בתשובה להאייל האלמוני, 06/07/05 22:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק לי זה משאיר טעם רע בפה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התגובות - לא. אבל אם את שואלת אותי - החלק שמשאיר *לי* טעם רע בפה, הוא העובדה שנדרש חוק לעניין הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם באמת נדרש חוק שכזה. מה שצריך לבדוק הוא מה היו הקריטריונים עד כה לכניסה לצוות המו"מ, והאם נובעת מהם, באופן עקיף, הסיבה למיעוט הנשים בצוותים כאלו. למשל, יתכן שנכנסו רק אנשים בעלי עבר צבאי. במקרה כזה, הגיוני יותר לדרוש את שינוי הקריטריונים (או לקבל אותם כמוצדקים, אם כך חושבים), ולא לדרוש "שיתוף נשים" בצוותי מו"מ. אז מחלקת התה תצורף לכל ישיבה של צוות המו"מ - האם זה עזר למישהו או למישהי? כמובן שלא. מאוד סביר שמיעוט הנשים הוא רק סימפטום של ליקוי בעצם דרך הרכבת הצוות, ולא הבעיה האמיתית. הפתרון הנכון הוא לפתור את הבעיה האמיתית, וכתוצאה מכך תפתח הדלת גם לנשים. רק אם יתגלה שאין שום בעיה יסודית יותר, אלא מדובר באפליה גרידא, אז יהיה הגיון לדרוש צירוף נשים לצוותי מו"מ. גם אז, מוטב שהדבר לא יעשה בחוק, אלא פשוט ע"י שינוי במנהגי הכנסת והממשלה בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש הבנתי מה אתה אומר, בפרט לא את עניין מחלקת התה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק רק דורש שאשה תהיה חלק מצוות המו"מ. אם מי שקובע את הצוות הוא שוביניסט ולא רוצה שנשים יפריעו לו, אז כדי לעקוף את החוק, הוא ידאג למנות אשה שלא תפריע. מחלקת התה, למשל. כוונתי הייתה פשוטה: לפני שקופצים למסקנות על אפלייה כנגד נשים, צריך לבדוק האם האפליה היא לא עקיפה, כלומר תוצאה של צורת חשיבה מסויימת שאינה מכוונת נגד נשים, אבל אפליית הנשים היא תוצר לוואי שלה (למשל, ההנחה שרק בכירים בצבא יכולים לנהל מו"מ כראוי). את התפיסות הללו צריך לשנות, ולא סתם לכפות "מינוי אשה" כללי וחסר משמעות שכזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה שמחלק התה יכול להיחשב ''חלק מצוות המשא ומתן. ''. ודאי שרצוי לשנות את התפיסות לגבי ההכרח בקריירה צבאית, אבל גם אינני בטוחה שכל הגברים שהשתתפו עד היום בצוותים אלה היו בעלי קריירה צבאית משמעותית במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהתשובה של דובי הרבה פחות קונקרטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר? ואת יכולה להגדיר בדיוק מה השאיר *לך* טעם רע בפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי לא התכוון שיקחו בפועל את מחלקת התה, וגם לא שבהכרח הקריטריון הוא דרגה צבאית בכירה. אלא שהחוק עשוי להוביל לכך שיקחו מישהי לא מתאימה ולא רלוונטית רק כדי שתקשט את שולחן הדיונים (מבלי שינתן לה פתחון פה אמיתי), ושהקריטריונים באופן כללי גורמים הטייה לטובת גברים. מה משאיר לי טעם רע בפה? כמה דברים: ראשית כל מה שדובי כבר אמר (שפותרים את הבעיה במקום הלא נכון, ושהחוק לא יפתור את הבעיה משום שבקלות אפשר יהיה לעקוף אותו). מה שעוד מפריע לי הוא שמעכשיו כל אישה שתשותף במשא ומתן לשלום תהיה ה"אישה שחייבים למנות על פי חוק". זה גם יהיה המשקל לדברים שהיא אומרת. זה נכון גם לאישה שיכלה להתאים לתפקיד בלי שום אפלייה מתקנת. (וזו מהווה לדעתי פגיעה בכלל הנשים). מפריע לי במידה פחותה שחושבים שבהכרח נשים צריכות להשתתף במשא ומתן לשלום, שוב מתוך הנחה שכולם מתעניינים בהכל אותו דבר. מפריעה לי גם (כאזרחית מדינת ישראל) חקיקה דבילית ונקודתית. אבל לו זו היתה הבעיה, לא הייתי טורחת להגיע עד הלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה שעוד מפריע לי הוא שמעכשיו כל אישה שתשותף במשא ומתן לשלום תהיה ה"אישה שחייבים למנות על פי חוק"." והאם זה מפריע לך יותר מהעובדה שעד היום לא הייתה כל אשה בתהליך המשא ומתן? וזה גם יפריע לך יותר מאשר אם גם בעתיד לא תהיה כל אישה במשא ומתן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כי אם זו הדרך היחידה להביא נשים למשא ומתן, עדיף להן לא להיות שם. אבל לדעתי, כפי שכבר אמרתי, זו לא הדרך היחידה ולא הדרך הנכונה. אם להיות ספציפיים: - בדיקת הקריטריונים לגיוס ותיקונם - השוואת ההזדמנויות להשגת קריטריונים רלוונטיים לנשים ולגברים - עידוד נשים להשכלה באופן כללי ואני אשאל להפך: האם לדעתך נשים לא מסוגלות להיות מתאימות לקריטריונים של השתתפות במשא ומתן אם לא מכריחים בחוק לקבל אותן לשם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שנשים מסוגלות להתאים לקריטריונים של השתתפות במשא ומתן. אני גם לא מבינה מה זה קשור לעידוד להשכלה: יש ודאי לא פחות נשים משכילות מגברים משכילים בחוגים הרלוונטיים. (את בדיקת הקריטריונים לגיוס לא הבנתי: את מתכוונת לגיוס לצבא? אם כן, מדוע? האם זה נראה לך קריטריון נאות?). אבל כל הנקודה היא שעצם התאמתן של נשים לקריטריונים מסוימים, גם אם הן עומדות בהם לא פחות מהגברים ואולי גם יותר מהגברים - לא מבטיח כלל את שיתופן במשא ומתן. מה שאני (והעפרונית ואולי נשים אחרות) מנסות להגיד לך כל הזמן, הוא שאף אחת לא מעוניינת להציב אישה לא מתאימה בשום מקום - לא בכנס, לא במו"ם ולא בשמום. אנחנו רוצות רק שיאםשרו לנשים *המתאימות*, רק להן, להיכנס לתמונה. וזה בדיוק מה שלא קורה ב"אופן טבעי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיוס הוא לא רק גיוס לצבא. כוונתי היתה גיוס למשימה כלשהי. חוק שאומר ''נשים חייבות להיות משותפות'' לא מבטיח את השתתפותן של נשים מתאימות. הוא מבטיח שלנשים ישמרו מקום גם כאשר הן לא מתאימות. עכשיו, אחרי שאישה מתקבלת על בסיס כזה, קשה מאוד יהיה להוכיח שהיא גם מתאימה. היא תמיד תישאר האישה שהתקבלה כי צריך למצוא מקום לנשים. אם את רוצה חוק שיאפשר לנשים מתאימות לתפוס מקומות ראויים, את מחפשת חוק לשוויון הזדמנויות ולא חוק לאפלייה מתקנת. (החוק האמור כאן הוא חוק גרוע אפילו יותר, משום שהוא אפילו לא מדבר על אפלייה מתקנת במקרה של שוויון כישורים. הוא פשוט מחייב לשים אישה בתפקיד). העפרונית לא מנסה להגיד לי כל הזמן. היא גם מקשיבה בין לבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. איך תנסחי חוק לשוויון הזדמנויות? ב. "העפרונית לא מנסה להגיד לי כל הזמן. היא גם מקשיבה בין לבין." האם עליי להסיק שאני, לדעתך, אינני מקשיבה (או קוראת, למען הדיוק)? ג. אני,בניגוד אלייך, כנראה, לא חושבת שכשיש אישה אחת בין כמה גברים/גברים רבים במקום כלשהו, הרי שהיא ודאי נבחרה מתוקף היותה אישה. אם היא עושה שם דברים טובים, לא מעניין אותי מדוע היא נבחרה. אם היא מקלקלת את השורה, זה כבר סיפור אחר. אבל יש להודות, שעדיין לא נתקלתי במקרים שהייתה אישה אחת במקום כלשהו - והיא הייתה הפחות מוצלחת מכולם. גם אם היו טובים ממנה, היו תמיד גם גרועים ממנה בסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חוק שיאמר שאנשים צריכים להתקבל לתפקידים על פי קריטריונים מקצועיים ולא על פי מינם (או קריטריונים לא רלוונטיים אחרים). נדמה לי שכבר ניסחו כזה. ב. חס וחלילה. ג. אני לא אמרתי שכשיש אישה אחת היא בהכרח מקלקלת. אני גם לא אמרתי שכשיש אישה אחת היא נבחרה מתוקף היותה אישה. אני בדיוק לא רוצה שזה יהיה המצב. אני לא רוצה שכאשר תהיה אישה אחת יגידו - אה, זאת האישה שנבחרה לא כי היא יכולה אלא בגלל שחייבים לבחור אישה אחת, ויתייחסו אליה כאל קישוט. אני רוצה שידעו שכשיש אישה היא התקבלה בגלל שהיא התאימה ויתייחסו אליה כאל מישהו שענתה בדיוק על אותם קריטריונים (רלוונטיים) שבהם התברך כל אחד אחר בפורום. מהמשפט האחרון שלך אני מבינה שתמיד בכל סיטואציה שהיית בה הגברים תפסו את המקום הנמוך ביותר. מוזר. הייתי מצפה לחלוקה יותר שוויונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. החוק שהצעת קיים, יש להניח. הוא ממש לא חוק שיכול להביא נשים למשא ומתן, למשל. וזה ממש לא משום שהן לא עומדות בקריטריונים. ג. דיברתי על סיטואציות שבהן היו אישה אחת וכמה גברים. לא אמרתי שהאישה הייתה, באופן קבוע, מוצלחת יותר מכל הגברים. אמרתי רק שהיא אף פעם לא הייתה הפחות מוצלחת מכולם. ואין בזה שום דבר מוזר: ברוב המקרים, לאישה שאיננה מאוד מוצלחת יש פחות סיכוי להגיע למקום גברי כלשהו מאשר לגבר בעל אותם כישורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. והחוק החדש לא יכול להבטיח הבאתן של נשים מתאימות למשא ומתן. הוא רק מחייב שתהיה אישה. (ואת היתר כבר אמרתי). ב. ומולם יש את המקרים האחרים שבהם רוצים להראות שיש גם אישה, ולכן מכופפים קצת את הקריטריונים. כך או כך ''אף פעם'' נשמע לי קצת קיצוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לפי נוסח החוק, בהחלט נדרש ממנה להיות מתאימה. ב. זו לא סטטיסטיקה, זה הניסיון שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיבל גלעדי, ראש מערך התיאום לעניין הפינוי, אמר בראיון רדיו שהוא בחר להרכיב צוות רב תחומי, כולל אדריכל, היסטוריון, אמן ו...אישה. את שמה של האישה הוא דווקא נתן: דר' עדנה פשר. לפי הגוגל הד"ר פשר שולטת על עסקים הרחבים בתחום הניהול, תחום שנראה רלוונטי מאוד לעניין. גלעדי הואיל אפילו לומר שהיא "מוסיפה מאוד" לצוות. אבל תפקידה המיועד הוא להיות אישה. זה ברור. (את שמות האחרים, אגב, הוא לא אמר). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |