|
||||
|
||||
בהכירנו את הראש הישראלי, הרי יש כאן תמריץ כלכלי ממשי לסטודנט למצוא עבודה בחו''ל ולרדת מן הארץ מיד עם סיום לימודיו. (לא שחסרות סיבות גם ככה). |
|
||||
|
||||
מי שילמד משהו מועיל, כזה שהחברה מכירה בתועלת שבו ובעקבות כך מוכנה לשלם למי שהוסמך אליו ביד רחבה - יחזיר את הכסף. לעומת זאת, מי שלמד מדעי הדשא - ובעקבות כך לא הגיע לסף ההשתכרות - יוצא נשכר. |
|
||||
|
||||
או מופסד, משום שמקלים עליו את התהליך שבו הוא יכול לבזבז עוד שנים מחייו כדי ללמוד משהו שהוא לא יכול לעשות אתו כלום בסוף. |
|
||||
|
||||
האם מטרת הלימודים היא שיהיה אפשר "לעשות איתם משהו בסוף", בפרט כשבהקשר שעליו את מדברת, "משהו"="בוחטה של כסף"? |
|
||||
|
||||
לימודים שמעלים את "ערך השוק" של הלומד הם השקעה. לימודים שאינם מעלים את "ערך השוק" של הלומד הם מוצר צריכה. האם על המדינה, באמצעות שימוש בכספי משלם המסים, לעודד השקעה או צריכה? לדעתי הפתרון ציך להיות שונה: על המדינה להכיר ב *כל* לימודים אקדמיים בתור השקעה (ולא רק תואר שני בתחומים מצומצמים, כפי שזה היום), כך שניתן יהיה לקזז את התשלום עליה ממס ההכנסה בשנות הההשתכרות, כהשקעה, זה יעודד את מוסד ההלואות ללימודים מצד גופים פיננסיים. בצורה כזו א. אין מקום לקומבינות ב. אין שימוש ישיר בכספי משלם המסים ג. יש עידוד של לימוד תחומים בעלי ערך עתידי |
|
||||
|
||||
השאלה היא איזה אחוז מהסטודנטים אכן יפעלו כך. מעניין אם יש נתונים לגבי אחוז העולים שקיבלו סל קליטה וירדו מהארץ - גם שם יש תמריץ כזה, אולי אפילו גדול יותר (כי אצלם אקט ההיתלשות מהמקור כבר בוצע). |
|
||||
|
||||
אפשר יהיה להתחיל רק ממי שעשו שירות צבאי. |
|
||||
|
||||
למה ? |
|
||||
|
||||
כדי לדאוג שההשקעה תשאר בארץ. מישהו שעשה שירות צבאי, סביר פחות שהוא יעזוב. גם לא יזיק לתגמל את החיילים בקצת יותר מ-350 ש"ח לחודש ומענק שחרור מצחיק, אבל זה סתם בונוס, העיקר הוא הדאגה להשקעה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאין שום קשר לשרות צבאי ועזיבת הארץ. האם אתה מכיר מחקר המראה שהסבירות שצעירים ששרתו בצבא יעזבו את הארץ, קטנה מאלו שלא שרתו? |
|
||||
|
||||
אם הייתי בעמדת כוח, הייתי נזהר יותר עם ההנחות שלי. במצבי הנוכחי אני מרשה לעצמי להשען על הקומון-סנס שלי, כי אם הוא ישבר, הנפילה לא תהיה גדולה מדי. |
|
||||
|
||||
משיחות שלי עם חברה' צעירים שעזבו את הארץ (אולי ישובו), שמעתי כל מיני הנמקות וצידוקים. מיוצאי יחידות קרביות שמעתי: "אני את שלי למדינה נתתי". |
|
||||
|
||||
כמובן שיש גם כאלו. |
|
||||
|
||||
ב-56 השנים האחרונות רוב האוכלוסיה שירתה בצבא. וזה עדיין לא הפריע להם לרדת מהארץ. אין קשר בין שירות לאי-ירידה. |
|
||||
|
||||
רוב האוכלוסיה ירדה מהארץ ? שוב לא מספרים לי כלום ? |
|
||||
|
||||
מסתירים ממך בכוונה. כי אתה לא מקובל. גם לא הזמנו אותך למסיבה של רינת שבוע שעבר. |
|
||||
|
||||
את מתכוונת הנפולת של הנמושות? החברי'ה האלה נפלו נאספו/יאספו אל אבותיהם. למרות שהזמינו אותי , לא באתי ואפילו קראתי את ההזמנה. |
|
||||
|
||||
תיכף יתנפלו עלייך תגובה 264418. |
|
||||
|
||||
אין צורך להתרגש מאובססיות של שוטים. הם סתם מגחיכים את עצמם בשיטה הזאת. |
|
||||
|
||||
תיקון טעות סופר: ר"ל "הם סתם מגחיכים את עצמם שיטה הזאת". |
|
||||
|
||||
אם תיקון טעות סופר, אזי: ר"ל "הם סתם מגחיכים עצמם שיטה הזאת". |
|
||||
|
||||
ה''את'' הוא עניין אחר לגמרי, והשמטתו מעולם לא תפסה בציבור (אולי בגלל החוגים הדתיים שנשארו נאמנים למקורות שצידדו, כידוע, ב''לכל זמן, ואת לכל חפץ''). |
|
||||
|
||||
ועדיין, לזכר העניין הזה הוקם הישוב ''חרב לאת''. |
|
||||
|
||||
על זה נאמר ''וכיתתו חרבותם לעיתים... רחוקות''. |
|
||||
|
||||
וכיתתו רגליהם לעתים רחוקות עוד יותר. |
|
||||
|
||||
וחיטטו באפם לעיתים. |
|
||||
|
||||
שנאמר, ''עת לכתת חרבות, ועת להחריב כתות''. |
|
||||
|
||||
I've created a monster!
|
|
||||
|
||||
לא נורא. בבניין ירושלים ננוחם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |