|
||||
|
||||
יש סוגים של אי תקינות שיכולים להתקבל כעלגות או באופן סלחני יותר. תלוי בדובר. שמעתי כבר כמה וכמה מרצים להסטוריה שמדברים על המאה ה*שבע עשר* ופרופסורים אחרים שמתעקשים *לנצח את המשחק* או *לנצח את הבחירות*. |
|
||||
|
||||
לא תלוי בדובר, תלוי בסוג האי תקינות (גם זו אי תקינות, צ''ל אי התקינות, אך זה נסלח, אני מקווה). אם פרופסור יגיד לנו בהרצאה ''שלוש שקל'' הוא ייחשב בעיני לעילג, למרות המעמד שלו. אם מוכר בשוק יגיד ''לנצח את המשחק'', לא זה מה שיגרום לי לחשוב שהוא עילג. |
|
||||
|
||||
"לנצח את המשחק" הוא עברית מאונגלזת מעצבנת (שכל פעם שאני מתעצבנת ממנה, אני שמה לב שחוק וישנה מס' 1 לטעויות תקף גם על ההתעצבנויות שלי). |
|
||||
|
||||
מה הטעות ב"מתעצבנת ממנה", או מה שלא התכוונת אליו? |
|
||||
|
||||
זו לא טעות מעצבנת. זו טעות מעצבת. |
|
||||
|
||||
אין טעות. דווקא יצא לי משפט עברי יחסית. אולי רק ''עברית מאונגלזת מעצבנת'', שהיה מעדיף להפוך ל''עברית מאונגלזת ומעצבנת''. |
|
||||
|
||||
''האי-תקינות'' היא הצורה התקינה. |
|
||||
|
||||
מה? למה? אתה יכול לפרט? |
|
||||
|
||||
"אי-תקינות" הוא לא אי של תקינות; ה"אי" אינו שם עצם כאן, ולכן זה לא צירוף סמיכות. ה"אי" הוא קידומת, ולצורכי יידוע הוא הולך יחד עם שם העצם שאחריו. אותו דבר "התת-מקלע" (ברבים "תת-מקלעים", לא "תתי-מקלע"). ונראה לי שגם "הגיבור-על", למרות שאני פחות בטוח (האם יש דוגמה אחרת לתת-שם-עצם1 שבא אחרי המלה?) האסמכתא שלי היא עוזי אורנן, וכמובן אין הרבה אילנות גבוהים מזה; אבל עכשיו כשאני חושב על זה, מעניין אם יש לכלל הזה בסיס במקורות או שהוא מבוסס רק על הגיון תחבירי. כי אם רק על הגיון, אני לא חושב שההגיון הזה הכרחי כאן. אז מה אם ה"אי" אינו שם עצם וזה לא צירוף סמיכות? אם בצירוף סמיכות ה' הידיעה עוקפת את הסומך ונדבקת לנסמך, למה שהיא לא תעשה אותו דבר לַתת-שם-עצם? 1 מונח חדש שהגיע זה עתה. |
|
||||
|
||||
על פי הבעיה נעוצה בכך שהתחילית "אי" ודומותיה הן תרגום משפות אירופיות. |
|
||||
|
||||
Inconceivable!
|
|
||||
|
||||
אז בסופו של דבר לא הבנתי אם אומרים אי-הוודאות או האי-ודאות. |
|
||||
|
||||
האם האי-הבנה הזאת מפריעה לך בחיי יום-היום? |
|
||||
|
||||
האי-הבנה זה כלום. אי הוודאות הורגת אותי. וגם איזה אי נידח על שפת האוקינוס האטלנטי... |
|
||||
|
||||
יש לך טעות כתיב: צ"ל האי הוונה. ולשאלתך - לא, קובה אינה מפריעה לי. |
|
||||
|
||||
ודאי שקובה אינה מפריעה לך. היא מאוד טעימה אם עושים אותה נכון. |
|
||||
|
||||
צריך לומר, אם כך, 'היושב ראש' - ולא 'יושב הראש', למשל? |
|
||||
|
||||
יושב הראש כשהוא יושב בראש בעצם מה על הכסא ישים? הביטו נא על הכסא וראו שגם הראש הוא יחסי ____ תורת היחסים מילים: דן אלמגור לחן: שמעון ישראלי |
|
||||
|
||||
הדוגמה שלך לא באותה קטיגוריה כמו "אי-תלות" או "תת-מודע", כי "יושב" זה שם עצם. מצד שני, הדוגמה שנתת מעניינת. מאחר ו"יושב" הוא גם פועל בזמן בינוני - שתי הצורות שכתבת תקינות. ראה תגובה 318002 ואת הפתיל שאחריה. |
|
||||
|
||||
תת תזונה. אבל אני לא יודעת איך אומרים את זה ברבים, גם ''תתי תזונה'' וגם ''תת תזונות'' נשמע נורא, אולי זה מיועד להישאר ביחיד. גם תת משקל, לצורך העניינן. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי דוגמה למה זה. בכל מקרה, אני מתקשה לחשוב על דוגמה לצורך בריבוי של "תת תזונה" (אדרבא, רצוי למעט בה!). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |