בתשובה לרון בן-יעקב, 02/09/01 22:41
כוח נאט"ו במקום מג"ב? 34096
ג. שמעון • בתשובה לרון בן-יעקב יום ד', 5/9/2001, 4:35
רון,

פרידמן פרסם היום את מאמר ההמשך בדבר הצבת כוחות נאט"ו:
התזה שלו בקיצור נמרץ היא זו: ראשית הוא מראה שאין כרגע שום הצעה סבירה לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים. שנית, הוא סבור שהסכם המסגרת לפתרון שהציע קלינטון הוא פשרה סבירה, אולם ישראל לא תקבל את ההצעה כי היא נכוותה עם ערפאת. ולכן הוא מציע את הקומבינה הבאה: הצעת קלינטון תיושם בשטח והמשטר של ערפאת ישאר על כנו (+ משטרה פלסטינית עם נשק מוגבל כפי שיש לה עתה) וכדי להבטיח שלא תהינה התפרצויות איבה יוצב לאורך הגבולות כוח נאט"ו שימנה 30,000 חיילים (בדומה לקוסובו) - ובא שלום על ישראל.

פרידמן מסיים את מאמרו בציינו שהוא ער לכך שלהצעתו יש חולשות ומגרעות אבל לדעתו כל האופציות האחרות גרועות פי כמה.

רון, שאלת מה דעתי על ההצעה. ובכן, כמי שתמך בפשרה שהוצעה בקמפ דיויד זה נשמע לי די מפתה. אולם אני רחוק מלמהר להתפתות כי:

א. ברגע שייכנס לאזור כוח בינלאומי כנאט"ו נאבד במידה רבה את ריבונותנו וגם יהיה זה וויתור על עקרון של קונצזוס לאומי ציוני: על מדינת היהודים ישמרו רק יהודים כי אנחנו יכולים לסמוך בסופו של יום רק על עצמנו.

ב. כמה זמן יישאר כוח נאט"ו הזה? בארה"ב חוזרת ועולה השאלה מתי ייצאו האמריקנים מקוסובו, ועוד לא עברו שנתיים מאז נכנסו.
כמה זמן יעבור עד שחיילי נאט"ו יתחילו לעלות בלהבות השמיימה מפיצוצים של החמאס (ובתמיכה של חיזבאללה וסדאם חוסיין שרק מחכה להזדמנות כזו כדי לגמול לנאט"ו). ומשום מה אצל האמריקאים בכל פיצוץ כזה נהרגים במספרים גדולים. אחרי הפיגוע במפקדת המרינס בביירות שנהרגו בו למיטב זכרוני כ-‏250 חיילים אמריקנים הם קיפלו את הזנב והסתלקו משם כל עוד רוחם בם.

כפי שציינת האמריקנים לא ישושו לשלוח כוחות שיטור לכאן מחשש לאבדות. גם הצרפתים הספיק להם הקטע שלהם באלג'יריה, והם לא ישלחו חיילים להסתבך כאן עם הפלסטינים (אני מניח שבעניין זה הם לא ממש סומכים על ערפאת שישמור על החיילים הצרפתים מפני מתאבדי החמאס). בקיצור, כוח נאט"ו זה יהיה שבוי של ערפאת שיחליט בכל פעם אם הוא נותן אור ירוק לטרור או לא.

ובנוסף לכך יכולים כמה גולדשטיינים יהודים להחליט שהם גם רוצים להרוג חיילי נאט"ו ואז אנחנו נקלע לבעיות שלך תדע איך יוצאים מהם.

ככל שאני ממשיך לחשוב על הצעתו של פרידמן אני רואה עוד ועוד תרחישים בעייתיים ביותר, אני חושש שהרעיון שלו לא יעבוד, שלא לדבר על כך שלא ארה"ב ולא ישראל יקבלו אותו.
כוח המוח או כוח הכוח 34098
רון בן-יעקב • בתשובה לג. שמעון יום ד', 5/9/2001, 6:36
אכן המפתח טמון בהכרה ובקונצנזוס (שעדיין לא קיים) הפנימיים. אפילו כוח-פרידמן חיצוני שיתגבר על מוראות האימים מבירות (גם הצרפתים חטפו שם אם אני לא טועה), מפיצוץ המפקדה האמריקאית בסעודיה וגרירת גוויות המארינס הטראומטית בסומאליה, גם כוח כזה יקום או יפול על הנכונות הישראלית לפשרה בה אתה תומך, יותר מאשר על הנכונות הפלסטינית לעצור את הטרור.

אבן הראשה היא השטחים וההתנחלויות וכל עוד הציבור רוצה להחזיק בהם, שום פתרון קסם (כולל גדר-אלכסנדר) לא יעבוד.

ההחלטה הישראלית תכתיב את המהלכים הבאים. אם מועדות פני ישראל להחזיק בשטחים, מכל סיבה שהיא - היסטורית, פסאודו-היסטורית, דתית, רגשית, בטחונית או סתם דווקאית - הרי שעליה לפעול בנחישות ליישום ריבונותה בשטחים, עם או בלי מתן אזרחות לתושבים הפלסטינים, אך תוך הכרה והבנה בהשלכות צעד שכזה, ונכונות לשאת בהם.

אם רוצים ללכת בדרך הפשרה בה אתה תומך, אז גם צריך לבצע בנחישות. בכל מיקרה, להתרכז במטרה ולחתור אליה. כמובן שתוך מלחמה בלתי מתפשרת בטרור (הסימפטומים) והתרחקות מכל שאיפות אידאיות
אוטופיות (Pie in the sky)

המושכל הראשון הוא החלטה אסטרטגית, כשכוח פרידמן יכול להיות כח עזר אבל לא הכח המניע.

שים לב שהתנהלות ישראל נובעת משיקולים אגואיסטיים והחלטה אכזרית ולא פילנטרופיים, אם כי אגואיזם אין פרושו זניחת החמלה וההבנה לצרכיו של האחר.

בדרכו העדינה והנאיבית (טוב, הוא היה מאנשי ברית שלום) אמר גרשם שלום מייד לאחר מלחמת ששת הימים שלישראל דרוש אומץ מוסרי לקבל על עצמה סיכונים "חסיד גמור ישאף לחיי שלווה לשוא, אם השלום אינו לרצון שכנו"

יעקב טלמון הזהיר מפני ה Sacro egoismo האנוכיות הקדושה של מוסוליני והזהיר מפני הדיסונאנס שקיים בין זכות ההיסטורית ולרוב הדומם. "שומה על המדיניות הישראלית לנווט בתבונה בין אי-האמונה האפשרות של הסדר כלשהו עם העולם הערבי...תוך השענות מוחלטת על כוח תוך הסלמה בלתי פוסקת ;ובין ותרנות בהולה הנובעת מהשקפה שהנוקשות של הערבים ולחץ המעצמות יכריעונו עד כדי נסיגה מלאה" תוך אזהרה ממשפטה של ההיסטוריה שבה היחסים בין שליטים לאוכלוסיה מתמרדת היא מעגל קסמים של מרי, דיכוי, טרור ואמצעי הרתעה.

חד, ברור ואכזרי מכולם היה לייבוביץ שהזהיר ב 1968 שלא יהיו פועלים יהודיים ( קרי, ישראלים) ואלה יהיו מפקחים, שוטרים ושוטרי חרש השולטים על אוכלוסיה עוינת, שיצטרכו לעסוק בדיכוי תנועת מרי ערבית ורכישת משתפי"ם, וחשש לניוון ושחיקת צה"ל לכדי צבא כיבוש.

לגיטימי לחברה לבחור לעצמה את דמותה, אבל צריך לדעת מהי משמעות הבחירה, לבחור, ולפעול לאור הבחירה.
deux ex machina 34187
הקריבו המקוטב • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 6/9/2001, 13:05
deux ex machina
עד שלא ישפיע איזשהו גורם חיצוני על המערכת (או שהיא תקרוס מפנים ) ספק אם כוחות האינרציה המולידים את רמת הסכסוך הנוכחי יוכלו לצאת משיווי המשקל בו הם נתונים.
הדמוקרטיה הסכיזופרנית הישראלית תמשיך לפתח מנגנוני חיות (אזורי התפר הוירטואלים המוצעים לאחרונה הם דוגמא נוספת לכושר המצאותיה)
בסך הכול הרוב היהודי של חבריה חי עדין עם המצב הנוכחי ,לא רע בכלל.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות