|
||||
|
||||
נדמה לי שחלק מהסיבות בגללן הדרישה לציוני פסיכומטרי+בגרויות כל כך גבוהים, נובעת לא בגלל הדרישות מרופא, אלא בגלל כמות המקומות שיש באוניברסיטאות לעומת כמות המבקשים להתקבל. קשה לי להאמין ש770בעל ציון הפסיכומטרי + 112 בבגרות יהיה בהכרח רופא טוב יותר מאשר בעל הציון המביך 750 בפסיכומטרי ורק 111 בבגרות. בניגוד ללימודים תיאורטים יותר, ללימודי רפואה צריך מעבדות ובתי חולים וכאלה, ככה שאי אפשר להגדיל את מספר המקומות גם ללא השאלה אם יש-או-אין מספיק רופאים בארץ. |
|
||||
|
||||
אי אפשר להגדיל את מספר המקומות על חשבון משלם המיסים. אם היינו חיים במדינה נורמאלית בה אדם משלם על מה שהוא קונה, היה ניתן להגדיל את מספר המקומות ככל שנדרש. (זה גם לא היה כל כך יקר) |
|
||||
|
||||
גם במערכת לימודים פרטית, אם היה אפשר להתקבל ללא הגבלה לפקולטה לרפואה, עלות הלימודים בה היתה יורדת באותו יחס (ואני מניחה שגם רמת החומר הנלמד). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי אותך. למה שרמת הלימודים תרד? מי יקנה לימודי רפואה שלא יקנו להם עבודה כי הם לא ברמה מספיק גבוהה? |
|
||||
|
||||
אם, כהצעתך, יגדילו את מספר המקומות בפקולטה ככל הנדרש, מן ההכרח הוא שהרמה תרד ואפילו במעט. אלא אם כן אתה מציע שיקבלו את כולם ללא כל סינון, ישמרו על רמה גבוהה מאוד של לימודים, ואז התלמידים ינשרו מאליהם במהלך השנה. במקרה כזה הייתי מצפה שהתלמידים יתבעו לקבל בחזרה את כל שכר הלימוד פלוס דמי ההרשמה, מפני שהפקולטה גרמה להם (או שכנעה אותם) להוציא כספים להרשמה על לימודים שמראש לא מותאמים להם. |
|
||||
|
||||
או לחילופין שכל גוף יחליט איזה תואר הוא מחלק וכמה רופאים הוא מכשיר, ובתי החולים והציבור ישתמשו בשירותים של הרופאים שבעיניהם הם הכי טובים. בן אדם שמתקבל ללימודי רפואה יכול להצליח גם אם יש לו פסיכומטרי של 600. איש לא הונה אותו אם הוא החליט במקום להשקיע בלימודים לטייל באייל. |
|
||||
|
||||
אבל כתבת ''היה ניתן להגדיל את מספר המקומות ככל שנדרש'', ואני מבינה מזה שכנהוג בשוק חופשי, אותה דרישה היא דרישת האנשים להתקבל ללימודים (ולא דרישת בתי החולים לכוח אדם, כפי שאתה מציג בתגובה האחרונה שלך). אין כל קשר לציון הפסיכומטרי (או לכל סף קבלה אחר), אלא לעובדה שככל שתקבל יותר אנשים ללימודים, משמע תסנן פחות את המבקשים להתקבל - הרמה תרד. |
|
||||
|
||||
הביקוש ללימודים נובע גם ממחירם ומהסיכוי למצוא עבודה בסוף. אבל אני לא זה שצריך להחליט האם בסוף תמצאי עבודה. אני מספק שירות ואת תעשי איתו מה שאת רוצה. כמו שאיש לא מבטיח לך כשאת קונה אופני כושר שאת תורידי 20 קילו (ייתכן ולא תשתמשי בהם) כך ייתכן שבלימודי רפואה לא תשתמשי כי את נגעלת מלראות דם. ייתכן שאת רוצה ללמוד רפואה לא כדי לעבוד אלא סתם בשביל הידע והריגוש. בשוק חופשי כל אחד שרוצה יכול ללמוד רפואה בתנאי שזה מספיק חשוב לו והוא מוכן לשלם על הלימודים. וכאן אנו מגיעים לטענה: אם הכוונה היא שהרמה הממוצעת תרד: אכן כן, היא תרד. אבל אם אנו שואלים האם הרמה הממוצעת של הרופאים שיטפלו בנו תרד, אז לא - היא תעלה, כי יהיו יותר רופאים מהם נוכל לבחור את הטובים ביותר. את העומר שהיה עשירית האיפה היו מכינים משלושה סאים (איפה אחת): (מנחות י,א) רבי ישמעאל אומר, העומר היה בא בשבת משלוש סאין, ובחול מחמש סאין; וחכמים אומרין, אחד שבת ואחד חול, משלוש היה בא. רבי חנניה סגן הכוהנים אומר, בשבת היה נקצר ביחיד, ובמגל אחד, ובקופה אחת; ובחול, בשלושה ובשלוש קופות ובשלוש מגלות. וחכמים אומרין, אחד שבת ואחד חול, בשלושה ובשלוש קופות ובשלוש מגלות. על מנת שיהיה ניתן להוציא ממנו את הטוב ביותר. כך גם עושים בקורס טיס. אין שום סיבה שזה לא יהיה כך ברפואה ובהוראה. |
|
||||
|
||||
אבל כשהרמה הממוצעת נמוכה יותר, גם רמת הלימודים יורדת בדרך כלל. המורים נוטים לכוון את עצמם לתלמידים החלשים* כי הם אלו ששואלים אחרי שלא הבינו. *או יותר מדוייק - לתלמידים הכי חלשים שעדיין מבינים מספיק כדי לדעת מה הם לא מבינים. גם לקורס טיס יש מיונים ובאופן עקרוני, נראה שכל המאה חמישים או כמה שזה לא יהיה שמתחילים את הקורס, הם בעלי נתונים פוטנציאלים. אם כל מי שהיה רוצה היה יכול להתחיל קורס טיס, היו מתחילים קצת יותר. |
|
||||
|
||||
מוסד לימודים שמכבד את עצמו ולא רוצה לאבד תלמידים בגלל שהרמה אצלו נמוכה והבוגרים לא מוצאים עבודה, לא יוריד את הרמה. או שהוא ימיין את התלמידים בכניסה או שהוא יקפיד לא להוריד רמה למרות שהתלמידים לא משהו. מוסדות לימוד אחרים אשר רוצים למשוך תלמידים, ילכו על הנישה של לימודים קלים. הבוגרים שם, ייתכן ויהיו ברמה יותר נמוכה. אבל עדיין, בסוף יצטרכו להוכיח את עצמם כדי להתקבל לעבודה. זה ההבדל בין אוניברסיטאות במדעי המחשב, למשל, ועדיין תלמידים מציפים את כל המקומות ונמצאים עילויים גם במוסדות דרג ב'. |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה מסכים שיש יחס ישר בין מידת המיון לבין רמת הלימודים במוסד. עכשיו מתמיינים התלמידים לאלה שיכולים לעמוד בסינון, ולאלה שלא, והולכים למוסד שלא מסנן. באופן חלש, המצב הזה כבר מתקיים במציאות - במכללות הפריפריה למשל רמת הלימודים נחשבת ליותר נמוכה (לא בדקתי אישית), הסינון פחות קפדני, ואני לא יודעת אם אנשים הולכים ללמוד שם מתוך ידיעה שככל הנראה מיטבם לא יספיק להתקבלות למשרה שמתחרה עליה גם בוגר של מוסד נחשב יותר. |
|
||||
|
||||
היטבת לבטא את הדברים. אני רוצה שהמצב ברפואה יהיה כמו במדעי המחשב. שוק חופשי. |
|
||||
|
||||
כשתיתקל ברופא הראשון שיגיד לך "אופס, אז תעשה re-boot" אולי תמתן במקצת את הליברליזם הזה. |
|
||||
|
||||
יש כמה בעיות בשיטה שאתה מציע: 1. העלויות של גידול רופא הן גבוהות כמעט מכל מקצוע אחר. למדינה לא משתלם להשקיע סכומים כאלה באנשים שלא יהיו רופאים טובים, ומצד שני, אם תעלה את המחיר של הלימודים תקבל את העשירים ולא את הטובים בתור רופאים. 2. מעל למחצית מהלימודים של סטודנט לרפואה היא בבתי החולים, בקבוצות קטנות. אין אפשרות לתת הנחייה טובה למספר לא מוגבל של סטודנטים. גם אין מספיק בתי חולים אוניברסיטאיים לתמוך באינספור תלמידים. 3. לרווחת החולים, גם צריך להיות תמהיל סביר בין מספר הרופאים שעובדים בבית החולים לבין מספר הסטודנטים המסתובבים שם. |
|
||||
|
||||
1) המדינה לא צריכה לממן לימודי רפואה אלא הסטודנטים. משכורת הרופאים כמובן תבטא את יחס עלות / תועלת בלימודי רפואה ותממן אותם כמו כל השקעה אחרת. זה כמובן דורש שהמדינה תפסיק לקבוע את משכורות הרופאים. כלומר אנו נקבל את הטובים ביותר ולא את העשירים כפי שהמצב היום 1. 2) אם יהיה צורך המחיר יכלול גם הקמת בית חולים באשדוד. אם כל כל הרבה אנשים ירצו להיות רופאים אולי יהיו לנו בארץ יותר בתי"ח. 3) בית חולים יצטרך לעשות חשבון האם הוא רוצה קליינטים או סטודנטים ובאיזה תמהיל, בדיוק כמו כל עסק אחר. כל הבעיות הללו אינן בעיות אלא למי שמפחד איך יסתדר בלי האח הגדול ושמש העמים ואין זה משנה אם זה סטלין, שרון או מנכ"ל משרד הבריאות. אחת הבעיות הראשיות של תקופתינו היא היותם של האזרחים עבדים מפוחדים החוששים לקחת גורלם בידם. המערכת מצליחה לעשות אינדוקטרינציה לא רעה לאנשים ולהכניס להם פחדים מלנסות לקחת קצת עצמאות מהאח הגדול. 1 היום יש לעשיר סיכוי הרבה יותר גדול ללמוד 7 שנים בלי לעבוד, להוציא בגרות ופסיכומטרי טובים וכו'. |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון בסעיף 2 שלך חדשני. אם הכל סב סביב היצע וביקוש, מה ההיגיון הכלכלי שבהקמת בי"ח בכל עיר ועיר - בהנחה שמספר החולים קבוע? חוסר איזון זה ייפתר בעיקר על ידי העלאת מספר החולים באופן מלאכותי. העלאה שכזו יכולה להיעשות בשתי דרכים: 1. (כפי שכבר נעשה היום איכשהו) יצירת מחלות חדשות בשיתוף חברות התרופות: איתור מצבים נפוצים והגדרתם כ"מחלות" הדורשות טיפול (גלי חום, פצעי בגרות, נדודי שינה, ליקויים קוסמטיים וכולי). 2. יצירת חולים חדשים: ע"י הוספה פשוטה של חומרים מסוימים למאגרי המים העירוניים. |
|
||||
|
||||
אני בטוחה שהפוליטיקאים המושחתים של יעקב יכולים לדאוג למימוש הצעתך האחרונה. |
|
||||
|
||||
אולי תספר לנו איך עובדת מערכת הבריאות האמריקאית? |
|
||||
|
||||
תוכל לקרוא עליו במאמרים של מילטון פרידמן וחבריו - למה העלויות גבוהות. |
|
||||
|
||||
למה? כי פוליטיקאים מושחתים גובים עמלות? |
|
||||
|
||||
זו איננה תשובה רצינית. ארה"ב היא המדינה היחידה בה יש רפואה מופרטת. ההוצאה לנפש לבריאות בארה"ב גבוהה מכל מדינה אחרת. מספר פושטי הרגל עקב בעיות בריאות -גדול מכל מדינה אחרת. תוחלת החיים בארה"ב נמוכה מהרבה מדינות באירופה וגם מישראל. מה הסיבה? הרפואה הפרטית היתה צריכה להיות המוצלחת בעולם? |
|
||||
|
||||
1. ומי ישלם את משכורת הרופאים שלא המדינה קובעת? 2. ריבוי בתי חולים בארץ גורר ירידה ברמתם. הריכוזיות במקרה זה מעלה את הרמה (חושפת את הרופאים ליותר מקרים, ומקרים נדירים יותר, משפרת את יכולות האבחנה, מאפשרת החזקתם של מומחים גם בתחומים יותר נדירים, והחזקתם של יועצים בתחומים שבהם בית החולים אינו מחזיק מחלקה). 3. אבל מה יעשו המכללות שלא ימצאו בתי חולים שיוכלו לארח אותן? תשובה: יציעו יותר כסף לבית החולים (שאותו יגבו מהסטודנטים). והנה חזרנו לבעיה א' - העשירים יוכלו לקבל חינוך רפואי והעניים יסתפקו במה שנשאר. 1 רוב הסטודנטים לרפואה כן עובדים במהלך הלימודים. יש לא מעט משרות הפתוחות לסטודנטים לרפואה והן דרך להתקיים עד לסוף המסלול. |
|
||||
|
||||
1) מי שמשלם אותם כבר היום, החולים והמבוטחים. 2) את כל השיקולים הללו השוק החופשי יודע לנהל. גם היום, בתיה"ח הפרטיים אינם מקימים מחלקות אונקולוגיות אלו מחלקות ליולדות. את הזקוקים לטיפול אונקולוגי שולחים למומחים. 3) מכללות שאין להן בי"ח? ישלמו יותר אם יש להן מאיפה או ייעלמו. השוק החופשי יימצא את נקודת האיזון לפי היצע וביקוש. אם שואלים אנשים מה הם רוצים אז אין מחסורים/עודפים ברופאים/אחיות/בתי"ח וכו'. שאל את הצרכן מה הוא רוצה. תן לאינדיאנים לבחור. |
|
||||
|
||||
"השוק החופשי *יודע* לנהל". איך לא חשבנו על זה קודם? |
|
||||
|
||||
רק שיעקב עוד לא יעץ לנו איך עושים שהשוק יהיה חופשי. בשביל זה צריכים להיות המון יצרנים קטנים שאף אחד מהם אינו משפיע על השוק. מעניין איך מבצעים את זה. אולי יש לו הצעה לחלק את הבנקים הגדולים למאה בנקים קטנים. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה שום בעיה עם זה. השוק החופשי יפעיל את היד הנעלמה שלו לייצור פס רחב של יצרנים קטנים, ויבוא לצרכן גואל. |
|
||||
|
||||
בתי החולים הפרטיים אינם מחוייבים לטפל בכל סוגי החולים, וגם אינם מחזיקים חדרי מיון בד''כ. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. כל בי''ח מתחרה בתחומים בהם הוא ירוויח הכי הרבה כסף. לא כל בי''ח עושה השתלות כבד כי הוא יפסיד על זה. היום, אין חשבון כלכלי אז אפשר לפתוח מחלקות בשביל יוקרה. במצב כלכלי תחרותי, יהיו בדיוק מספר בתי החולים הנדרשים. |
|
||||
|
||||
בעולם שאתה מציע, מי ישלם על שירותי חדר מיון? ומה אם לשום בית חולים בדרום הארץ לא ישתלם להחזיק חדר מיון? |
|
||||
|
||||
בעיקרון, בעולם שיעקב מציע, לא יהיו בכלל חולים. הם ימותו לפני שיוגדרו כך. |
|
||||
|
||||
אכן כן: וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אלוקיך וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. (שמות ט"ו כו) |
|
||||
|
||||
לא גובים כסף מאנשים שמבקרים בחדר מיון? אם לא כדאי להחזיק חדר מיון בדרום הארץ אז אנשים ייסעו לצפון הארץ לשירותי חדר מיון. האם את היית מעדיפה ליסוע לתל השומר לחדר מיון או לשלם עוד 300 ש"ח מעבר למחיר בתל השומר? מה לגבי ביטוח רפואי? |
|
||||
|
||||
אם אני נפצעת בתאונת דרכים בכביש הערבה, הייתי שמחה אם יהיה חדר מיון במרחק סביר. השיטה שלך מיושמת כבר בארה''ב. אנשים מתים שם ברחובות כי אין להם כסף לשלם את אגרת חדר המיון, ושירותי הרפואה יקרים באופן לא סביר. |
|
||||
|
||||
הטילי מטבע: עץ - אין מחיר בלתי סביר. זה מה שאנשים מוכנים לשלם עבור רפואה. פלי - הכפיה הממשלתית גורמת לשחיתות ולעליית מחירים מלאכותית הממומנת בעזרת הכספים שנגזלים מהאזרחים. |
|
||||
|
||||
שטויות. זה לא מה שמראים באי.אר. |
|
||||
|
||||
באי לא נערבב בין שני דברים: א) מימון ב) ניהול ותחרות. אפשר לתת לכל בן אדם שובר בו הוא יקנה ביטוח בריאות, ועדיין לתת לתחרות להתנהל. זה יהיה יותר זול ויותר יעיל. על הבעיות של הרפואה בארה"ב הבאתי לינק למעלה. אם את לא מוצאת אותו אני יכול לחפש לך אותו. |
|
||||
|
||||
תגובה 319405 |
|
||||
|
||||
קראתח את המאמרשל פרידמן. קראתי גם מאמרים שקוטלים אותו וכשאמצא אותם אשלח לך. רק תאמר לי, הוא בעד ביטוח קטסטרופות. מישהו שצריך לעבור משהו שכרוך בשבוע בית חולים. נניח שהמחירים ירדו ל1000 $ ליום אשפוז. איך הוא ישלם את זה. חולה סרטו זה קטסטרופות? |
|
||||
|
||||
כל דבר שאתה לא יכול לחזות שזה ייפול עליך ופתאום זה נופל עליך ועולה יוךתר מרבע משכורת זה קטסטרופה. זה יכול לכלול גם אפנדיציט או סתם שבר ברגל. זאת בניגוד לביקורי רופאים, תרופות אנטיביוטיות, חיסונים, בדיקות תקופתיות, ועוד. |
|
||||
|
||||
כמו שאם כל כך הרבה אנשים רוצים להיות עורכי דין בארץ אז נבנה להם עוד בתי משפט? |
|
||||
|
||||
ונקווה שלא הרבה ירצו להיות תליינים. |
|
||||
|
||||
יעקב פרש מאיתנו ומקומו פנוי ומחכה למחליף. |
|
||||
|
||||
כמו שאם כל כך הרבה אנשים רוצים לדבר בסלולרי נבנה עוד אנטנות. בתי משפט הם עסק של המדינה וכמו כל דבר המנוהל על ידי המדינה הוא כושל ביותר (דמיין קישור לסקר על האמון בבתי המשפט). |
|
||||
|
||||
בלי מעורבות של המדינה, היתה כל המדינה שייכת לשני בנקים-לא בטוח שבנק הפועלים ובנק לאומי- ולחמש משפחות. |
|
||||
|
||||
המעורבות של המדינה היא שיצרה את הריכוזיות הזו. ללא המעורבות, הרבה דגים שמנים וגדולים מחו''ל היו שמחים להשקיע ולפתוח בנקים בפינה הזו של העולם. |
|
||||
|
||||
יש דגים שמנים שהם כרישים; הם היו טורפים כל אחד ללא הרגולציה. איך אתה חושב הגיעה סטנדרד אויל אוף ניו ג'רסי למעמד מונופולי כמעט בשוק הנפט? קודם היו הרבה מפיקי נפט. מדוע המדינה (ארה"ב) היתה צריכה לחוקק את החוק נגד הטרסטים? |
|
||||
|
||||
הכרישים טורפים זה את זה. קוקה קולה את פפסי, ביטוח ישיר את אישי, ומי מרוויח? אנחנו. ארה"ב וחוק הטראסטים זה נושא אחר, שקשור בתרוצים שממציאה ממשלה כדי להגביר השפעתה על המשק. שאלת תם: מה היה רע במונופול הטבעי (הזמני) של סטנדרד אויל? הרי היא לא הגיעה למצב זה עקב קשרי הון שלטון, אלא ע"י היותה היעילה והזולה ביותר. מצב זה היה יכול להימשך רק אם היתה ממשיכה להיות היעילה והזולה ביותר, כי אין חוק שמונע ממתחרה לקום (והיו כאלה). לעומת זאת, כשהממשלה מחוקקת עוד תקנות ומתערבת בעוד מגזרים, מעבר לחוסר הגמישות שמייצרות התקנות (ובכך קטנה התחרות), יש יותר הזדמנויות לקשרי הון שלטון (שהרי השלטון שולט על יותר, ולכן משתלם לשחד אותו כדי לזכות בטובות הנאה). |
|
||||
|
||||
סטנדרד אויל השתלטה באמצעים די ברוטליים על שוק הנפט העולמי. יש ספר שמתאר את עליית אנשי ההון הגדול בארה"ב: הבארונים השודדים של ג'וזפזון. הספר נכתב בתקופת השפל של הקפיטליזם האמריקאי; היום לא בטוח שהיה נכתב. |
|
||||
|
||||
אני חוזר ומתפלא איך זה שבנקים גדולים מהעולם, שממילא פעילים בישראל1, אינם נכנסים לשוק הריווחי הזה ומסתפקים בפעילות בשוק ההון. למיטב ידיעתי הבעיה אינה בקבלת אישור, ואם אני טועה אשמח להחכים. _____________ 1- UBS, דויטשה בנק, סיטיבנק, HSBC. |
|
||||
|
||||
לפני שנים פתח הצ'ייס מנהטן סניף בתל אביב. כנראה שזה לא הצליח. כנראה לא היה לבנק הזה שום סיכוי להצליח עם משקי הבית (מחייב פתיחת סניפים רבים) ששם הבנקים שוחטים את הלקוחות; לגבי לקוחות גדולים, הבנקים הם ילדים טובים ובנקים מתחרים מבחוץ אינם יכולים להציע תנאים טובים יותר. זה ידוע שהמרווחים הגדולים אצל הבנקים הישראלים הם על מישקי הבית. |
|
||||
|
||||
תעיין במס' ההגבלות בחוק להלן, http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/pikuah/bank_ha... , ( מתוך קובץ החקיקה הבנקאית http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/pikuah/bank_ha... ) כלל ההגבלות האלו אומרות שכבנק חיצוני אתה חייב לבחור לאן תיכנס, והרבה יותר פשוט , כנראה, להיכנס לנישה בה הם נמצאים. להלן הרשימה של הבנקים הפעילים: |
|
||||
|
||||
תודה על הלינק. סעיף 6 מסביר כמעט הכל, אולם לא מציין כמה שוחד יש לשלם לפוליטיקאים וכמה יש ללקק להם כדי לקבל היתר לבנק. שצריך זה ברור לגמרי מיחסי הון ושלטון בין הבנקאים לפוליטיקאים. סעיף 28, 29 מבהיר שהליקוק לא נגמר לאחר קבלת הרשיון אלא שלכל סניף וסניף יש לשלם שוחד בנפרד. מעניין מה הוא טובת הציבור אשר מונע הקמת בנקים. סעיף 29 (1) הוא נהדר. וסעיף קטן (4) הוא ממש א-מחיה. מעניין כמה בנקים הוקמו מאז חקיקת החוק על ידי המפלגה של הימין ב 1981. |
|
||||
|
||||
מאחר ואינני משפטן, קשה לי לבור את הבר מן התבן. מה שנחוץ הוא השוואה עם התנאים לפתיחת בנק בארצות אחרות. כעקרון, הרעיון שכל דכפין יפתח בנק והלקוח הנאור יבדוק אם כדאי לו להשקיע בו את כספיו הוא רעיון מצויין בעולם האוטופי של התש"חים. אין צורך לציין שבעולם ההוא "תנובה" מזמן פשטה את הרגל (סיליקון בחלב, למי שעוד זוכר) "זוגלובק" בקושי מוזכרת בשורה אחת בויקיפדיה בתור החברה שהתמוטטה כשהתגלה שזייפה את תאריכי התפוגה של הבשר, ו"טיב טעם" מצויה כעת בקרב מאסף עם הנושים שלה. כמה חבל שנגזר עלינו לחיות בעולם העלוב שלנו. אגב, כספומט שכונתי שאינו צמוד לסניף בנק מסויים החליט לאחרונה לגבות שני שקלים על כל משיכה לטובת חברת שב"א. רשימת הבנקים מהם ניתן למשוך כסף באותו מכשיר אינה מחסירה אף בנק ששמעתי עליו, כולל זה שמשלם למנכ"לו מליון דולר בכל פעם שהוא מקנח את אפו (ויש לו, לאומלל, נזלת כרונית). בעולם התש"חיסטי היתה קמה מחאה כלכלית1 שמשנה את המצב, בעולם על פי השכ"ג מישהו היה מזרז קצת את התהליך ע"י שפיכת מעט דבק מגע לאותו כספומט, אבל בחלום הבלהות שאני חי אנשים ממלמלים "בני זונות" ומשלמים את שני השקלים האלה. והבנק? הוא צוחק כל הדרך לנחמה. ____________ 1- הקטנת הקניות באותו מרכז מסחרי תוך כתיבת מכתבי מחאה למפעיליו היתה ללא ספק פותרת את הבעיה כהרף עין. |
|
||||
|
||||
אין אוטופיות של התנהגות אנושית בהשקפה התש"חית, וחבל שאתה שולף דבר כזה בדיון. בוודאי שהתנאים בישראל רחוקים מאוד מלאפשר שוק חופשי בתחומים רבים, ותחום החקלאות (תנובה וזוגלובק בדוגמה שלך) הוא תחום שבאופן מסורתי, גם במדינות חופשיות יותר, נשלט היטב ע"י רגולציות ממשלתיות, ובפרט בארצנו הקטנה, על משקיה, שרבים מהם בשליטת המדינה, חוקי הכשרות, משק המים וכיו"ב. בנקים, לעומת זאת, הם בהחלט ברי השוואה למדינות אחרות. אתר שעוסק בהשוואה בין מדינות בהיבטים כלכליים הוא http://www.heritage.org/research/features/index/coun... ואם נשווה את ישראל לאסטוניה, למשל, (מדינות שרחוקות אחת מהשניה בסקלת חופשיות השוק) בהיבט הבנקאי, נקבל שבאסטוניה: Banking and Finance ובמדמנה הקטנה שלנו:Score: 1.0 Estonia's sound, prudently regulated banking sector is considered the strongest and most developed in the Baltic States. "At the end of 2004," reports the Economist Intelligence Unit, "Estonia had six commercial banks, three foreign bank branches and six representative offices of foreign banks." Its universal banking system allows banks to engage in a wide range of financial activities, including insurance, leasing, and brokerage services. The government welcomes foreign participation in the banking sector, which is dominated by foreign banks. According to the U.S. Department of Commerce, "the Estonian banking system is dominated by two foreign controlled banking groups: Hansapank (Swedbank) and Uhispank (Skandinaviska Enskilda Banken)." Estonia's largest bank in terms of assets and market share, Hansabank, became 100 percent owned by Sweden's Swedbank in April 2005. The Embassy of Estonia reports that the government does not have a stake in any bank. The U.S. Department of Commerce characterizes Estonia's financial sector as "modern and efficient…. Credit is allocated on market terms and foreign investors are able to obtain credit on the local market." Banking and Finance
Score: 3.0 Although the government is divesting itself from the banking sector, it retains significant shares of some of Israel's largest banks. According to the Economist Intelligence Unit, "The five largest banks - two of them majority government-owned - dominate the sector, although a number of more nimble private and foreign banks have enjoyed some success. Virtually all Israeli banks are universal banks, offering both traditional corporate and retail services, while also pursuing capital-market activities." The top five banks control over 95 percent of total banking assets, and the top two (Bank Hapoalim and Bank Leumi) control 60 percent. The government is pursuing plans to sell its stake in Bank Leumi and Israel Discount Bank. The Economist Intelligence Unit reports that the government owns the Industrial Development Bank but is selling it off and winding down its loan portfolio. The U.S. Department of Commerce reports that investments in the banking and insurance sector require prior government approval. The government is in the process of forcing banks to divest their asset management operations and insurance companies. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין זוגלובק לחקלאות? נניח שנקבל את זה שתנובה, עקב היותה קואופרטיב, רלוונטית כאן. לא ברור איך, אבל נניח. איך העובדה שזוגלובק קונה חלק מזערי מחומרי הגלם שלה בענפים מפוקחים (ד"א, ענף הבשר לא מפוקח כבר הרבה שנים), משפיעה על העובדה שצרכנים לא מענישים אותה? |
|
||||
|
||||
שוק הבשר בישראל (בפרט של הרשתות הכשרות כמו זוגלובק) כפוף לחוקי הכשרות הממשלתיים, ועקב כך גם למנגנון הרבנות הראשית ופקחיה, שהם חלק ממוסדות המדינה, ודורשים תשלום רב מאוד על "שירותיהם". דבר זה מקשה מאוד על מתחרים חדשים להיכנס לשוק, ולא מותיר ברירה בידי הצרכנים (אם הם יחרימו את זוגלובק, איזו עוד חברה סיטונאית יש במדפי החנויות? טיבון ויל? תנובה? לכל אחת מהנ"ל קופת שרצים מאחוריה כמו זוגלובק). |
|
||||
|
||||
אתה מחמיץ את הטענה שלי. אני יכול לשלוף לך שלושים דוגמאות מתחומים שונים ומגוונים, והשתמשתי בתנובה וזוגלובק רק כי הם קפצו לזכרון שלי מאחר ואני אישית החרמתי אותן תקופה ארוכה. הנסיון שלי מלמד שהצרכן הנאור, אותו אזרח שאמור להיות כלב השמירה של הברירה הטבעית, פשוט לא עושה את העבודה שלו - לפחות לא בפרקי זמן שמעניינים אותי. |
|
||||
|
||||
אני לא מחמיץ שום דבר. נתת דוגמה ועניתי עליה. יש לך שלושים? תביא אותן. הניסיון האנושי המצטבר, כמו גם הניסיון האישי שלי, מראה שעדיף ללא פיקוח ממשלתי, שרק מסרבל ומוריד מגמישות השוק. |
|
||||
|
||||
אתה מוכן אולי להסביר לי עם דוגמאות מהי גמישות השוק? |
|
||||
|
||||
גמישות השוק היא יכולתן של החברות והפרטים בו להתאים עצמם במהירות וביעילות לשינויים חיצוניים ופנימיים. שוק גמיש יהיה שוק עם מינימום רגולציות ותהליכים שמעכבים תהליך מסחרי שהכרחי היום לכל חברה/מדינה שלא רוצה להישאר מאחור, ללא משקיעים ועם אבטלה הולכת וגוברת. שוק גמיש יכול לשנות מהר יותר את אופיו - מעודד תחרות והקמת חברות חדשות, הגעת משקיעים, שינויים ביבוא/יצוא והתאמה מהירה לכל שינוי בהיצע והביקוש העולמיים והמקומיים. |
|
||||
|
||||
אתה מצטט יפה את סיפרי הלימוד אך נשאר במסגרת הסיסמאות. לחלק מהסיסמאות הללו יש תוכן, כמו למשל לסיסצה של הגמשת שוק העבודה. אמנם תמיד רגילים להשוות בין חוזה העבודה האישי והיכולת לפטר עובד לבין ועדים כל יכולים שלא איכפת להם מהפירמה. בדיוק כמו שמציגים שיש שתי שיטות כלכליות: סוציאליזם (בריה"מ) וקפיטליזם (ארה"ב). ברור לך שזוהי כמובן דמגוגיה שאין בין הניתוח הרציונלי ובינה ולא כלום. הגמשת שוק העבודה, פירושו של דבר -וזה אינו מופיע במה שכתבת על הגמישות-היכולת להתייחס לעבודה כאל תשומה לכל דבר ועניין- כמו חמרי גלם והוצאות אחרות. |
|
||||
|
||||
אכן ענית, אבל הטיעון "מה יעזור להחרים את טיב-טעם אם לכל החברות המתחרות יש קופת שרצים משלהן" הוא טיעון רעוע מאד בעיני כשהוא בא לשכנע ביעילותה של היד הנעלמה. כשרות הבשר לא מפריעה לכמה וכמה חברות להתחרות בשוק ההוא, כשם שחוקי בטיחות אינם מונעים מחברות הגז להתחרות זו בזו (הן מוותרות על התענוג מרצונן החופשי), הפיקוח על הבנקים לא מונע הורדת עמלות ושיפור תנאי הרבית (אבל עדיף, כנראה, לשלם לאדון נחמה מיליון שקל לכל פעימת לב), ומשרד הבריאות לא מכתיב לבתי המרקחת את מתח הרווחים האסטרונומי שלהן (כמה מהקוראים טורחים לנסוע במיוחד לאותם בתי מרקחת שמוכרים תרופות מצילות חיים במחיר עלות?). המממ. מבלי משים אני נגרר שוב לענייני כלכלה. אולי כדאי להמתין קצת למאמר המובטח של רב"י. |
|
||||
|
||||
ראיתי כבר תגובה של עוד מישהו שמחכה למאמר של רב"י, אבל כנראה שפסחתי על התגובה של רב"י עצמו המבטיח מאמר(?). יש למישהו קישור? |
|
||||
|
||||
אפרופו אותו מאמר מובטח, האם השאלון שקבלתי אתמול בדואל הוא אכן מרב"י שלנו? |
|
||||
|
||||
אם אתה לא רוצה להיגרר, זכותך, אבל מאחר ונראה לי שדי נגררת פנימה, אולי תסביר איפה נראה לך שהממשלה צריכה כן להתערב? בתקינה תברואתית? מסכים. באכיפת חוקים המונעים פגיעה בלקוחות או בצד ג'? גם מסכים. אם אין מעבר לזה תוספת, אז אנו מסכימים שצריך ממשלה טובה בעלת תפקידים מצומצמים ומוגדרים היטב, ולא כזו שתחוקק הררי תקנות ותעסיק צבאות פקידונים לעסוק בהן. |
|
||||
|
||||
אני מאד לא אוהב את הביטוי "הררי פקידונים"; זה נשמע כמו נחילי יהודונים. רובם אזחים לא פחות טובים ממך, ואת רובם בכלל אינך מכיר. הממשלה למשל חוקקה לפני לא מעט שנים את חוק שכר מינימום; מה גובה הר הפקידונים שמפקח על כך לדעתך? |
|
||||
|
||||
*צבאות* פקידונים. הטלר אמר "הררי תקנות", ו"*צבאות* פקידונים". לא שזה נשמע ממש טוב, אבל זה לא נשמע גרוע כמו הצירוף שיצא לך משניהם - הררי פקידונים. |
|
||||
|
||||
טעיתי. גם בלי הצבאות זהו ביטוי מגעיל, סטיגמתי ומלא בוז. |
|
||||
|
||||
ראשית נתחיל ב"גודווין!", וחבל שמגיעים לזה. שכר המינימום, דרך אגב, הוא אחד הפארסות הגדולות במשק, מאחר והוא נאכף בעיקר בשוק הפרטי (לא יודע ע"י כמה פקידונים). אבל דווקא בשרות הציבורי הוא לא נאכף אלא נעקף, וזהו השרות שדורס את החוק שיצא מטעמו באופן הבוטה מכולם, דרך העסקת עובדי קבלן: |
|
||||
|
||||
אינני יודע מה אתה רוצה להוכיח במה שאתה אומר. במדינת ישראל השרות הציבורי מנסה להתנהל בהתנהלות "עיסקית". להעסיק עובדי קבלן, לבצע אאוטסורסינג ועוד דברים מסוג זה. אני מכיר מיקרים של ניצול ורמיה פשוטים: לקבוע לעובדת מסויימת תקן של חצי מישרה ולהכריח אותה להוסיף שעות "בהתנדבות". מדבריך משתמע שזהו אופיו של שרות ציבורי, אך זה בדיוק הפוך; קטעים בשרות הציבורי החלו להתנהל על פי קריטריונים עיסקיים בצורה הנחותה שלהן. על סמך מה אתה קובע ששכר המינימום נאכף על המגזר הפרטי בלבד? שאלתי אותך כמה "פקידונים" ממונים על אכיפתו ולא ידעת לענות חוץ מהאמירה השלופה שהוא נאכף במגזר הפרטי. כל מה שאתה כותב בנושא אינו מבוסס על ידע אלא על מיצי הבטן. |
|
||||
|
||||
אין בעיה שיש התנהלות עסקית. אבל קיימת בעיה חריפה שההתנהלות העסקית היא בניגוד לחוק העסקה בסיסי, וכך בהחלט עושה השרות הציבורי, בדומה למספר בעלי עסקים במגזר הפרטי. זוהי התנהלות קבועה *ואופיינית למדי* של השרות הציבורי, שאינו נמצא תחת פיקוח דומה לזה של המגזר הפרטי. לגבי האכיפה, להלן הדו"ח הבא: 20 פקחים שלא עושים דבר, ומה אולי כן אפשר לעשות: אז לפני שתאשים אותי עוד פעם בדיון ללא ידע, תבדוק את עצמך. ורק על ההערה האחרונה הזו שלך: NO SOUP FOR YOU! |
|
||||
|
||||
תודה על המחמאה. מדבריך עולה כאילו אני הסנגור של השרות הציבורי ואתה איש המגזר הפרטי. זה רחוק מן האמת.הביקורת שלי על ה"עיסקיזציה" של השרות הציבורי היא בעיקר בהתייחסות לעובדים כאמצעי ייצור ולא כאנשים. על פי דבריו של עודד טירה כ-40% מהמעסיקים אינם מקפידים על שכר המינימום ואין כוונתו לשרות הציבורי. אגב, משום מה אתה מפריד בין השרות הציבורי לפרטי- אני לא כל כך. משרד האוצר-שרות ציבורי בהגדרה- מוביל את את ההתייחסות לאנשים כמספרים ואמצעי בלבד. אני חולק על מה שאתה כותב על המגזר הפרטי כאילו איזה נידון שנתון לאכיפה דרקונית על ידי פקידים קשוחים. לא היה ולא נברא אלא אגדה היה. |
|
||||
|
||||
אני מוכרח להודות שהתגובה האחרונה שלך הצליחה יותר לערפל מלהבהיר, אבל עושה רושם שאין יותר מדי מחלוקת בנושא הזה בינינו. אני לא טענתי שמדובר בפקידים קשוחים, אלא דווקא בפקידים *מיותרים* שלא אוכפים יותר מדי חוק שהוא *מיותר* בפני עצמו, וכך המגזר הפרטי נענש פעמיים: הוא גם צריך לממן את הפקידים האלה, וכשהם עובדים, הם עושים זאת רק מול המגזר הפרטי ולא מול הציבורי. |
|
||||
|
||||
יש מחלוקת רבה בינינו. עצם החלוקה למגזר פרטי או ממשלתי קשה עלי. זו חלוקה שיטחית ומתוך כך הרבה פעמים נושאת בתוכה את הטעויות. המיגזר הפרטי כולל בתוכו את איי.די.בי. ואת הצכולת השכונתית (אם עוד יש דבר כזה). גם המילה ''המיגזר הממשלתי'' היא כוללת מדי . התעמולה שהפריח נתניהו על האיש הרזה שסוחב על גבו את האיש השמן (הפקידים העצלנים של המיגזר הציבורי)-גם היא שטחית ולא יותר מתעמולה. יש לא מעט במה שאתה קורא ''המגזר הפרטי'' כאלה שנהנים מהמיסים שלנו. אגב, גם עובדי מדינה משלמים מיסים. |
|
||||
|
||||
החלק של המגזר הפרטי שנהנה מהמיסים שלנו הוא תוצר ישיר של "האיש השמן". אם הממשלה לא היתה מעורבת בכל פן בחיינו ולא רחבה כל כך, היו פחות נהנים פרטיים מהכוח השלטוני המשחית. איני מגן על כאלה כלל וכלל, אבל אני לא רוצה שבשל קיומם תידפק המכולת השכונתית, מאחר ואלו שמחוברים לשלטון יידעו תמיד לעקוף כל גזירה, אבל מי שכורע תחת הנטל הם אותם עסקים קטנים ובינוניים קשי יום. ואני *יודע* שהתרופה היא פשוט הקטנת המגזר הציבורי והמעורבות הממשלתית. |
|
||||
|
||||
העסקים הקטנים והבינוניים נדפקים הרבה פעמים ע"י העסקים הגדולים. ראשי העסקים הגדולים-ראשי המשק-אומרים לא פעם שצריך להקטין את הממשלה כי הם אינם זקוקים לממשלה מעורבת כדי לשמר את עוצמתם. העוצמה שלהם וגודלם משמרים את עוצמתם וגם פעילות ממשלתית- זכיונות וכו' שאינם דורשים ממשלה גדולה. אני מניח שגם שלמה נחמה וצבי זיו טוענים בלהט שהממשלה גדולה מדי, הרגולציה חונקת את המשק ולולא הרגולציה- המשק היה ממריא אל על והעוני היה נעלם מהארץ. אני חושב שמיצינו את הויכוח הזה שמנוהל קצת בקווים מקבילים. הרבה מאד ויכוחים או דיונים אינם דיונים של ממש והנה דוגמא: הרבה פעמים נתקלתי כאן בהעמדת שוק חופשי כנגד סוציאליזם או כנגד מתנגדי שוק חופשי. זהו דיון שמוצה בחלקו עוד לפני שהתחיל; ברגע ששני הצדדים משתמשים במונח שוק חופשי, שניהם קיבלו את האקסיומה שאכן יש דבר כזה שוק חופשי. אני טוען שזהו מושג פיקטיבי והשוק החופשי הוא חופשי רק לחלק מהגורמים. מרבית המושגים שאנחנו משתמשים בהם טומנים בחובם הנחות וקביעות שדורשות דיון והוכחה אך השמות של המושגים מכילים כבר את קבלת אמיתות תכנם. אז שיהיה לך שבוע טוב ונחמד. |
|
||||
|
||||
תודה. אני מקווה שיהיה לי שבוע נחמד, וגם לך. בעניין הטרמינולוגיה: שוק חופשי הוא חופשי לכולם. מהרגע שאין זה כך, סימן שיש מגבלות על החופש בשוק הנובעות מ*המדינה* וזו בלבד. החופש הוא חופש מירבי מרגולציות, תקנות והלאמות מטעם המדינה. |
|
||||
|
||||
האמת היא שאין בינינו חילוקי דעות גדולים בעניין זה. |
|
||||
|
||||
תתבייש! מה התבוסתנות הזאת שזינקה עליך פתאום? מי היה מחזיק על כתפיו את האייל אם היית מאמץ את מדיניות "אין בינינו חילוקי.." הזאת למן ימיך הראשונים כאן? הרי ככה היו באייל לכל היותר חמישים תגובות! |
|
||||
|
||||
כאשר הצרכן הישראלי רוצה להעניש, הוא מעניש. ועוד איך הוא מעניש. בתקופת הפוליו, התברר לי ש 90% מאזרחי ישראל הרתיחו את המים לפני ששתו אותם. יש גם מפלגה בשם ליכוד שנענשה בחומרה. ובעוד מספר שנים תהיה עוד מפלגה שתענש בחומרה. אם יש לך בעייה עם זה שאני תדלקתי בתחנה שהיתה ברשימה השחורה של איכות נמוכה של דלק, לאחר שהם הציגו אישור שהכל תקין, יש לך בעייה איתי. אני מעדיף לקחת את הסיכון עם המחיר הנמוך והמיקום המתאים. כך גם קוני טיב טעם לא מתרגשים מבשר קצת ישן. ומה הפלא? אם אתה מוכן לאכול חזיר, למה שלא תאכל בשר ישן? |
|
||||
|
||||
אין קשר בין חזיר לבשר ישן. רבים מאוכלי החזיר הם אניני טעם ומבינים מאוד באוכל, והם מוכנים לאכול רק בשר טרי ומשובח (או בשר שעבר ''יישון'' כחלק מתהליך הכנתו, אבל זה סיפור לגמרי אחר מ''בשר ישן'', במשמעות שאתה מתכוון). |
|
||||
|
||||
ה-90% שהרתיחו את המים - את מי הם הענישו? |
|
||||
|
||||
אתה לא מבין את העולם היעקובי. אלה שהרתיחו את המים עשו את מה שלפי הבנתם היה אמור להגן עליהם בפני הפוליו. בכך הם הענישו את שלטון הרע והמושחת, שכל רצונו, תקוותו ואושרו הם שהאזרחים יהיו חולים ומסכנים. |
|
||||
|
||||
לא. הם הענישו את הפוליו. האזרחים בעולצם היעקובי אף פעם לא מבינים שהאחראים לבעיה מצויים בממשלה. |
|
||||
|
||||
לפעמים אני לא מצליח לעקוב אחרי ההגיון שלך. הרתחת המים היתה עונש לנגיף הפוליו? אין לי בעיה איתך, אין לי בעיה עם הגב' פישביין שקונה בטיב טעם , אין לי בעיה עם הנהגים שקונים ב"פז" למרות הזלזול של החברה ההיא בשמירת הסביבה (קרב ארוך וממושך נגד התקנת מכשיר שמודד אם יש דליפת דלק מהמיכלים התת-קרקעיים), אין לי בעיה עם הצרכנים שממשיכים לטוס בישראאייר (החברה שניסתה לטשטש כמעט תאונה) ואין לי בעיה עם הלקוחות שמוכנים לשלם פתאום שני שקלים לכספומט המזויין. אין לי בעיה עם אף אחד מכל אלה. אתה בטוח שעכשיו תחנת הדלק ההיא דוקא תקפיד על איכות המוצר והשרות, הגב' פישביין נהנית ממבצע הוזלות, הנהג חוסך מעצמו את אי-הנוחות בנסיעה לתחנה של חברה אחרת, הנוסע המתמיד זוכה במחיר מוזל ותוספת קולה חינם והמושך המאושר לא צריך להתרוצץ לכספומט אחר. הכל פועלים בהתאם לאינטרס שלהם, והטענה היחידה שלי היא כנגד היד הנעלמה. אין לי ספק שחברות שמנוהלות בחוסר יעילות ייכחדו בסופו של דבר, אבל חוששני שבקצב שבו הדברים האלה מתרחשים המין האנושי עלול להיכחד לפניהן. בעניין החזיר אני מתאפק, כי אני מניח שניסית להתבדח. |
|
||||
|
||||
כשהצרכן רוצה הוא יגיע לרמות טרחה בלתי נסבלות כדי להעניש מישהו. בעיקר אם הוא מפחד מפוליו או אם הוא מפחד שיירו עליו (כביש 443 הוחרם במשך חודשים רבים). כל שאר הדברים הם כנראה לא כל כך נוראים בעיני הצרכן הישראלי. עובדה שרבים רבים הצביעו בשביל מפלגה שהכריזה שהיא באה לסדר ג'ובים לחברים. אף אחד לא יוכל לטעון שהם לא קבלו מנדט לחלק ג'ובים לחברים! |
|
||||
|
||||
פוליו... יריות... להעניש... צרכן... טרחה... מפלגה... ג'ובים... עולם מופלא. |
|
||||
|
||||
אני טועה איך להמנע מנסיעה בכביש שנחשב מסוכן מהווה עבורך ''ענישה'' לאותו הכביש. אני מאוד מקווה שהתאוריות על ה''יד הנעלמה'' לא מצריכה סכנת חיים ממשית כדי שהיד תתחיל לפעול למען טובת הכלל. כי בינתיים עושה רושם שכשזה רק עניין של כסף, היד רדומה. |
|
||||
|
||||
היא בכלל לא רדומה. היא חיה ופועלת ואפילה מכה לפעמים. לכאורה היא נעלמה אך מי שיודע לבדוק היטב, הוא יראה שהיא מחוברת למספר אנשים ששולטים על תנועותיה אך דואגים שהן תישארנה נעלמות לאחרים. |
|
||||
|
||||
שמעת על רסקו? סוסיתא? מעריב פעם היה העיתון של המדינה, המגפר? היפרשוק? רשת ג'? המוני עסקים עולים ויורדים בגלל תחרות, משנים את מוצריהם ונענים לדרישות הצרכנים או מה שהם חושבים הם דרישות הצרכנים. והנה יש איזה ארוע בזוגלובק ושומו שמיים הצרכנים לא משמידים את החברה. אבוי. אבל מה לעשות, וארועים חריגים אינם השיקול היחיד של הצרכנים. לעיתים הם כן, אבל אז הם אכן צריכים להיות ארועים מאוד משמעותיים כמו ירי על כביש, מוות של תינוקות או מגפה של פוליו. סתם בשר מקולקל שעלול אולי לגרום לקלקול קיבה לא עושה את אותו אפקט כאשר אתה מעדיף את הטעם והמחיר. |
|
||||
|
||||
ואם אותו צרכן לא מודע לזה שהבשר יכול להביא מחלות? או שהיד הנעלמה גם גורמת לזה שכל הצרכנים יהיו מודעים לכל הליקויים בכל החברות? |
|
||||
|
||||
אני מבטיח לך נאמנה שעל כל שערוריה שהתגלתה לצרכנים הודות למעורבות ממשלתית, יש שניים אשר הוסתרו על ידי המעורבות הממשלתית. האם אתה חושב שטיב טעם, זוגלובק ותנובה הגיעו לתודעה ציבורית בגלל הממשלה? |
|
||||
|
||||
ערב חג החירות אני מאחל לך ולכל עם ישראל את הכח לקום ולהשתחרר מהעבדות ומהפחד להיות חופשיים. אדם חופשי לא נטרף על ידי ברונים אלא רק בחלומות בלהות שהוא ממציא לעצמו ושהברונים השודדים עם קשרי ההון-שלטון שלהם נוטעים בלב הילידים המפוחדים. אין ספק שנוח להיות עבד של אחרים, נוח להאמין בחוכמתם ובטוב ליבם של האדונים ונוח לחשוב שכל הצרות והאסונות נובעים מכך שלא היית מספיק עבד נרצע שלהם. אבל כיהודי אתה מצווה להשתחרר מהעבדות ולעבוד רק את הקב"ה. רק אותו ולא אף בן אדם: "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא יימכרו ממכרת עבד." חג חירות שמח. |
|
||||
|
||||
חג שמח גם לך. כל שתי שורות שלך סותרות את שתי הקודמות. רק עבד כופר בקשרי הון-שלטון הקיימים אצלנו. הרי זו הסיבה שרצית לבטל את השלטון. שורות 4 ו-5 תמוהות לחלוטין ואינני מבין מה כוונתך. אם לא נוח להאמין בחכמתם וטוב ליבם של האדונים-אז אל תאמין להם. אבל מה הקשר אם יש סימביוזה של הון ושלטון או לא? הרי דוקא מי שמוגדר בעיניך כעבד, אינו חושב שיש קשר של הון ושלטון שמנצל אותו. גם אתה אינך חושב שיש קשר של הון ושלטון אז האם אתה עבד? |
|
||||
|
||||
בזמן האחרון ראיתי המון אנשים עצובים שלפני כמה שנים עמדו על רגליהם בכוחות עצמם וכיום הם מצטופפים בבתי התמחוי ובמרכזים לחלוקת מצרכים לקראת חג החירות. המבוגרים שבהם שעוד אינם זקנים, אלה שבסביבות גיל החמישים, נניח, היו עצובים ומבויישים. הם מחפשים עבודה ובשום מקום עבודה לא מקבלים אותם, הם מטופלים לעיתים בהורים קשישים ולעיתים חיים איתם בביתם ילדיהם ונכדיהם. תיאוריות לא מעניינות אותם. גם לא מעניין אותם הטיעון המלומד ש"למשק (קרי: לשכבה מאוד מצומצמת ומאוד שמנה) יותר טוב ולכן גם לעניים יהיה בסוף יותר טוב". ולשאר, לזקנים שבהם שכבר עברו בהרבה את גיל חמישים - ממילא אין כבר זמן לחכות ולראות אם זה יקרה מתישהו. בדבר אחד אתה צודק: זה באמת היה חלום בלהות. בכל השאר אתה טועה: לא חלמתי את החלום הזה, לא המצאתי אותו ואין לי שום נטיות להיות עבד של אף אחד, בין אם קיים, משוער או מדומיין. האנשים האלה כולם, רבים מאוד - כולם באו מן החיים, מן המציאות - צלמי תכניות החדשות של הטלויזיה צילמו אותם למעני וכך ראיתי אותם. לא אגדה, רעי, ולא חלום עובר - מציאות! כמובן, אתה יכול לחזור לטיעון האומר שלא צריך טלויזיה ושהטלויזיה אשמה בכל, אין ספק שעם הטיעון המנצח הזה לא אצליח להתמודד. |
|
||||
|
||||
1) בכל ימי המדינה היו המוני אנשים עניים עם עצב בעיניים. אז לא ראית אותם כי זה לא הסתדר עם האג'נדה הפוליטית שלך. היום את רואה אותם כדי לנגח את החופש הכלכלי ולהצדיק את השעבוד והעבדות. 2) החלום אינו בקיומם של עניים אלא במחשבה המטופשת שאם נמנה עלינו אוסף של פולטיקאים מושחתים וניתן להם את האפשרות לעשוק את כספינו במיסים הבעייה תפתר. היא לא. למשך כמה שנים נוכל לחיות בגן עדן של שוטים אבל אז יגיע החשבון. אין ארוחות חינם אלא רק בחלומות המתוקים על עבדות ושעבוד. שיהיה לכולנו חג חרות שמח וכשר. |
|
||||
|
||||
בולשיט ואתה יודע את זה. אין לזה שום קשר עם האג'נדה הפוליטית שלי. היו אנשים עניים, אבל האנשים *שאותם תיארתי* עבדו עד גיל הפנסיה ואחר כך יכלו להמשיך לחיות באופן סביר, בצורה אנושית אלמנטרית. עכשיו, לגבי השכבה הגדולה של אותם אנשים - כל החיים הלכו קאקען, כל מה שהם עבדו בשבילו בזיעת אפיהם הלך קאקען. אם אתה רוצה, אפשר לקרוא להליכה קאקען "חופש כלכלי", אבל בפועל, בשטח, באופן מעשי - עדיין ללכת קאקען זה ללכת קאקען. שיהיה לכולנו בלה-בלה-בלה, איחולים זה תמיד נחמד כשהמאחלים יודעים שאצל הרבה-הרבה אנשים האיחולים האלה לא יתקיימו, ושהאנשים האלה נמצאים מספיק רחוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |