 |
|
 |
||
|
||||
 |
והנה אנקדוטה קטנה הקשורה לעניין: לפני מספר ימים נכחתי בהרצאה בקורס "מבוא לאנתרופולוגיה" באוניברסיטת ת"א. ידוע לכל כי אנתרופולוגיה מעולם לא היה התחום ה"מדעי" ביותר באקדמיה, אך גם אני נדהמתי לשמוע את המרצה מדברת בגנות הדדוקציה - שיטה מדעית שמרנית וחסרת קשר ל"שטח" ול"תרבות", לפיה... נזקי הפוסט מודרניזם לא רק שלא נעלמו, אלא הם גוברים עם השנים. קשה להאמין כמה שטויות חסרות כל תובנות אינטלקטואליות מתפרסמות ונלמדות כיום במדעי הרוח, ולצערי גם בחלק גדול ממדעי החברה. כפי שנרמז במאמר, חוגים מסוימים מדכאים כל הוגה שלא מסכים איתם, וכך מעגל ההדרדרות ממשיך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אתם רוצים עוד "פניני חוכמה", הנה אחד יפה מהסילבוס של אותו קורס באנתרופולוגיה, ודווקא ממאמר יחסית רציני לתחום: "[קרב התרנגולים] בונה סטרוקטורה סימבולית שבה משתקפת הממשות של זיקתן הפנימית של התימות... בצורה שאפשר להבינה באופן מושכל" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חייב לתת לי את שם המאמר/הספר/המחבר/מספר-העמוד, אני מוכרח לראות את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא המאמר הספיציפי הזה הוא מספר רמות מעל רוב המאמרים המתפרסמים באנתרופולוגיה (למרות שלא הייתי אומר שיש בו משהו מעבר לקוריוז תרבותי מעניין), והעובדה שגם במאמרים יחסית מעניינים אפשר למצוא שטויות חסרות משמעות היא כמובן מדכאת ביותר. בכל אופן, אם בא לך ללמוד קצת על קרבות תרנגולים בבאלי, שם המאמר הוא "משחק עמוק: הערות על קרב התרנגולים הבאלינזי" מאת ק. גירץ, והוא מופיע בספר "פרשנות של תרבויות" (עמ' 273-333). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה בציטוט הזה? הוא אומר שיש מאחורי קרב התרנגולים (בבאלי?) רעיונות מרכזיים (אולי מלחמה על שליטה, מניעים פסיכולוגיים, קואליציות) שיש ביניהם קשרים מורכבים (אתה בוחר לשתף פעולה עם אלו שאתה סומך עליהם, ואתה סומך על אלו שהשותפים שלך ממליצים עליהם). קרב התרנגולים מאפשר לאנשים להשליך את המערכות האלה על נציגים סמליים (התרנגולים), ולבחון אותן דרכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה טוב ויפה, והוא מדבר על זה בהרחבה במאמר. הלעג שלי הוא לא לרעיונות אלו, אלא למה שמכונה ה"שיח הפוסטמודרני". קשה לי להאמין שיש אדם בר דעת שחושב, בלי קשר למאמר בו הוא מופיע, שלמשפט הנזכר לעיל יש משמעות רצינית כלשהי. צדק חומסקי כשאמר שהוא לא מוצא בשיח זה יותר מ-truisms וטאוטולוגיה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה הבעיה במשמעות (הרצינית) שהצעתי. אם רוצים לתרגם את המשפט הזה לסד של עיתון, אפשר לנסות "קרב תרנגולים מסמל עניינים מורכבים מהעולם האמיתי". האם לדעתך הניסוח הזה נטול משמעות רצינית? ועד כמה התרגום נאמן למקור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא רצה להגיד, כדבריך, ש''קרב התרנגולים מאפשר לאנשים להשליך את המערכות האלה על נציגים סמליים (התרנגולים), ולבחון אותן דרכם,'' אז אולי הוא היה צריך להגיד משהו בסגנון (והוא אכן אומר זאת במאמר), ולא לקשקש על ''השתקפות הממשות של זיקתן הפנימית''. אם, לעומת זאת, במשפט המדובר יש משמעות מעבר לעניין פשוט זה, אז כנראה לא הבנתי אותה. סתם נטפלנו למשפט קטן במאמר ספיציפי. המטרה שלי לא היתה לנסות לנתח את המשפט, או אפילו לגנות את החוקר המסוים, אלא להראות את הלך הרוח בחוגים רבים באקדמיה. הלך רוח שמגנה את הרציונליות, שזונח את המתודות המדעיות, שמוציא מתוכו הררים של טקסטים מסורבלים וארוכים אך בעלי משמעות מעטה, אם בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טקסטים כאלה צריכים להיות מועדים לציונים נמוכים ולביקורות קטלניות, העניין הוא שצריך להתרחש תהליך אשר יחליף את אנשי הסגל שכותבים ועובדים על פי המתכונת הבזויה הז\את. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה, לדעתי, הכותב הצליח לנסח היטב את מה שהוא רצה להעביר, ו"תרגום" לשפה מפושטת מאבד הרבה מהמשמעות. (הוכחה למחצית הראשונה של המשפט: אפשר להבין אותו גם במנותק מההקשר). אבל אני לא רוצה להציק לך בקשר לדוגמא הזו. אם באמת יש דיסציפלינות1 שמוציאות "הררים של טקסטים מסורבלים וארוכים אך בעלי משמעות מעטה", זו בעיה מרתקת (כי אנחנו צריכים לפתח כלים לבחינה חיצונית), וצריך למצוא את הדוגמאות הרלוונטיות. 1 מה היה הולך לאיבוד אם הייתי מחליף דיסציפלינות בתחומים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשפט האחרון שלך: נדמה לי ש"הלך הרוח" הזה ניזוק דווקא מהפזילה לעבר מתודות מדעיות. התחושה שכל דבר צריך לכמת, למדוד, לנתח ולתאר במונחים מדעיים, מובילה לעבר ניסוחים מסורבלים ומילות מפתח מנופחות. ובלבד שלא יחשבו שכל מה שהיה לכותב לומר הוא (בתרגום עוזי): "קרב תרנגולים מסמל עניינים מורכבים מהעולם האמיתי", כי בניסוח פשוט הרעיון עלול להיראות לא מדעי מספיק, לא רציני מספיק ("כל ילד מבין את זה!"), ולא בסיס חזק מדי לכתיבת תזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחושה היא לא שצריך להגיד דברים לא טריוויאליים? אכן, כששרלטנים מנסים לכתוב דברים טריוואיליים בצורה שתיראה לא טריוויאלית אנחנו ניזוקים, אבל למה להאשים בזה את המתודה? תאשימי את השרלטנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזו בדיוק הבעיה של המאמר. כיוונת נכון את חיציך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי למי אתה קורא שרלטנים :-) (כי אני לא חושבת שהתובנות של גירץ טריוויאליות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כי בניסוח פשוט הרעיון עלול להיראות לא מדעי מספיק, לא רציני מספיק ("כל ילד מבין את זה!"), ולא בסיס חזק מדי לכתיבת תזה." מטרתו של הניסוח המסורבל הוא להסתיר את העובדה הזאת. אבי ההמצאה הוא הצורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לזה התכוונתי. כאשר מישהו מנפק תובנה בהירה, לפעמים היא נתפסת כאילו היתה שם כל הזמן. כאשר התובנה הזו היא במדעי הרוח, לכאורה קל יחסית לטעון שהיא טריוויאלית. ואגב, אני בכוונה מעלה את עניין הטרוניות על הניסיון (הנואש) למדעיות ב''מדעי'' הרוח. גם מדעי החברה חוטאים בזה, וכבר דנו על זה לא אחת באייל - בניסיון לכמת תובנות סוציולוגיות חמקמקות בתוך משוואות סטטיסטיות. אכן, לפעמים הניסיון הזה מזיק לדיסציפילינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמדעי החברה חוטאים בזה הרבה יותר. אניי אפילו מכירה אנשים (אינטליגנטים מאוד!) שמרגישים שעליהם לנכס למדעי החברה כל תובנה פיסיקלית שהם שומעים עליה, מה שיכול להיות מייגע להפליא. זה קשור כנראה לעובדה שאצלם המתודה - הסטטיסטית - באמת שאולה ממדעי הטבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק מייגע, ברוב המקרים זה גם שקרי. יוצא מכלל זה ההשוואה שביצע המורה לכימיה שלי בתיכון, שבזכותה אני זוכרת עד היום סידור אופייני של אטומים במולקולה (כמו שאנשים מתיישבים באוטובוס. בהתחלה כל אחד תופס כיסא בשורה ריקה, ורק אח''כ מתחילים להצטרף לשורות מאוכלסות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה למדעי הטבע יש חזקה על סטטיסטיקה השימוש שמדעי החברה עושים בסטטיסטיקה הוא שיקרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, לפחות, ודאי לא מתכוונת שהשימוש בסטטיסטיקה במדעי החברה הוא שקרי. העניין הוא שהבנתי שאנשי מדעי החברה סבורים שכיוון שהם שאלו אותו ממדעי הטבע, מוטל עליהם לשאול ממדעי הטבע גם רעיונות אחרים. וזה לא תמיד עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זו דוכמא הפובה, לא? (וגם אני זוכרת את זה מהתיכון...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן כתבתי ''יוצא מכלל זה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק קצר, דומני שבדרך כלל הכוונה באנלוגיה שהבאת, היא לסידור האלקטרונים באטום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הם מתנהגים בדיוק הפוך: הם מצטופפים להם בקידמת האוטובוס עד שממש נגמר שם המקום, ורק אז הם פונים לספסלים המרוחקים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלל האוטובוס של הונד: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלקטרונים בתת אורביטלים. לא אטומים במולקולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכרת, אבל לא נראה לי שבכיתה י', 3 יחידות כימיה, דיברו על תת אורביטלים (מה זה?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורביטל זה מסלול. לפי אחד המודלים של אטום (מודל שלא נחשב לנכון מעולם, מלבד משיעורי כימיה בכיתה י') מסביב לגרעין האטום (שמכיל את הפרוטונים והניוטונים) יש מספר מסלולים מותרים, ובכל מסלול כזה יכול להיות רק אלקטרון אחד (טוב, בשבילך, שניים). דווקא נשמע בדיוק מתאים לכתה י'. אטומים במולקולות זה כבר באוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תודה. כנראה שהקשבתי בשיעורים הרבה פחות ממה שזכור לי (אין פלא - המורה הדביק לי את הכינוי ''חוצפה ישראלית''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בכימיה החיובי והשלילי נמשכים זה לזה...'' מבט עצבני אלי ''... ממש כמו בחיים...'' מבט מאוכזב אל ה''חיובי'' המסכן שהתישב לידי במקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. בטח לכל החבר'ה האלה יש אותו עולם מושגים :-) זוכרת רק ששאלתי אותו פעם (בחוצפה) למה צריך לזכור בעל פה את הטבלה המחזורית - הרי היא מוצגת כולה בספר, רק לפתוח בעמוד המתאים ולהציץ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אמר, שהכרת היסודות היא רק בסיס לידע הכימי. רק אז נפל לי האסימון, שיש עוד מאותו הדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה עוד היה בתקופה שהיו אסימונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה קצת אחרי התקופה שהיו נכנסים לשכנה לבקש להתקשר רגע מהטלפון שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדתם בעל פה את הטבלה המחזורית?! אם סמיילי רוצה להתרעם על משהו, הנה הזדמנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר, לא, רק דיברנו קצת על העמודות השונות. בכלל, כשאני למדתי כימיה עוד לא גילו את כל היסודות. ושכחתי להוסיף בתגובה הקודמת לינק חשוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזלכם. (צריך כרטיס קול, או שזה סתם אנימציה של השמות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ואני למדתי כימיה מוגברת בתיכון. הטבלה עד כמה שאני זוכר מצורפת לדף הנוסחאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לבחינה בתנ''ך מותר לצרף את התנ''ך, זה לא הפריע לאף מורה להכריח אותנו ללמוד את שירת דבורה וקינת דוד בעל פה (או ששוב אני לבד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שירת דבורה כן (בכיתה ה) את קינת דויד לא. האם אתה זוכר בעלפה את המסות האטומיות כולל שיקלול משקל כול האיזוטופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר בעל פה שום דבר ממה שהכריחו אותי ללמוד בעל פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני וחבר שלי היינו *משתשתעים* בלימוד הטבלה (נכון שזה וידוי שמוסיף לי הרבה כבוד?). אף פעם לא הגענו ממש לדעת את כולה, ספק אם את רובה. המחשבה שמכריחים כיתה שלמה לעשות זאת נראית לי מחרידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע כאילו הדבר היחיד שעוד יותר גרוע הוא שינון 100 הספרות הראשונות של פאי. (אגב, לדעתך ב- הוא מקריא או זוכר בעל פה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפירת ארגעה - לא חושבת שהצטרכנו ללמוד את *כולה*. בטח זה היה איזה 20 יסודות אלמנטריים מתוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי יכול להיות מייגע, אבל מצד שני איך אפשר לדבר על טעם קולינרי, למשל, מבלי להתייחס גם למבנה הלשון ואיך המוח מפענח את אותותיה (ובמקרים קיצוניים, לא רק שלא להתייחס אלא לטעון שזה בכלל לא חשוב)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שהקולינריה היא חלק ממדעי החברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברנו לא מזמן על פרסומת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעברית למתחילים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה לא חושב שמדעי החברה יכולים לבדוק העדפות קולינריות כחלק ממסע פרסומת (שימושי), כחלק ממחקר על העדפות תרבותיות (מחקרי), או רשת מסעדות שעורכת סקר שווקים (שימושי)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. נאה. ואז ירדקצו את השמפיניון, נניח, לאיתותים מוחיים, ויקשרו את החלקיקים התת-אטומיים המעורבים בתהליך לקריאה חוזרת ב''אדם ללא תכונות'' ויעשו מניפולציה נאה לפרמיונים של סטימצקי כשהוא שותה יין בוז'ולה... הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג על מה אתה מדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע הזה בשיחה התייחס, להזכירך, לשאלה אם הדיון הקולינרי-מדע-חברתי צריך לגעת באיתותים מוחיים ושאר עניינים מיקרו-משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו (אתה?) שאל "לא ידעתי שהקולינריה היא חלק ממדעי החברה." על זה עניתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון.:) רק חשבתי שעקבת גם אחרי התגובות הקודמות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפסיכולוגיה את יכולה למצוא נוסחאות מתמטיות לתהליכים נפשיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. ייתכן. כשאני אראה לפתע איזו נוסחה מתמטית באמצע מדיטציה, אני גם אאמין שיש לזה משמעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בדרך כלל לא משתמש במונחים פזיים אך מתאים לכך b.sh. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בול שיט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסותך דומה כשזה מגיע לתפוחים נופלים וחוקי התנועה של ניוטון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני אזהה את מוחו של התפוח, התייחסותי תהיה אםפילו זהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא לזה התכוונתי." אני לא בטוח למה חשבת שחשבתי שהתכוונת. "כאשר התובנה הזו היא במדעי הרוח, לכאורה קל יחסית לטעון שהיא טריוויאלית." זה מה שעשיתי - אמרתי שהטענות הן טריוויאליות, ושהניסוח המעורפל בה להסתיר את העובדה הזאת. הניסוח המסורבל משמש כמשרד פטנטים מאולתר? אני לא קונה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהרצאה במתמטיקה לפעמים המרצה אומר על משפט מסויים "זה טריוויאלי" ואתה בוהה בלוח ותוהה איך לעזאזל מראים את זה ואין לך מושג. אתה חוזר הביתה, פותח ספר, מרביץ לעצמך בראש, ושבוע אח"כ כשמישהו שואל אותך על זה אתה אומר "זה טריוויאלי". (בדיחה ידועה מספרת על מרצה שנותנים לו בעיה כלשהי, והוא יושב וחושב וחושב במשך כמה שעות, ואז קם עם הפתרון ואומר "זה טריוויאלי!"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרצה פעם הגדיר לנו את המשמעות של טריביאלי: "טריביאלי זה מה שאני כבר יודע ואתם עוד לא.". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופרופ' שלח היה אומר, ''במתמטיקה הכל טריוויאלי, רק לא תמיד טריוויאלי לראות שזה טריוויאלי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזכיר לי חתימה של משתמש סלאשדוט: The Theorem Theorem: If if, then then.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי, ראה אותו בבקשה כעונה כאן גם בשמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוצא את המשפט הזה, עד כמה שאני מבין אותו, בעל משמעות - ומשמעות הפוכה לדברים בגנות הדדוקציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר הזה של גירץ הוא מאמר מבריק ומחכים. זה קצת בעייתי להביא ציטוט ועוד קטוע, מבלי לשים אותו בהקשר המתאים. מה בעצם הוכחת? שיש כאן מילים שאתה לא מבין? שיש כאן תובנות שלא ירדת לסוף דעתן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע טוב מאוד שהביקורת על סגנון השיח הזה (שלא לדבר על תוכנו) לא באה רק ממני - סטודנט פעוט לתואר ראשון. יותר ויותר מדענים, ומדענים מכובדים, מוצאים את עצמם אבודים בהררי ההגות הפוסט-מודרנית. אלו לא אנשים שאתה פשוט יכול להעיף בטענה "אתם לא מבינים". בקשר למאמרו של גירץ: אני מסכים שהוא מאמר מעניין מאוד, אבל האם הוא מבריק ומחכים? לא נראה לי. אני, לפחות, לא יצאתי עם שום תובנות חדשות ממנו (מלבד הידע הכללי על קרבות תרנגולים בבאלי), וכך גם סטודנטים אחרים שאיתם דיברתי על המאמר. אגב, אל תקרא את הודועותי כשלילה מוחלטת של האנתרופולוגיה והאנתרופולוגים. באותו סילבוס יש גם כמה מאמרים עם תובנות חדשות, ולעיתים אף מעניינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה תובנה אחת. חשובה לאותם שנים שבהם נכתב המאמר. אבל לא רק. הפונקציונליסטים היו אומרים שיש כאן חיזוק להבדלי הסטטוס בין האנשים. אין בכך צורך, טוען גירץ, כיוון שכל פעולה בחברה הזאת בעצם מכריזה על כך. מה שיש לנו בקרב התרנגולים זה סיפור שהם מספרים לעצמם על עצמם. ''הבאלינזי לומד כיצד נראים האתוס של תרבותו והרגישויות הפרטיות שלו... הבאלינזי מעצב ומגלה, בעת ובעונה אחת, את מזגו שלו ואת מזגה של תרבותו.'' אם גירץ היה מפסיק את כתיבת המאמר לקראת סופו, היה יוצא לו מאמר פונקציונליסטי לעילא ולעילא. עם הרבה דוגמאות והוכחות. העמודים האחרונים מציגים גישה חלופית. גישה פרשנית. דיון פורה היה עוסק בשאלות כדוגמת, האם הלימוד אותו חווים הבאלינזים הוא לא בעצם סוג של תפקיד, והאם לסמלים אין בסופו של דבר ''פונקציה''. אני בהחלט לא מחובבי הפוסט מודרניזם. ויצא לי להיות נוכח פעם בהרצאה של אורלי לובין (שיוני הביא כאן לינק שלה) ולא להבין מילה ממה שהיא אומרת. בעצם הבנתי את המילים. רק לא את הקשר ביניהם. אני גם מודע לביקורת הרבה שגירץ מעורר גם בקרב חלק מהאנתרופולוגים והסוציולוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר נוסף. הביקורת על גירץ לא קשורה לסגנון הכתיבה שלו. גירץ נחשב בעיני רבים לכותב בחסד. כזה שגם אם לא מסכימים עם תובנותיו וגישתו, לפחות נהנים מהקריאה. מה שאי אפשר לומר על מרבית ההוגים הפוסט מודרנים. הביקורת על גירץ קשורה בעיקרה לגישה שלו, המעמידה בסימן שאלה את היכולת למצוא כללים גדולים ברורים ואוניברסלים למין האנושי. זה בעייתי בדיסציפלינה המבקשת לנסח כללים כאלה. (זה מחזיר אותנו למרגרט מיד. הוא כמובן הרבה יותר אמפירי, מבוסס, וחכם ממנה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמציק מאוד הוא שכתיבה עמומה אצל סטודנט בהחלט מורידה נקודות, נאך לחוקרים זה רק עוד נקודות לקביעות. (מספר רב של מאמרים ללא הבחנה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו באמת סיפטום שאינני יודע אם הוא חדש לגמרי ולא היו תקופות פלצנות מעין אלו. לא רק באקדמיה; לאנשים אין מה לומר אבל הם חייבים לומר כי כך דורש המירוץ. למעטים יש מה לחדש אז מחדשים חידושים סיגנוניים וקישוטיים. קידוד שפה נחשב סממן של ארגון בשלב השקיעה של חייו וכנראה זה מה שאנחנו רואים עכשיו. זה קיים לא רק במדעי הרוח; גם בכלכלה מופקות עבודות מופרכות ערך הכתובות בשפה גבוהה ובלתי מובנת לבני אנוש אם נוסחאות קואזי מתמטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, ''עם נוסחאות'' לא ''אם נוסחאות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנתרופולוגיה עובדת, בדרך כלל, על פי השיטה האינדוקטיבית. לא משנה אם הדיסציפלינה האנתרופולוגית היא בחזקת מדע או לא מדע. זה ממש לא משנה. מה שחשוב זה, שדרך החקירה האינדוקטיבית עוזרת להבין את המין האנושי (או לפחות היבטים מסויימים שלו/אצלו) הרבה יותר טוב מדרך החקירה הדדוקטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שזה נכון (אין לי חשק רב להיכנס לדיון על האנתרופולוגיה), אבל מכאן ללכת בגישה המגנה את הדדוקציה, ואיתה את עקרונות הלוגיקה והחתירה אחר האמת - יש מרחק רב. אני אולי לא מייצג אותן נאמנה, אבל מדענים רבים העלו ביקורות נוקבות על דיסציפילנות וגישות אלו, ובמקום להתייחס אליהן אתם נטפלים לאנקדוטה שהבאתי אותה כקוריוז ותו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרצה שלך דיברה על "שטח" ו"תרבות". בהקשר הזה הביקורת שלה לגיטימית לגמרי מבחינתי. אני אתן לך דוגמא טריה. לפני יומיים הייתי נוכח בפרזנטציה של דוקטורנטית שחוקרת, בין השאר, סיבות התקשרות של תושבים לאיזור מגוריהם. היא קראה המון חומרים הקשורים לנושא מכמה דיסציפלינות (סוציולוגיה של ערים, פסיכולוגיה סביבתית, גאוגרפיה ועוד). המחקרים מכל העולם (בעיקר בארה"ב) הראו, כך לטענתה 1, שיוקרה סביבתית זה לא אחד המשתנים המשפיעים. לכן היא החליטה שהיא לא תבדוק את המשתנה הזה במחקר שלה. זאת למרות שהאיזור שהיא חוקרת נחשב ליוקרתי. רוב החוקרים האיכותניים יסבירו לך שמדובר בטעות. מה שהחוקרת צריכה לעשות, בין השאר ובשלב ראשון, זה לראיין תושבים של איזור מסויים שאותו חוקרים ולהתחיל בשאלה הפשוטה - מה בעצם קושר אתכם למקום המגורים שלכם. לך תדע. אולי יגידו, בין שאר הדברים, שהמקום יוקרתי בעיניהם. צריכים להיות עוד כמה שלבים לעבודה. אולי מחקר השוואתי לאיזורים אחרים, אולי חלוקה של שאלונים כדי לבסס את העבודה בצורה כמותנית, אולי ראיונות ושאלונים של אנשים שעזבו את אותו איזור (זאת אומרת לבדוק את הפער בין מה שאנשים הגרים באיזור אומרים על המקום, ובין מה שאנשים עוזבים אומרים), ועוד ועוד. הנקודה היא, שחקירה אינדוקטיבית, שבה השטח מעלה את השאלות ואת התשובות, זו החקירה הטובה ביותר להרבה מהמחקרים שהסוציולוגיה והאנתרופולוגיה עוסקת בהם. תשמע, גם אנקדוטה צריך לבחור בקפידה. ------- 1 אני בספק אם היא צודקת. למרות שהיא עשתה רושם של אחת שיודעת על מה היא מדברת בכל מה שנוגע לסקירת ספרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, אני לא רוצה להיכנס לדיון על האנתרופולוגיה. מספיק שאומר שאני מוצא בתחום זה עניין, אך למעט מקרים נדירים לא תובנות מדעיות בעלות ערך רב. העלת שאלות ומציאת תשובות מהשטח הן כמובן לא דבר שאליו אני מתנגד. אני כן מתנגד, אבל, לגישה השוללת את הרדוקציה כשיטה להגעה לתובנות, או את עקרנות ההסקה הלוגית, או כזו הרואה במדע המצאה "לבנה, גברית, מערבית". לעיתים נראה לי כאילו העובדה שאני מקבל את קיומו של האטום כאמת אובייקטיבית עומדת בסתירה ללימודי בחוגים מסוימים באקדמיה (שמהם אני נהנה, בד"כ). האם ככה אמורים להיות הדברים, לדעתך? הייתי רוצה לדעת מה דעתך על כתביו האנתרופולוגיים (בעיקר בתחום הסמלים והמיתולוגיות) של לוי-שטראוס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אף הגישה הסטרוקטורליסטית המשותפת, חומסקי הצליח בבלשנות יותר מאשר לוי-שטראוס באנתרופולוגיה. לא כל כך ברור לי למה. על כל פנים, אני שואף את לוי-שטראוס, אבל לא לוקח לריאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"על אף הגישה הסטרוקטורליסטית המשותפת, חומסקי הצליח בבלשנות יותר מאשר לוי-שטראוס באנתרופולוגיה" אני חייב להגיד שזעזעת את עולמי. באמת הצליח יותר? לא יאומן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש ויכוח על זה שהמדע הוא המצאה ''לבנה, גברית, מערבית''. הויכוח הוא על מה המשמעות של העובדה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה?! לא המדע, אלא המתודות המדעיות המוכרות לנו. המדע עצמו (במשמעות הבסיסית שלו)1 היה כאן הרבה לפניהן. 1 ללמוד איך להצית אש, ללמוד לעשות זאת בקלות רבה יותר, ללמוד איך לעבד עורות, למצוא דרך טובה יותר, למצוא חומר שמרכך את העורות, ללמוד איזה צמח טוב למאכל ואיזה מקל על דלקות, וכולי וכולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאת מתארת הוא לא מדע. זה טכנולוגיה. מדע הוא לשאול למה הדרך הזו להצית אש קלה יותר מהדרך ההיא. לשאול למה צמח המאכל הזה מרפא את המחלה הזו. כשנגר בונה שולחן הוא לא עוסק במדע, אם הוא היה שואל מדוע מרכז השולחן לא נופל למרות שרק קצוותיו נמצאים על הרגליים - זה כבר היה מדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת, בטח שיש ויכוח. לא כל דבר שהומצא על ידי גבר לבן באירופה הוא גברי לבן מערבי. נסה: חיסונים ועוד אלף דברים אחרים שהם לא גבריים או לבנים בשום אופן. גם תורת היחסות אינה המצאה יהודית, למרות שפיתח אותה יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלו אותי, אבל לוי שטראוס הניח תבנית חשיבה מסוימת (ניגודים בינאריים), תבנית חדשה שלא היתה עד אז. כתבנית, היא מעניינת ומאפשרת לנתח באמצעותה מיתוסים וטקסטים תרבותיים באופן חדש ולהבין אותם ברמות חדשות. עם זאת, כמו כל תבנית חשיבה תיאורטית, אחרי מספר שימושים, ואחרי שמפנימים אותה כתבנית, די ממצים אותה ופונים לאתר תבניות נוספות. ככה זה בחיים, בכל התחומים בעצם (ע''ע תומס קון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר עוד על הניגודים הבינארים? קשור להתחלקות לשניים של חברות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. קשור לתבניות סיפוריות ומיתיות (ובעצם לא שונה הרבה מתזה, אנטי תזה וסינתזה) וניזון לא מעט מהארכיטיפים של יונג. בכל מיתוס בעצם אפשר למצוא ניגודים כאלה, וכנגזרת - גם בכל עלילה שיש בה מתח כלשהו. צמד הניגודים הבסיסי הוא "טבע" מול "תרבות". צמדים שכיחים נוספים: גברי/נשי, עבר/עתיד, טוב/רע, מאבק/השלמה וכולי וכולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל מוות מול חיים . כי הרי התרבות כולה קיימת כדי להתמודד עם חוסר הודאות של המוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני לתומי חשבתי שדווקא עם הוודאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוגיקה לא זהה ל''חתירה אחר האמת''. אפשר לחתור אחר האמת גם באמצעים שאינם בהכרח לוגיים. יתר על כן, המשפט ''חתירה אל האמת'' יוצא מהנחה שיש ''אמת'' אחת, סטטית, שאפשר להגיע אליה. הנחת יסוד זו לא הוכחה, ולמעשה כל הפוסט-מודרניזם מתבסס על שלילתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא, שלי נדמה היה שעל קונצפט האמת האחת ויתרו כבר מאז ניטשה. וגם נראה לי שזה קרה קצת לפני מלחמת ויאטנם, שסטוב משום מה זרק אותה שם ללא הסבר כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, המשפט אכן מניח שיש אמת אחת אובייקטיבית, אך לא בהכרח שאפשר להגיע אליה - ולסיים. על נושאים אלו כתבו רבים וגדולים לפני, ואין צורך לעסוק פה בפילוסופיה של המדע... אגב, הנחת היסוד של הפוסט-מודרניזם, לפיך, היא הנחה שאותה אי אפשר לשלול או לאשש, ומכיוון שכך היא אינה ראויה לכל התייחסות מדעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים! הפוסט-מודרניזם ודאי שאינו מדע. אבל אין זהות בין המושג "מדע" למושג "דיסציפלינה אקדמית". אפשר ללמוד, לחקור ולעסוק בנושא מסוים, מבלי לעשות את זה בדרך המדעית (אני יודע שזה חדש לרובכם, אבל לא הפוסטמודרניזם המציא את זה. למעשה הרוב הגדול של הפילוסופיה לא עובד בשיטה המדעית שתיארת [וגם חלקים מהמדע, אבל זה עניין לדיון אחר]). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |