בתשובה להאייל האלמוני, 13/11/05 15:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''בני אדם יכולים לעשות אינסוף סוגים של תמונות ואלילים'' רק אם הם חיים לנצח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''בני אדם יכולים לחשוב על אינסוף שברים כאלה'' רק אם הם חיים לנצח, חוששני שאינך מבין מזה אוסף אינסופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק! אני שמח שבתגובה 346101 ובתגובה 346102 ראית שאין הבדל בין "כל תמונה" ו"כל שבר". מש"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת, המילה *כל* מכוונת לכמות *סופית* של איברים מובחנים, כאשר המובחנות היא "פסל ומסיכה" שהיא דמות מוגדרת היטב, ולכן אסורה לשימוש באמצעי לתיאור אל חסר דמות. בקיצור, אין לך מושג על מה אתה מדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה החשיבה המקבילית שלך? מי אמר שהם צריכים לחשוב על כל השברים אחד אחרי השני? עכשיו ניסים יכול היה לחשוב על 1/2. הוא היה יכול לחשוב גם על 1/3 במקום. וגם על 1/4 במקום. או על 1/5. או על 1/6... בסך הכל היו לו אינסוף אפשרויות לשברים לחשוב עליהם, והוא בחר דווקא את 1/78. לך תבין אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני נגד המושג אין סוף. זה לא בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חשיבה מקבילית לא מאפשרת קיום אוסף אינסופי שלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר לאוסף שלם? עניתי לתגובה 346101. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היו לו אינסוף שברים לחשוב אליהם, כי לשם כך צריך אינסוף זמן. גם חשיבה מקבילית, המנסה לתפוס ''במכה אחת'' אוסף של אינסוף איברים, אינה מסוגלת לעשות זאת, כי לא קיים אוסף שלם של אינסוף איברים, וזוהי תכונה אינהרנטית של אוסף אינסופי (אי-יכולתו להשיג את השלמות של הרצף המחולט, אשר אינו מקיים שום תת-אלמנטים מעצם טבעו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבר הוא אוסף אין סופי של שברים לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שברים לוקליים (שיש להם מיקום מדוייק על -פני הישר-הממשי) ויש שברים לא-לוקאליים (שאין להם מיקום מדוייק על פניי הישר הממשי). לפרטים נוספים עיין נא ב: תגובה 347285 תגובה 347205 תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני אחשוב על מספר טבעי: [חושב...] 7583. הייתי יכול לחשוב על אינסוף מספרים טבעיים, ואכן חשבתי על אחד מהם. הפלא ופלא, זה לקח לי פרק זמן סופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הייתי יכול לחשוב על אינסוף מספרים טבעיים" מזה "הייתי יכול"? ענה נא בפשטות, האם אתה יכול לחשוב בפועל על אינסוף מספרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי יכול באותו רגע לחשוב על 1 *או* על 2 *או* על 3 *או*... אבל אני חשבתי *רק* על מספר אחד. אחד מבין אינסוף מספרים ש*הייתי יכול* לחשוב עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בעניין הזה יש משהו בדבריו של דורון. על *כמעט כל* (במובן המתמטי של המונח) המספרים השלמים לא היית יכול לחשוב, כי מחשבה עליהם (או אם תרצה, כתיבתם בצורה מפורשת בתגובתך) הייתה לוקחת יותר ממשך כל חייך. בנוסף, אם תגריל מספרים טבעיים לפי פונקציית הסתברות מסוימת (וזה מה שהמוח שלך עושה כשהוא מגריל מספר טבעי), לא משנה איזו פונקציית הסתברות תבחר, לכמעט כל המספרים יהיה סיכוי כל כך קטן לעלות בהגרלה שהזמן שייקח עד שיוגרל אחד מהם הוא (בתוחלת) גדול מגיל היקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הייתי יכול לחשוב על אינסוף מספרים טבעיים" המעבר החד (ללא כל דרגות ביניים) *מהתחלה בלבד* של חשיבה אינסופית על אינסוף מספרים טבעיים, לחשיבה *סופית* על כמות סופית של מספר או מספרים טבעיים, איננה אלה מעבר ממערכת אינסופית למערכת סופית, וזוהי הסיבה לכך שאתה עושה זאת בזמן סופי. אם היית נשאר בחשיבה אינסופית, רק מותך היה מסיים את היותך אורח לרגע במרחב הקיום של אוסף אינסופי. אי-הבנה פשוטה זו מדגימה בבירור שאין לך שום מושג מהו ההבדל *הקטגורי* שבין אוסף אינסופי לאוסף סופי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |