בתשובה לקהלת, 31/10/05 21:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הלוואי עלינו להגיע למערכת השכלה גבוהה כמו בארצות הברית. זאת מערכת ההשכלה הגבוהה הטובה בעולם, שמאפשרת מוביליות חברתית מדהימה, הרבה יותר מאשר ברוב המוחלט של מדינות אירופה, כולל אלו שנותנות שכר לימוד חינם. אבל לא צריך לעשות הרבה ספקולציות, שני המודלים רצים במספר ארצות וההשוואה מראה יתרון חד משמעי למודל האמריקאי (תשלום שכ"ל באמצעות הלוואות כמו שמוצע בכתבה). 17 מתוך 20 האוניברסיטות הטובות בעולם הן אמריקאיות (עוד שתיים הן בריטיות- אוקסבירג' ואחת יפנית). יש לכך הרבה מאוד סיבות, אבל הסיבה העיקרית היא המערכת שלהן - מעורבות המדינה בניהול ההשכלה הגבוהה בארצות הברית היא מינימאלית. סיבה נוספת היא שמקורות ההכנסה של האונ' האמריקאיות הרבה יותר מגוונים ועשירים מהאונ' בחלקים אחרים בעולם. אחד ממקורות ההכנסה האלו (דיי מכובד, דרך אגב) הוא שכ"ל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה מדוע לארה"ב יש אוניברסיטאות טובות (מעט יחסית, הרוב המוחלט שם ברמה של דרבי) קשורה במה הופך אוניברסיטה לטובה. מה שהופך אותה לכזאת זה בעיקר מחקר. איך מושכים חוקרים ? עם תקציבי עתק. כנס לדפי הבית של כל האוניברסיטאות המובילות ותראה איזה אחוז אדיר מהסגל הוא יבוא אישי מחו"ל. זו הסיבה למה הם ברמה גבוהה (אם כי אני לא יודע מאיפה הוצאת את הנתונים שלך, הם נראים לי מופרכים לחלוטין). הסטודנטים פשוט משלמים כלכלית את המחיר של יבוא מישהו שיודע לחשוב, זו לא המטרה בארץ, המטרה פה היא בין היתר לגרום לסטודנטים לחשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגזין נייצ'ר (ואולי אחרים) מפרסם מדי-פעם מצעד של האוניברסיטאות המובילות בעולם, מדורגות עפ"י שילוב של כמה קריטריונים כמו איכות פרסומים, כמות ציטוטים ועוד. אין לי פה רשימה כזו, אבל בפעם האחרונה שבדקתי (וזה היה השנה) היא נראתה בדיוק כמו שתיאר צב מעבדה. הארוורד פותחת את הרשימה באופן עקבי כבר זמן רב. (1. איך נתון כזה יכול להיות "מופרך לחלוטין", ולמה הוא נראה לך כזה?) (2. במקומות אחרים בעולם המטרה של "לגרום לסטודנטים לחשוב" אינה מקובלת?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זוכר במקרה איפה מדורגת קאל-טק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, קיבלתי מוטיבציה לבצע גיגול פשוט. הנה רשימה שנראית לי מוכרת, וגם מקיימת בדיוק את הסטטיסטיקה של צב: קאל-טק במקום הששי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה PNAS לא נמצא בין הנייצ'ר לסיינס בכל הדירוגים האלו? מהעיתונות הכללית עושה רושם שהם די חשובים1. 1 ומסתבר שגם ממש נחמדים: http://www.pnas.org/misc/about.shtml#free |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(השאלה מופנית אלי? למה?) (כן, PNAS עיתון חשוב מאוד, ויש עוד חשובים. אפילו PLoS החדש כבר צבר יוקרה, ושם הם אפילו עוד יותר נחמדים. אני לא חושב שהוספת עיתון נוסף לרשימה היתה יוצרת הבדל מהותי בתוצאות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Proceedings of the National Academy of Sciences
http://www.pnas.org/ Public Library of Science http://www.plos.org/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6 נכון ל2004 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אונ. תל אביב מופיעה לפני מכון וייצמן. מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי. שני המוסדות באותו דרוג (101-152). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה כן יש הבדל בדירוג. הלכתי צעד אחד קדימה וחישבתי את הציון שמתקבל משקלול הנתונים שלהם. מסתבר שהטכניון ות"א neck to neck במקומות ה 104 ו 105 בהתאמה (עם 23.7 ו 23.5 ציון משוקלל), ומכון וייצמן במקום ה121 עם 21.9 הסיבה לכך היא המתודולוגיה של המחקר http://ed.sjtu.edu.cn/rank/2005/ARWU2005Methodology.... המוטה מעט לטובת מוסדות המתמחים במדעים החברה והרוח (או יותר נכון לרעת מוסדות טכנולוגיים בלבד). בעוד לגבי מוסדות כאלו מתעלמים ממס' המאמרים ב Nature and Science, הרי שמוסדות טכנולוגים לא מקבלים את אותה הנחה לגבי מס' המאמרים ב Social Science Citation Index, and Arts & Humanities Citation Index, ואכן הציון של מכון וייצמן (כמו גם של הטכניון, כצפוי) נמוך יחסית בתחום זה. לא ברור גם הדירוג לגבי גודל האוניברסיטה - ת"א (הגדולה פי כמה מוייצמן) מקבלת דירוג גבוה יותר. אני הייתי מצפה שהדירוג בפרמטר זה יעלה ביחס הפוך לגודל. למותר לציין שהדירוג של העברית עדיין לא כולל את זכייתו של אומן בנובל. _____ גילוי נאות: הכותב למד לתואר הראשון בטכניון ולתואר השני בת"א |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שכל הדירוגים שאתם מסתמכים עליהם, מדרגים את האוניברסיטאות ע"פ רמת המחקר שלהם (מספר פרסומים, ציטוטים, פרסים וכו'). זה בסדר גמור, רק שזה קשור במידה לא רבה לנושא הדיון: שיטת מימון לימודי הסטודנטים. מבחינת הסטודנטים רמת המחקר היא גורם משפיע עקיף. מבחינתם ומבחינת העניין כאן מה שחשוב הוא יוקר המחיה והלימוד, רמת ההוראה, מספר המקומות לסטודנטים, רמת הברירה בכניסה, רמת המבחנים וכן הלאה. למשל בטכניון של בנגלור תנאי הכניסה קשים יותר מאשר ב-Ivy league. אם מתעניינים רק ברמת המחקר, כל ה"מאמצים" של לבנת הם ברכה לבטלה. שכן רמת המחקר מושפעת רק בעקיפין ממספר הסטודנטים ושיטות מימון שכה"ל (והקשר לדעתי דוקא הפוך ולא ישר). במילים פשוטות, תקטין את מספר הסטודנטים, תרכז את הסיוע בסטודנטים מצטיינים מעטים ותזרים כסף לתקציבי מחקר. ושוב, השאלה היא לדעתי מה מנסים להשיג: 1. להעלות את רמת המחקר? 2. להגדיל את מספר הבוגרים כדי לספק את דרישת המשק או להוריד את משכורות האקדמאים? 3. להגדיל את הניידות החברתית? 4. לבצע תרגיל מנהלתי-פוליטי מקובל שיהיה מספיק מסובך כדי להסוות קיצוץ נוסף במימון האוניברסיטאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי ששואל "מה הקשר", אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא עם מה שהכותבת מוציאה מחוץ לפוקוס, קריא איראן, שהיא מדינה מפותחת מבחינה מדעית, ואני לא ממליץ לאף אחד לגזור גזירה שווה בין פרשת הנשק הלא-קונבנציונלי של עיראק עם זה של איראן. א. אני מתיחס לתגובות במקום אחר שהעלו את האפשרות שאיראן יותר רחוקה מנשק גרעיני מאשר מה שנטען ע"י ישראל/ארה"ב. ב. בדרך כלשהו ההשוואה מחזקת את דברי הכותבת בלינק (חולשת המחקר המדעי בעיראק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מי העורך הראשי של נייצ'ר ? איפה יושבת המערכת ? מאיפה באים רוב חברי הסגל ? האם תשובות הקודמות רומזות לאפשרות לפגם באובייקטיביות ? 2. גם בארה"ב אין להם התנגדות עקרונית לסטודנטים חושבים, זו פשוט לא המטרה העיקרית במקרים רבים. דוגמה נגדית מעולה היא הודו, שאולי לא מפיקה כיום מחקר פורץ דרך, אבל יש לה מוסדות רבים שקבלה אליהם נחשבת קשה מקבלה לMIT (בהודו לא מאמינים גדולים באומנויות, ככה זה כשצריך למצא עבודה אמיתית :-) שמוציאים מהנדסים מהשורה הראשונה (הודו מייצרת כמליון מהנדסים בשנה, כמובן לא כולם ברמה הזו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם יושבים באנגליה1, אם זה עוזר לך להחליט לגבי אוביקטיביות. 1 להלן, "השטן הבינוני". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך לדוגמה אני לא יודע איפה הם יושבים (ממה שראיתי הם מגדירים עצמם כבינלאומיים), ואכן יש להם משרד ראשי אחד בלונדון, אבל יש להם חמישה בארה"ב (יותר מחצי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבט מעמיק (מעבר לשורה הראשונה) מסתבר שאתה צודק לגבי מקום מושבם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חררמפ וקבל התנצלות על הנימה הזועפת של התגובה השנייה. יישר כוח על היכולת שלך להודות בטעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית טורח לקורא קצת נייצר וסיינס, לא היית מטיל ספק שלנייצר יש אורינטציה אירופאית ברורה (להבדיל מסיינס שאם אינני טועה שייך לאירגון אמריקאי). אבל נניח לזאת. בקישור שלך, שים לב שהעורך ה*ראשי* יושב בסניף לונדון, כמו כן, תתי העורכים וכולי. בכל ארה"ב הם רושמים בערך 30 אנשים, לעומת בערך 70-100 בלונדון (הפסקתי לספור ב50). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. כמה הודים באים לארה"ב ללמוד לתארים גבוהים (שלא בנושאים לוקאלים, כמו תרבות, שפה או היסטוריה של ארה"ב)? 4. כמה ארה"בים באים להודו בשביל ללמוד לתארים גבוהים (שלא בנושאים לוקאלים, כמו תרבות, שפה או היסטוריה של הודו)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר ? כאמור הודים באים לארה"ב בגלל ששם הכסף. עדיף להיות מהנדס בינוני בארה"ב ממהנדס מבריק בהודו (לפחות מהאספקט הכלכלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי מעניין לראות שיש הבדלים די גדולים בין השנה שעברה לשנה זאת - ובעיקר הרבה יותר אוניברסיטאות אירופיות במאייה הפותחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים המופרכים שלי מגיעים ישירות מהמוסף המיוחד של האקנומיסט בשמונה בספטמבר שעסק בהשכלה גבוהה בעולם. ובגלל שכבר התחלנו עם נתונים מפורכים אז הנה עוד קצת מאותו מקור: בארה"ב יש בערך 100 אונ' טובות ועוד בערך 3500 מכללות ואונ' מקומיות. היתרון הגדול של המערכת הזאת הוא שמי שלמד שנתיים או יותר באונ' מקומית או מכללה יכול לעבור לאונ' הטובות, והן טובות. אתה צודק, אחד הגורמים לכך שהאונ' האמריקאיות הן כל כך טובות הוא סגל המחקר האקדמי שלהן. רק שאני רואה את הפן החיובי שבזה, בו המרוויחים מכך הם התלמידים שנהנים מלימוד אצל חוקר מהשורה הראשונה בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לדעתך "חוקר מהשורה הראשונה בעולם"="מרצה פיצוץ"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם איכות ההוראה קשורה לאיכות המחקר, אבל אם היא לא קשורה, אז לפחות שיהיה חוקר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם יש העדפה לחוקרים טובים, הרי שגם אם אין שום קשר בין איכות ההוראה והמחקר, התוצאה תהיה פחות מרצים טובים (כי יעדיפו חוקר טוב ומרצה גרוע על פני חוקר גרוע ומרצה טוב) - פגיעה בתלמידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שיש שגיאה לוגית בטיעון למעלה. אם אין קשר בין איכות ההוראה לאיכות המחקר אז בחירת מרצים לפי איכות המחקר שלהם לא אמורה להשפיע על איכות ההוראה שלהם, הם לא יהפכו פתאום למרצים גרועים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם היו בוחרים מרצים לפי איכות ההוראה היו מקבלים ממוצע גבוה יותר בפרמטר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נניח שחצי מהמרצים באוכלוסיה גרועים וחצי מהם טובים, ושאין לכך קשר לאיכות המחקר. אם תבחר את החוקרים הכי טובים, חצי מהם יהיו מרצים גרועים. לעומת זאת, אם תבחר את המרצים הכי טובים, כל המרצים שלך יהיו טובים. ההבדל ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בוחרים לפי איכות מחקר מקבלים שכל המרצים הם חוקרים טובים וחצי מהם גם מרצים טובים. במקרה השני מקבלים שכולם מרצים טובים אבל לך תשיג כסף בשביל המחקר שלהם... אם אני מבין נכון אז מה שאתה מדבר עליו זה מקום שחוקר מעט ומלמד הרבה, נדמה לי שזה בערך ההבדל בין מכללה לאונ'. אני מעדיף אונ', אבל כל אחד והעדפותיו הוא. בהחלט לגטימי לאפשר את שתי האופציות וזה מה שיש בארה''ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מעדיף אונ'. הדיון הוא לא על העדפות אישיות, אלא על הטענה שלך שהתלמידים מרוויחים מזה שהם לומדים עם חוקר מהשורה הראשונה. ייתכן מאוד שחלק מהתלמידים רואים בזה הפסד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן לקחת את הסיכון, שהסטודנטים באוניברסיטאות יהפכו לאנשים חושבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות ואני סטודנט בעצמי, אז כן (אני אפילו עשיתי כמה צעדים כדי לגרום לאנשים לחשוב, למרות הסכנה לפופולאריות שלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כל כך חכם מצידך להפליל את עצמך בפומבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפופולריות שלך נפגעה קשות; תשכח מהכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קהלת מספר את האמת, כולנו באוניברסיטת רמאללה ממש לא סובלים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי כל ההתיחסות לארה"ב מוטעית. ארה"ב היא מטרופולין עולמי ומעצמת-על כלכלית וטכנולוגית. כל דבר מעבר לזה השפעתו בטלה ב-60. (במדינות אחרות המדינה מעורבת בניהול מערכת ההשכלה הגבוהה בעיקר בתחום המימון והיא עושה זאת בעיקר משום שאין מישהו אחר שיעשה זאת במקומה). מארה"ב אפשר אולי ללמוד שמערכת חינוך תיכונית בינונית ובעייתית היא ערובה לחינוך גבוה מעולה. לדעתי ההצעה שעליה מדובר בידיעה שלמעלה "מסריחה" בריח של מוקש פוליטי או הטעייה פוליטית. מדוע אי אפשר פשוט להעמיד לרשות הסטודנטים מערכת של הלוואות לשכ"ל בתנאים מועדפים נקודה. למה צריך לסבך את המערכת עם סיפורי השתכרות מעל הממוצע שממש דורשים תגובת נגד של רמאויות ותיחמונים, משכורות פיקטיביות ניירת, מאעכרים ופקחים? האם מחזירי המשכנתא מחזירים אותה רק בתנאי שערך הדירה שלהם עולה? מדוע ל"ממן" הלוואות נוחות לסטודנטים שאינם זקוקים להן? יש כאן אולי כוונה ליישם מדיניות פרוגרסיבית. אבל הרי אותו דבר יושג גם ללא התסבוכת של שכר מעל לממוצע (למשל אם מימון הלוואות יושג מהעלאת שכה"ל). יש פה ריח כבד מאוד של חוקי פרקינסון. ההלוואה תבוא יחד עם העלאת שכה"ל ואיש לא ירוויח מכל ה"סיבוב" דבר, מלבד הבירוקרטים שיעבדו במערכת שתנהל את מערך ההלוואות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח שכל הפקחים ומערכת ההלוואות וכיו''ב יספקו עבודה להרבה מאוד אנשים. זו מלחמה מצוינת באבטלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויהיה גם מקום עבודה לבוגרים שאין להם דורש. אפשר לקרוא לזה ''צמיחה בחוג סגור''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואבן מאסו הבונים תהפוך לראש פינה, ומפינה ופינה נבנה את המדינה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |