|
||||
|
||||
אז אני לא היחיד שמרט את שערותיו למקרא הפסקה הראשונה: ----------- "אמרת שאני שואל רק שאלות גדולות", התקשר צבי ינאי ואמר בקול שניכרה בו נימה קלה של עלבון, יומיים לאחר הפגישה השנייה שלנו בבית קפה תל-אביבי נטול הדר וכמעט נטול שם. "אז הנה לך שאלה קטנה שמטרידה אותי כבר הרבה שנים: למה החוט של הטלפון מסתבך סביב עצמו, אפילו אם אני לא מסלסל אותו אף פעם? למה צריך כל פעם מחדש להתיר את הפקעת של החוט? למה לא עושים חוטי טלפון חלקים? שאלתי כבר כמה מומחים ולא קיבלתי תשובה. זה ממש מרגיז ומטריד". ---------- למה חוטי הטלפון מסתבכים? למה לא עושים חוטים חלקים? זו השאלה שמטרידה אותו כבר הרבה שנים? המומחים נותרים חסרי מענה? נו באמת. כולי תקוה שהעיתונאי עיוות את דבריו. |
|
||||
|
||||
אני את השערות שמרתי לאמירות התמוהות היותר סטנדרטיות, כמו ''יש אנשים שיכולים לעקוב כל החיים אחרי חלבון מסוים או מולקולה מסוימת, כמו שני בעלי פרס נובל מהטכניון. הם מצאו איזה סוג חלבון, שאני אפילו לא זוכר מהו, והקדישו לו את מיטב שנות חייהם. אותי זה היה משעמם. עבודת המחקר עצמה לא שונה בהרבה ממה שעשיתי במעבדה במטווייה. אני מניח שלא היה מעניין אותי לפענח את הגנום של תולעת הנמטודה, למרות החשיבות העצומה שיש לחשיפת הגנום של התולעת הזו. לכן אני לא מדען. אני מעוניין במסקנות, במשמעויות. בפרשנויות, במטאפורות.'' אגב, עושה רושם שבאמירה הזו ינאי עושה עבודה טובה הרבה יותר משאני יכול בהצדקת הטענה שהוא אינו מדען. עוד ציטוט תמוה במיוחד (שמקורו כמעט לבטח בעיוות של העיתונאי, אולי ממש שגיאת כתיב) הוא לא כל כך מעניינת אותי הטכנולוגיה. לא מעניין אותי לדעת איך טלוויזיה בנויה ואיך היא פועלת, מה שמעניין אותי זה איך להשתמש בזה ככלי. אותי מעניין הסוד, העיקרון, החוק, התיאוריה.'' |
|
||||
|
||||
צבי ינאי על "היקום על פי הפיסיקה המודרנית" של יורם קירש: יורם קירש (וקורא נוסף) על הביקורת של צבי ינאי: |
|
||||
|
||||
ינאי נשמע כאן די מביך, בהתחשב בעובדה שהיה מנכ''ל משרד המדע. |
|
||||
|
||||
חוטי טלפון שאינם מסולסלים נוטים להקרע. חוט שהסתבך עדיף על חוט קרוע. |
|
||||
|
||||
אני הייתי הולך יותר על כיוון ה''חוטים לא מסולסלים נוטים לתפוס הרבה מקום (כי אינם מתכווצים חזרה) ומסתבכים (בסופו של דבר) הרבה יותר'', אבל איני מומחה ומר ינאי לא התיעץ איתי. |
|
||||
|
||||
אני מניח שזה שילוב של שניהם אבל גאל''מ. |
|
||||
|
||||
תאוריה משלי, המבוססת על ההנחה שהעיתונאי המראיין עוד יותר רדוד ועצלן מן המרואיין: ינאי התכוון לתכונה המעצבנת של החוט המסולסל המוביל לאפרכסת: אחרי כמה שנים של שימוש, נוספים פיתולים מסדר שני, וכן סלסולים בכיוון הפוך. אם מחזיקים בהחוט כשהאפרכסת כמשקולת, היא מסתובבת ומשחררת אנרגיית פיתול שנצברה בה איכשהו. אותי זה משגע, ואני לא מבין את התהליך שגורם לזה. |
|
||||
|
||||
אתה לא מבין את התהליך שגורם להופעת הפיתולים או את תהליך השחרור? |
|
||||
|
||||
אני מניח שאנרגיית הפיתול נצברה בחוט בגלל שאתה, מדי פעם, מרים את השפופרת ומדבר בטלפון. ולעיתים, רחמנא ליצלן, אתה אפילו מותח מעט את החוט - ופה בדיוק נכנסת אנרגיית הפיתול לעסק. |
|
||||
|
||||
ידעתי שקשרי בעולם המדע יעשרו לי פעם. הנה קישור מתוך אתר של מכר שלי, שמוכיח שהנושא נמצא בחזית המדע: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |