|
אז מה אם המשטרים הדמוקרטיים של ונצואלה ושל איראן לא היו לטעמם של התאגידים הבינ"ל? אני חוזר על עמדתי, המחוייבות לדמוקרטיה היא מס שפתיים. בפועל, החדשמרנים וקודמיהם האורגניים היו עקביים במדיניות ההתערבות לטובת אינטרסים כלכליים. אתמול היו קומוניסטים ודמוקרטים שהפריעו, אז הם סייעו לחונטות ולעריצים אחרים. היום יש חונטות שמפריעות, אז מסייעים לדמוקרטיות, ובמקרה נותנים לתאגידים הבינ"ל חוזי "שיקום" שמנים. מחר הם יחליטו שנמאס להם מצ'אבז שעושה מהם צחוק, והם יפילו גם אותו תחת אמתלה אחרת. אם החדשמרנים היו כל-כך מעוניינים בדמוקרטיה מעל הכל, הם לא היו מקבלים בכזו קלות דיקטטורות "ידידותיות" כמו מצרים וירדן.
אשר להשפעה של החדשמרנים על המדיניות האמריקאית, אני חושב שזה דבר די ידוע וברור: חלק ניכר מדרג היועצים של הבית הלבן הם חדשמרנים מוצהרים, ואפילו בוש ודיק הם חברים של עשירים (בפרט, עשירי נפט) אמריקאים, השותפים הטבעיים של האידיאולוגים החדשמרנים.
לדעתי אין שום תמימות מיוחדת אצל החדשמרנים. הם מעוניינים בבינהלאמה של מקורות הייצור ע"י התאגידים האהובים עליהם, והם פועלים בכיוון ככל שיוכלו — לעזאזל עם ההשלכות.
|
|