|
||||
|
||||
על נאמנות לדמוקרטיה: אנקדוטה : אתמול בערב דיברתי עם בחור מרוסיה ששיתף אותי בתובנותיו לגבי הנעשה בעולם, במדינה ובאשר ל"מצב". התעלתי על מנהגי הישראלי, הקשבתי לו בנחת וננתי לו את מלוא הזמן להביע את עצמו בקצב שלו תוך הערות ביניים קלושות לכיוון השיחה. כשהגיע בנאומו לתובנה "הדמוקרטיה זבל", התנגדתי ובזאת השיחה הסתיימה. אין בישראל חינוך לדמוקרטיה !!! ולחששי מדינת ישראל משלמת ועוד תשלם על כך ביוקר. ראו את ארצות הברית ששם החינוך לדמוקרטיה שלא לדבר על ערכים מערביים הוא part and parcel ממערכת החינוך היסודית אין בילתו. משטר דמוקרטי לא יכול להתקיים לאורך זמן ללא הבנתם אמונם ותמיכתם של האזרחים במשטר וכללי המשחק בו. על כושר גופני: כשהיסטוריונים רצו להבין מהן הסיבות שגרמו לנפילתה של האימפריה הרומית (המערבית) אחת מהסיבות שהוצעו היתה שבגלל חדירת הנצרות כדת הדומיננטית והרישמית של האימפריה ע"י הקיסר קונסטנטינוס הופסקה ההתעסקות בפעילות גופנית ובספורט. עד לכניסת הנצרות לרומא ה"פולחן" סביב ספורט לצורותיו ופיתוח הגוף היה ניכר ופעילות גופנית היתה חלק אינטגרלי אם לא ראשי בחינוך הצעירים ובתרבות הרומית עצמה. סבורים שלאחר חדירת התרבות הנוצרית בצורתה הקדם ימי-ביניימית הופסק כמעט כליל האימון הגופני, בני רומא נהפכו למדולדלי שרירים (ובפרט השריר שבין האוזניים כנראה שאף פעם לא היה חזק במיוחד אצלהם, תרבותם הרוחנית היתה לכל היותר העתקה חיוורת של היוונים) ולכן הפסידו במערכות הצבאיות מול הברברים החסונים. למרות שידוע לי שגם צה"ל מתמודד מול תופעה זאת אני רוצה לקוות שבימינו לא השרירים הם הקובעים את המערכה, גם לא ברמת חייל מול חייל. ואבוי לנו עם נגיע לכך. |
|
||||
|
||||
הטעות שלך היא שאתה משווה את הדמוקרטיה הישראלית לדמוקרטיה האמריקנית. השוואה כזו בלתי מתקבלת על הדעת, שכן ארה''ב היא מדינת כל אזרחיה בעוד שישראל היא מדינת לאום, בה מיושמת דמוקרטיה יהודית ולא דמוקרטיה בסגנון ארה''ב. |
|
||||
|
||||
I fail to see the error! משטר דמוקרטי, *כל משטר דמוקרטי ללא יוצא מן הכלל על כל "גווניה" ו"צורותיה" של הדמוקרטיה*, לא יכול להתקיים לאורך זמן ללא אמונם תמיכתם והסכמתם של לפחות מרבית האזרחים במשטר וכללי המשחק בו.יש ביקורת, יש טענות ומחלוקות ויש דברים רבים הזועקים לתיקון ולשיפור. הדמוקרטיה, מוסדות השלטון והחוקים עצמם אינם קפואים אלא משתנים עם הזמן בהתאם לרוח הזמן ולצרכים של האזרחים אותם השיטה באה לשרת. הדמוקרטיה בארה"ב והדמוקרטיה בישראל בהחלט שונות זו מזו. אבל גם בדמוקרטיה "יהודית" וגם בדמוקרטיה של מדינת לאום יש מקום לעבודה רבה של חינוך לדמוקרטיה. חינוך לא רק לילדים ולמתבגרים בבתי הספר אלא גם למבוגרים (דרך אמצעי התקשורת, למשל) ובמיוחד לעולים שלא מכירים את השיטה. גם לאוכלוסיות מיעוט כמו לאוכלוסיית הרוב צריכה להנתן _הזכות_ להנות מחינוך זה ולהפכו לנגיש אליהם. נושאים לדוגמה שצריכים להלמד מה טוב בשיטה? מה רע בה? חסרונות מול יתרונות? איך מועברים חוקים? איך האזרח יכול להשפיע? מה תפקידי האזרח בחברה דמוקרטית? חובות וזכויות ועוד סוגיות רבות. חינוך איננו אינדוקטוריניזציה אבל חינוך לאזרחות ודמוקרטיה שנעשה תחת חסותו ובמימונו של משטר דמוקרטי בהחלט צריך להראות נטייה והעדפה ברורה לצורת משטר זאת. ובהקשר לדמוקרטיה היהודית, אכן המיעוט הערבי כנראה שאיננו שווה זכויות בסוג זה של דמוקרטיה (גם להלכה וגם למעשה אך גם איננו שווה חובות!) אבל גם הוא _נהנה_ במובנים רבים מהשיטה ומהמסגרת השלטונית. עוד לא ראיתי או שמעתי על ערבי ישראלי אחד שמרצונו החופשי ירצה לחיות תחת שלטון לא דמוקרטי. דווקא במצב של מדינת לאום עם מיעוטים אתניים (עויינים?) בתוכה לדמוקרטיה יש משנה תוקף של חשיבות כי היא מאפשרת לחברה בכללותה לעצב עם הזמן איזה שהוא סטטוס קוו של קיום משותף ומונעת גלישה מהירה למצבים דרסטיים. |
|
||||
|
||||
לגבי דמוקרטיה, והחשיבות של חינוך לדמוקרטיה לאורך זמן, אני מפנה אותך למאמר מענין של יוסי גורביץ: דיון 188 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |