק את תהליך הניתוח של המנכ''ל כדי להניח שיש תמיד גם אפשרויות שונות של ארגון העבודה שלא בטוח שיניבו תוצאות פחות טובות. |
|
||||
|
||||
''לא בטוח שיניבו תוצאות פחות טובות'' זה תנאי חלש מאד. |
|
||||
|
||||
תנאי למה? האם נראה לך שיש רק דרך אחת למקסם רווחים של ארגון גדול? |
|
||||
|
||||
אבל לא זאת היתה השאלה. השאלה היתה מבוססת על ידע מוחלט מה יהיה הרווח לכל כמות עובדים. אם יש 50% סיכוי שדווקא גיוס עובדים חדשים ימקסם את הרווח אין לי תלונה על המנכ"ל שלא יפטר וגם הסטודנטים לכלכלה לא היו גואלים את העובדים מעבודה בשכר נמוך שהולך לקרוס. רק בגלל הודאות שיש צורך לפטר עובדים כדי למקסןם את הרווח, הסטודנטים פיטרו את העובדים. מסקרן אותי לדעת אם מישהו חקר את נושא הפיטורים. אני מכיר מקרים בהם דווקא הפיטורים הובילו להגעה לעמדה יותר טובה לשני הצדדים. מדוע יש להחזיק זוגיות עובד מעביד גרועה (אפילו אין ילדים) ולא לגרש, לתת כתובה ולתת לכל אחד מהצדדים לבנות חיים חדשים? |
|
||||
|
||||
"אבל לא זאת היתה השאלה. השאלה היתה מבוססת על ידע מוחלט מה יהיה הרווח לכל כמות עובדים". זה בדיוק העניין: זה אומר שההנחה המובלעת בשאלה היא שישרות אחת כזו. אני טוענת שסביר מאוד שיש יותר. ואני מכירה מקרים שבהם הגירושים הביאו לעמדה טובה יותר לשני הצדדים. |
|
||||
|
||||
אם גם את כמוני מכירה מקרים בהם הפיטורים עשו טוב לכולם, למה מנכ"ל שמפטר נחשב אכזר? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |