 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההשוואה יכולה להיות מעניינת אבל היא לא פשוטה. במבט שטחי יש כמה קווי דימיון: 1. הגורם הישיר למהומות הוא טענות ליחס גזעני מצד המשטרה. ב 1992 האירוע שהצית את המהומות היה זיכויים של 4 שוטרים שהואשמו בהכאה של צעיר שחור בשם רודני קינג. 2. רקע עקיף למהומות: גטאות מוכי אבטלה ופשע. 3. ההתפשטות הגיאוגרפית של המהומות. המהומות ב 1992 התחילו בגטאות של שחורים בלוס אנג'לס והתפשטו לערים אחרות בארה"ב, אם כי במידה פחותה מאשר בלוס אנג'לס. 4. דימיון מסויים בצורות האלימות: הרס רכוש, תקיפה של כוחות המשטרה. אבל יש גם כמה קווי שוני. בראש ובראשונה, המהומות בלוס אנג'לס התרחשו על רקע שינויים דמוגרפיים ומתח בין גזעי: - גידול באוכלוסיה ההיספאנית בשכונות שנחשבו שכונות שחורות. - מקומות עבודה של שחורים שנתפסו ע"י היספאנים. - חנויות קטנות שהיו בעבר בבעלות שחורה ונקנו בידי קוראנים. שחורים טענו ליחס לא הוגן מצד אותם בעלי חנויות. בפרט היה זעם על רקע אירוע שבו בעלת חנות קוראנית ירתה בילדה שחורה בת 15 שניסתה לגנוב מהחנות. בעלת החנות קיבלה עונש קל יחסית. אלימות רבה הופנתה כלפי חנויות בבעלות קוראנית. עוד הבדל חשוב הוא התייחסות התקיפה של השלטון למהומות בלוס אנג'לס. כבר ביום השני הוטל עוצר וחיילים של המשמר האזרחי זומנו כדי להשליט סדר. ואכן המהומות הסתיימו מהר מאד. הבדל חשוב שלישי הוא הסיקור התקשורתי החי של המשפט ושל המהומות בלוס אנג'לס. בהשוואה, הסיקור התקשורתי של המהומות בפריס הוא בפרופיל הרבה יותר נמוך. מעבר למאפיינים הגזעניים של המהומות ב 1992, חלק ניכר מהאלימות היה "ניצול הזדמנות": ביזה אקראית, תקיפה של עוברי אורח, חיסול חשבונות בין חבורות רחוב וכו'. לגבי המהומות בצרפת, עדיין אין מספיק פרספקטיבה בשביל להעריך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי לוס אנגלס באופן ספציפי, אבל בארה"ב, האוכלוסיה העניה נוטה להיות בתוך העיר ואילו באירופה ( או לפחות בפריס) השכונות העניות מרוכזות בפרברים ( יוצא מן הכלל הוא הרובע ה20 בפריס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואה מעניינת. בינתיים המהומות בLA לוקחות, לפחות מבחינת האובדן של חיי אדם (http://en.wikipedia.org/wiki/1992_civil_unrest_in_Lo...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Estimates of the number of lives lost during the unrest vary between 50 and 60, with as many as 2,000 persons injured. Estimates of the material damage done vary between about $800 million and $1 billion. Approximately 3,600 fires were set, destroying 1,100 buildings, with fire calls coming once every minute at some points למה אנשים מתעקשים לחיות במקומות מסוכנים?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר הדמיון עולה על הדמיון - בעיקר ברקע ההיסטורי של המיעוט במדינה המארחת. המוסלמים הגיעו לצרפת זה לא מכבר, ועל דעת עצמם. השחורים הובאו לארה''ב שלא מרצונם לפני מאות שנים. המוסלמים הגיעו למדינות שנתנו זכויות נרחבות למיעוטים ומהגרים מהרגע הראשון, השחורים התחילו כעבדים, המשיכו כאזרחים סוג ז' במוצהר, ועד היום פצעי האפליה שותתים דם. המוסלמים אולי חיים בעוני, אבל אין הבדל בעניין זה בינם לבין מהגרים אחרים מאותה תקופה באותן מדינות. בארה''ב, השחורים נשארים מאחור כל הזמן בעת שקבוצות חדשות של מהגרים מצליחות לטפס למעלה. קראתי לא מזמן ספר שטוען שההפרדה, בעיני הלבנים, היא לא בין לבנים לבין השאר, אלא בין שחורים לבין השאר - ובעוד שקבוצות אחרות מצליחות להתרחק יותר ויותר מקבוצת השחורים לעבר קבוצת הלבנים, השחורים תקועים שם לנצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב מדיניות האפליה המתקנת שהונהגה בעשורים האחרונים (ושהמומעמד החדש לביהמ"ש העליון מתנגד לה) ניסתה לעשות משהו לתיקון המצב. בצרפת, התפיסה הקשיחה היא של שיוויון אזרחי מוחלט. זו כמובן אשליה שלא עומדת במבחן המציאות המפלה. עפ"י פרשנות שקראתי, דווקא שר הפנים סארקוזי, שמרן ימני קיצוני, מוכן לדבר על אינטגרציה רכה (=אפליה מתקנת), שנואת נפשם של החוגים השמרנים בצרפת ובארה"ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי ה"אפליה המ תקנת" בצרפת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהרקע המיידי של המהומות הרבה יותר רלוונטי מהרקע ההיסטורי ארוך הטווח. זאת מכיוון שהמהומות *לא* מהוות מחאה על הסבל ההיסטורי שנגרם לאותה קבוצה. המתפרעים המוסלמים בפריס לא מוחים על הקולוניאליזם הצרפתי באפריקה. המתפרעים השחורים ב 1992 לא מחו על דורות של עבדות וקיפוח. אני מציע פשוט להאזין למפגינים (ויש גם מפגינים, לא רק מתפרעים): על איזה נושא הם מוחים? ממה שאני קראתי בויקיפדיה, המפגינים בצרפת מוחים על אבטלה ועל אלימות משטרתית. הרקע היותר רחב כולל פשע, ומתיחות בין-גזעית. במקום שיש בלאו הכי כמות גדולה של חבורות רחוב אלימות (וזה נכון ללוס אנג'לס ואולי גם לפרברי פריס), לא קשה לדמיין מה יקרה אם הן יתפרעו באופן מאורגן. אני לא שותף לגישה שלך בתגובה 344436. היא נראית לי פשטנית מאד. למרבה הצער קיימות הרבה סיבות להתפרעויות. התפרעויות הן לא ייחודיות לקבוצת המהגרים המוסלמית. ב-50 השנה האחרונות היו התפרעויות בכל העולם על רקע דתי, פוליטי, סוציאלי, גזעני ואפילו בשל הפסדים במשחקי כדורגל. יש בויקיפדיה רשימה חלקית מאד: מתיחות על רגע גזע ודת היא אחד מהגורמים הנפוצים למהומות ואלימות משטרתית היא טריגר מעולה למהומות (וכאן ראוי להזכיר את האקדמיה לשוטרים מתחילים). בכל מקרה, המוסלמים לא יוצאים טוב במאזן ההתפרעויות העולמי. עוד עובדה שמעניין לציין היא שההתפרעויות בפריס הן קטנות בכמה סדרי גודל מהתפרעויות הסטודנטים בצרפת ב 1968, ובוודאי הרבה פחות משמעותיות מבחינת השלטון הצרפתי. מצד שני, הן יותר אלימות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |