בתשובה לדורון שדמי, 08/09/05 13:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אני מתחיל לבנות את מושג העוקב, מבלי להתייחס כלל לשום מערכת אקסיומתית קיימת, כבסיס למערכת שלי." איך זה מתיישב עם הפתיחה "אנחנו יודעים ש..."? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"איך זה מתיישב עם הפתיחה "אנחנו יודעים ש..."?" שאלה מצויינת. אני משתמש כאן בז'רגון המקובל בתחום שאפילו אם מתכוונים בו ל:"אני יודע ש..." בכל זאת כותבים:"אנחנו יודעים ש...". במקרה זה, מושג העוקב מוצג בצורה הקשורה ישירות לתובנה חדשה העומדת בבסיס נקודת-ראייה חדשה על מושג העוקב, ואין בניסוח זה דבר המחייב המשך השימוש בידע מוקדם של מושג העוקב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי היה המדען שהתעקש לכתוב "אני" במקום "אנחנו" (WE), ואיך הוא הצליח בכל זאת לפרסם מאמרים על עבודות שרק הוא עשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתול אבל את שם המדען אינני זוכר:( |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותודה לגוגל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד (ורק להבהרה, המדען היה Hetherington, החתול היה F. D. C. Willard). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אין לי הרבה ניסיון בכתיבת מאמרים עם מחבר בודד, אבל אין לי בעיה עקרונית עם הכתיבה בלשון רבים. אני מפרש את ה"במאמר זה אנחנו נראה כי כך וכך" כ-אני+הקוראים שלי, כלומר כותב המאמר מתייחס לקוראיו ההיפותטיים כשותפים בהסבר, ממש כאילו שמרצה היה פונה לתלמידים ואומר "בסמסטר זה נלמד את מאמרם המפורסם של התרינגטון ו-ווילארד". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מדוע אתה משתמש ב"ז'רגון המקובל בתחום" אם נראה לך שה"קהילה" העוסקת באותו תחום איננה מבינה דבר וחצי דבר בתחומה? ב. נראה שאינך מבין באיזה הקשר ז'רגון זה מקובל בתחום ומה משמעותו. "אנחנו יודעים ש..." במתמטיקה אין פירושו "אני יודע ש..." אלא "אנחנו (המתמטיקאים) יודעים ש..." - כלומר, בהתבסס על עבודות מתמטיות קודמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה נחמד אם אנשים יסתפקו בבקורת עניינית ולא יציקו סתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שלא. איך זה משפר את המצב? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |