בתשובה לבן משפחה, 08/12/05 17:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ג.ד. הדבים שלי לא באו לחזק השקפת עולם, אלא להסביר עמדה מסויימת ולתקן את ההצגה המוטעית שלה. לצורך הסברת העמדה, נימוקי בית המשפט ממש לא רלוונטיים. העיקר שיש הכרעה של בית המשפט. אתה טענת שזה שבית המשפט מתערב בהכרעות של הרשות המחוקקת, הוא משחק בהורדת ידיים, ניסיתי להסביר לך שזה לא כך, על ידי הדגמה להכרעות של בית משפט בעניינים מובהקים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם פה נראה לי שאולי לא הבנתי אותך. כשאתה כתבת... ''לך אולי ברור שלא, אני דווקא חושב שכן.'' חשבתי שהתכוונת לאם הייתה עבירה או לא, וזה מפני שכתבתי בתגובה קודם - לשנינו ברור שלא (הייתה עבירה). או שהתכוונת - לך אולי ברור שלא היה הישג, אבל אני חושב שכן היה הישג. או שהתכוונת - לך אולי ברור שלא הייתה עבירה, אני פשוט לא יודע אם הייתה או לא. אני לא מכיר את כל החוקים בספר החוקים (כמו שכתבת למטה). בשני המקרים אני מתנצל, אבל אם התכוונת למשפט השני, תן לי להאיר את עיניך ולהגיד שאם הייתה עבירה פשוט לא היה דיון. במקרה של עבירה על החוק המקרה ברור. רק בגלל שלא היה חוק ומדובר פה בקביעת נורמה שלטונית, רות גביזון בכלל התייחסה לזה מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. טעיתי. סעיף ג. ד. בתגובה 352187 מנוסח ברשלנות. מצטער, פיספסתי את השאלה בתגובה 352186. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''במקרה של עבירה על החוק המקרה ברור''. לא בהכרח. זה בדיוק תפקיד השופטים לברר - האם הייתה עברה על החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהבנת למה התכוונתי במקרה שבית המשפט היה קובע שיש עבירה על החוק, רות גביזון לא הייתה אומרת דבר במקרה הנדון בית המשפט לא קבע שהייתה עבירה על החוק, אלא קבע נורמה מוסרית הויכוח כאן הוא על זכותו של בית המשפט לחוקק חוקים חדשים ולקבוע נורמות מוסריות בחברה דמוקרטית הויכוח הוא האם בית המשפט פועל ברוח הפרדת הרשויות המתבקשת ממנו מכיוון שהחוק תמיד יהיה חסר, ברור שלפעמים בית המשפט יידרש לחוקק חוקים חדשים, הנושא הוא מורכב. והשאלה היא איפה עובר הגבול. ואני חוזר ואומר שגם בית המשפט הנוכחי מכיר בצורך להחזיר מדי פעם את דברים לכנסת, על מנת שתקבע את הנורמות בעצמה, בלי שייאלץ לקבוע אותן בשבילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לפעמים. יש לא מעט דברים שנמרחים שנים כי בית המשפט העליון נמנע מחהכריע ומחזיר את הדברים לכנסת. ענייני דת ומדינה במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לדעתי זה רק מחזק את הטענה שלי יש דברים שבית המשפט מכיר בזה שהם צריכים להיקבע במסגרות אחרות. מי מחליט איפה עובר הגבול? שיטת ההכול שפיט של ברק טוענת שלבית המשפט יש את הזכות לדון בהכול. אני לא חושב שיש מישהו שטוען שלא. מכיוון שלא נראה לי שיהיה כתוב בחוק בדיוק מה מותר לבית המשפט ומה לא, זה בעצם עניין של נורמה. האם הנורמה היום תורמת או פוגעת, במעמד בית המשפט או בדמוקרטיה? כל אחד ישפוט בעצמו. אני משער שיש דעות לכאן ולכאן. בבית המשפט עצמו אני משער שגם כיום יש שופטים שיש להם גבולות שונים ושלפעמים גם יש דעת מיעוט. ואולי הבעיה היא בכלל עם מהות התפקיד הנוכחית של נשיא בית המשפט. אולי אם כל שופט פשוט היה מעלה את טיעוניו הוא, בלי איזה גורו ראשי שיושב מעליו, גם ה"סכנה" הזו של גברת גביזון הייתה יורדת מסדר היום. במערכת הפוליטית אני עוד מבין. צריך שזה שעומד בראש גם יתווה את הדרך. למה בדיוק צריך כזה גם בבית המשפט? האם לא הגיוני שבבית המשפט גם הנשיא יהיה לפעמים בדעת מיעוט? מעניין כמה פעמים זה קרה אצל ברק אם בכלל. זה באמת סתם מעניין אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר, ברק מכריז שהכל שפיט באופן פוטנציאלי, אך באופן מעשי בית המשפט מסרב לעסוק בסוגיות, מגלגל סוגיות לכנסת ומושך עניינים שנים. עניינים בטחוניים, ענייני דת ומדינה ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הויכוח כאן הוא על זכותו של בית המשפט לחוקק חוקים חדשים ולקבוע נורמות מוסריות בחברה דמוקרטית" "העליון בבריטניה: ראיות שהושגו בעינויים לא קבילות בבית משפט" http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט איננו מחוקק חוקים חדשים. הוא מפרש חוקים והפרשנות שלו מהווה מעין חקיקה, כי היא נוגעת בתחום שהחוק אולי לא נגע בו את הבג''ץ ראה שהשלטון נהג באזרח בשרירות לב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |