|
||||
|
||||
אינני מדבר על לפני מאה שנה. אני מדבר על המאה ה-18 ועל לפני 2000 שנה. אינני חושב יותר רע על אנשים ממך. אני פשוט חושב שבעלי הון אינם יותר טובים מפוליטיקאים, למרות שהם מנסים לצייר את זה כך. לגבי פוליטיקאים יש לפחות אופציה, אם נשכיל לקחת אחריות על הדמוקרטיה שלנו, לדרוש מהם אחריות חברתית אחרת לא נבחר בהם. רמת השחיתות של הפוליטיקאים עומדת ביחס הפוך לרמת המעורבות הציבורית של האזרחים. לפחות מילולית, הפוליטיקאים מחוייבים לטובת הציבור. בעלי ההון מחוייבים רק לעצמם ולרווחיהם. ההנחה של סמית, לוק ואחרים שכשכל אחד יעשה את המקסימום לעצמו-ייטב לכלל -הועמדה בסימן שאלה גדול כבר לפני יותר ממאה שנים. תמיכת בעלי הון במשטרים פשיסטיים, בפוליטיקאים פשיסטיים, פעולות פיננסיות שבנסיבות לא כלכליות היו נחשבות לבגידה -אלו הן רק דוגמאות ספורות. בעלי ההון אינם פחות מושחתים מהפוליטיקאים, רק שקוראים לזה מיקסום רווחים. |
|
||||
|
||||
אתה שוב ושוב מייחס לבעלי הון מושחתים את פשעיהם של הפוליטיקאים. אם לפוליטקאים לא היה משרד מסחר ותעשייה, קרן לעידוד ייצוא ומדען ראשי בעלי ההון לא היו משחדים אותם. בכל זאת אתה מתעקש לתת בידי הפוליטיקאים את הכח לממן את בעלי ההון ואחרי זה מאשים את בעלי ההון במחדל. |
|
||||
|
||||
אני מייחס את מה שראוי לייחס ולמי שראוי לייחס. הפוליטיקאים הם באופן כללי ולא מאד מופגן, משרתים אינטרסים של תאגידים שונים. בכל משבר כלכלי אתהרואה שאיזה תאגיד נקלע לקשיים. ברוב המקרים מצילים אותו. לפעמים הוא נופל. בכל משבר כלכלי נהרסים עשרות אלפי עסקים קטנים. אותם אף אחד אינו מציל. רוב בעליהם אינם כועסים על השיטה בגלל שכל אחד מהם רואה את עצמו כבעל תאגיד גדול בפוטנציה. השיטה האידאלית שלך קיימת רק בראשך. היום התאגידים הופכים יותר ויותר חזקים ובלתי תלויים במדינות. הגדולים ביניהם הם טרנסלאומיים. הם זורמים ממדינה למדינה על פי רמת השכר, ה"ידידות" של המערכת הפוליטית, מיעוט המגבלות החוקיות וכו'. בניגוד למערכת הפוליטית שלפחות מתיימרת להיות דמוקרטית ואם הציבור ירצה- היא תהיה דמוקרטית, התאגידים הם אוטוקרטיים לחלוטין והמניע היחיד שלהם הוא מקסימום רווח. במקום בו המערכת הפוליטית אינה מתפקדת ךטובת הציבור- הם גם הורסים את הסביבה הטבעית של האדם ומסכנים את קיומו. בתקופה של אדם סמית כל זה לא היה, כך שאפשר היה להתייחס לממשלה כמאיימת עיקרית על חרות האדם. היום היא היחידה שיכולה להגן על חרות זו (במרבית המקרים היא אינה עושה יותר מדי). קח למשל את השליטה של התאגידים ומוטיב הרווח המקסימלי במדיה. שים לה למה משודר שם, לרמת והיקף החדשות. שים לב לאקדמיה. הדיונים שם יכולים להיות כמעט על הכל. לא יהיו דיונים על הקטנת כוחם של תאגידים, על הטלת אחריות על תאגידים, שימת גבול לסוגים מסויימים של חרות קנייןוכד'.מדוע זה לא יהיה? כי הפוליטיקאים מושחתים? יכול להיות שגם זה. אבל בלעדי המערכת הפוליטית שהיא נבחרת, נגיע למטרופוליס של פריץ לאנג. |
|
||||
|
||||
המדיה נמצאת בשליטת הממשלה והאוניברסיטאות בשליטת הממשלה. נראה לי שאדם סמית היה גאון בכל קנה מידה אם הוא הצליח להקים אתר אינטרנט לפני 200 שנה. |
|
||||
|
||||
איזו מדיה נמצאת בשליטת הממשלה? ערוץ 1 ? נוון עד מוות. האוניברסיטאות נמצאות בשליטת הממשלה. הממשלה בדרכה המתוחכמת הפריטה חלק מהן בלי להפריטן על ידי קיצוץ בתקציבים והכריחה אותן להזדקק לנדבנים. הנדבנים הללו הם בעלי מאה שהם גם בעלי דעה. אני מקווה שמה שכתבת על אדם סמית הוא רק בדיחה ואינך טוען שהוא חי עכשיו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |