בתשובה ליוני יום-טוב, 09/12/05 17:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין ציטוט כזה של מרקס. מרקס נפטר במאה ה-19 ולכן לא היה יכול להעריך כיצד השפיעו דעותיו על המאה ה-20. מרקס עצמו לא היה דוגמטיקן. זה שחלק מחסידיו התייחסו לכתביו כאל התנ"ך, רק מראה על רמתם. התיאוריה של מרקס לא נוסתה . התיאוריה שלו היתה קשורה לנסיבות ולכן היתה צריכה להיות מותאמת לנסיבות. מה שנוסה בבריה"מ היתה התאמה של לנין לנסיבות של מדינה מפגרת. גם מרקס וגם אנגלס גרסו שסוציאליזם לא יכול להתקיים במדינה מפגרת. המישפט האחרון שלך איננו יותר מסיסמה ריקה. היא נשענת על תפיסה קונספיראטיבית שבהזדמנויות אחרות דיברה על הסתננות של יהודים למרכזי השלטון. או לחלופין הסתננות של חייזרים או ערפדים בסידרה על באפי. אני מכיר היטב את האקדמיה; אף אחד אינו מסתנן לשם (יש שומרים בשער והוא מסתנן בזחילה). יש נשים בעלות השקפה פמיניסטית ויש חוקרים שמקובלת עליהם שיטת הניתוח המרקסיסטית. יש ביניהם מבריקים ויש חוקרים בינוניים ואף דוגמטיקנים. המחלקות לכלכלה מלאות בהרבה יותר בדוגמטיקנים. לגבי ההפרדה שאתה מפריד בין הכלכלה והפילוסופיה-ההפרדה אינה קיימת. מה שקרוי-מאקרו כלכלה רווי באידאולוגיה כלומר-גם בפילוסופיה. קשה להפריד בין דיסציפלינות כפי שעולה מדבריך. כמעט בכל תחום יש את הצד הפילוסופי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר למאה ה-20? הציטוט הזה קיים. סטוב אף מציין איפה. הייתי אומר שזה לפחות מרמז על שרלטנות מסוימת אצל מרקס. ובקשר לזה שהמרקסיזם לא נוסה אני חושב שיש כמה רוסים, סינים, קובנים, אפריקאים, ויטנאמים ואחרים שיחלקו על דעתך. הם האמינו בכל מאודם שהם מביאים לאוטופיה מרקסיסטית ובתוך כך רצחו בהתלהבות מיליונים מבני עמם. אם אדם מצהיר על עצמו שהוא מרקסיסט ומאמין בתורה נראה לי שהוא מרקסיסט. או, אם זה הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז זה כנראה ברווז. נכון שמרקס לא חזה איפה התורה שלו תנוסה אך מצד שני הוא כן חזה שהקפיטליזם יוביל בהכרח לקומוניזם, וכולנו יודעים איך זה נגמר. נראה לי שתחזיותיו של מרקס לא אמינות יותר מאשר אלו של כל אדם אחר בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש. באותה מידה שאתה אומר שהמהפכה ברוסיה לא הייתה מרקסיסטית אתה יכול גם לטעון שהצלבנים לא היו נוצרים. אחרי הכל, ציוויו של ישו להפנות את הלחי השניה היה רחוק מהם כמזרח ממערב ובכל זאת הם התיחסו לעצמם כנוצרים ואני משוכנע שרוב מכריע של בני האדם מסכים עימם. אתה באמת רוצה להאשים אותי ב"גזענות" נגד פמיניסטיות ומרקסיסטים? ההשוואה קצת מוגזמת, או לפחות כך נראה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאנחנו לא משדרים על אותו הגל. כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון. לילה טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.המרקסיזם לא "נוסה" ולו בגלל שהמרקסיזם הוא תיאורייה ולא צורת שלטון. הקומוניזם נוסה, או ליתר דיוק הגירסא הבולשביקית שלו (ונכשל). 2. כפי שכבר נאמר כאן, מרקס צפה שהמהפכה תתקיים בארץ מפותחת כלכלית (כגון אנגליה) וטען בתוקף שאין סיכוי שהיא תצליח בארץ שלא עברה מהפכה תעשייתית (כגון רוסיה וסין). 3. למעשה ייתכן שהכישלון (הצפוי מראש) של המהפכה הקומוניסטית ברוסיה הוא מה שמנע קיומה של מהפכה כזו גם באנגליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה קל לצפות מראש באופן רטרואקטיבי. ____________ שכ"ג כבר היה בחיים כשויכוחים על סטאלין הרעידו את אמות הסיפים בבית הוריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המרקסיזם הוא תאוריה" זה מזכיר לי בדיחידה ישנה ששמעתי מסבא שלי: המרקסיזם הוא תאוריה מדעית, או מזימה פוליטית? ובכן, ברור שהיא מזימה פוליטית, כי תאוריה מדעית חייבים לנסות על בעלי חיים לפני שמפעילים אותה על בני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטט מתוך נאום של מנהיג סין, ג'יאנג זמין (הקישור למטה): Upholding Marxism as the guiding ideology, we have educated the people in patriotism, collectivism and socialism עושה רושם שהוא חולק על דעתך. אם זה לא עובד במדינות עניות ואף אחד לא רוצה לנסות את זה במדינות עשירות הייתי אומר שזו אידיאולוגיה (או תיאוריה או משהו אחר) כושלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
".המרקסיזם לא "נוסה" ולו בגלל שהמרקסיזם הוא תיאורייה ולא צורת שלטון. הקומוניזם נוסה, או ליתר דיוק הגירסא הבולשביקית שלו1 ונכשל).(" מה שנוסה הוא הסוציאליזם, על בסיס התאוריה המרקסיסטית-לניניסטית. לפי מרקס, הקומוניזם הוא השיטה העתידה להתכונן באחרית הימים של הדיקטטורה של הפרולטריון. "כפי שכבר נאמר כאן, מרקס צפה שהמהפכה תתקיים בארץ מפותחת כלכלית (כגון אנגליה) וטען בתוקף שאין סיכוי שהיא תצליח בארץ שלא עברה מהפכה תעשייתית (כגון רוסיה וסין). למעשה ייתכן שהכישלון (הצפוי מראש) של המהפכה הקומוניסטית ברוסיה הוא מה שמנע קיומה של מהפכה כזו גם באנגליה." מה שמנע קיומה של מהפכה סוציאליסטית באנגליה הוא זה שהתחזית של מרקס (חוק הדלות הגוברת) פשוט לא התקיימה: במקום שהבורגנות תלך ותצטמצם והעוני ילך ויגבר, קרה ההפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הוויכוח על סוציאליזם כבר ניהלנו. נרד מזה עכשיו. לגבי הסיפא: ודאי שזו הסיבה העיקרית (ולמעשה אחד הגורמים לה היו התנועות הסוציאליסטיות הלא-מרקסיסטיות). העלתי היפותזה שגם תוצאות המהפכה ברוסיה תרמו לכך. לכל השאר: 1. מכישלון במדינות עניות אין להסיק כישלון בעשירות (להיפך: גם קפיטליזם מוביל לבעיות במדינות עניות). 2. זה שמנהיג סין מצטט את מרקס לא עושה את שיטת ניהול המדינה שלו מרקסיסטית יותר מאשר זה ש"מולדת" מצטט את בן-גוריון הופך את חבריה למפא"יניקים. רק מהציטוט שהובא, אפשר לראות את הבעייתיות: המרקסיזם, למשך, מנוגד תכלית הניגוד לפטריוטיות, אותה הוא רואה כ"בניין על" דוגמטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו לא יותר מאשר זה ש''מולדת'' מצטטת את גנדי הופך את הבריה לבלתי אלימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"את הוויכוח על סוציאליזם כבר ניהלנו. נרד מזה עכשיו." לא חשבתי שאנחנו מנהלים דיון על זה בכלל, אלא על הגדרות סוציאליזם-מרקסיזם-קומוניזם. אשר לשאר: "מכישלון במדינות עניות אין להסיק כישלון בעשירות (להיפך: גם קפיטליזם מוביל לבעיות במדינות עניות)." המרקסיזם הוא תאוריה ביחס להתפתחות היסטורית וכלכלית, כמעט ללא היבטים יישומיים. מרקס כמעט ואינו אומר מילה על האופן בו יש ליישם את הסוציאליזם, כך שקשה לדבר על הצלחה או כשלון ביישום התאוריה המרקסיסטית, כיוון שאין שום תאוריה מרקסיסטית ליישום. מה שנוסה היה שיטה של "הנדסה חברתית" באמצעות שילטון ריכוזי (דיקטטורה של הפרולטריון) והשיטה הזו הייתה צריכה לפעול באותה מידה של הצלחה בכל מקום, ממש כמו שהקפיטליזם משפיע על מדינות עניות ועשירות בדיוק באותו אופן – גם אם ניוותר חלוקים בנוגע לשאלה האם זו השפעה חיובית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהיום יש מעט מאוד חוקרים שמקבלים את המרקסיזם כ"תיאוריה". מה שנשאר זה הנחות מרקסיסטיות כפרדיגמת מחקר: ההוויה קובעת את התודעה, הבסיס הכלכלי יוצר את בניין-העל (למרות שלמען האמת מרקס מדבר על סוג של הדדיות), יחסי הקניין קובעים את יחסי הייצור, לפעמים דיאלקטיקה מטריאליסטית (אם כי לאו דווקא בגירסתו של מרקס). כפרדיגמת מחקר, נראה לי שקשה לפסול אותה. היא טובה לא פחות מאחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבעקבות אסכולת פרנקפורט בניין העל קיבל חיים משל עצמו אצל מרבית החוקרים הנאו מרקסיסטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני חושב שהיום יש מעט מאוד חוקרים שמקבלים את המרקסיזם כ"תיאוריה". מה שנשאר זה הנחות מרקסיסטיות כפרדיגמת מחקר: ההוויה קובעת את התודעה, הבסיס הכלכלי יוצר את בניין-העל (למרות שלמען האמת מרקס מדבר על סוג של הדדיות), יחסי הקניין קובעים את יחסי הייצור, לפעמים דיאלקטיקה מטריאליסטית (אם כי לאו דווקא בגירסתו של מרקס). כפרדיגמת מחקר, נראה לי שקשה לפסול אותה. היא טובה לא פחות מאחרות". צריך להבדיל בין ממרות כנף או אמירות כלליות, שאפשר להסכים או לא להסכים להן (ההוויה קובעת את התודעה, הדת היא אופיום להמונים, וכו') לבין אלמנטים השייכים למערכת הכוללת של המרקסיזם ונבנים עליה. לדוגמה, אם אין מקבלים את "תורת הערך של העבודה", לא ניתן להצביע על "ניצול" ויחסי קניין הנובעים מהטענה שתורה זו תקפה, ומכאן שאינך יכול להצביע על "בניין על" המבוסס על יחסים כלכליים. מאחר ותקפותה של תורת הערך של העבודה הופרכה לפני כמאה ועשרים שנה, ואין למעשה כלכלן אחד הטוען כי יש בה ממש, אינך יכול לעשות שימוש לא בה ולא בנובעות ממנה. כמובן שאתה יכול לטעון שיש בידיך הוכחה המתקפת את תורת הערך של העבודה העומדת ביסוד המרקסיזם, אך אם אין בידיך כזו, אתה חייב לוותר גם על השימוש ב"ניצול", "יחסי קניין", "בניין על" ושאר אלמנטים, משום שהם אינם יכולים להתקיים בחלל הריק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עומד לפני קריאת ספר של אריק הוסבאום, שהוא היסטוריון מרכסיסט (מודרני) נחשב. אני מעדיף להתייחס אחרי שאקרא אותו ואלמד יותר מה זה אומר להיות היסטוריון מרכסיסט בימינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה שכל קשר בין הסיסמאות שנכתבו כאן על מרקסיזם ומרקסיסיטים ובין מה שתראה יהיה קלוש למדי. קראתי את עידן הקיצוניות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריאה מהנה. הובסבאום הוא בהחלט היסטוריון מעניין, אם כי קשה לכנות אותו "מודרני" (כיליד 1917, הוא שייך לעידן קודם) ולמרות המיופיה המרקסיסטית הקשה שלו לאורך השנים, קשה גם לכנותו ממש מרקסיסט היום, אחרי שהכריז כי "הקומוניזם מת". (ר' מאמר מעניין כאן: http://education.guardian.co.uk/higher/artsandhumani...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, מעניין. אם אחרי הקריאה יהיו לי תובנות חדשות בעניין המתודה, אחזור לכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון, אי אפשר. אי אפשר היה גם להסיק מהכישלון בברה"מ לכישלון בסין. אפשר לנסות את זה עוד כמה פעמים ולראות מה יקרה. מישהו פעם אמר שההגדרה של אדם לא שפוי היא מישהו שעושה אותה פעולה כמה פעמים ומצפה לתוצאה אחרת כל פעם. 2. שוב אתה צודק. אבל זה שמנהיג סין אומר שמדינתו מנוהלת לפי אידיאולוגיה מרקסיסטית ייתכן שרומז לכך, בעדינות, שמדינתו אכן מרקסיסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה כישלון של סין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה אירוני, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי, האם סין היתה מגיעה למצבה היום ללא תקופה אדומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שהם היו צריכים לרצוח 60 מיליון איש בכדי שיוכלו כמה שנים אחר כך לאמץ את הקפיטליזם ולהתחיל בתקופה של שגשוג כלכלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען שאני תומך בזה בשום אופן. אבל, אולי אני כן טוען ששיטת הממשל הנ''ל התאימה גם לתכונות המדינה הסינית (בפשטנות - הסתגרות וחיפוש אחר סדר) וגם הגנה על הפוטנצייל הכלכלי של סין בתקופת שנויים קריטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אולי. אבל זה ספקולטיבי מדי בשבילי. בכל אופן, נראה לי שהם היו יכולים בקלות לוותר על רצח המיליונים. מה שמעניין אותי פה הוא שבכל מקום שניסו ליישם את האידיאולוגיה המרקסיסטית או אחת מגרורותיה הדבר גרם לסבל נוראי. מבחינתי זה אומר שאפשר ללמוד על המרקסיזם בתור אזהרה לעתיד אבל לא כאלטרנטיבה אמיתית למדיניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא לגמרי, האם סין היתה מגיעה למצבה היום ללא תקופה אדומה?" ככל הנראה, מהר הרבה יותר. אם תשווה את מצבה של סין בתקופה האדומה בין הזמנים שבהם האדימה והזמנים בהם החווירה, תראה כי עיקר הצמיחה שלה הייתה בתקופות החיוורות. ר' לדוגמה כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/תמונה:Growthduringmao.j... למעשה, בתקופת "הקפיצה הגדולה קדימה" הייתה קפיצה גדולה אחורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שנתת לי לוקח אותי לדף הבית של ויקיפדיה, מקום חביב. אבל לאמשנה, זכור לי במעומעם שהכלכלה בסין התחילה להסתדר בעקבות שיטת המכסות שהיא קפיטליזם מרוסן. מסרו את החוות השיתופיות בידי הקהילות שעבדו בהן ואיפשרו להן להשתמש בעודפים שמעבר למכסה כרצונם (כולל שיפור החווה - קנית דשן וכ'ו וצ'ו). לאחר מכן ישמו את אותה השיטה בחלק מהתעשיה. נכון שזה סותר הרבה מהמרכסיזם/קומוניזם שממנו התחילו אבל, השאלה שלי היא אחרת, האם משהו שלא דומה למאואיזם (שיצא ,לדעתי, מהצד *הפילוסופי* של מהמרכסיזם, כמעט כתחליף לקונפוציואיזם) יכול היה לסחוף ולאגד מחדש את הסינים כמו הקיסרות בימיה החזקים? *אישית גם אם לא היו נרצחים אנשים בכמויות סיניות היתי ממתנגדי השלטון בגלל שלילת החופש* גם ביטול המעמדות לא החזיק הרבה זמן אבל, גם הוא היווה שלב מעבר די יעיל כנראה, אלא אם יש מתאם בין מי שהיו משפחות אצולה בעבר (הלא רחוק) למי שהם היפים והאמיצים כיום ? (לא נראה לי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער: הקישור נשבר בגלל המילה "תמונה:" בתוכו. בכלכלה הסינית היה סיפור מעניין: אחרי המהפכה, נעשה מאמץ לקולקטיביזציה, שהגיע לשיאו בתוכנית "הקפיצה הגדולה קדימה" בסוף שנות החמישים (בערך 1958-1961). הקפיצה הזו נועדה להביא את סין "בתוך עשר שנים" למעמד של מדינה מתועשת. בפועל, התחולל רעב איום שהוביל למותם של מליונים (כמה מליונים, על זה יש ויכוח), לצניחה של 10 אחוז בשנה אחת בתוצר, ולמעשה למעין "חצי הדחה" של מאו. בעקבות זאת, כונן משטר שהיה דומה מאוד למה שקרה אחרי שנת 1976 בסין – כלומר, בעיקר היתר לכלכלה חופשית יותר, קיום שווקים מקומיים, וכו' ברמה המקומית, ובין 1962-1965 הכלכלה צמחה במהירות. אחר כך, באה "מהפיכת התרבות" שניסתה במובנים שונים להשיב את הגלגל לאחור ולהחזיר את מאו ואת אלמנתו לשעתיד להגה השלטון, והסיפור חזר על עצמו: שקיעה כלכלית, מליונים הושלכו שוב לבתי הכלא לחינוך מחדש, וכן הלאה. אשר לשאלה "האם משהו שלא דומה למאואיזם... יכול היה לסחוף ולאגד מחדש את הסינים כמו הקיסרות" קשה לענות, גם משום שזו שאלה תיאורטית, וגם משום שהרעיון שאיגוד "כמו הקיסרות בימיה החזקים" הוא דבר רצוי הוא עניין שיש עליו חילוקי דיעות. העובדות הפשוטות הן שאפשר להשוות את טאיוואן או הונג-קונג, שיצאו מנקודת מוצא נמוכה דומה לסין, ולראות את התוצאות השונות. בטאיוון נקטו בשנת 1958, במקביל לקפיצה הגדולה קדימה, "רפורמה אגררית" שפעלה בדיוק בכיוון ההפוך מהקפיצה: במקום קולקטיביזציה, אפשרו לאיכרים להפוך לבעלים של אדמותיהם. התוצאות של הצעד הפשוט הזה – כן/לא בעלות על הקרקע, מדברות בעד עצמן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |