|
||||
|
||||
שלום ברוך :) תודה על המידע.. אני מניח שאני אצטרך לקחת טלפון מהארץ, ואז לומר לכל מי שיתקשר (מזל שאין הרבה כאלה): "לא, אני לא בישראל, ולא, אני לא יכול לדבר עכשיו!".. זה כל-כך מפריע ששיחה מזוהה מפסיקה לפעול. למה לא חשבו על איזו דרך לתקן את זה? או לפחות שהיו נותנים לי לחסום מספרים מסויימים ולקבל שיחות רק מאנשים שנמצאים ברשימה? נורא משעשע לשמוע שארה"ב מפגרת מבחינה סלולרית. הבנתי שגם אין להם טלפונים ציבוריים עם כרטיסים, מה שגורם להם לקנא באירופה. ירון |
|
||||
|
||||
לא יודע לגבי ארה"ב, אבל בקנדה יש טלפונים ציבוריים שמקבלים גם כרטיסי אשראי. כמובן שאז הם לוקחים 80 סנט במקום 25, אבל את זה אף אחד לא יגיד לך. |
|
||||
|
||||
בזמן שבאירופה כבר שוברים את הראש שנתיים על השקת שירותי מידע סלולריים מוצלחים ועל נסיונות נפל לחקות את המודל המצליח של שירותי הבידור הסלולריים שיש ביפן, בארה"ב עוד לא התגברו על בעיות קליטה טריוויאליות של דיבור. ממה שמספרים לי, טלפון סלולרי אמריקאי טיפוסי עובד באופן די סביר בערים הגדולות, אך השטחים הנרחבים שמחוץ לערים לא זכו לכיסוי סלולרי נאות והקליטה שם מחורבנת עד בלתי-קיימת. בעיות הקליטה, יחד עם הבלגן שקשור לחיוב על שיחות נכנסות וצרות כמו ריבוי פרוטוקולים (כמו שיש גם בישראל), מכשירי טלפון פרימיטיביים יחסית ומחירי זמן אוויר גבוהים, גרמו אצל המשתמשים בארה"ב לתחושה כללית של סלידה מכל התעשייה הזאת. כמובן שאפקט כזה מאיט את התקדמותה עוד יותר וכך התמקמה לה ארה"ב המודרנית אי שם בתחתית הטבלה העולמית מבחינת שירותים סלולריים זמינים ואחוזי השימוש בהם. חשוב עם זאת לציין שלעומת המצב שתיארתי לגבי השוק הפרטי, מככבת ארה"ב בראש הטבלה העולמית בכל מה שקשור לשוק העסקי והמוסדי. שימוש ב-PDAs (גם סלולריים) נפוץ מאד בארה"ב, וכן שימוש בזימוניות (pagers) ובמכשירים ניידים מיוחדים המיועדים בעיקר לשליחה וקבלה של דואר אלקטרוני (מובילה את התחום חברה בשם RIM שכמעט לא פעילה מחוץ לארה"ב). באמת חבל שהם לא משקיעים בשוק הפרטי כמו במוסדי, כי ארה"ב יכלה לדחוף את כל העולם קדימה מבחינה טכנולוגית בעוצמה שלא קיימת באירופה וגם לא במזרח הרחוק. |
|
||||
|
||||
באמת אין טלפונים ציבוריים עם כרטיסים. אתה יכול או להכניס למכשיר ''קורטרים'' (אולי גם מטבעות אחרים אני כבר לא זוכר) כמו מפגר (בכל מקרה ה''קורטרים'' האלה, הם מטבעות ששוים שמה הרבה יותר מערכם. פעם שאלתי באיזו חנות מכלות אם אפשר לפרוט שטר או לקבל עודף בקוורטרס (גם המכונות כביסה מופעלות על ידם), והסתכלו עלי כאילו אני משוגע), או לקנות כל פעם מחדש כרטיס חיוג (סטייל ''בזקכרט'' רק לזמן מוגבל), ובכל שיחת טלפון, לחייג למספר חינם ושם לתקתק את הקוד שעל הכרטיס, ורק אז אתה יכול לחייג את המספר המבוקש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |