|
||||
|
||||
""X הוא לא X" היא תכונה." בוודאי, זוהי תכונתו של דבר שאינו קיים, ולכן S לא קיימת. |
|
||||
|
||||
S קיימת וריקה, כפי שאתה אמרת בתגובה 338992. |
|
||||
|
||||
עזוב שניה את S במנוחה. אתה אמרת שלא יכולה להתקיים תכונה שסותרת את קיום עצמה, ואילו "X הוא לא X" היא תכונה (בפרט היא קיימת), ולפי "הגדרתך" היא סותרת את קיום עצמה. האם אתה עקבי? |
|
||||
|
||||
"האם אתה עקבי?" בוודאי. "X הוא לא X" הינה תכונה עקרה שאינה יכולה לשמש כבסיס לאלמנט בר-קיום. |
|
||||
|
||||
רגע רגע, אני רוצה להתעכב על זה שניה. האם אתה מסכים ש: 1. "X הוא לא X" היא תכונה. 2. התכונה מ 1, סותרת את קיום עצמה. אם כן, אז יש כאן סתירה: לפי 1, היא תכונה ולכן היא קיימת (הנה עובדה, היא רשומה שם שחור על גבי סגול). לפי 2 היא סותרת את קיום עצמה. לכן היא אינה קיימת. סתירה. יש! מצאתי סתירה בסיסית במתמתיקה המונדית! אני גאון! נ.ב. האם הקבוצה הריקה היא אלמנט בר קיום? |
|
||||
|
||||
"רגע רגע, אני רוצה להתעכב על זה שניה. האם אתה מסכים ש: 1. "X הוא לא X" היא תכונה. 2. התכונה מ 1, סותרת את קיום עצמה" בשום אופן לא, מה שמצאת הוא ש"X הוא לא X" הינה תכונה עקרה שלא מאפשרת להתייחס לקיומה או לאי-קיומה ולהסיק ממנה מסקנות, וזוהי בדיוק המשמעות של תכונה עקרה. במילים אחרות, מציאותה או אי-מציאות של תכונה עקרה חד-המה ולכן אין פה שום סתירה. |
|
||||
|
||||
בהמשך לתגובה קודמת, היות והמתמטיקה המונדית מבוססת על לוגיקה משלימה (ושבה מושג הסתירה לא קיים כלל) אינך יכול להסיק לגביה דבר, ע"י שימוש בלוגיקה בוליאנית. הנה קטע מעבודתי בנושא(http://www.geocities.com/complementarytheory/MM.pdf): Let us take another step and ask:
If the contradiction concept does not exist in Included-middle reasoning, then how can we check the consistency of its axioms? After all, if there is no contradiction then there is no limit to anything and we cannot determine the consistency of anything in this framework. My answer is this: In Included-Middle reasoning any product is the result of constructive interactions between at least two opposites, so if something exists because of this interaction, it cannot be anything but a consistent product of this interaction, or in other words, inconsistent products simply do not exist in this framework, and all we have is consistent elements. An axiomatic system which is based on an Included-middle reasoning, is based on the identity of a thing to itself, which is the new and simple meaning of the tautology concept in an Included-middle reasoning framework ('if, then' propositions are not needed here). In short, all the "Energy" in an Included-middle reasoning goes to research what we can do with our existing elements, and we do not spend our "Energy" checking the existence of each element in our framework, because if it survives the interaction between two opposites, it cannot be but an existing (and consistent) thing in our mathematical framework. Please look at this Included-middle reasoning axiomatic system: http://www.geocities.com/complementarytheory/My-firs... for further reference. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אז עכשיו ז\ה ברור לי: המתמטיקה המונדית היא בעצם מתמטיקה של האסט. הם באמת ביטלו את מושג הסתירה. נפלא! |
|
||||
|
||||
לא אסט ולא נעליים. עייו נא בתגובה 341899 . תודה. |
|
||||
|
||||
כן עוזי, ביכולתה של המתמטיקה המונדית לקיים סינתיזה ברת-חקירה בין תיזה לאנטי-תיזה. במקום סתירה הדדית בין הפכים, השקולה תמיד לאי-תוכנה של הקבוצה-הריקה במתמטיקה הרגילה, מאפשרת המתמטיקה-המונדית לחקור בצורה שטתית (על בסיס לוגיקה משלימה, שבה שניי הפכים מונעים ומגדירים סימולטנית את מרחב הגישור שביניהם, תוך שמירת תכונותיהם (עצמאיותם ההדדית) בעת הגישור ביניהם) את מרחב הגישור המתקיים בין סופרפוזיציה (מצב מקבילי) למובחנות (מצב סדרתי). מצב הסתירה ההדדית הנו מקרה פרטי וקיצון של המתמטיקה המונדית. בכך מכילה המתמטיקה המונדית את המתמטיקה הרגילה כמקרה פרטי וקיצון שלה, שהוא היוצא מן הכלל *שאינו* מצביע על הכלל. כל מה שעליך לעשות עוזי הוא להבין את העצמאיות-ההדדית הקיימת בין אלמנט לא-לוקלי (במובן הלוגי הקשור למושג השייכות) המיוצג ע"י קטע רציף לחלוטין המתקיים סימולטנית בתוך ומחוץ לקבוצה (_{_}), לבין אלמנט לוקלי המיוצג ע"י נקודה המתקיימת .{} XOR {.} קבוצה. המתמטיקה המונדית חוקרת את מרחב-הגישור שבין מצבי השייכות הנ"ל, ומרחב זה אינו בר-חקירה אם מושג השייכות מבוסס על אלמנטים לוקליים בלבד. אודה לך עוזי אם תפרט מדוע אין להרחיב את המחקר המתמטי לאלמנטים לא-לוקליים, ובכך לקיים מרחב חקירה המבוסס על העצמאיות-ההדדית הנשמרת בעת הגישור בין מושגים הופכיים, המונעת את סתירתם ההדדית ובכך מאפשרת קיומם וחקירתם של תוצרי הסינתיזה שביניהם. |
|
||||
|
||||
אלע"ו, אבל יש לי תשובה: אם אין סתירה, אין שום דבר שהוא לא-נכון. אם כל דבר נכון, המתמטיקה המתקבלת היא בלתי-מעניינת בעליל. |
|
||||
|
||||
בשום אופן לא. בלוגיקה המשלימה האלמנטים הם תוצר הגישור בין הפכים, כאשר אלמנים אלה הם שילוב לא-טריוויאלי שבין סתירה הדדית לקיום הדדי. ההבנה הנובעת משילוב לא-טריוויאלי זה, הינה מעניינת לעין ערוך מההבנה הנובעת מהפרדת XOR שבין הפכים. |
|
||||
|
||||
תוכל להסביר אולי (ולתת דוגמה יפה, אם אפשר) לגבי "שילוב לא טריוויאלי"? |
|
||||
|
||||
בבקשה: ראה, לדוגמא, מה קורא לסדרת פיבונצ'י http://www.geocities.com/complementarytheory/fibon.j... במתמטיקה המונדית. |
|
||||
|
||||
זה עמוד עם כל מיני ציורים נורא יפים (ורובם חדשים, אגב) שהקשר של חלקם למתמטיקה ברור והגיוני (והקשר של חלקם - לא). משפט, או משהו שראוי לשם ''תוצאה מתמטית'', לא ראיתי שם. |
|
||||
|
||||
השאלה החשובה היא למה צריך מתמטיקה מונדית לדברים הללו. למשל, תעיף מבט ב: לי זה מזכיר את מה שמכונה "הכדור של רימן" שקיים גם במתמטיקה לא מונדית, ואין בעיה לתאר אותו באמצעותה (מה שלא מונע ממנו להיות דבר יפהפה). |
|
||||
|
||||
גדי ואייל, לפי תגובתכם אני חושב שניתן להבין שלא טרחתם לקרוא את מאמרי (שאת קישוריהם הוספתי במהלך הדיונים ביננו) והסתמכתם רק על מה שנכתב בגוף התגובות. אם כך נהגתם, לא תבינו את עבודתי. בעניין "כדור רימן", הפירוש שאני מקנה לו, שונה בתכלית הפירוש הסטנדרטי שלו, לדוגמא: In Monadic Mathematics there are two separated models of the non-finite:
a) A model that is based on the term "infinitely many ...". b) A model that is based on the term "infinitely long (non-composed) ...". The Cantorean universe is based only on (a) model. Because of this reason Cantor did not understand that when he use an AND connective between totality (the term 'all') and a collection of infinitely many ... , he immediately find himself in (b) model. Please read very carefully my Riemann's Ball argument , in order to understand the phase transition between (a) model and (b) model (and vise versa). Some words about Riemann's Ball: By using Riemann's Ball we can clearly distinguish between potential infinity and actual infinity: http://www.geocities.com/complementarytheory/RIMLIM.... As we can see from the above example, no infinitely many objects (where an object = an intersection in this model) can reach actual infinity. In our example we represent only Z* numbers, but between any two of them we can find rational and irrational numbers. Riemann's limits are 0 and ∞ (or -∞), and all our number systems are limited to potential infinities, existing in the open intervals (0,∞) or (-∞,0). When we reach actual infinity, then we have no information for any method that defines infinity by infinitely many objects. Also ∞ cannot be defined as a point at infinity in this model, because no intersection (therefore no point) can be found when we reach ∞. If you understand Riemann's Ball argument then you can clearly see that Aleph0 cannot be but a (b) model. Since there is a XOR connective between (a) model and (b) model, there is no relation between Aleph0, which is a (b) model, and set N, which is an (a) model. |
|
||||
|
||||
זכורות לי מספר פעמים שבהן התחלתי לקרוא את המאמר שלך, נתקעתי בשורה הראשונה עם טענה שלא הייתה ברורה לי, כתבתי שאלה בנושא כאן, ולא נעניתי. |
|
||||
|
||||
מה לא ברור בתגובה 342036 ? |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין הכדור של רימן ומה שאתה מדבר עליו. בפרט המשפט הבא אינו ברור: "When we reach actual infinity, then we have no information for any method that defines infinity by infinitely many objects." מה זאת אומרת "להגיע לאינסוף האקטואלי"? מה הכוונה "שיטה שמגדירה אינסוף על ידי מספר אינסופי של עצמים"? למה אין לנו שיטה כזו כשאנחנו מגיעים לאינסוף האקטואלי? מה בעצם הבעיה שאתה מציג עם הכדור של רימן?
|
|
||||
|
||||
גדי, האם אחרי יותר מאלף תגובות שלי אינך מבין עדיין כי אני מבדיל קטגורית בין אוסף אינסופי (אינסוף בכוח) לרצף אינסופי (אינסוף בפועל המוגדר על ידי כתוכן הקבוצה-המלאה)? |
|
||||
|
||||
הבנתי את המילים, לא את המשמעות המתמטית. במקרה הטוב אני מבין בדיוק את מה שאתה אומר: שבמתמטיקה שלך קיימים שני מושגים שאחד נקרא "אוסף אינסופי" והשני נקרא "רצף אינסופי" והם נבדלים בכך שלא ניתן לדבר על תת קבוצות של ה"רצף אינסופי". בעיני אין סיבה מיוחדת לקרוא לתוכן "הקבוצה המלאה" הזו "אינסוף" או "רצף" - מושגים שהמשמעות שלהם אצלי מיוחדת כבר לדברים אחרים במתמטיקה. פרט לשמות היפים שנתת להם, מה שעושים עם הדברים שהגדרת לא ברור, ולכן איני רואה הצדקה לשמות שנתת להם פרט לכך ש"התחשק לך". |
|
||||
|
||||
"הבנתי את המילים, לא את המשמעות המתמטית." בקיצור, לא הבנת, ואם איני טועה, אז אינך רוצה להבין מושג כמו רצף ביותר ממשמעות אחת כאשר המשמעות שאתה דבק בה שייכת למעשה למושג ההפוך והוא: אוסף. |
|
||||
|
||||
כבר הצעתי לך קודם להשתמש במילה אחרת, שעד כה לא השתמשו בה במתמטיקה, לתיאור הרעיונות שלך (למען האמת, בשביל מה שאתה קורא לו "רצף" לדעתי יש שם נחמד: איבר אי פריק). |
|
||||
|
||||
מכייוון ש-''אי-פריקות'' ו-''רצף'' הם מילים נרדפות , ולכן שפה אשר כופה משמעות שונה על מושגים אינה מקובלת בעיני, ולא מעניין אותי כהוא זה שהמתמטיקאים כופים בכוחניות את מושג האוסף על מושג הרצף. |
|
||||
|
||||
המילה ההופכית לבדידיות, היא רצף. המתמטיקאים משתמשים במילה זו כדי להגדיר אוסף של אלמנטים מובחנים היטב, ובכך הם מעוותים את התובנה המקורית המבוטאת ע"י מילה זו. גרוע מכך, העיוות הנ"ל משפיע על שפת היום-יום כגון: "רצף של זכיות" נחשב זהה במשמעותו ל-"סדרת זכיות" או "צרור זכיות" וכו', והכך הולכת ונעלמת התובנה המקורית של מושג הרצף. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מה אני עושה כאן. אבל בכל זאת. מהי "התובנה המקורית הבוטאת על ידי המילה רצף"? ברור מהודעתך שאתה יודע שמשמעותן של מילים משתנה עם הדורות. אתה יודע מתי הומצאה המילה רצף, ומה הייתה התובנה שהיא ייצגה (אני שואל ברצינות, אינני יודע)? אני בכלל לא בטוח שהיא הייתה קשורה למשהו בלתי פריק. יותר סביר בעיניי שהיא ייצגה, אז כהיום, אוסף של איברים מובחנים הצמודים זה לזה. כמו רְצָפות שמְרַצּפות רִצְפה, כמו רצף קלפים בפוקר, כמו חיים רצופי הישגים והצלחות. משמעותן של מילים בשפה טבעית היא חמקמקה מאוד. שמעתי על פילוסופים (וכן איילת שהתכתבתי עימה על כך) הטוענים שלמילה אין "משמעות אמיתית ומקורית" - המשמעות נבנית באופן שרירותי-משהו אצל כל מאזין. קשה לבסס תורה מתמטית על סמך משמעות של מילה שאינה מובנת ומוסכמת. מתסכל אותי מאוד שכל תורה מתמטית נבנית על סמך מילים ומבנים בשפה טבעית שאיננו יכולים להגדיר ו"להוכיח". מישהו כבר ציטט לעיל את ראסל בעיניין זה. אבל אני מאמין שכולנו מבינים ומסכימים על המשמעות של "או", "וגם", "מרכאות כפולות", כללי היסק, "משתנה חופשי" וכולי. זו לא סיבה להוסיף מושג חדש, שמשמעותו איננה ברורה, והתועלת בו איננה מובנת. |
|
||||
|
||||
חשוב פשוט. מהי המילה ההופכית לבדידיות? |
|
||||
|
||||
ריבוי. |
|
||||
|
||||
ריבוי הוא ההיפך של אחדות. |
|
||||
|
||||
ריבוי הוא ההיפך של ''בדידות''. אולי כדאי שתגדיר ''בדידיות'', ואז יהיה לנו יותר קל. בכלל, הפכים זה עניין מתעתע. ההפך של ''שחור'' הוא ''לבן'' כשמדברים על צבעים, ו''טוב'' כשמדברים על ימים (זכור לי שהיה מישהו באייל שהעלה פעם דוגמאות טובות יותר). |
|
||||
|
||||
כשמיה (בתי הקטנה) לא מצליחה לסגור לבד את הנעליים, היא אומרת ''זה כבד מדי''. |
|
||||
|
||||
''כבד'' זה ההפך של ''קל'', שזה ההפך של ''קשה'', שזה ההפך של ''רך''... |
|
||||
|
||||
תגובה 325456 (וקרבי הוא הכי אחי, מכאן שג'ובניק הוא לא רך). |
|
||||
|
||||
בוא ונרשום את ההפכים הבאים: רצף , בדידיות. ריבוי , יחידות. |
|
||||
|
||||
לדבריך אתה נמצא כאן לא כדי ללמד אחרים, אלא כדי להחכים בעצמך. מצער אותי שאתה מתעלם מתגובה 342649 שלי, בה מודגם שבעברית התקנית, רצף איננו ההיפך של "בדידיות"[*] אלא יכול להיות מורכב מיחידות בדידות. [*] לגיטימי להמציא מילים חדשות כגון "בדידיות" שלך. לגיטימי פחות לטעון שיש להן משמעות מובהקת ומוכרת. |
|
||||
|
||||
(הערה: גם על משמעות המושג "בדידיות" אין ביניכם הסכמה. בעיניך, הקבוצה R היא "בדידה", אך בעיני גדי היא לא.) מהי המילה ההופכית ל"סינית"? ל"אייל"? ל-"FTP"? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח. המילה הזו לא מופיע במילון שלי, ולא שמעתי אותה מעודי. עם זאת אני מנחש שאתה מצפה ל"רציפות" או "רציפיות". איך זה מקדם אותו מדרך להשתכנע שלמילה "רצף" יש משמעות פרימורדיאלית "מקורית"? למעשה, חיפוש זריז במילון מגלה שהמשמעות העתיקה, התנ"כית, ל"רצף" היתה גחלת אש. לא קשור הנה בכלל. בימי הביניים הופיעה המילה גם במשמעות חדשה יותר: רפידה, ריצוף. בעת החדשה הודבקה למילה זו בעיקר המשמעות המוכרת, כדברי אבן-שושן: משך, רציפות, ביאת דברים בזה אחר זה. בקיצור, אלא אם כן יש גם עברית מונדית, אין סימוכין לקשר כלשהו בין "רצף" ל"אי פריקות". המילון מדגים, על סמך ס. יזהר, "רצף יריות". כל יריה היא יחידה מובחנת ועם זאת יחד הן רצף. למרות שבמלחמת העצמאות ירו בבודדת. וכן "ישוטו כן יומיים איש אחר אחיו ברצף" (גפונוב). האם האנשים האלה ששטו שם הם תאומים סיאמים בלתי פריקים? |
|
||||
|
||||
כבר כתבתי לך שאפשר לעשות את כל הדברים שאתה רוצה לעשות (חקירת עצים סדורים, טופולוגיה של הישר הממשי) במסגרת המתמטיקה הרגילה. מה שקצת משעמם זה לקרוא לכל האובייקטים המוכרים בשמות חדשים ולהגיד שאי אפשר לעשות איתם דברים שאפשר בקלות. |
|
||||
|
||||
האם אתה יכול לחקור עצים סדורים, במסגרת המתמטיקה הרגילה, כאשר מותר לך להתעלם כמה שמתחשמק לך מכללי היסק (טפו!) ושאפילו מושג הסתירה לא עושה עליך רושם? אם לא, אז למה לך להרוס לשדמי את מסיבת הגן(-אדם)? :-) הספירה לאחור כבר החלה. כל אחד צריך לשאול את עצמו את השאלה הגורלית "היכן אני אהיה כשיחלוף לו עוד מילניום ותפורסם התגובה ה-6000?". |
|
||||
|
||||
סופרפוזיציה בין אלנמטים אינה מאפשרת הגדרת חבורת האוטומורפיזמים של האלמנטים, כי הם אינם מובחנים זה מזה (כל איבר נושא את הזהויות של כל-אחד מאיברי הקבוצה). מצב הסופרפוזיציה אינו קיים בלוגיקת שני המצבים של המתמטיקה הסטנדרטית, כי שניי מצבים שונים *תמיד* מובחנים זה מזה, וכל כללי ההיסק מוגבלים רק ואך ליחס F XOR T או למצב הסתירה הנובע מ- F AND T . המתמטיקה-המונדית מאפשרת את הרחבת הנ"ל למצב הסופרפוזיציה שבין F ל-T הניתן לייצוג כ: (F xor T) and (F xor T) הקורס ל:(F xor T) ניתן לחקור בשיטה זו כל מערכת של מצבים, המתקיימים בין סופרפוזיציה מלאה לקריסה מלאה.אביב ידידנו, חושב לתומו שכללי היסק מוגבלים רק ואך ורק ל- F XOR T או למצב הסתירה הנובע מ- F AND T . |
|
||||
|
||||
תיקון להודעה קודמת: במקום: (F xor T) and (F xor T) צריך להיות:(F xor T) xor (F xor T)
|
|
||||
|
||||
בהמשך לשתיי ההודעות הקודמות: (F xor T) xor (F xor T) נראה שקול ל-(F xor T) מזווית הראיה של הלוגיקה-הבוליאנית, כי לוגיקה זו אינה עוסקת בסופרפוזיציה. את (F xor T) xor (F xor T) יש להבין באופן הבא: קיים מצב xor בין שניי מצבים לא-מובחנים. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין בסופרפיזיציה, אבל בלוגיקה הבוליאנית (F xor T) xor (F xor T) ובכללA xor A שקול לסתירה.
|
|
||||
|
||||
ממעט הלוגיקה הבוליאנית שאני מכיר A xor A אינו שקול לסתירה אלא פשוט מחזיר ערך FALSE. בכל מקרה (F xor T) xor (F xor T) אינו שקול ל F xor T. אם F ו T מייצגים FALSE ו TRUE בהתאמה אזי F xor T הוא T, בעוד (F xor T) xor (F xor T) הוא F, לעומת זאת אם אם F ו T מייצגים שני משתנים אקראיים, אזי F xor T יכול להחזיר ערך TRUE או FALSE, בעוד (F xor T) xor (F xor T) מחזיר תמיד ערך FALSE. |
|
||||
|
||||
אבל זו בדיוק ההגדרה של סתירה: פסוק שערכו "שקר", ללא תלות במבנה. |
|
||||
|
||||
סתירה מתקיימת כאשר שניי ערכי-האמת הם סימולטנית דבר והיפוכו. כדי להבין את השימוש שאני עושה ב-XOR אציג זאת באופן הבא: סופרפוזיציה: |___T XOR F סימטריה שבורה:| |___T XOR F | .____F
| | | |___T |
|
||||
|
||||
למה באמת XOR דווקא? מה הוא מבטא? |
|
||||
|
||||
תגובה 326524? תגובה 327143? |
|
||||
|
||||
אני יודע. הדבר המעניין בדיון הזה הוא לא הפסיכולוגיה של שדמי, אלא של המגיבים לו (את עצמי אני עוד יכול להבין, אבל למה עוזי ממשיך?). לזכותי ייאמר שבאמת ויתרתי על המחשבה שתצא מכאן תקשורת אמיתית (אם כי הדיון גרם לי להתחיל לחשוב קצת יותר לעומק על כמה מושגים במתמטיקה שנראו לי מובנים מאליהם, וגם זה לטובה). |
|
||||
|
||||
עוזי הדגם לי כיצד אפשר לעשות את כל מה שאני עושה ע"י חקירת עצים סדורים וטופולוגיה של הישר הממשי. לדוגמא, הדגם נא לנו כיצד אתה משתמש בנ"ל כדי לחקור את המרחב-הפנימי של המספרים הטבעיים, המתקיים בכל מספר טבעי > 2 , תוך שימוש הסימטריה המתקיימת בין מקביליות לסדרתיות, כאשר פעולות הכפל והחיבור הן פעולות משלימות,אשר אינן משנות את הקרדינל של המספר הנחקר. |
|
||||
|
||||
תיקון קטן להודעה קודמת: במקום "המתקיים בכל מספר טבעי > 2" צריך להיות "המתקיים בכל מספר טבעי > 1" |
|
||||
|
||||
אבל, אתה לא חוקר את המרחב-הפנימי של המספרים הטבעיים, אלא משהו אחר. המספרים הטבעיים מקיימים, 1+1+1+1+1 = 5 * 1. |
|
||||
|
||||
(4 או 5 האיילים האלמונים האחרונים זה אני) "המספרים הטבעיים מקיימים, 1+1+1+1+1 = 5 * 1" נכון, מכיוון שמושג זה מבוסס כרגע רק על הפן הכמותי של המספר הטבעי. המתמטיקה המונדית מרחיבה את מושג הסדר ע"י חקירת מצבי הסימטריה המתקיימים בכל קרדינל > 1, ומצבים אלא מתקיימים בין אי-מובחנות (סופרפוזיציה) למובחנות (סימטריה שבורה). ניתן לתאר את הנ"ל כמרחב הגישור שבין SET ל- MULTISET תוך שימוש במושגים המכוננים "אי-וודאות" ו-"יתירות", לדוגמא: A set is only a framework to explore our ideas.
The concept of an oredered set does not depend on the quantity concept as shown here: By Complementary Logic multiplication is noncommutative, but another interesting result is the fact that multiplication and addition are complementary opreations that can be ordered by different internal symmetrical degrees where the quantity remains unchanged, for example: A Number is anything that exists between ({},{__}) Or in more formal definition: ({},{__}):={x|{} <-- x(={.}) AND x(={._.}) --> {__}} Where -->(or <--) is ASPIRATING(= approaching, but cannot become closer to). Let redundancy be: more then one copy of the same entity can be found. Let uncertainty be: more than one unique identity of the same entity can be found. If x=4 then number 4 example is: Number 4 is a fading transition between multiplication 1*4 and addition ((((+1)+1)+1)+1) ,and vice versa. This fading transition can be represented as: (1*4)..............={1,1,1,1}.<-------------.Maximum symmetry-degree, ((1*2)+1*2)........={{1,1},1,1}..............Minimum information's (((+1)+1)+1*2).....={{{1},1},1,1}............clarity-degree ((1*2)+(1*2))......={{1,1},{1,1}}............(no uniqueness) (((+1)+1)+(1*2))...={{{1},1},{1,1}} (((+1)+1)+((+1)+1))={{{1},1},{{1},1}} ((1*3)+1)..........={{1,1,1},1} (((1*2)+1)+1)......={{{1,1},1},1} ((((+1)+1)+1)+1)...={{{{1},1},1},1}.<------ Minimum symmetry-degree, ..............................................Maximum information's ..............................................clarity-degree ..............................................(uniqueness) |
|
||||
|
||||
מה יהיה. זה לא ''כרגע''. זה המושג. מה שאתה חוקר הוא מושג אחר, וכל שאר התגובה שלך מיותרת לחלוטין (מתי תבין שאי אפשר להבין אותך כשאתה לא מסביר את עצמך). |
|
||||
|
||||
מתי אתה תבין שזה מקרה אבוד? (לא, דורון, אינני מתכוון להוכיח את טענתי. אתה עושה את זה טוב ממני). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
''מה יהיה. זה לא ''כרגע''. זה המושג.'' מושגים יכולים להשתנות כאשר הם מובנים מנקודת מבט רחבה יותר, ובזה עוסקת עבודתי, ע''י חקירת מושג המספר בטבעי מנקודת המבט הסימטרית שלו. |
|
||||
|
||||
אבל מה שאתה עושה זה לקחת מושג נוח, שימושי, מוגדר היטב וקיים, ולנסות להחליף אותו במושג אחר, שהוא לא נוח, לא שימושי, לא מוגדר היטב, ובינינו, גם לא קיים באמת. ואח"כ אתה מתפלא שאף אחד לא קונה את זה? אפילו המתמטיקאים לא כל כך פראיירים (ואתה גם לא איש מכירות מי יודע מה). |
|
||||
|
||||
סמיילי, אני לא מחליף אותו אלא מרחיב את ההבנה בקשר למושג המספר הטבעי, ומראה כי מה שנחשב למספר טבעי יכול להמשיך להתקיים כמו שהוא, אך עתה הוא מובן כמקרה פרטי במרחב אינסופי של צורות קיום נוספות שלו, ובכך נפתח בפנינו מרחב חקירה חדש, המתקיים בתוכם של מספרים טבעיים > 1. |
|
||||
|
||||
דורון, כל אחד יכול ''להרחיב'' את ''ההבנה'' בקשר למושגים קיימים על ידי מחיקתם והגדרתם בצורה שונה לחלוטין. מה שעצוב במקרה שלך הוא שהצורה החדשה שהגדרת עונה, כנראה, להגדרה של מושג אחר שמישהו הגדיר לפניך (רק שהוא עשה את זה נכון). עכשיו, אתה יכול לא לקבל את עולם המושגים שלו, ולהמשיך להשתמש בעולם המושגים הפרטי שלך, אבל אתה חייב להבין שאי אפשר להוציא שום תובנות מעיינות מאיזומורפיזם של שמות מושגים ושהעקשנות שלך למחוק את השימוש בשמות המקובלים, רק לטובת שמות שאתה המצאת, ואפילו לא טרחת להגדיר טוב, מעוררת חשד עמוק לשיגעון גדלות וטרחנות מיותרת. |
|
||||
|
||||
''מה שעצוב במקרה שלך הוא שהצורה החדשה שהגדרת עונה, כנראה, להגדרה של מושג אחר שמישהו הגדיר לפניך (רק שהוא עשה את זה נכון).'' תעשה עימי חסד גדול אם תפנה לקישור שבו ניתן לעיין בעבודתו של אותו מישהו. |
|
||||
|
||||
תשאל את מי שכתב את תגובה 342075 |
|
||||
|
||||
אכן עשיתי זאת בתגובה 342170 . מתוך ניסיוני עד כה, הוא לא הצליח למצוא שום תחום מתמטי העוסק במושג הסימטירה כתכונה מסדר ראשון, כפי שאני מדגים בעבודתי. |
|
||||
|
||||
א. זה בגלל שאתה משתמש במושגים האלה "סמיטריה", "תכונה מסדר ראשון", "מספרים טבעיים" וכו' באופן שונה מזה ששאר בני האדם משתמשים בהם. ב. זה ודאי לא מה שעשית בתגובה 342170, ועיין בתגובה 342205 לפרטים. ג. מקריאה של "עבודתך" במהלך החודש האחרון, הדבר העיקרי שאתה מדגים בה לא ימצא דווקא בתחום מתמטי... |
|
||||
|
||||
סמיילי, האם יכולת ההבנה שלך עובדת לפי חוק הכילים השלובים, קרי, האם אתה מסוגל להבין רק באופן שחברי קהילתך מבינים, ואם הם אינם מבינים אז נכפה עליך שלא להבין ביחד איתם? היות ואני טוען בגלוי שעבודתי אינה ניתנת להבנה מנקודת המבט של תיזה XOR אנטי-תיזה, אלא אך ורק מנקודת המבט של סינתיזה בין תיזה לאנטיתיזה, אז אמור נא לי מה מונע מבעדך מלעשות סוויץ' בראש, ולנסות לראות את הדברים מנקודת המבט של סינתיזה בין תיזה לאנטיתיזה? |
|
||||
|
||||
לפעמים, רק לפעמים, קורה שאתה עוצר וקורא גם מה שאחרים כותבים, או אפילו את מה שאתה כותב? או שאתה לא יכול להפסיק במלאכת הקופי פייסט הקדושה שלך? |
|
||||
|
||||
לא ענית על שאלתי. שמא תוכל לענות עליה? תודה. |
|
||||
|
||||
לשאלה הראשונה התשובה היא לא. לשאלה השניה התשובה היא 821,443 מטר או 20.01 שניות בריבוע (הירוק ביותר מהשניים). |
|
||||
|
||||
בזה הסתיימו שידורינו איתך. |
|
||||
|
||||
סמיילי, איך אתה רוצה להבין אותי אם אתה מתייחס למושגים מתמטיים כמו שאדם דתי מתייחס לדוגמות דתיות של "כזה ראה וקדש" ? |
|
||||
|
||||
דורון, אני רוצה להבין, אבל יש לי מגבלה מנטלית. אני מסוגל להבין רק מה שמסבירים לי בצורה ריגורוזית. אני לא מסוגל לקלוט באמת ניפנופי ידיים. כל זמן שתמשיך לכתוב את השטויות שלך בניפנופי ידיים, במקום לנסות ולתת הסבר ריגורוזי, לא תצליח להסביר לי שום דבר. ברגע שתנסה לכתוב אותם באופן ריגורוזי, תגיע גם אתה למסקנה שהן שטויות. |
|
||||
|
||||
הוכח נא שדברי אינם כתובים באופן ריגורוזי, ועשה נא זאת באופן ריגורוזי (תגובה בסגנון:"בגלל שאף אחד לא מבין אותך", לא תתקבל). תודה. |
|
||||
|
||||
קראתי את דבריך, הם אינם ריגורוזים. אין לי שום כוונה לנסות ולהוכיח את זה. לא באופן ריגורוזי, לא באופן אמפירי, ולא באופן כמותי. קבל את חוות דעתי כעובדה מוגמרת. אתה יכול לחלוק עליה, אתה יכול להתעלם ממנה, אבל האמת היא שכדאי לך ללמוד ממנה. |
|
||||
|
||||
''אתה יכול לחלוק עליה'' לא נסחת את חוות דעתך באופן שניתן לחלוק עליה, ואם זאת הבנתך בקשר למשמעות המושג ''ריגורוזי'', חוששני שבמקרה זה הפוסל, במומו הוא פוסל. |
|
||||
|
||||
אם תעשה זאת, יכול להיות שתגיע למסקנה שדברי אינם שטויות. |
|
||||
|
||||
הגדר לי ''מרחב גישור'' באופן ריגורוזי. (מט בשלושה מהלכים). |
|
||||
|
||||
"מרחב-גישור" הוא קיצור של "מרחב הגישור שבין רצף לאוסף" כאשר אוסף מתואר ע"י המילה "הרבה..." או "x מהרבה...", ואילו רצף אינו ניתן לתיאור ע"י שימוש במילה זו. |
|
||||
|
||||
הגדר לי בצורה ריגורוזית את ''מרחב הגישור שבין רצף ואוסף''. (מט בשני מהלכים) |
|
||||
|
||||
התחום שבין מרחב-קשיר למרחב לא-קשיר (עיין ערך טופולוגיה) |
|
||||
|
||||
הגדר לי בצורה ריגורוזית מהו "התחום שבין X ובין Y". (מט במהלך הבא). |
|
||||
|
||||
(אל תהיה אופטימי. אני דווקא צופה כפת באינסוף מהלכים.) |
|
||||
|
||||
סמיילי יקר, נא הגדר מהי "מגבלה מנטלית". איש לא יסביר לך שום דבר שאינך רוצה להבין. האם תבקש גם מאלוהים להסביר באורח "ריגורוזי" את תורתו? שנאמר, "הכל בידי שדמיים חוץ מהבנת שדמיים"! |
|
||||
|
||||
המספר הטבעי המקובל מבוסס רק ואך ורק על סימטריה שבורה לחלוטין (מובחנות מלאה בין איברי האוסף) לדוגמא: {{{{{1},1},1},1},1} ואם אנו מבינים את המספר הטבעי רק ואך ורק במבנה הנ"ל, הרי שלא מתקיים כל יחס משלים בין פעולות הכפל והחיבור ולכן: 1+1+1+1+1 = 5*1 |
|
||||
|
||||
בטרמינולוגיה המתמטית אפשר להשתמש לשתי מטרות: להוכיח טענות, או לתאר מבנה. את הראשון אינך עושה בכלל. כדי לתאר למתמטיקאי-עמית את התאוריה שלך על "המרחב הפנימי של מספרים טבעיים" הייתי אומר משהו כזה: - תחשוב על עץ סדור (סופי) עם שורש. מספר הקודקודים של העץ זה 'המספר' של העץ. [הוא מניד בראשו קלות; בשביל מה אני צריך להמציא שם חדש למושג כל-כך פשוט]. כל קודקוד הוא השורש של העץ הקטן המתקבל מגיזום העץ המקורי ממש מעליו. עכשיו תדביק לכל קודקוד את חבורת האוטומורפיזמים של העץ שלו. לזה אני קורא "סימטריה" ["שיהיה", הוא מהנהן בסבלנות. "ומה הלאה?"] זהו. אין הלאה. זה מה שרציתי להגיד. כמו-כן הכנתי רשימה של כל העצים שהמספר שלהם הוא 5. יש 46 כאלה! [הוא כבר לא שם] |
|
||||
|
||||
אולי יש לך רעיון לאלגוריתם שמייצר את כל העצים הבינאריים הסדורים עם k צמתים? הכי טוב יהיה אלגוריתם שלכל מספר טבעי בין 1 למספר העצים האפשריים מחזיר אחד מהם. |
|
||||
|
||||
עץ בינארי עם צומת אחת אתה יודע לייצר: *. עץ בינארי עם k צמתים הוא איחוד של עץ בינארי עם r-1 צמתים מימין ו- k-r צמתים משמאל (זהירות, אלגוריתם רקורסיבי). אלגוריתם שיחזיר את עץ מספר 17 צריך לדעת כמה עצים יש מכל סוג; אפשר לכתוב את הפונקציות היוצרות ולחשב. |
|
||||
|
||||
''עכשיו תדביק לכל קודקוד את חבורת האוטומורפיזמים של העץ שלו. לזה אני קורא ''סימטריה'' האוטומורפיזמים ברמה של תורת קבוצות הוא פרמוטציה בין איברים מובחנים היטב. המתמטיקה המונדית מתארת את דרגות אי-המובחנות המטרימות את האפשרות לאוטומורפיזם, ולכן אינך יכול לתאר את דרגות אי-המובחנות ע''י הדבקה לכל קודקוד את חבורת האוטומורפיזמים של העץ שלו. |
|
||||
|
||||
במתמטיקה שאני מכיר ההיררכיה היא פחות קשוחה, ולכן זה שדבר מסויים מטרים דבר אחר אינו מקלקל את האפשרות לטפל בו. |
|
||||
|
||||
אתה טועה עוזי, מצבי אי-המובחנות אינם היררכיה אלא סופרפוזיציה כאשר סופרפוזיציה הינה מצב מקבילי ולא סדרתי. מצבי סופרפוזיציה הם פחות קשוחים ממצבים היררכיים מובחנים היטב, כי ניתן להחליף בין אלמנטים מבלי שנבחין בכך. חבורת האוטומורפיזמים מתקיימת רק ואך ורק בין אלמנטים מובחנים היטב, והמתמטיקה הרגילה מוגבלת רק ואך ורק לאלמנטים מובחנים היטב, כי ב-ZF האלמנטים של קבוצה לא-ריקה מובחנים היטב זה מזה. ראה שוב את העץ הבינרי המתקיים בבסיס היררכיית פון-נאומן ( http://www.geocities.com/complementarytheory/VONTREE... ) שאיבריו מובחנים היטב כתוצאה מהאקסיומות המגדירות אותו, ולכן המספרים טבעיים הרגילים מוגבלים רק ואך ורק למצב המובחן היטב, ולכן המערכת הרגילה קשוחה ומוגבלת לעין-ערוך ממערכת המספרים הטבעיים המבוססים על המתמטיקה המונדית. |
|
||||
|
||||
''חבורת האוטומורפיזמים מתקיימת רק ואך ורק בין אלמנטים מובחנים היטב'' - בלי לדעת מה זה ''מובחנים היטב'' אני אומר לך, באחריות, שזה פשוט לא נכון. אפשר להגדיר חבורות אוטומורפיזמים לכל דבר שעולה בדעתך. |
|
||||
|
||||
" בלי לדעת מה זה "מובחנים היטב" אני אומר לך, באחריות, שזה פשוט לא נכון." אם אינך יודע משהו אך כולל אותו באחריות שלך, אז מי יקנה את הסחורה שלך? הדגם נא את חבורת האוטומורפיזמים של {x,x,x,x,x,x,x} . תודה. |
|
||||
|
||||
התרשמתי שלמר ו. כבר יש מה לעשות בחיים. |
|
||||
|
||||
"אם אינך יודע משהו אך כולל אותו באחריות שלך, אז מי יקנה את הסחורה שלך?" ככל הנראה יהיו לסחורה הזו יותר קונים מאשר לסחורה שלך. הנה דוגמה יפה למשהו שאנחנו לא יודעים מהו אבל יכולים להתחייב עליו באחריות: קיים מספר רציונלי שהוא מספר אי רציונלי בחזקה של מספר אי רציונלי (למרות שאין לנו מושג מהו): ברור ששורש 2 בריבוע הוא רציונלי (הוא פשוט 2), אבל אפשר לכתוב זאת בתור שורש 2 בחזקת שורש 2, כשכל זה בחזקת שורש שתיים. עכשיו אחד משניים: אם שורש 2 בחזקת שורש 2 רציונלי, גמרנו. אחרת הוא אי רציונלי ואחרי שמעלים אותו בחזקת אי רציונלי נוסף (שורש 2) מקבלים מספר רציונלי: 2. מוסר ההשכל: לפעמים לא צריך לדעת משהו בצורה מפורשת כדי לומר עליו משהו. אני יכול להראות לך שקיים מספר רציונלי שהוא מספר אי רציונלי בחזקת אי רציונלי, למרות שאין לי מושג מי הוא (אני רק יודע שהוא או 2, או שורש 2 בחזקת שורש 2, ואפשר לנחש שזה יהיה 2). |
|
||||
|
||||
גדי, תגובתך לא רלוונטית במקרה זה, כי אי-הידיעה של עוזי קשורה למשמעות המושג חבורת אוטומורפיזמים בתורת-קבוצות, ובתורת קבוצות המושג הנ"ל קשור לפרמוטציה בין איברים, ולשם כך האיברים חייבים להיות מובחנים זה מזה. המתמטיקה-המונדית עוסקת, בין השאר, באיברים לא-מובחנים ולכן לא ניתן לבצע עליהם פרמוטציות. בקיצור, הדגם נא את חבורת האוטומורפיזמים של {x,x,x,x,x,x,x} . תודה. |
|
||||
|
||||
זה תלוי בהגדרה *המתמטית* שלך של "אלמנטים לא מובחנים" (מהי? הגדרה ריגורוזית, בבקשה). או שזו S_7, או שזו {I}. |
|
||||
|
||||
ההגדרת המתמטית שלי לאי-מובחנות היא סופרפוזיציה בין איברי הקבוצה כמטריצה של אי-וודאות / יתירות, לדוגמא: |
|
||||
|
||||
בהמשך לתגובה קודמת: יתירות: קיים יותר מהעתק אחד של אותה יישות. אי-וודאות: קיימת יותר מזהות אחת לאותה יישות. |
|
||||
|
||||
לא לזה התכוונתי ב"הגדרה ריגורוזית". הגדרה באמצעות דוגמה של שרטוט היא משהו שאוסרים על סטודנטים כבר בסמסטר הראשון. "סופרפוזיציה" הוא מושג שמוכר לי רק בהקשר פיזיקלי, ובהקשר הפיזיקלי רק כתיאור של אדיטיביות של שדות כוח. המושג "מטריצה של אי וודאות/יתירות" גם כן לא הוגדר כלל. לכן ההגדרה שלך לא עוזרת לי בכלל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |