|
||||
|
||||
החצר של דוד שלי גארי ז''ל בפרברי פרינסטון, ניו ג'רזי. הם היו אוכלי לו את הפטוניות והורדים ועושים שמות בערוגות הירק, וכל שנה הוא היה מוציא רשיון צייד ונשבע להגן על אדמתו, ובסוף מצלם אותם ועושה להם ''קישתא'' בחוסר אונים יפה נפש. |
|
||||
|
||||
וואלה... אי אפשר למצוא להם מגורים חליפיים? |
|
||||
|
||||
ואללה, עכשיו יש לי למה לחכות... |
|
||||
|
||||
לחצי שנה (חקר עכברים בדיכאון). |
|
||||
|
||||
"עכברים בדיכאון"? טלי, אני קוראת אותך לסדר! כעורכת באייל את צריכה כבר לדעת שחיות אינן מרגישות כלום! (אגב, ממה הם בדיכאון? את חוקרת עכברי כנסייה עם בעיות כלכליות?) |
|
||||
|
||||
הם בדיכאון ממוטציות גנטיות. וזו באמת שאלה מעניינת מה הם מרגישים. הביטויים ההתנהגותיים שהם מציגים דומים לשל דיכאון (עד כמה שניתן לבדוק את זה בחיות בסדר גודל כזה). |
|
||||
|
||||
טוב, מוטציות גנטיות יכולות לדכא כל אחד, נראה לי. בהחלט עד כדי דיכאון קליני. הייתי ממליצה על פקסט, אבל לנוכח האתגרים העומדים בפניהם... |
|
||||
|
||||
אותי דווקא יותר מעניין איך ייראה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. |
|
||||
|
||||
אם כבר, הייתי אומרת - פסיכואנליזה. טיפול קוגניטיבי כמו שהצעת כבר ניסו עליהם הרבה, לא? זכור את המבוך... |
|
||||
|
||||
אולי הם בדיכאון בגלל שהם בתוך כלובי מעבדה? תנסו לשחרר אותם ותראו איך ישתפר להם מצב הרוח תוך שניות! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |