בתשובה לאסף, 24/08/05 0:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התניה והרגל בדרך כלל גולשים לצד האסתטי, בעיקר כשיש להם מימד חזותי, כמובן. ואם הבחורה הדתייה תאהב את בנו "כמות שהוא", אז "כמות שהוא" אמור לכלול את העניין הזה, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הייתי צריך לכתוב - ''כמות שהוא, מלבד...''. כל אחד והשריטות שלו כמובן. אין האמת דבר כזה, לאהוב כמות שהוא. בטח לא באהבות ראשונות. ואם כן, בטח שלא בהתחלה, לפני שמתבגרים. הדבר שהפריע לי במיוחד, זה שאבא מחליט בלידתו של הבן, שמישהי לא מספיק טובה בשביל בנו, בגלל שמשהו בו מפריע לה. עדיף לו שיימצא... אני משאר שלחזי ידידנו צפויות עוד התמודדיות לא קטנות מול ילדיו, אם הוא יודע מראש מה טוב או לא טוב בשבילהם (וזה בלי קשר דווקא לנושא המילה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע קצת מוזר, "אני משאר שלחזי ידידנו צפויות עוד התמודדיות לא קטנות מול ילדיו, אם הוא יודע מראש מה טוב או לא טוב בשבילהם". הרי הורים שמלים את בנם עושים משהו אקטיבי מאוד מתוך תחושה ש"הם יודעים מה טוב בשבילו", לא? לא רק אקטיבי, אלא כמעט בלתי הפיך - שלא כמו הימנעות מברית מילה, שהיא פסיבית והפיכה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא. אני מעריך שרובנו לא עושים את זה מתוך המחשבה ''אני יודע מה שטוב בשבילו'', אלא מתוך מניעים אחרים. מעבר לזה אין לי מה להוסיף. המשפט ההוא חרה לי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |