בתשובה ליוני לזרסון, 12/09/01 17:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשאני מטיס , והמטוס נמצא בגובה בטוח אין לי שום בעיה לתת לאדם לא מיומן שיושב לצדי (בכל המטוסים יש מערכת הגהים כפולה) להחזיק בהגהים. חוקי ההיגוי הם פשוטים: הטית הסטיק (בדרך כלל, במטוסי נוסעים הסטיק הוא מין חצי הגה כזה, ולכן לא מדובר בהטיה אלא בסיבוב בדיוק כמו במכונית), ימינה גורמת לירידת הכנף הימנית (ועליית הכנף השמאלית), וזה מביא לכך שהמטוס מתחיל לבצע פנייה ימנית. לכן, עקרונית, די לאדם שרואה את המיגדל מולו לבצע פעולות סיבוב של הטיית הסטיק ימינה ושמאלה כך שלא יחטיא את המגדל בדיוק כפי שהיה עושה לו נהג רכב דוהר לתוך בניין. שמירת גובה מדויקת, אינה הכרחית במקרה זה כי, כפי שראינו התוצאה דומה בין אם הפגיעה היא בקומה 80 ובין אם הפגיעה היא בקומה 50. עם זאת, תמיד אני מופתע מכך שאפילו תרגיל פשוט של שמירה על כנפיים ישרות נעשה ע"י אדם לא מיומן בצורה מאד הססנית, ודרוש כנראה איזה שהוא ניסיון מינימלי (סימולטור לא יספיק) כדי לרכוש רמה מסוימת של ביטחון עצמי. ביצוע התרגיל באופן מדויק מצריך גם העזרות בהגה הכוון (עושים זאת בעזרת דוושות הרגליים) שגורם למטוס להגיב ולבצע את הפנייה מהר יותר , בגלל סיבה שלא אעמוד עליה כאן, ואולי גם תקונים קלים בהגה הגובה (עושים זאת ע"י משיכה ודחיפת הסטיק), כדי לשמור על גובה, אבל כאמור במקרה שלנו הדבר אינו הכרחי. כפי שודאי יובן, מעולם לא יצא לי להטיס בואינג לכוון גורד שחקים. המהירויות , כנראה בין שלש מאות לארבע מאות קמ"ש גבוהות ממה שאני מכיר, וגם המשימה קצת חריגה. עם זאת כתרגיל, אני חושב שזה הרבה יותר פשוט מגישה לנחיתה, כי בנחיתה צריך לבוא גם לנקודה מסוימת גם לגובה המסלול ובמהירות מדויקת, נמוכה יחסית, ולכן גם בעייתית מבחינת ההיגוי. זה הרבה יותר קשה, ובכל זאת הלומדים טיסה מצליחים לעשות זאת אחרי עשר או עשרים שעות טיסה. נראה לי שהמשימה הקשה יותר היא להביא את המטוס ממקום רחוק (בוסטון) כולל הנמכה בדיוק לניו יורק כשהוא נמצא בגובה הנמוך המתאים. זה דורש ידע בניווט והפעלת המערכות המסובכות של המטוס. אבל נראה לי שהקטע הזה בוצע ע"י הטייס האוטומטי. לפני הפגיעה צריך לנתק את הטייס האוטומטי ולבצע את ההתנגשות ידנית. הקטע הזה הוא כנראה פשוט הכרת מערכת המחשב הזאת , ודומה להפעלת תכנה במחשב ביתי. אם יודעים אין בעיה ולא דרושה שום מיומנות. כאמור איני מכיר טייסים אוטומטיים, וכל קטע ההסבר על הטייס האוטומטי הזה הוא השערה ובעירבון מוגבל. אם דובר בהטסה ללא טייס אוטומטי היו דרושים טייסים ממש לבצע את הקטע הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע מתברר מהחדשות' כאן בארה"ב, שהחשודים בחטיפת המטוס למדו לטוס בארה"ב עצמה. הם התחילו מאימוני טיסה במטוסים קלים ועברו לאימוני טיסה במסלול הרגיל למטוסי סילון. המטוסים שנחטפו, בואינג 757 ו-767 הם מהנפוצים שקיימים בעולם ואים שום מחסור בחומרי הדרכה עליהם. יש ספרות, מדמי טיסה למחשבים ביתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהודעה קודמת שלי כתבתי שככל הידוע לי אין שום בעיה ללמוד בארצות הברית את כל הדרוש כדי לבצע את המשימה הזאת. זו גם הייתה אחת הסיבות ששיערתי שמדובר באמריקאים. מה שמתחיל להצטייר עכשיו הוא שמדובר בכל זאת בקיצונים מוסלמים, אבל כאלה ששהו זמן רב באמריקה, נהנו משרותי הלימוד בה, ואולי גם ספגו את המנטליות שלה. לי הקשר לבן לאדן עדיין לא ברור. ייתכן מאד שגם אם מדובר באירגון איסלמי, לב האירגון הזה וגם מקורות המימון שלו נמצאים דווקא בארצות הברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי זה עתה ראיון עם אורי ברלב שהיה קברניט אל על בעת ניסיון החטיפה שנכשל (עם לילה חאלד). יש בראיון הזה הבהרה לגבי הקטע עם הטייס האוטומטי, שכפי שאמרתי איני מכיר אותו. גם אורי בר לב, כמוני, שם את האצבע על עניין הניווט כקטע הקשה יותר מבחינה מקצועית, במבצע הזה. אורי ברלב מסביר שהנתיב מוזן למחשב עוד על הקרקע, ושינויו באמצע טיסה הוא אינו פשוט מבחינה מקצועית. לכן הוא מעלה (מאד בזהירות) את ההשערה שהקטע הזה נעשה ע''י טייסי המטוס עצמו תחת איום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני שמעתי את הראיון, והטענה הזאת אינה ברורה לי. האם זה באמת כל כך מסובך לשמור על נתיב מקורב ליעד כאשר יש ברשותך מכשיר GPS שמראה כל הזמן על כיוון מדויק למטרה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר שלא חשבתי כלל על GPS עד כה בהקשר הזה. אני עצמי טסתי (פעם אחת בחיים) לקפריסין, והשתמשתי במכשיר GPS פרטי שאותו הבאתי אתי. המכשיר הוא פשוט אמין זול וקל להפעלה. במטוסי הנוסעים האלה אין GPS . מכשירי הנווט בהם הם מכשירים אינרציליים, הרבה יותר יקרים אבל גם כן מאד מדוייקים ואמינים (ואינם תלותיים בלוינים האמריקאיים), והטייס האוטומטי לוקח את הנתונים מהם. ייתכן שהמרואיין שכח אף הוא את האפשרות שהחוטפים יביאו עמם מכשיר כזה, בגלל הסיבה שהוא אינו מוכר לו מחיי היום יום. עם זאת, בכל זאת, ייתכן שהבאת מטוס כה גדול ומסובך שנמצא בגובה 30000 רגל לניו יורק , כך שבדיוק בהגיעו ליעד הוא נמצא בגובה נמוך ובמהירות נמוכה יחסית, היא משימה מסובכת, ולא מדובר בידיעת המיקום בלבד, אלא בתכנון כל הגישה. דברים כאלה נעשים היום אוטומטית, כשהטייס האוטומטי מטיס את המטוס, ויודע להתחשב בכל הגורמים. רעיון ה GPS הפרטי הוא רעיון נכון שיכול אולי להסביר משהו, אבל, שוב, מדובר במטוס גדול ומסובך. הנושא הזה לא מוכר לי, ואיני רוצה לברבר סתם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |