|
||||
|
||||
אז בואו נראה מה אסור לי לעשות לנשים במקום העבודה ובכלל: אסור לי לטפוח להן על הכתף בלי אישור מראש בכתב; אסור לי להביט לעברן, לבהות בכיוון הכללי שלהן, או להסתכל עליהן אלא אם הן פנו אלי; אסור לי להגיד שום דבר על אופן הלבוש שלהן; אסור לי להחמיא להן. אני מסכים שישנם דברים שהם ללא ספק אסורים - לגעת בחלקי גוף "אינטימיים" זה אסור. לגעת בכל צורה מינית זה אסור. גם להתאמץ כדי להסתכל אל תוך החזיה של הפקידה זה ללא ספק אסור - אבל להסתכל לכיוון שלה? הגענו למצב אבסורדי שמי שצריך להצמד לקיר כשהוא עובר במשרד זה הגברים - שכן כל התקלות מקרית בגוף אישה עשויה לסכן אותם באשמת הטרדה מינית. באוניברסיטה כלשהי בארה"ב הגדירו מה נחשב הטרדה מינית על-פיהם, היה שם הכל, החל באונס, ועד ל"ליקוק שיניים או שפתיים". אז לא הגזמנו? כשאני קורא משהו ממסך המחשב של עמית לעבודה, קורא שאני נשען לו על הכתף. אם היה מדובר בעמיתה - הייתי צריך לחשוב פעמיים לפני שאני עושה דבר כזה. למה? ההגדרה של הטרדה מינית היום כלל אינה מתייחסת לכוונות ה"מטריד" (וכמובן שאינני מתייחס כאן להאשמות המיוחסות למרדכי, שאם הן נכונות, אין ספק לגבי הכוונות...) - מה שחשוב הוא ההרגשה של ה"מוטרדת". מספיק שאני אבהה לעברה בזמן שאני מנסה לחשוב על משהו, והיא תראה בזה הטרדה, כדי שאוכל לצאת אשם. אין לי ספק שיש בעיה אקוטית של הטרדות מיניות בארץ ובעולם בכלל. הבעיה היא שתוך ניסיון לספק כמה שיותר הגנה לנשים, המושג הזה עובר זילות מגוחכת, עד כי קשה להתייחס אליו ברצינות. הגיע הזמן להפסיק להתייחס ל"רגשות הנשים" הסובייקטיביות, ולשפוט הטרדות מיניות על פי קריטריונים אובייקטיביים בלבד. לא מעניין אותי איך היא הרגישה כשאני נתקלתי בה במקרה במסדרון - חשוב האם עשיתי את זה בכוונה בשביל הריגוש המיני שלי, או שפשוט מוחי היה טרוד בדברים אחרים, ובאותה מידה הייתי יכול להתקל בשולחן... ואגב, לאסור על דוד לשאול את אחייניתו בת ה-12 אם היא לובשת חזיה זה כמו לאסור עליו לשאול את אחיינו אם כבר יש לו שערות על החזה. מגוחך. בכלל, ביטול תחיקתי של חוש ההומור זה לא רעיון שאני מחבב במיוחד... |
|
||||
|
||||
אתה מעלה שאלה שהרבה מאוד אנשים, בעלי כוונות טובות ולא בעלי בעלי כוונות טובות, התחבטו בה. מהי הטרדה ? התשובה שלי היא פשוטה מאוד - אלא אם כן מדובר בחולה נפש, שאינו יודע להבחין בין טוב ורע, ומהן הנורמות המקובלות בחברה שבה הוא חי (מצב נפשי ומנטלי שהחוק מתיר אותו) רוב האנשים מסוגלים להבחין, למעשה, האם מה שהם עושים הוא לגיטימי או לא. כל גבר יודע, וכל אשה יודעת, מה הגבול בין חיזור לגטימי לבין הטרדה. לנסות להתחיל איתה זה בסדר. לנסות להתחיל איתה בפעם השלישית, אחרי שהיא סירבה וביקשה שתפסיק, או אפילו אחרי שהיא סירבה והפגינה אי נוחות ומצוקה מההצעות שלך, זה לא בסדר. להמיא לה על בגד יפה, הופעה מוצלחת או בושם חדש, זה בסדר, אם עשית את זה פעם אחת, בלי משמעויות מיניות, רמיזות, קריצות וכו'. לדבר שוב ושוב על הופעתה החיצונית, זה רע. מעבר לזה, אתה מתנגד לדוגמאות שהבאתי, כמו הבוס שעושה מסאז' לעובדת. כל הגברים שאני מכירה, יודעים יפה מאוד מתי הם נתקלים בהיענות, ומתי לא, אפילו אם לא אמרו להם את זה בפירוש. אם העובדת שמחה לקבל מסאז' מהמעביד, שיבושם לשניהם. הבעיה היא, שהרבה פעמים מדובר רק בתירוץ לנגיעה בה. ובכלל, מה העניין עם הנגיעות האלה ? מה יש לו לגעת בה, בדיוק ? אם הוא חושב שהיא עייפה, שישלח אותה הביתה מוקדם, או יזמין מסאז'יסט שיטפל בכל העובדים, ובכך ישיג את מטרתו (לסייע לה) גם בלי לכפות עליה נגיעות לא רצויות אתה מתנגד לחוסר חוש הומור ? גם אני. מבין הדוגמאות שהבאתי, אתה מתנגד במיוחד לדוגמה של "הדוד" וטוען שהיא מבטאת חוסר בחוש הומור ? סימן שאתה לא מבין כמה מצוקה יכולה ילדה לחוש כאשר אנשים, ואפילו קרובים לה, משוחחים בציבור, בחוסר רגישות במקרה הטוב, על התפתחותה המינית. אלה הדברים שגורמים לצלקות לכל החיים, תאמין לי. וכעבור שנים, אף אחד לא זוכר את המקרה חוץ מהילדה לשעבר, אבל היא זוכרת אותו מצויין. חוש הומור זה דבר מבורך. רגישות לתחושות של אחרים היא דבר מבורך אפילו יותר |
|
||||
|
||||
הייתי פעם בארגון נוער בשם נוער לנוער (נל"נ). ההצטרפות לארגון מתחילה בכיתה ח', ובמשך שנה נחשבים החברים "עתודאים". בתום השנה הזו ישנו טקס שבו עוברים העתודאים חניכה, או לפחות כך היה זה בזמני. החניכה שאני עברתי כללה כיסוי עיניים, והולכתי במסלול מכשולים כיד הדמיון בטובה על החונך, ירידות וקללות, כמה מכות יבשות ולא רציניות, גלגול במורד מדרון חול ועוד כהנה וכהנה שעשועים דביליים למיניהם. כולנו לקחנו את העסק בהומור, מתוך ידיעה שמי שעושה לנו את החניכה - המדריכים שלנו - הם בסופו של דבר אנשים טובים, והם ידאגו ששום דבר רע לא יקרה לנו באמת. עשינו את כל השטויות הללו בכיף, למרות ההשפלה שהיינו חשים בד"כ. אבל ילד אחד לקח את העסק קשה. כשהתאספנו בסוף החניכה בחדר אחד, הוא בכה. הוא כל-כל בכה, עד שלבסוף הוא התקשר להורים שלו שיבואו לאסוף אותו, ומאז לא חזר לסניף. הוא הרגיש מושפל, למרות שלא עבר טיפול קשה יותר מכל אחד אחר. האם מה שהמדריכים עשו היה שגוי? הילד הרגיש פגוע ומושפל. השאלה, אם כן, היא שאלה של הומור ורוח טובה. כשאחי או אבי הקניטו אותי בקטנותי בשאלות אם אני כבר מאונן, ומאוחר יותר לגבי חיי המין שלי, האם מדובר בטראומה נוראית? זה מביך, כן, אבל ככה זה בחיים - לא הכל שמח ומאושר. בעסה. אני לא מאמין שהטראומה של ילדה ששואלים אותה לגבי חזיה היא גדולה יותר. רגישות לתחושות של אחרים היא דבר מיותר ומגביל ללא כל תמורה אמיתית. אי אפשר לגדל אנשים באריזה של צמר גפן. יש מי שיאמר, לדוגמא, שעצם השימוש שלי בהטייה של המילה "אוננות" בפסקה הקודמת פוגעת ברגשותיהם. יש אנשים שפוסטר של שחקני הבימה כאשר ידו של בראבא מונחת על כתפה של אלמגור, פוגעת ברגשותיהם (קוראים להם דתיים פנאטיים, והם שורפים תחנות אוטובוס לפעמים, אבל זה לא פוגע ברגשות של אף-אחד, אז זה בסדר). יש נשים שיפגעו עד עמקי נשמתן אם בשיחת טלפון אני אפנה אליהן במילה "חמודה" או "יקירתי" (מפקד לשעבר שלי ספג כמות איומה של גידופים מצד קצינה צעירה שהוא פנה אליה במילה "חמודה"), ויש נשים שנהנות כשנועצים מבטים נוטפי ריר במחשוף שלהן. (אגב, עולה גם השאלה בשביל מה נשים מסתובבות עם מחשוף, אם לא כדי למשוך מבטים.) אולי אני פשוט מושפע מידי מהחבר'מניות הישראלית, זאת שעל-פיה כשאדם מעיר הערה מחוייכת על איכות הביצים שלי, העניין נראה לי משעשע ותו לא. אולי צריך שגם הנשים יעברו את החספוס הישראלי הזה. אחרת זה פשוט לא יעבוד. לא פה, לפחות. |
|
||||
|
||||
שמחתי על כי אתה מסכים כי ישנה "בעיה אקוטית של הטרדות מיניות בארץ ובעולם בכלל", אך לצערי בכלל לא ברור לי לאיזו בעיה אתה מתכוון. מדבריך עולה כי את רוב רובם של המקרים המתפרשים כהטרדה מינית בעיני החוק, אתה רואה כאקט משעשע של "חבר'מניות ישראלית". מה בדיוק אתה מגדיר כהטרדה? מעשי רצח? (אין ספק. אלו באמת מטרידים למדי). כמה נוח! אותם גברים אשר מעזים להטריד נשים בצורה מחוצפת ופוגעת, הם "חבר'מנים" ותו לא. הנשים אשר הניחו לעצמן להפגע מאותם מעשים הן חסרות חוש הומור, לא כייפיות. אוף איתן. תסלח לי, אבל אני מוחה בתוקף. הטרדה מינית היא התנהגות שאינה במקומה - כדרכן של כל ההטרדות שאינן מיניות. אין כאן שום מקום לבלבול: להתחיל עם בחורות זה מותר ואפילו רצוי; להפריע לבחורה, להציק לה ולהתייחס למיניות שלה כאשר עולה מתגובותיה כי אין היא מעוניינת בכך - זו כבר הטרדה. הקווים האדומים ברורים - כאשר בחורה מסרבת להצעותיו המיניות של גבר, כאשר היא דורשת כי יניח לה אותו "חבר'מן" משעשע ויחדל מהתנהגותו - הוא *חייב* להפסיק. במידה והוא מתעלם מכך, מבטל את דרישותיה - הוא פוגע בזכויותיה הבסיסיות כאדם ומדובר בהטרדה! ציינת כי לא מעניין אותך אם אשה רואה במעשיך הטרדה אם לאו, העיקר מה שעבר לך בראש באותו רגע. כעת רק ניתן להניח כי גבר אשר יטריד בחורה יטרח גם להודות כי הוא אכן חש ריגוש מיני סוער ופעל על פיו ללא התחשבות ברצונות האשה שלקח כקורבן. איכשהו אני נוטה להאמין כי כל מטריד שפוי יטען אחרת, סתם תחושת בטן. |
|
||||
|
||||
כן, בדיוק. מה שהיא אמרה ונחמד לשמוע פה קול נשי, מפעם לפעם, זה לא קורה כל כך הרבה |
|
||||
|
||||
ההטרדה מתחילה בדיוק איפה שאמרת שהיא מתחילה - כשהאישה אומרת שהמעשה, חבר'מני ככל שיהיה, מפריע לה. זה כל העניין. יש דברים, אגב, שלא צריכים גם את האמירה הזאת - אי-אפשר לנסות להפשיט בחורה עד שהיא תגיד לא... הבעיה העיקרית שלי היא שמרבית ההטרדות, אלו שמצריכות את האישה לבקש מה''מטריד'' להפסיק אותן, אינן באמת הטרדות מיניות. הטרדה מינית היא הגדרה שצריכה להשמר למגע בלתי הגון ובלתי רצוי. הטרדות כדוגמת נעיצת עיניים, הערות לא נעימות ומחמאות מוגזמות - אלו הן פשוט הטרדות. לא מיניות, גם אם הרקע להן הוא מיני. בדיוק כמו שלצחוק על מישהו שהוא טיפש זה לא הטרדה על רקע חוכמה. הטרדה מינית היא רק הטרדה שנועדה לגרום למטריד ריגוש מיני - ממשלוח ידיים ועד נסיון אונס. ולא, לא צריך לשאול את החשוד בהטרדה אם הוא עשה זאת כדי לקבל ריגוש מיני. יש דרכים אחרות להוכיח דברים כאלה, ויש הגיון של השופטים. |
|
||||
|
||||
למעשה אתה מערער כאן על הלגיטימציה של המושג ''הטרדה מינית'' ומנסה לרוקן אותו מתוכן, ע''י השוואת פגיעות מסוג זה לעלבונות בתחומים אחרים ושונים. אין זה כך -הטרדות שנעשות על רקע מיני הן חמורות בהרבה, עקב רגישות הנושא שאין לערער עליה. הרי המרחק בין הטרדה מינית לפגיעה פיזית אלימה הוא קטן באופן מסוכן, על כן יש לנקוט במשנה תוקף בטיפול במקרים אלו, בעיקר בחברה בה מקובל לתהות תהיות בסגנון ''כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת''.. מכאן שההשוואה בין לכנות מישהו טיפש לבין להציק לבחורה בקשר למיניות שלה, היא פסולה. ציינת כי יש דרכים אחרות להוכחת אשמתו (או חפותו) של מטריד. נושא זה הוא בעייתי בצורה לא רגילה וניכר כי בתי המשפט מתקשים לטפל בסוגיות אלה. לצערי, קשה להסתמך במקרים אלה על היגיון של שופטים.. |
|
||||
|
||||
סליחה? לא, אני לא מסכים. המרחק מהטרדה מילולית ועד פגיעה פיזית אלימה הוא עצום - אדיר! אדם שאומר לבחורה שהיא נראית מצויין, הוא לא אנס בפוטנציה. אדם שמספר בדיחות גסות הוא לא אנס בפוטנציה. דוד ששואל את אחייניתו אם היא לובשת חזייה הוא לא אנס בפוטנציה. אין שום קשר ולו הקטן ביותר בין "הטרדות מיניות מילוליות" לכאורה, לבין פגיעה פיזית ואינוס. שום קשר. |
|
||||
|
||||
נכון, לכאורה אין קשר בין המקרים שהצעת. אבל הבה ננסה מקרה אחר, בו מעביד ששולח ידיים לעובדת אשר נתונה למרותו, מתחכך בה פה ושם, מציע הצעות מיניות וכל זאת על אף (ואולי גם בעקבות) הצהרות חוזרות ונשנות מצידה כי דבריו מפריעים לה וגורמים לה תחושת אי נוחות. מה אז? האם זה כל כך קשה להאמין כי אותו גברבר חבר'מן יתפוס אותה באיזשהי פינה חשוכה וישלח ידיים? אמנם לא מדובר כאן ב*אונס*, אך זוהי בפירוש פגיעה פיזית אלימה! בל נשכח כי החוק למניעת הטרדה מינית נוצר בעיקר על מנת למנוע מצבים בהם במסגרת יחסי מרות עלול מעביד (או מעבידה, אני לא שוללת אפשרות זו) להגיע למצב דומה של פגיעה באשה, תוך ניצול הכוח שיש בידיו. באופן כללי, יש לי בעיה עם ההפרדה המלאכותית שאתה עושה בין אלימות שהיא מילולית או שאופיה טורדני בלבד, לבין אלימות פיזית קשה יותר. משום מה נדמה היה לי כי הקשר בין השתיים מובן לכל וכי האופן בו הראשונה עלולה להוביל לשניה ברור מאליו! |
|
||||
|
||||
אז זהו - שלשלוח ידיים ולהתחכך במכוון אלה לא "אלימות שהיא מילולית או שאופיה טורדני בלבד". לשלוח ידיים זו הטרדה מינית פר אקסלנס, ואין לי כל בעיה עם איסור על כך. הבעיה שלי היא בעניין הערות שהמיניות שלהן, בלשון המעטה, מוטלת בספק. "את נראית טוב בחצאית הזאת", למשל, היא הערה שקשה לי לדמיין תסריט לפיו היא מובילה לאלימות פיזית קשה. מצטער. גם בהייה, חסרת טקט ככל שתהיה, במחשוף של בחורה, אינה מביאה לכדי אונס. האיסור החוקי על התנהגות כזו, שהיא אולי לא נעימה מי יודע מה, אבל אינה פוגעת או מאיימת על האישה, הוא פגיעה בוטה בחרותו של ה"מטריד"-לכאורה. לכן - אמירות תמימות או תמימות למחצה - מותר. איומים, הצעות מגונות ובוטות, וכל דבר שכולל נגיעה באזורים אינטימיים ללא רשות - אסור. כל דבר באמצע (למשל, להשען להעל הכתף שאני רוכן אל מסך המחשב מולו היא יושבת) - מותר, כל עוד לא הביעה התנגדות. סיכמנו? |
|
||||
|
||||
אני יכולה בהחלט להסכים עם דבריך, תוך הוספת דבר מה - אם התנהגות כלשהי היא "לא נעימה מי יודע מה" לאשה והיא מביעה התנגדות לכך, יש לדרוש מאותו בחור שיפסיק אותה. גם אם מדובר במבטים שאולי לא יסתיימו באונס אלים.. בל נשכח כי עדיין מדובר שאנשים אשר צריכים לעבוד ביחד. לא עדיף לשמור על אווירה נעימה ולא לבהות בבחורה כאשר אתה יודע כי מבטיך מפריעים לה? מלבד זאת, כאמור, הכל מוסכם. |
|
||||
|
||||
ואם אותי מטריד שאת מסתכלת על האף שלי או על היד שלי? אז אני מאמין התשובה שלך הייתה אתה יכול להסתיר אותם. כנ"ל מחשוף. אישה שאינה רוצה שיביטו על המחשוף שלה שלא תלך אם מחשוף. מוזר אבל אני (מבלי להיות דתי) מרגיש מוטרד לא פעם כאשר אישה יפה נגשת אלי אם מחשוף בעבודה. אולי החוק יקבע כי גם זה אסור? |
|
||||
|
||||
מבריק! הינה הפתרון – תבע מישהי מהעבודה שמסתובבת עם מחשוף עמוק! אני חושב שבארה"ב היית זוכה בתביעה כזאתי. |
|
||||
|
||||
מה כל כך מטריד פה? מי שלא רוצה שיסתכלו עליה שלא תמשוך תשומת לב. מי שמתלבשת בצורה שמושכת תשומת לב, שלא תתלונן שמסתכלים עליה. |
|
||||
|
||||
מעולה, הצעה נבונה להפליא! זו דרך מאד מעניינת להתמודד עם בעיות בעידן של מחשבה נאורה וחופש ביטוי : נשים ילבשו לבוש צנוע ויימנעו מחשיפת גופן, על מנת למנוע מראש מצב בו אדם עשוי לחוש גירוי מיני ולהתפתות להטרידן. משהו פה נשמע לי מוכר ומיושן למדי. לא עברנו כבר את שלבי החשיבה הפרימיטיביים הללו?! אשה רשאית להתלבש לפי ראות עיניה ואין לאף אדם זכות לערער על כך. מראה החיצוני של אשה אינו הופך שום פגיעה בכבודה ובחירותה ללגיטימית. אם הדבר מפריע לך או לאחרים, הנכם מוזמנים לקום וללכת. |
|
||||
|
||||
אבל האפנה הנשית שונה מהאפנה הגברית, בכך שמטרתה המופגנת היא להחצין סקס, בעוד שמטרת האפנה הגברית היא להפגין סמכותיות. אם את לא מסכימה עם הנחת היסוד הזו, אז תנסי להסביר לי את המטרה שנמצאת מאחורי חזיות פוש-אפ, חצאיות עם או בלי שסע, מחשופים, וכ"ו, ולמה הם יכולים להחשב כלבוש הולם ולא, למשל, ספידו. כל עוד המצב הוא כזה, שבו נשים מתיחסות אל עצמן כאל אוביקטים מיניים, אין שום סיבה שהגברים (כציבור) יחשבו אחרת. נכון, עם קצת חשיבה הגיונית אני מסוגל לקבל את הרעיון שלא *בהכרח* כל בחורה בטייץ רוצה אותי כאן ועכשיו, אבל זה לא מוסיף הרבה להערכה הראשונית שלי לאינטלקט שלה. זבשכ"ן. |
|
||||
|
||||
קל מאד להאשים מחצית מהאוכלוסיה באופנת לבוש זו או אחרת שאינה מתאימה לך, אבל בל נשכח כי גברים אחראים לכך באותה מידה, באמצעות היחס "החם" אשר הם מעניקים לבחורות אנורקטיות אשר עוטות פיסות בד דקיקות לגופן ולא מדברות הרבה דברי טעם. עם כל הערכתי לאינטלקט הגברי, קשה לי להתעלם מהעובדה שגברים נוטים להקדיש הרבה יותר תשומת לב דווקא לבחורות מהסוג שלעיל ולאו דווקא חותרים אחר אלה החוששות להתקרר ומתלבשות לבוש שכבתי וחמים.. אבל אלה דברים מושרשים מדי לטעמי, אין הרבה מה לשנות בנושא. מה שחשוב להבהיר הוא זה: אשה יכולה ללבוש כל בגד שהוא, כאוות נפשה (ובמסגרת החוק..) אך אין הדבר אומר כי כאשר אותה אשה אומרת את המילה הפשוט והברורה להפליא *לא*, ניתן להתעלם מכך. אין שום חשיבות למה שבגדיה של אשה מקרינים למוח הגבר המצוי, אתם מוזמנים לחשוב שהיא מתלבשת כך אך ורק למענכם. חיו באשליות, ככל שתרצו. כשהיא מסרבת לכם, מורה לכם לחדול מהמבטים או פניותיכם אליה - פשוט הפסיקו! מדוע אתם כל כך מתעקשים להציג את המין הגברי כחבורת אנשים אשר אינם מסוגלים לשלוט בעצמם ומונעים אך ורק על ידי דחף מיני? |
|
||||
|
||||
עינת האם לא את אמרת שעלי להסיר את מבטי? אבל מה אם המצב בעבודה הוא כזה שאני נאלץ לעבוד אם אותה אחת שחולצתה יותר מראה מאשר מסתירה? האם להעיר לה? ואם היא תאמר לי אז על תסתכל? ואולי את תאמרי לי לאן להביט? סליחה אבל אם את לא רוצה שיביטו בך על תנסי למשוך תשומת לב- אלא כמובן אם את יכולה לי הסבר יותר טוב למה בחורה שאולי נחמדה מאוד מגיעה כך לעבודה? (אם למשהו זה עלה בראש זה לא בשביל להתחיל אם משהו-כבר יש לה) ואני לא אמרתי שתלבש משהו צנוע אלא הביטי בעצמך ואל תשפטי אותי ואת מבטי כאשר את אחראית להם. רועי |
|
||||
|
||||
יש לי החשד שאתה ועוד מספר משתתפים בדיון הזה מעלים טענות מגוחכות אך ורק לשם הויכוח. לא ברורה לי הבעיה - אשה מגיעה בלבוש חושפני למדי למקום עבודתכם המשותף ואתה מציץ לכיוונה. עד כאן, אין שום בעיה. ייתכן ואותה אשה אכן מעוניינת שיביטו בגופה המפואר. נחמד. מדוע שתעיר לה? מה הקשר להטרדה מינית? האם כבודו חש מוטרד?.. קשה לי תאר מצב שבו אשה אשר לבושה בצורה שכזו תעיר לגבר שיסיר מבטיו מעליה. לדעתי המצב הוא שונה: הרבה יותר סביר (לאור ניסיון העבר, ממקרים שקרו) שגבר אשר יתקל באשה זו, ירשה לעצמו להניח כי היא מעוניינת בו ועל כן יציע לה הצעות כאלה ואחרות אשר אופיין מיני או ינסה לגעת בה או להטרידה באופן מיני אחר. כל זאת תוך כדי התעלמות מפורשת מסירוביה למעשיו וזאת משום שלבושה כביכול *התיר זאת*. שטויות. לא זה לא. נקודה. לא משנה כלל באיזה לבוש הוא נאמר. |
|
||||
|
||||
ושוב - אני נאלץ להסכים לכל מלבד לדבר אחד. כשמעביד מעניק לעובדת מסאז' מרגיע, וזו מצידה נראית שמחה למדי, אפשר כי היא אמנם מאושרת מכך שהמעביד מעניק לה סוף סוף את תשומת הלב לה חיכתה וציפתה מזה זמן רב, ואפשר כי היא מהנהנת ומחייכת חיוך עצבני, משפילה מבט, ואומרת לעצמה שהיא חייבת לשתוק, ולא להגיד מילה, כי זו כבר העבודה השלישית בה התחילה לעבוד בחצי השנה האחרונה, ובטח שהיא לא רוצה לאבד גם אותה. אפשר גם כי בכך היא מצפה לקבל את הקידום הנכסף. הנקודה היא שיחסים וקשרים, מיניים ורגשיים, בין זוג אנשים שביניהם יחסי מרות (וזה כולל עובדת-מעביד, מפקד-פקודה, וכו', וגם להפך, כלומר עובד-מעבידה וגו') הם, עד כמה שבקיאותי בחוק מתירה לי להניח, אסורים. החוק צפה קדימה לבעייתיות הזו. לכן, גם אם הרצון הוא הדדי, בבסיסו אולי עומדים אינטרסים שאינם נקיים משיקולי רווח והפסד. לאותה עובדת אני ממליץ לעבור מחלקה, ולמען הפוליטיקלי קוקרטנס (שכן, בד''כ העובד הזוטר עובר, ולא הבכיר) ישנה האפשרות שהמעביד יעבור - רק אז הם יקבלו את ברכתי, שזה אפילו יותר מ''שיבושם להם''. |
|
||||
|
||||
What would you have felt if your
uncle had asked you at your bar mitzva if you already had a "wet dream"?or if have hare in a bit lower place... There are some things you can not do to a woman. If, where you work, there is a woman that seems to be religious (long dresse/skirts, kissing mezuza etc.) Would you feel comefortable touching her? just shaking her hand or a friendly "kafa"? I belive not. Because by her appearence she shows she does not accept this acts from a man. But not all women feel the need to wear a skirt. So how will you know ? Not only women have intuetion. You should see, not just look. does the woman aprove of you being close? Is she the hugging type ? who likes hugging and friendly kisses? And even if she is that kind of a woman, It DOES NOT mean she is "zola" and "notenet". Every case to his body (it sounds better in hebrew). Reading the articales here I beleive the male population here have enough sense to know what is "mutar" and what is "asur". Women can also make a difference between remarks they recieve. My officer called me once or twice chamuda. But it made it sound like he was caring for me in a proper manner - After all he was responsable for me. I didn't find it offending, but still i asked him to refer to me by my name. Another example - I'm working at a store and sometimes (not very often) a man calls me motek. So what ? I am not responsable for his manners, and I can feel from his acts and figure of speech that he doesn't want to offend me. There are too many cases of sexual abuses. But we (men & women) need to find the thin line between arrasment and a fond word and a kind touch. |
|
||||
|
||||
How do you type in english so the paragraphs dont come out backward?
|
|
||||
|
||||
מה הייתי מרגיש? הייתי מרגיש נבוך, מן הסתם. לא הייתי רץ לתבוע אותו בבית משפט... באשר לבחורה הדתית - בבסיס שבו שירתתי היה מפקד אחד שחזר בתשובה, והוא נמנע מלגעת בנשים, כולל לחיצות ידיים וכל דבר אחר. הנשים בסביבה, מתוך שעשוע, נהגו לגעת בו - בכתף, בראש, ביד - סתם נגיעות, כדי להציק לו. הן עשו זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות שלו להפסיק זאת. למרות שזה היה בכוחו - הוא בחר שלא להעמיד אותן לדין על סירוב פקודה, בגלל שהוא ידע שהכל נעשה כמהתלה ידידותית. אם המצב היה הפוך - היו מגישים תלונה נגד הנוגעים. עכשיו תסבירי לי למה זה ככה. למה כשנגעו בגבר, אף אחד לא התרגש, אבל באישה זה כבר מסוכן? ואם את הולכת להגיד שזה בגלל שאישה נמצאת בסכנת אונס, אני אקדים תשובה למכה - כשאדם נכנס לחנות תכשיטים ומביט ארוכות באבני החן השונות, ואולי אף מבקש להוציאן מהארון כדי לראות אותן מקרוב - האם יעלה על הדעת שמישהו יזרוק אותו מהחנות ויאיים בתלונה במשטרה? הרי הם נמצאים בסכנת גניבה! אבל לא, כי אנשים, בדרך כלל, הם חפים מפשע עד שהוכחה אשמתם, או במקרה הזה - אנשים הם תמימים עד שהוכחה כוונה רעה מצדם. למנוע כמעט כל מגע (פיזי או מילולי) בין גברים לנשים רק בגלל שהגברים עשויים להיות אנסים, זה כמו לאסור כל מי שנכנס לחנות תכשיטים בגלל שהוא יכול להיות גנב. השאלה של אם זה מפריע לאישה שאני נותן לה מחמאות, היא כבר לא שאלה של הטרדה מינית, אלא שאלה של אדיבות ויצירת סביבה חביבה יותר. אם מישהו בעבודה שלי יעיר לי כל הזמן שאני שמן, זה לא יגרום לי להרגיש טוב עם עצמי, אבל זאת לא עילה לתביעה. כשזה מגיע למגע פיזי שהוא מעבר ללחיצת יד או טפיחה על הכתף - טוב, עדיף לא להכנס לאזור הזה, כי הוא באמת יותר מסוכן. אני לא אחבק עמיתה לעבודה אלא אם הופגן בברור רצון שכזה. |
|
||||
|
||||
מי נתן לגיטימציה להטרדת גברים על רקע מיני? כמובן שהתנהגות זו פסולה מכל וכל! החוק מנוסח בכוונה תחילה בלשון הפונה לשני המינים ולא קיימת שום אפליה בנושא. העובדה שאותו חייל בחר שלא להתלונן נעוצה בשיקוליו הפרטיים בלבד. אם אתה רומז כי לחץ חברתי הוא שהניא אותו מהגשת תלונה, חשוב להזכיר כי המשימה קשה להחריד במידה שווה גם לנשים אשר מוצאות את עצמן במצב דומה. הגשת תלונה על רקע מיני היא תמיד מביכה וגוררת תגובות מעליבות וחסרות כל התחשבות מכיוונים רבים ושונים, אך מעט קשה לטפל בבעיה זו כאשר פרטים כה רבים באוכלוסיה אינם מבינים כלל על מה כל הרעש! |
|
||||
|
||||
)אתה לועג לכך שאסור לדוד לשאול בת 12 אם יש לה חזיה, ומשווה זאת לאיסור לשאול את בן ה-12 אם צמחו לו שערות על החזה). אתה מתעלם מכך שמדובר בהיסטוריה של אלפי שנים שנשים הוטרדו מינית בשאלות כאלה, ואילו הגברים שצמחו להן שערות על החזה דווקא זכו לציוני שבח ןהתפעלות על הפיכתם לגברים. נשים נכוו ברותחין, ואל תתפלא שהן דורשות להיזהר איתן בצוננין. הן צודקות. יש להפלות את הנשים "לרעה" במקרה הזה, ולהתייחס אליהן במשנה זהירות. אחרת תמצא את עצמך כעוד חוליה בשרשרת הגברית השובניסטית שמתייחסת לאישה כגוש בשר שמקיף חור. אתה מוכרח להתייחס אליהן בשונה להתייחסות שלך לגברים, כדי להשיג שוויון - יחס שווה לשונים הוא אפליה, ונשים וגברים שונים בכך שנשים הוטרדו משחר האנושות, וגברים לא. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהנקודה ששמעון מורמי מציין חשובה, ויש לדון בה ביתר פירוט: "יחס שווה לשונים הוא אפלייה". מהו שיוויון כאשר לכל קבוצה באוכלוסייה יש להתייחס באופן שונה? האם יש לקבוע "סף הטרדה" שונה בין גברים ונשים? כיצד ניתן ליישם זאת ע"פ חוק? בנוסף, אני רוצה לציין את הפרק האחרון (ששודר ב-15.3) בסדרה "אלי מקביל", שדן בנושא דומה. מנכ"ל חברת הייטק החליט, כדי להעלות את המוראל, להכריז על יום אחד בחודש שבו כל העובדים (מי שיירצה, כמובן) יבואו לעבודה בבגדי-ים. כמה נשים נפגעו מכך וטענו שסירובן להופיע בבגדי-ים לעבודה (משום שאינן מתגאות במראה גופן, ולא רוצות לחשוף אותו לעיני שאר העובדים) יציג אותן כ"לא משתפות-פעולה", ויפגע במעמדן בחברה. האם גם בהצעה תמימה זו להעלאת המוראל בחברה יש מן האפלייה ? ולבסוף, האופן שבו אתה מציע להתייחס לקבוצות בעלי מאפיינים או היסטוריה שונים, באמצעות "ספי רגישות" שונים, הוא היסוד המנחה של תרבות ה-PC, הלוא היא התקינות הפוליטית. סדרות כמו "אלי מקביל" שציינתי לעיל, "סאות'-פארק" ואחרות, מסמלות את סיומו של עידן ה-PC. האין בשינוי הזה מגמה הפוכה מזו שמתארת כותרת הודעה זו? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |