בתשובה לXslf, 11/08/05 9:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שאותי משגע זה הקלות הבלתי נסבלת בה אנשים לוקחים לעצמם את הזכות לנהל את חייהם של אחרים. אנשים מן היישוב, הנזעקים נגד כל כפייה דתית, מוכנים להתערב לאנשים בחיים בצורה שפשוט לא תעלה על הדעת. חלקית זה נובע מהרצון לפתור בכח את בעיות העולם באופן ילדותי, מבלי להבין שכשמדובר בבני אדם לא ניתן לנהל אותם כמו עדר כבשים. אם אנשים יעזרו לנזקקים, במקום לנסות לפתור בכח את בעיות העולם, מצבינו יהיה הרבה יותר טוב. גביית מיסים על מנת לתת קצבאות ילדים אינה מוסרית. עשיית הרעה מובילה לרצון להגביל את הילודה, דבר עוד יותר בלתי מוסרי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל ברור שאתה צודק. זה לא מוסרי וזה לא מוסרי. שאלה: האם אתה חושב שמוסרי להביא ילדים לעולם, כשידוע לך שלא תוכל לכלכל אותם כראוי? ולפני שתענה את השאלה הצפויה... מה זה מבחינתך כלכול ראוי של ילד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, שאלת כלכול הילדים אינה שאלה כלכלית אלא שאלה של אישיות. גם אם הדבר יחייב בקשת הנחות במוסדות חינוך וקבלת אוכל מארגוני צדקה, איני רואה סיבה להמנע מללדת ילד. אז השאלה היא, האם תמליץ לאדם שילדיו הם מוזנחים, אלימים, ומלאי בעיות פסיכולוגיות ורגשיות, להמנע מללדת עוד ילדים. תשובתי: אני מניח שכן. לחילופין שיולידו ילדים ויגיע לפני כן להסדר עם משפחות אחרות שיגדלו אותם. המדינה, במערכת האיסורים שלה, דואגת לכך שזה לא יקרה ועל כן אשמה במקרים מסויימים בהזנחת הילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער ששאלתי את השאלה השניה אני דיברתי על מוסר האם זה מוסרי לדעתך שאדם יביא ילדים, על אף שלא יכול להחזיק אותם כלכלית בעצמו, ונאלץ להישען על אחרים (יהא זה בכפייה, כמו קצבאות הילדים, או מרצון – ארגוני צדקה). ואם כן... כמה ילדים כאלה יביא? נגיד שאחרי שני בנים, הוא רואה בחישוב פשוט, שבמידה ויביא ילד שלישי, ייאלץ להיסמך על ארגוני צדקה. עכשיו יצאה לו בת (ולפי מיטב ידיעתי הוא קיים את המצווה). האם מוסרי שיביא עוד ילדים, כל עוד יש מי שמוכן לשלם לו עבור כלכול ילדיו? לא הבנתי למה הכנסת את עניין האישיות, אלא אם כן המשכת לענות לאקס-סלף ולא אלי. ובכל מקרה לא דיברתי על מניעה מאדם לעשות את שיקוליו ולהביא ילדים, אלא דיברתי על מוסר, ושאלתי לדעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הכלכלית היא פשוטה. אין דבר כזה שבנאדם לא יכול לכלכל את ילדיו. אנשים גרו אך לפני דור בחדר אחד של 3X3 מטר עם עשרה ילדים. הם אכלו אורז כל יום וקצת עוף לשבת. הם לא החזיקו אוטו ולא טסו לחו"ל. יש כאלו שחיים כך עד היום. בכלל, הבעיה של עוני איננה בעייה כלכלית אלא בעייה סוציולוגית. לגבי אדם שבכל זאת ייאלץ להסמך על ארגוני צדקה. אנו יודעים שאדם אינו רשאי ללמוד תורה ולגרום לכך שיהיה עני ויצטרך צדקה. אולם לא שמענו דבר כזה כשמדובר על הולדת ילדים. היכולת של בן אדם לחזות את העתיד ואת הצרכים העתידיים הוא מועט יחסית ועל כן איני רואה סיבה שימנע מהולדת ילדים שמא בעתיד יזדקק לצדקה. אך כל הדיון הזה אינו נכון. ילדים אינם נטל אלא נכס. אני מעריך שהילדים של ההורים שלי (לא כולל בני זוג) מייצרים כל חודש משכורות נטו של כ 80,000 ש"ח. מה זה לעומת ההשקעה בגידול הילדים? הבעיה מתעוררת רק אצל אנשים אשר אינם מטפלים בילדיהם ומזניחים אותם. שם זו דילמה הרבה יותר קשה. להוליד ילדים מוזנחים או להמנע מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כמה מאותם ילדים שגרו בחדרים צפופים כאלה למדו בעיקר תורה, לעומת מקצועות אחרים? לימוד תורה המוני, לפי מיטב ידיעתי, הוא המצאה חדשה יחסית, שהתוצאות שלה רק מתחילות להתברר. (מעניין מה היה אחוז התמותה / מחלות במשפחות שכאלה לעומת משפחות אחרות, ומה הוא היום?) ב. היכולת של בן-אדם לחזות את עתידו היא גבוהה (למעט מוות ומחלות). על אחת כמה וכמה אם כיום הוא כבר נתמך ע"י ארגוני צדקה, ומחליט להביא עוד ילד (כמו בדוגמא שנתתי ולדעתי היא שכיחה במיוחד). ג. מה לדעתך אחוז המשפחות החרדיות בבני-ברק או להבדיל בישובים ערביים, שלדעתך מצליחים להגיע ל- 80,000 שקל בחודש, לעומת משפחות שלא מצליחות להביא גם 50,000? דרך אגב, כל הסעיף הזה הצחיק אותי, כי הילדים של הוריך כבר מבוגרים מאוד, וגם הם בתורם יביאו הרבה ילדים. כל אחד יצטרך לדאוג למשפחה משלו, עם אותה הבעיה בדיוק. השאלה היא לא אם הילד יצליח לכלכל את עצמו (ואת הוריו) כשיהפוך לבגיר. השאלה היא אם הוריו הצליחו לכלכל אותו כשהיה עוד קטין. אני מעדיף לא לדבר על ילדים מוזנחים, זה נושא אחר לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נצמצם את השאלה לאדם שקצת חולה, קצת לא אוהב לעבוד, וראוה את הדרך המתאימה לו בלהתפרנס מקצבאות, עבודות מזדמנות בשחור ופנייה לארגוני צדקה. עם זאת, הוא אב מסור ומטפל באופן תקין במשפחתו גם אם לא מיטבי. האם הייתי ממליץ לו להוליד עוד ילדים? משנסחתי זאת כך התשובה היא כן. ההזדקקות לארגוני צדקה איננה מבחינתו צעד של ייאוש אלא בחירה מודעת כדרך חיים להתפרנס. היא נובעת מהדרך המעוותת בה אנו מעודדים אנשים לא לעבוד. האנשים שנותנים כסף לארגוני צדקה אלו עושים זאת בשביל לעזור לאנשים אלו והוא לוקח מתוך חשבון קר. ממילא למה שלא יגדל עוד ילדים לתפארת מדינת ישראל? הצרה איננה הילדים אלא המדיניות הנלוזה של עידוד אנשים לא לעבוד. אילו ארגוני הצדקה היו מקפידים יותר עם האנשים שיעבדו, הבעיה היתה נפתרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלה יש פתרון קל הרבה יותר פשוט לבטל את ארגוני הצדקה והקצבאות. דור אחד ימות ברעב והדור אחריו אולי ילמד נראה לי בסופו של דבר שאנחנו מסכימים לגבי מה מוסרי ומה לא. גם כתבת על דעת תורה. יש אנשים דרך אגב, שגם עם יעבדו, עדיין יזדקקו לצדקה. אתה לשיטתך הקבועה ממשיך להאשים את המדינה בהכול (במקום להאשים את האנשים עצמם והאמונה שלהם), אשרייך. מכיוון נראה לי שאנחנו משדרים על שני גלים מקבילים אז ברשותך אני אסיים כאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור העוני בקרב המשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים הוא ~3 אחוז, לעומת שיעורי עוני של 25% באוכלוסייה הכללית. אם ארגוני הצדקה יצטרכו לעזור רק ל 3% מהאוכלוסייה, אשרינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שששמעתי ברדיו בימים האחרונים, יש יותר מ-3% מהזוגות העובדים שזקוקים להבטחת הכנסה. ואין מה לעשות - יש הרבה מאוד אנשים שאינם יכולים לעבוד, או לחילופין - אינם יכולים למצוא עבודה. באופן כללי, הדרך לחילוץ אנשים ממעגל המצוקה איננה הפסקת הקצבאות, אלא השקעה מסיבית בהשכלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך באה לידי ביטוי "השקעה מסיבית בהשכלה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום לימודים ארוך עם ארוחות חמות. הטבות שיביאו מורים חזקים ממש לפריפריה ולשכונות מצוקה. מרכזי מחשבים פתוחים לכל תלמיד נזקק. אבחוני דיסלקציה וטיפולים בעניין זה בסבסוד המדינה. כנ''ל לגבי שיעורי עזר וחוגים מיוחדים בתחומים רלוונטיים. מלגות מלאות לסטודנטים מעוטי אמצעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בהרבה גישות של האוצר הם מערבבים טווחים.פיטורים וצימצומים נעשים מיד. העלאות שכר, השתלמויות וכד'-נעשים לטווח הבינוני או הארוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. לא שציפיתי שמישהו במשרד האוצר יאמץ הצעות כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך עוזרות ארוחות חמות להשכלה? האם לדעתך יש קורלציה בין מידת הכוח של המורה ובין המיקום שבו הוא מלמד/הכסף שאותו הוא דורש? האם לדעתך אבחוני הדיסלקציה לא עלולים להוות פתח להמוני ילדים להשיג לעצמם "חיים קלים" ביחס לחבריהם לספסל הלימודים? שיעורי עזר וחוגים מיוחדים - באיזה תחומים? (כל השאלות לא קנטרניות - אני בטוח שיש תשובה טובה לכל אחת מהן, ורוצה לשמוע מהי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תודה על הסיפא). ארוחות חמות עוזרות לילדים שאינם אוכלים כאלה בבית להתרכז בלימודים. קשה לעשות את זה על קיבה ריקה או כשאתה טרוד בשאלה איך למלא אותה. יש קורלציה בין רמת המורה לבין מיקומו/שכרו. מורה טוב יכול להתקבל בבית ספר חזק במרכז בשכר הולם לכישוריו, ושם בד"כ נח לו יותר. לפריפריה, בתנאים הקיימים היום, הולכים רק אידיאליסטים מעטים ומורים שאין להם אופציות אחרות (כלומר, חלשים יותר). כיוון שאבחוני דיסלקציה מקלים כבר על חייהם של תלמידים רבים מהמעמד הבינוני והגבוה, ומאפשרים להם ציונים גבוהים יותר, סבסודם של האבחונים האלה בפריפריה נועד, קודם כל, להשוות את מצבם של העניים לזה של העשירים - לפחות בתחום זה. אינני אומרת שאין בעיה עם אבחונים המגזימים לכיוון מסוים, אבל הרעיון שהם ישרתו רק את בני השכבות הגבוהות הוא בעייתי. שיעורי עזר צריכים להינתן לכל תלמיד בתחומים שהוא מתקשה בהם. ורצוי שיהיו חוגי העשרה בתחומים שונים, לתלמידים שתחומים אלה מענינים ומושכים אותם: חוגים כאלה (ספורט - אמנות - תקשורת, מה-שלא-יהיה) יכולים להוסיף בטחון רב לילדים שמרגישים חלשים בתחומי הלימוד האחרים - ובסופו של דבר לחזק אותם גם שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שארוחות חמות עוזרות להשכלה ועל כך כבר אמר רבי אלעזר בן עזריה: אם אין קמח אין תורה. ודאי שיש קורלציה בין הכוח של המורה לבין המיקום בו הוא מלמד, אבל אולי לאו דווקא כזו מן הסוג עליו חשבה האלמונית. הקורלציה היא בכך שיש מקומות מסויימים שאחרי שמורה מלמד בהם חודש-חדשיים - או שהוא הולך למכון כושר ומפתח *הר-בה* כוח - או שהוא מוותר על האספירציות הפדגוגיות והולך לעבוד בבית חרושת לשמפו. אשר לשיעורי העזר והחוגים המיוחדים: גם אותם יש להעמיד לרשות המורים מהעסק ההוא עם הקורלציה - עליהם לבקר בחוגים לג'ודו (אפשר לקרוא להם - "ג'ודולציה"), קראטה ("בוקסלציה"), איגרוף תאילנדי ("זבנגלציה" וכו') - וגם איזה חוג יעיל ותמציתי למכות רצח סתם, בלי שמות אקזוטיים - אם לא ממש יעזור, בוודאי לא יזיק, לצורך העניין. את החוג הזה ינהלו התלמידים למען מוריהם, וכך ילמדו פרק ראשון, מוקדם, ביזמות ובפתיחת עסקים זעירים, שבמהרה יהפכו לעסקים בכלל לא זעירים.. סליחה שלא הייתי לעזר, אבל באמת השתדלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה המקור, דו"ח העוני המלא לשנת 2004 הישר מהאתר הל המוסד לביטוח לאומי: בעמוד 12 יש טבלה שאומרת ששיעור העוני בקרב משפחות בעלות שני מפרנסים הוא 4.7 לפני תשלומי העברה ו 3.3 אחרי תשלומי העברה (לעומת 33.7 ו 20.3 בכלל האוכלוסיה בהתאמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הטבלה בעמוד 15 שיעור העניים עולה ל 5% מ 3.3%, כלומר תשלומי ההעברה מזיקים למשפחות עובדות. במשפחה בה שני ההורים עובדים בשכר מינימום יש הכנסה ממשכורת של 7000 ש"ח. כלומר הם לא עניים. הכוונה פה היא שמדובר על בן זוג שעובד בקושי כך שהסטטיסטיקה מבלבלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטבלה בעמוד 15 היא איננה הטבלה הרלוונטית מכיוון שהיא מראה לך את אחוז המשפחות העובדות מתוך המשפחות העניות ולא את אחוז המשפחות העניות מתוך המשפחות העובדות. לפני תשלומי העברה ומיסים 4.8% מהמשפחות העניות עובדות, אחרי תשלומי העברה ומיסים רק 3.3% עניות, כלומר תשלומי ההעבדה מעלים 1.5% מהמשפחות העובדות מעל קו העוני. מובן שמדובר גם על משרות חלקיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקורת על דו"ח העוני: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/SearchArticle.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אין ביקורת על דו"ח העוני? (הדף המלונקק ריק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה שם ביקורת, עכשיו בטח רוצים כסף בשבילה כדי שהעניים לא יוכלו להגיע אליה. מישהו הסביר כאן פעם איך להגיע לארכיון שלהם ללא תשלום, אבל אני לא אעודד עבריינים (ביחוד בגלל ששכחתי את הטריק). הביקורת אמרה כמה דברים, מהם אני זוכר שלושה: האחד הוא שאין בהגדרת "עני" שום התייחסות לרכושו של האדם אלא להכנסתו בלבד, כך שבעל דירה ומרצדס עדיין יכול להיחשב עני, השני שהצהרות האזרחים בעניין הכנסותיהם אינן מייצגות את מה שקורה באמת מסיבות מובנות, והשלישי שישנן הטבות והכנסות שאין עליהן חובת דיווח כלל ולפיכך הערך הכלכלי שלהן אינו נכלל בחשבון, למשל משק עזר קטן שנפוץ במגזר הערבי או הנחות בתשלום ארנונה, אגרת טלביזיה וכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הנחות בתשלום ארנונה או אגרת טלוויזיה משנות לגבי הגדרת העוני? אתמהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הן משפיעות על ההנכסה הפנויה! במעלה הדיון מישהו כתב שהוא חי דווקא בסדר גמור מ 1700 שקל בחודש, והוא כמובן קיבל תגובות כמו: ובזה אתה משלם אוכל,שכר דירה, ביגוד, ארנונה וכו'... אז אתה יכול למחוק את הסעיף של הארנונה 1 (ובמקרה של משפחה עם ילדים גם סעיפים כמו תשלומים לגן או לבית-הספר)...כך שהמצב של מי שכנסתו היא 1700 שקל עושי להיות טוב יותר ממה שנראה למשלם הארנונה הפשוט... 1 או לפחות 80% ממנו, זוהי ההנחה לתושבים מעוטי יכולת ברשות המקומית שבתחומה אני מתגורר למיטב ידיעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה בדיוק העניין: תלוי איך אתה מגדיר "עוני". אפשר, למשל, להגדיר כעני כל מי שאינו שמח בחלקו ולקבל 100% עניים במדינה, מה שישמח את עמיר פרץ עד מאד. השאלה היא טיבו של המדד שאנחנו מחפשים, ואם הוא צריך להצביע על מצוקה כלכלית אני רואה הרבה הגיון בכך שהוא ייקח בחשבון הטבות כלכליות שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא אמרתי כלום. לא ברור לי מדוע נדמה לכם שאמרתי, אבל זו הזיה בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דיבר אליך בכלל? אני הגבתי לאלמוני/ת שכתב/ה את תגובה 323926 והוא/היא כן אמר/ה משהו, או ליתר דיוק תהה/תה על משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיוק טענתי: אתה מדמיין את התגובה הזאת. זה מאוד מוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פניתי לטל כהן בבקשה שיברר למה מופיעות אצלי הודעות דמיוניות, והוא העביר את הטיפול לחברת המערכת וישנה. אחרי בירור מדוקדק במאגר הנתונים ובתוכנת השרת היא רשמה לי 200 מ"ג הלופרידול שלוש פעמים ביום (לקחת עם האוכל) ומעט ליתיום. עדיין מוקדם לקבוע אם העניין הוסדר, אבל בינתיים יש לי רעידדדדודדדת בכככל ההההגוףףףףףףףףף וקשיי שינה. גם הדיבור שלי נעשה לא ברור. ברור? על אלה ברצוני להודות לך מקרב לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני שח''מ וישנה לא הבינה את הבעיה. מדובר בפסיכוזה קולקטיבית פוסט-מודרנית התלויה בקשר אדם-מחשב, והתרופות היחידות הידועות לה היום הן כדור קלונקסטיבי או כדור בראש. בברכה, האלמונית המסורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדור פסיכיאטרי לקסטוב הזיות שיש עימן קלון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור אחד שמתלונן על סילוף דבריו, הייתי מצפה ממך לקצת יותר הגינות. אני לא חושב שאיסור על אנשים, שהוכיחו חוסר מסוגלות להיות הורים, לגדל ילדים, הוא ''רצון להגביל את הילודה'' או ניהול בני אדם ''כמו עדר כבשים'' או אפילו לקיחת ''הזכות לנהל את חייהם של אחרים''. זה בסך הכל איסור על אנשים, שהתעללו או הזניחו את ילדיהם, לגדל ילדים. לא יותר כפייה או פגיעה מאשר מניעת רוצחים מלהסתובב בחברה אנושית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. לא התייחסתי אליך אלא להצעה להגביל ילודה. לגבי לקיחת ילדים לאימוץ מדובר על נושא סבוך. לדעתי, אסור לקיים את האימוץ של פעם בה יש נתק בין ההורים לילדים אלא יש להבטיח כזכות יסוד את הקשר בין ההורים לילדיהם גם אם הם אינם רשאים לגדל אותם. האמונה הזאת שטובת הילד מחייבת ניתוקו מהוריו כדי לחיות במשפחה גרעינית של אבא, אמא, וילד אבד עליו הכלח. אם מישהו לא רוצה לאמץ בתנאים אלו שיבושם לו. יש מספיק משפחות מאמצות שחושבות על המצווה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |