|
||||
|
||||
זה נכון שבתיאוריה אפשר להפריד את הפרשנות המוסרית מהפרשנות לעובדות. אבל בעיקרון אנחנו חושבים ש''צדק'' זה לתת לכל אדם את מה שמגיע לו, ובתרבות שלנו אנחנו חושבים שזכאות האדם לדברים נוצרת ע''י מעשיו של האדם. אם הטענה היא שיש חוסר-שוויון בסיסי בין בני-אדם בגלל המבנה החברתי, אנחנו חושבים שזהו חוסר צדק (כי חוסר השוויון הזה לא תלוי בפעולותיו של האדם), ולכן הטענה שצריך לתקן את חוסר הצדק מתקבלת על דעתנו. אם חוסר השוויון הוא תוצר של אופי מולד, לא ברור לנו שמדובר על חוסר צדק. נכון שהמסקנה לא נובעת לוגית מההנחות, אבל כנראה שזה לא ממש נחוץ. |
|
||||
|
||||
יש הבדל די גדול בין "נולדתי עצלן, תתמכו בי" ובין "נולדתי טיפש, תתמכו בי". מה לדעתך דטרמיניזם גנטי גורס? אם זכאות האדם לדברים נוצרת על ידי מעשיו של האדם, המטען הגנטי של האדם לא קובע את זכאותו. אם מישהו הוא עצלן, לא אכפת לנו אם זה כי יש לו מטען גנטי פגום או כי הוא "סתם עצלן" (כי פינקו אותו בילדותו, אולי). כך גם נכה - לא ממש אכפת לנו אם הוא נכה מלידה, או שעבר תאונה (למעשה, אם הוא נכה מלידה כנראה שהאמפתיה והרצון לתרום לו יהיו גדולים יותר, כי הרי הוא לא "אשם" באיך שנולד, בזמן שהנכה החצוף מהתאונה נהג בזמן שהיה שיכור וגם הרג אמא וילדה). כלומר, להסיק מה"דטרמיניזם הגנטי" הזה ש"מגיע" למי שאין לו ושלא צריך לעזור לו זו הפרשנות שלך, ואני חושב שניתן לפרש את זה בדיוק בדרך ההפוכה. |
|
||||
|
||||
באופן כללי, אני חושב שדטרמיניזם גנטי כהשקפה חברתית גורס שיש אנשים שמה שלא תעשה יישארו ''למטה'' (בשל מקבץ תכונות שלהם), בעוד שאחרים יעלו למעלה בכל מקרה, שוב בגלל מקבץ תכונות מולדות. הרכב מקבץ התכונות משתנה בוריאנטים השונים של ההשקפה הזאת. ההשקפה שזכאות האדם לטובין נוצרת ע''י פעולותיו באה יחד עם ההנחה שהתנאים הראשוניים הם - באופן גס - פחות או יותר שווים, או לפחות שאין תקרת-זכוכית חברתית להתקדמות האדם, גם אם הוא לא נולד בתנאים אופטימליים. אם אנחנו מערערים על ההנחות האלה, אנחנו מאבדים את הצידוק לזכאות שנרכשת ע''י פעולות בלבד. הדוגמא של הנכה היא דוגמא לא מוצלחת. בד''כ רוב המתדיינים מסכימים שיש לעזור למוכי-גורל ברמה כלשהי. השאלה היא האם יש מקום להתערבות חברתית רחבה יותר בחלוקת הטובין, או שהחברה צריכה להימנע מהתערבות כזאת. |
|
||||
|
||||
אני אישית חושב שיש אנשים שתמיד יישארו למטה (לא בהכרח בגלל תכונות *מולדות* שלהם, יש מספיק תכונות רעות נרכשות) אם כי קצת פחות ברור לי בקשר להפך - אם המדינה רוצה, היא יכולה למנוע בכוח מאדם לעלות למעלה. למשל, לירות בו, או לזרוק אותו לכלא. אני לא בטוח אם אנחנו מדברים על אותו דבר ב"זכאות האדם לטובין נוצרת ע"י פעולותיו". אני לא חושב שהזכאות הזו צריכה לבוא לידי ביטוי רק בדברים שנוצרים על ידי פעולותיו. אוטיסט זכאי לתמיכה בכל מקרה, אבל אוטיסט שעובד ומנסה להשתלב בחברה זכאי גם ליותר מכך. אין שום סיבה לטעון שהזכאות היחידה היא זו שנרכשת על ידי פעולות, ממש כשם שאין שום סיבה לטעון שפעולות לא רוכשות שום זכאות לדבר מה. שתי התפיסות נראות לי קיצוניות ומגוחכות במידה שווה, עם נטייה קלה להכרעת הכף לכיוון התפיסה לפיה פעולות לא רוכשות שום זכאות (ולכן לא משנה מה האדם עושה בחייו - כמה ש"מגיע לו" נקבע על ידי התנאים שבהם ואליהם נולד, ואולי עם בונוס לכמה שהוא הצליח לסבך את עצמו בהמשך). ברור שאנחנו מדברים על כמות - כמה יש לעזור למוכי הגורל. לכן השאלה היא מהי ה"התערבות רחבה יותר" שעליה אתה מדבר. |
|
||||
|
||||
האם הכמות בשאלה הכמותית (כמה יש לעזור למוכי הגורל) היא כמות הסל (איזה אחוז מתקציבנו עלינו לייעד לעזרה למוכי הגורל) או כמות הפרט (כמה עזרה אמור לקבל מוכה גורל ספציפי)? |
|
||||
|
||||
זו נראית לי שאלה כללית שלא מתעסקת דווקא ב''דטרמיניזם גנטי''. לדעתי תמיכה תמיד צריכה להינתן על פי ''כמות הפרט'' במידת האפשר. |
|
||||
|
||||
אם גם הפתיל הזה יתדרדר לוויכוח הנושן "שוק חופשי בעד ונגד", אני אבטל את המנוי שלי על "האייל". זכרו, אני (א"א) אחראי לחלק גדול מן התגובות באתר; בלעדיי הוא לא יהיה מה שהוא. |
|
||||
|
||||
אתה מאיים בחרם כלכלי, ומתנגד לדיון על שוק חופשי? הוי הצביעות... |
|
||||
|
||||
''יש הבדל די גדול בין ''נולדתי עצלן, תתמכו בי'' ובין ''נולדתי טיפש, תתמכו בי''''. ודאי שיש הבדל גדול. הטענה השנייה היא כמעט אוקסימורון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |