|
||||
|
||||
השיטה הזו, ומן הסתם כל שיטה אחרת שתחשוב עליה, היא בסך הכל הצפנה כפולה. |
|
||||
|
||||
משום מה, מי שיודע לא מדבר. מה שפחות ברור זה למה מי שלא יודע כן מדבר. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל כאן נכנסת עוד הנחה שאני לא מבין עד הסוף - שאנחנו כבר יודעים מה אלגוריתם ההצפנה ורק מחפשים את המפתח. בהצפנה כפולה, איך המפענח יודע מה בדיוק לעשות כדי להפוך את הטקסט לבעל משמעות? הוא צריך לדעת לשם כך מה הייתה ההצפנה שהשתמשו בה מעבר לשיטה המקורית (גם מה השיטה המקורית הוא לא צריך לדעת, אבל אפשר להניח שהוא יודע אותה שכן המפענח המיועד של ההודעה צריך לדעת אותה). כלומר, קל לומר "הצפנה כפולה", אבל לא ברור לי למה זה לא מגדיל בהרבה, יותר מפי שתיים, את קושי הפיענוח. |
|
||||
|
||||
הו, לא. לא שוב... תגובה 211062 |
|
||||
|
||||
הדיון ההוא לא ממש נגמר אף פעם, אלא רק חוסל טכנית. כאמור, כדי להשתתף בו אני צריך להבין מה מאפיין הודעה ''חלקה'', ועד כמה קל להנדס הודעה ''לא חלקה'' כדי שתיראה חלקה. |
|
||||
|
||||
אם לא הבנת מהי הודעה חלקה, למה לא שאלת אז? אתה רוצה כאן קורס מזורז בתורת האינפורמציה, או שאתה מעדיף מרצה בשר-ודם על-פני מכונת טיורינג מפוקפקת? (זה קל מאוד מאוד "להנדס" הודעה לא חלקה כך שתיראה חלקה. הטל-נא מטבע 50,000 פעמים וחבר את התוצאות (מודולו 2) לביטים של ההודעה שלך. אולי התכוונת לשאול, כמה קל להנדס הודעה לא חלקה כדי שתיראה חלקה, אבל כך שניתן יהיה גם להעביר מפתח באורך סביר לשותף שלך כדי ש*הוא* יוכל לקרוא אותה. לזה קוראים "הצפנה"). |
|
||||
|
||||
לא כולנו סטודנטים בטכניון, ולא לכולנו תהיה אפשרות לעמוד מול מרצה בשר דם וקואלה ולשמוע אותו מעביר קורס על תורת האינפורמציה. אתה יכול לעזור לאלא שסיימו את לימודיהם לפני שהקואלות החליפו את בני האדם ולהסביר לנו מה זה הודעה חלקה (או, לפחות, איך כותבים את זה באנגלית שנוכל לשאול את דוד גוגל)ץ |
|
||||
|
||||
"הודעה חלקה" היא כזו שלא ניתן להבדיל מן התוצרת של קוף המקשקש על מכונת כתיבה (לפני שיצאו לו כל כתבי שייקספיר). אם נניח שההודעות שלנו מורכבות מסיביות (0 או 1), אז הרצף כולל 0-ים ו-1-ים בהסתברות שווה, אבל גם 00, 01, 10, ו- 11, וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
תודה. כשאתה אומר "לא ניתן להבחין", אתה מתכוון מבחינה סטטיסטית בלבד? ברמה של הסתברות הופעת רצף בלבד? האם מדובר בהסתברות שווה באמת, או עד כדי שגיאה מסוימת (אם אני אראה הודעה שכל הרצפים האפשריים יופיעו בה בהסתברות שווה לשאר הרצפים באותו אורך, אני מאד אחשוד ולא אאמין שייצר אותה קוף)? |
|
||||
|
||||
לא ניתן להבחין מבחינה סטטיסטית. יש הבדל תאורטי חשוב בין "אקראי" ל"פסאודו-אקראי" (הראשון הוא אקראי באמת, השני רק לא ניתן לאבחנה מרצף אקראי באמצעות מבחנים סטטיסטיים עם שגיאה בסיכוי אפסילון ועוד דברים טכניים מסוכנים כאלה). עלית על מבחן לא רע: אם בהודעה באורך (נאמר) מליון בתים (בית = 8 סיביות) מופיע כל בית בשכיחות של מליון חלקי 256 בדיוק, סימן שזו *לא* הודעה אקראית (קופים לא סופרים את האותיות ואומרים לעצמם שבינתיים צ' לא הופיע מספיק). |
|
||||
|
||||
שמעתי כבר הרבה השערות על זהותו האמתית של שייקספיר, אבל רק עכשיו אני מבינה שזו בעצם אחת מהן. |
|
||||
|
||||
כל אחד עם האמת שלו. |
|
||||
|
||||
את מכירה את ההשערה לפיה לא שייקספיר כתב את המחזות המיוסחים לו, אלא אדם אחר שבמקרה נקרא באותו שם? |
|
||||
|
||||
זה אמור להצחיק, אבל בעצם זה לא ממש בדיחה. יכול להיות שהאדם שמזוהה עם שייקספיר באופן היסטורי הוא לא אותו אדם שכתב את המחזות. למשל יש קריין ברדיו בשם מנחם פרי, אבל הוא לא הפרופסור לסיפרות הידוע. |
|
||||
|
||||
לא, גם את זה לא שמעתי. ההשערות שאני מכירה הן שמדובר בבן דוד שלו, בכל מיני אנשים אחרים (כולל אישים אחרים) מאותה תקופה, שאינני זוכרת את שמותיהם כרגע - ואפילו את ההשערה שכתבה את כתביו המלכה אליזבט... |
|
||||
|
||||
ואני זוכר מהדורת חדשות ברדיו, שאני יכול לתארך אותה לאוגוסט אבל לא בטוח באיזו שנה - משהו בסדר גודל של 85, שבה דווח על מחקר שטוען ששייקספיר היה ערבי בשם השייח זוּבּיר. מחברו של המחקר הוא אחד, הקולונל מועמר קדאפי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אה... את זה לא היכרתי. מרשים. אבל למען האמת, נראה לי שרק חוקרים מעטים מאמינים היום שאת כתבי שייקספיר אכן כתב שייקספיר. (אם כי אינני יודעת מניין בא הספק). |
|
||||
|
||||
הליבה של תאוריית הקונספירציה השקספירית (חסידי סטרטפורד מול חסידי אוקספורד) נעוצה בחוסר ההתאמה שבין תוכן יצירתו לבין פרטי הביוגרפיה שלו (הדלילים למדי). אביא רק 2 דוגמאות: 1. יצירות שקספיר בנויות על ידע נרחב למדי של ארועים ודמויות היסטוריות ומיתולוגיות קלאסיות, בעוד ביוגרפית לא ידוע על שום השכלה פורמלית של שקספיר. 2. שקספיר כתב מחזה שמשבח או לכל הפחות עוסק גם בהשכלת נשים (אילוף הסוררת), ובכלל הנשים שלו לפעמים משכילות (פורשיה מן הסוחר מונציה) ותמיד רהוטות (ליידי מקבת למשל) בעוד בנותיו שלו לא ידעו אפילו קרוא וכתוב. המפורסם מבין השקספירים ה"תחליפיים" הוא כריסטופר מרלו, כותב ומחזאי אחר (וגם סוכן חשאי), בן תקופתו של שקספיר שהיה משכיל הרבה יותר ממנו. (למגינת ליבם של ה"בלשים": מחזות מרלו (הידוע שבהם הוא "טמבורליין") נחשבים נחותים מול היצירה השקספירית, שקספיר המשיך לכתוב לאחר הרצחו של מרלו, ואאל"ט השניים גם מזכירים זא"ז במכתביהם). תאוריה נפוצה אחרת, מדברת על קיום בו זמנית של שני אנשים בשם ויליאם שקספיר (אחד הסוחר הבור מסטרטפורד והשני המחזאי והמשורר המשכיל מאוקספורד). על תאוריית המלכה אליזבת לא שמעתי, אבל היא נשמעת מעניינת, שכן המלכה אליזבת ה-I (המלך החשוב ביותר של בריטניה) קיבלה השכלה מצויינת, היתה כותבת מוכשרת במיוחד וגם נעזרה במכתביה ובמסמכיה בשרשרת יועצים משכילים ומוכשרים במיוחד. באופן אישי, אני חושב שכתיבה קולקטיבית של מחזות היתה יותר נפוצה בזמן שקספיר מאשר חושבים. יתכן שאיש אחד כתב מחזה או חלקים ממנו וכותבים אחרים הוסיפו או שכתבו את המחזה או חלקים ממנו (בערך כפי שתסריטים נכתבים היום), כך שלא בהכרח כל מה שמופיע במחזות של שקספיר נכתב ע"י כותב אחד ויחיד. יתכן ששקספיר היה זה שעבר אחרון על הטקסט, דאג לאחידות הטקסט וחתם עליו. |
|
||||
|
||||
מרלו ובייקון נשמעים לי מועמדים בלתי סבירים בעליל, בגלל ההבדל האדיר בסגנונם. ו"אילוף הסוררת" עוסק בהשכלת נשים? לא זכור לי דבר כזה. בכל מקרה, מה שאדם "מטיף" לו בכתיבתו ומה שהוא עושה בביתו... הקשר לא תמיד ישיר. איך זה לא שמעת על "מועמדותה" של המלכה אליזבת? היא מופיעה גם בלינק שנתת.:) האמת היא שלטעמי, במידה שכותב המחזות היה ידוע גם בשמו האמתי, היא באמת נשמעת לי המשכנעת ביותר. אבל תחושתי היא שמדובר באדם שלא היה מוכר בשמו האמתי. מ אידך גיסא, מה אני יודעת... אמור נא, סתם מתוך סקרנות - אתה למדת הסטוריה, פיסיקה או שניהם? |
|
||||
|
||||
נראה שאני זוכר את ההיסטוריה שלא למדתי, הרבה יותר טוב מאשר את הפיסיקה שלמדתי. "אילוף הסוררת" - אני לא ממש זוכר את העלילה, אבל קתרינה היא בודאי מה שקוראים היום "דעתנית". אם זכרוני אינו מטעה אותי היא גם חובבת ספרים ומצטטת מתוכם בויכוחיה עם פטרוצ'יו המחזר. ושוב אאל"ט כל העלילה שם מלאה במורים אמיתיים ומתחזים של קתרינה ו/או ביאנקה אחותה. נראה לי ששקספיר התעניין יותר בהיבטים הדרמטיים של מחזותיו, מאשר בלקחים המוסריים שאפשר להפיק מהם (כך שקספיר האנטישמי כתב את המונולוג של שיילוק). באותה מידה אני בספק אם אפשר להגיד שאילוף הסוררת משבח את מעלותיה של הצייתנות הנשית. אני לא חושב שמישהו הבקיא אפילו מעט במחזות שקספיר יתקשה להביא דמויות של נשים אינטליגנטיות ואפילו משכילות ממחזותיו. בכל אופן, ברור שיהודית שקספיר, ביתו שחתימת ה-X שלה מופיעה על אישור הנישואין שלה, בודאי לא היתה האבטיפוס של ליידי מקבת, פורשיה ואפילו לא של יוליה, אופליה או דזדמונה. בכל זאת קשה להבין כיצד בנותיו של מחזאי, שחקן ומשורר הן כל כך חסרות השכלה, בפרט שמחזות שקספיר מצטיינים בין היתר גם בנפח ובעומק של תפקידי הנשים ולא תמיד בהקשרים רומנטיים. יכול להיות שההסבר הוא קצת אחר. כל הדמויות הללו על הבמה לא היו אלא נערים מחופשים, כך שיתכן שההשראה לדמויות אלו באה למעשה מגברים צעירים. בגלל השפה קשה לדעת, אך נדמה לי שחלק מן הסונטות של שקספיר נקראות כשירי אהבה הומוסקסואליים. למעשה אני לא ממש מאמין בכל התאוריות הללו, ההוכחות לקיומם של בייקון או מרלו אינן מרובות מן ההוכחות לקיומו של המחזאי שקספיר. המלכה הזקנה בס נראית לי, מועמד מעניין אבל לא סביר. לא ידוע לי על כל נטייה או עניין תרבותי מיוחד שהיה למלכה. דוקא יורשה ג'ימס ה-I (בנה של מרי סטיוארט) היה חובב תאטרון וחובב שקספיר בפרט. אני חושב שגם האמירה המקובלת כי אריסטוקרטים התביישו לפרסם בשמם יצירות שנועדו לתאטרון ההמוני, נראית לי מופרזת. לא זכור לי שהנסיך המלט התעניין במיוחד בשאלה למי יש ליחס את השורות שהוא כתב לשחקנים הנודדים. |
|
||||
|
||||
טוב, נשים דעתניות, משכילות ואינטליגנטיות מאוד מופיעות ברבים ממחזותיו של שייקספיר - אפילו יוליה בת ה-14, למשל, או גיבורת "מהומה רבה" (ששכחתי את שמה). לגבי אליזבט ה-1, דוקא אם אינני טועה היא הייתה אישה משכילה מאוד, ובלי ספק אינטליגנטית ביותר. לגבי ההומוסקסואליות, יש הקוראים כך את כל הסונטות של שייקספיר, אבל זה נראה לי עניין של אופנה. בכל אופן, העובדה שכל שחקניו היו גברים, לא ממש שייכת לעניין. בסופו של דבר, זו הייתה המוסכמה התיאטרלית של התקופה. נשים לא שיחקו על במות ציבוריות. ואני לא בטוחה אם שייקספיר התעניין יותר בהיבטים הדרמטיים של מחזותיו. ודאי שהוא כתב דרמות סוחפות, אבל הכניס בהן הרבה מאוד הגיגים פילוסופיים (לא בהכרח שלו, יש להודות - גם חלק מאלה הוא לקח מהיוונים - רק הפליא לנסח אותם). |
|
||||
|
||||
לגבי ההשכלה והאינטלגנציה של המלכה בס, לא תמצאי מי שיחלוק עלייך, אך הם התבטאו בתחומי השפות, הידע הגאוגרפי-היסטורי-תאולוגי, ההבנה הפוליטית-כלכלית, הבעה בכתב ובע"פ. בתחום התרבותי נראה שעניינה היחיד היה בתחום המחולות. נדמה לי שהטענות ששקספיר היה ביסקסואל הן יותר מאשר אופנה. צריך לזכור ששקספיר היה שחקן מקצועי, והומוסקסואליות סמוייה או פעילה באנגליה הפוריטנית לא היתה נדירה ובפרט בתחום התאטרון, גם מפני שכל השחקנים היו גברים. שקספיר הכניס את כל התובנות הפילוסופיות כדי לעגל ולהעשיר את הדמויות שלו. הוא התכוון לרתק ולשעשע את הצופים ולא להטיף להם. (התאטרון באותם ימים שאף לחנך ולהעשיר את צופיו, באותה מידה שמגרשי הכדורגל בימינו מנסים לחנך את קהל האוהדים לחיים ספורטיביים). האם המונולוג של שיילוק, נועד להזכיר לצופיו שגם היהודי הוא בשר ודם? לאור דמותו של שיילוק והשימוש הנדיב במילת הגנאי "יהודי" במחזות בכלל, ספק רב אם זהו המצב. שקספיר פשוט רצה להעשיר את דמותו של שיילוק ולהעניק לשחקן תפקיד "שמן" יותר. מן המחזה "אילוף הסוררת", קשה להסיק מה היא האסכולה החינוכית של המחזאי או מה יחסו לפמיניזם. מה שודאי הוא ש"כוונת המשורר" היתה ליצור עלילה מסובכת ורבת תהפוכות, מרתקת ובעיקר משעשעת. לדעתי, הציר המרכזי של כל התאוריות השקספיריות הוא הניגוד בין הפרובינציאליות והשממה התרבותית בביתו של בעל הקרקעות והסוחר המבוסס מסטרטפורד לבין המחזאי והשחקן הפעיל בתיאטרון הגלוב. אם בנותיו של כוכב כדורגל בישראל היו מתגלות כאינטלקטואליות פמיניסטיות, הדבר בודאי היה מעורר תמיהה. |
|
||||
|
||||
אתה אומר שסביר להניח ששייקספיר היה ביסקסואל, אבל אתה אומר זאת בהנחה שכותב המחזות היה אכן שייקספיר, לא? ואינני סבורה ששייקספיר (המחזאי) ניסה "להטיף" לקהלו, אבל כדי לעבות את דמויותיו הוא לא היה זקוק דווקא לפילוסופיה - וזו בהחלט בולטת אצלו. נראה שזה פשוט עניין אותו. (ואני חייבת להודות שלו הייתי נתקלת בבת של שחקן כדורגל שהיא אינטלקטואלית ופמיניסטית לא הייתי נדהמת במיוחד. אם מדובר בכוכב, הרי ודאי יש לו כסף להקנות לביתו חינוך טוב ביותר. וסביר שהוא גם מעוניין בזה). |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שלשאול ייקח את הדיון לכיוונים טכניים, שעדיף אם יילמדו עם מרצה בשר ודם במסגרת קורס 3 נקודות (ו/או הצקות לאותו מרצה במשרד שלו). אני אחכה לסמסטר חורף הקרוב כדי להמשיך את הויכוח. |
|
||||
|
||||
כן, צריך להזהר מאד פן הדיון באייל יסחף לכיוונים טכניים. |
|
||||
|
||||
ברגע שבו אפשר יהיה לכתוב עם tex באייל, אני מבטיח לשנות את הגישה. |
|
||||
|
||||
ברמה מעשית, כמפענח שמקבל טקסט מוצפן ורוצה לפענח אותו, להניח שאתה יודע מהי שיטת ההצפנה (או אפילו כמה שכבות הצפנה יש) מבלי שיש לך על זה מידע כלשהו היא הנחה שחצנית מכדי לקדם אותך. זה ממש חיפוש המטבע מתחת לפנס. להבדיל, כמחקר אקדמי, אין בעיות להניח מה שאתה רוצה, והתוצאות שתקבל יכולות להיות בעלות משמעות גם אם ההנחות ההתחלתיות היו לא מציאותיות. למשל, אם תגלה שפענוח שיטת הצפנה בלתי אפשרי, *גם בהנתן שיטת ההצפנה*, אז אפשר להשתמש בשיטת ההצפנה באופן מסחרי. |
|
||||
|
||||
אה, אם הדיון תיאורטי, אני מוכן לקבל את ההנחה שאנחנו אוטומטית יודעים שפיענחנו ברגע שפיענחנו. אני מוכן להניח שיש הודעה תקנית שאומרת "ברכותי! פיענחת את הצופן" בתחילת כל הודעה. אבל דווקא הפעם השאלה שלי הייתה על המישור הפרקטי. |
|
||||
|
||||
גם ברמה הפרקטית, כל עוד השיטה היא RSA (וזו השיטה הרלוונטית היום, וב-1989), ניתן להשתמש בכוח החישוב שלנו כדי לפרק לגורמים מספר של 64 ביט 1. נוכל לוודא בקלות את הצלחתנו (קוראים לפעולה הזאת "כפל") ומהמספרים הראשוניים למצוא בקלות את המפתח הפרטי. 1 השאלה היא, אם אכן ניתן כבר היום במאמץ סביר, לפרק לגורמים מספר כזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |