|
יפה אמרת, אבל באשר לי... אם חלילה אני אתפרסם יום אחד, הדבר האחרון שאני ארצה הוא שיקראו רחוב על שמי. אין שיטה בדוקה מזו להשכיח את זכרו של אדם - נאמר, ליליינבלום. במקרה הטוב, שם כמו אבן-גבירול מציין שני מושגים שונים לחלוטין בתודעתנו. האחד, רחוב הומה בתי-אוכל בתל אביב. השני, משורר יהודי מופלא מתור הזהב בספרד. אני זוכר את התחושה המאוד מוזרה שתקפה אותי כשחשבתי יום אחד על הקשר הזה בין שני המושגים.
נסו זאת בעצמכם: בעודכם נוגסים בכריך משובח ב"קפה ארז", פזמו לעצמכם:
עבי שחקים כשוורים געו, כי זעף הסתו ופניו רעו וכמו תרנים ישאם סער, כמו סרנים בקרני יובל תקעו ...
|
|