|
||||
|
||||
(אני מנצל את התגובה הזו כעוגן. אני מקווה שהקשר סביר) בתשובה לעתירתו של אבי ביבר ענתה נציגות פרקליטות המדינה כי אין לחיילים העומדים לדין משמעתי זכות להיוועץ בעורך דין או להיות מיוצגים בידי עורך דין. הפרקליטות נימקה את עמדתה בכך שהדין המשמעתי הוא "הליך פיקודי", שנועד לאפשר למפקדים לאכוף את כללי המשמעת בצבא, והיוועצות בעורך דין עלולה לפגוע במידה רבה ביעילותו. ראשית, עד כמה שאני יודע, זה לא נכון ולחייל יש זכות להיוועץ בסנגור צבאי או בעורך-דין אזרחי לפני משפטו בדין משמעתי. שנית, אם אין לחייל זכות להיוועץ בפרקליט כלשהו הרי שנוצר כאן מצב מוטה בבירור נגד החייל העומד לדין (במידה הוא חוגר) - הכשרתו הצבאית, בניגוד להכשרתם של קצינים, לא כוללת את חוק השיפוט הצבאי ועל כן הוא נכנס להליך שאין הוא אפילו בקי בחוקיו ונהליו. |
|
||||
|
||||
כשאומרים "דין משמעתי", הכוונה היא דווקא בפני קצין שיפוט או גם בפני בית-דין? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהכוונה היא לקצין שיפוט ביחידה (כן, יכול להיות גם תא"ל במידת הצורך), שאינו שופט בפרקליטות הצבאית1. בפני בית דין לחייל יש סניגור (צבאי או אזרחי, ויש גם קטגור). |
|
||||
|
||||
Din Mishmaati is in front of an officer. Any soldier can call the military defense and ask for assistance. Often, in big cases, the military defense is thoroughly involved in advising soldiers prior to disciplinary proceedings, as well as, sometimes, in the negotiation with the prosecution that leads to them (as opposed to a court trial which has far more serious implications).
There is no vested "right" to an attorney in a "din mishmaati" process, and the involvement of defense attorneys in it is unstructured and often informal. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |