בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/08/01 16:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאור התנהגותו והתבטאויותיו בהווה ובעבר של א-סאנע, קשה להטיל ספק בתמיכתו בפגיעה בישראלים ואף בחתירתו הכוללת כנגד המדינה. ואולם גם במקרה זה נזהר הוא מלומר דברים שלא ניתן לפרשן לשתי פנים. למשל, כינוי הפעולה ''חלק ממאבק לגיטימי'' יכול להיות הצדקת המאבק בכיבוש, ללא התייחסות שיפוטית לפעולה הספציפית. יתכן שהדרך היעילה לטפל בו ובדומיו תהיה לאו דווקא משפטית ועכשיו, כשהמצב במגזר הערבי לא יציב. אולי עדיף לחכות לבחירות הקרובות ואז, אם יתברר בסקרים שיש למסיתים כמוהו סיכוי להיבחר שוב, למנוע את זה מהם ע''י וועדת הבחירות. היתרון בכך הוא שלוועדת הבחירות די להתבונן בהצטברות אמירות ומעשים והיא אינה חייבת לחכות למקרה ספציפי שבו הוא ימעד מעבר לכל ספק. חוץ מזה, יתכן שהרוחות ירגעו עד אז ויכולתו לגייס תמיכה ציבורית מציבור שיבין שדרכו לא שיפרה במאום את מצבו - תקטן. יש גם שיקולים כנגד גישה זו. אך ניגמרו לי המילים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה בנטיה להפריד בין הציבור הערבי והנהגתו מעשה של טמינת הראש בחול. כך הוא הדבר כשמדברים על ערפאת והציבור שלו, וכך הוא הדבר כשמדברים על חברי הכנסת הערביים והציבור שלהם. לדעתי הם נבחרו בגלל מה שהם, ומשמיעים את דעותיהם הקצוניות כדי לקבל תמיכה בצבור שלהם, ודבריהם, משקפים, לכן, את דעתו של הציבור שלהם. לגבי הדרכים לטפל בו: אם לציבור היהודי יש רצון חיים, צריך להיות לו גם רצון לטפל בבעייה. ואם ירצה לטפל בבעייה הוא יוכל לעשות זאת בכל שיטה שיבחר, גם בשיטה המשפטית. מזמן אבדתי את האמונה בכך שהשיטה המשפטית יודעת להגדיר מצב בצורה כל כך ברורה וחלקה. גם כאן מה שקובע בסופו של דבר את התוצאה הוא הרצון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לחזור לויכוחים קטנוניים לגבי כוונתו "האמיתית" של הח"כ בדברים שאמר, די ברור כבר שלא מדובר פה בחבר כנסת אחד שסרח. רוב חברי הכנסת מהמפלגות הערביות נשמעים כשהם מתבטאים מפעם לפעם באופן שמעודד את הפלסטינאים במאבקם נגד הכובש הציוני. אין לדעתי הבדל מהותי בין ההתבטאות של א-סנע מאתמול לבין התבטאויות אחרות שלו ושל חבריו. קיימת, כפי שנכתב פה, טענה שהח"כים הללו אינם מייצגים את בוחריהם. האמנם? גם בעיני הדבר הזה טעון הוכחה. כל עוד ההנחה היא שרוב בוחריהם של הח"כים הללו דווקא חושבים פחות-או-יותר כמוהם, יהיה זה מעשה מאד לא חכם (ולדובי: ממש טפשי) לשפוט את חברי הכנסת שלהם על התבטאויות כאלה ואחרות. אם אכן יש פה מאות אלפי אזרחים שתומכים במאבקם של הפלסטינאים כולל מעשי האלימות שהם נוקטים נגד אזרחים יהודים, הדחת נציגיהם מהכנסת לא תפתור את הבעיה אלא תעמיק את הקרע שכבר נוצר, שכן נציגים אחרים שלהם יתבטאו מן הסתם בדיוק באותו אופן אם לא באופן קיצוני יותר. ההיטפלות לציטוט ספציפי של ח"כ ערבי זה או אחר והקריאה להעמדתו לדין על כך הן בעיני נסיון נואל לפתור גם את הבעיה הזו בשיטת "זבנג וגמרנו", זאת כאשר הבעיה האמיתית שלנו עם הערבים אזרחי ישראל היא הרבה יותר מסובכת ועמוקה ולא תיפתר בשום בית משפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המצב ימשך כמו שהוא הבעיה תיפטר בעוד 10-20 שנה במלחמת אזרחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. הבעיה היא שהגברת הדיכוי נגד הציבור הערבי (כפי שנראה לי שאתה מציע) רק תחמיר את הבעיה. בעוד 20 שנה היהודים יעמדו מול שליש מאוכלוסיית המדינה, שתזכור להם הרבה דברים רעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו "דברים רעים" זכרו הגרמנים (והפולנים והאוקראינים והלטבים ומי לא) ליהודי אירופה – צליבת ישו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסבתא שלי היתה אומרת, ''עדיף לשתוק ולהיחשב טיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח את זה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעניין, האם באמת ובתמים אתה מאמין שבמידה וישראל "תתעשת" ותעניק לערביי ישראל שיוויון זכויות מעשי מלא (אף שאינם ראויים לא, שכן אינם שותפים מלאים בחובות), לא יופלו היהודים לרעה ובצורה משמעותית, במידה ויהיה רוב ערבי בארץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כן ואולי לא, והדבר העיקרי שיכריע בעניין הוא היחס שהם יקבלו ממוסדות המדינה בשנים הקרובות. אם הקיפוח ימשך יתעצמו גם תחושות האיבה כלפי הציבור היהודי. אם יעשו יותר מאמצים להשיג שיוויון, אולי מגמה זו תתאזן. האלטרנטיבה היא גירוש וטרנספר של אוכלוסיה בעלת אזרחות ישראלית, צעד מרחיק לכת אפילו בעיני המטורפים שבינינו. יש האומרים שניתן להעביר את אוכלוסית ישראל הפלסטינית לשליטת המדינה הפלסטינית העתידית, אך גם כאן מדובר בהבל: שלושה מיליון האנשים שיהיו מרוכזים באותו שטח דל ומצומצם יישאו באופן טבעי את עיניהם לישראל, ושקט רב לא יהיה כאן. יש בעיה משמעותית מאוד בנסיון ליצור מדינה שמיועדת לבני קבוצה אתנית אחת בלבד. הקבוצות האתניות המקופחות בסופו של דבר יתאחדו נגד המדכאים שלהן, ובצדק. בהקשר הזה, יהיה קשה לשמור על ישראל כמדינת הגזע היהודי. יש כאן קרוב ל- 200,000 עובדים זרים ועוד כ- 1.2 מיליון ערבים, ומספרם רק גדל. בסופו של דבר הם ידרשו את המגיע להם. והם לא יטרחו לבקש יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה הגזע היהודי שכתבת עליו? אולי תפנה אותי לספרות בנושא? (רצוי לא בגרמנית) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם להגיד 'העם היהודי', אך מאחר וההשתייכות לעם הזה נקבעת בעיקר על פי מוצאה של האם, המילה 'גזע' מתאימה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה גזע מתאימה יותר כשההשתייכות היא הן לאב והן לאם. דווקא שיוך על פי האם בלבד, הוא הגורם למושג ''עם'' להיות נכון יותר במקרה הזה. שכן המושג ''עם'' הוא מושג תרבותי וכך גם השיוך על פי האם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היפותזה מה היה קורה אילו היו מתקימים שני התנאים הבאים: מדינת ישראל היתה מעניקה את שויון חובות וזכויות מלא ל"ערביי ישראל" הם מצדם היו עוברים תהליך של גיור מהיר. כלל ישראל היו מקבלים זאת בזרועות פתוחות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שותפי לדירה העלה את הרעיון, שלו היו אנשי העליות של תחילת המאה שעברה מחליטים שערביי הארץ הם יהודים שהתאסלמו, והיו פועלים על מנת לגיירם, יתכן שהבעיות שיש לנו היום לא היו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לו הערבים היו פועלים כדי לאסלם אותנו כל הבעיות היו נפתרות . . . בתנאי שהיינו מסכימים. . . אבל עניין ההסכמה הוא באמת פרט קטן. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי לציין בהקשר זה את העובדה שבתקופות אליליות יותר, נהגו עמים כבושים לקבל את אלילי העמים הכובשים כאשר הם רואים באלילים החדשים התגלמות אחרת של אליליהם שלהם. הדתות המונתאיסטיות מצד שני... מי שמכיר את הסיפור על המתמטיקאית היווניה היפאטה שחיה באלכסנדריה יודע על מה אני מדבר. עוד נקודת זכות לפגאנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סבירות שלהנחה של שותפך לדירה יש גם אחיזה במציאות. ההיסטוריוגרפיה הציונית לא ממש התלהבה לעסוק הנושא.אך סביר מאוד להניח ששרידי האוכלוסיה היהודית שעדין היתה קימת בארץ ישראל בתקופה הביזנטית התאסלמה עם הכיבוש המוסלמי של האזור במאה השביעית (מעשה מקובל בעת ההיא).לכן סביר להניח שבמקומות כמו הר חברון או חלק מן הגליל לחלקים מן האוכלוסיה הפלסטינאית המקורית או (האוטוכטנטית)יש מקורות יהודיים. מענין היה לערוך השוואות גנטיות בנידון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, האיוולת הנפשעת של ממשלות ישראל כולן היא הזנחתם הכלכלית והחברתית של ערביי ישראל. לא רק שזו היתה (ועדיין) חובה מוסרית ממדרגה ראשונה, אלא שזו השקעה בטחונית אלמנטרית, הן מבחינת ההשפעה עליהם והן בתרומה של רווחתם לערעור המשטרים המדכאים הסובבים אותנו. בשוליים: הערכתי היא שגם רווחתם היחסית דהיום, היתה אחד מכמה גורמים לפחדו הדמוני של אסד האב מיחסים פתוכים וללא שגיאות כתיב עם ישראל. יש לציין שנורא נורא קל לתקן תוך ככמה חודשים נושא זה. לו רק היו הערבים קצת יותר חכמים, לא היו הם מתקשים להביס טיפשות ממשלתית זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדים זרים אינם אזרחים. אינני בקי בתחזיות הדמוגרפיות, אבל אם באמת צפויים הערבים להוות רוב תוך 20 שנה, אולי כדאי להתחיל לשלול אזרחות, מאלו המתנגדים לקיומה של מדינת ישראל כמדינת (כדבריך) הגזע היהודי. משוללי האזרחות יוכלו כמובן להשאר במדינה על תקן תושבי קבע. לנו יש רק מדינה אחת. מעבר לכך, יש לי יסוד סביר להניח שקיפוח הערבים במדינה היהודית יתגמד לעומת הזוועות שצפויות למיעוט היהודי שישאר במדינת ישראל הערבית. לכן, ההצעה הנ"ל אולי אינה הוגנת במיוחד, אך בסופו של דבר תהיה בגדר הרע במיעוטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מסכימים שחברי הכנסת הערביים מייצגים נאמנה את בוחריהם. עובדה היא שהנציגים האלה מביעים ללא הרף הזדהות מלאה עם הרשות הפלשתינית, ותמיכה במעשי טרור מזוויעים כדי לקדם את האינטרסים שלהם. אתה אומר שמעובדה זו נובע שיהיה זה לא חכם לשפוט או להדיח מהכנסת את האנשים האלה. אני הייתי אומר אותו דבר בתוספת מילה אחת: "יהיה זה לא חכם לטפל *רק* בחברי הכנסת שלהם." לדעתי יש לחוקק מערכת חוקים שתשלול מידית מכל פרט במדינה שקורא לפגוע באזרחיה ובמוסדותיה האחרים, את הזכות לבחור ולהיבחר בין אם הוא חבר כנסת ובין אם אינו חבר כנסת . זכויות כאלה יש לתת רק למי שיצהיר שאין לו השקפות כאלה. כמו כן הזכויות האלה לדעתי אינן צריכות להינתן למי שבחר שלא לשרת בצבא (כולל אלה מהחרדים שאינם משרתים). בהקשר זה ברצוני להביא את דבריו של פייסל חוסייני (מהליברלים והמקובלים ביותר על השמאל שלנו בקרב הציבור הפלשתיני), באחד מהראיונות האחרונים שנתן לפני מותו. האיש אמר בפרוש שתכליתה של הרשות הפלשתינית לשמש סוס טרויאני בתוך ישראל. חד חלק ונכון. אנחנו, מצדנו, צריכים להיזהר מסוסים טרויאניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-הא. וכל עוד ההנחה היא שרוב בוחריו של כהנא לכנסת דווקא חושבים פחות-או-יותר כמוהו, האם לא יהיה זה מעשה מאד לא חכם (לעצמי: ממש טפשי) לשפוט את חברי הכנסת שלהם על התבטאויות כאלה ואחרות? אם אכן יש פה עשרות אלפי אזרחים שתומכים במאבקם של היהודים כולל מעשי האלימות שהם נוקטים נגד ערבים פלסטינאים, הדחת נציגיהם מהכנסת לא תפתור את הבעיה אלא תעמיק את הקרע שכבר נוצר, שכן נציגים אחרים שלהם יתבטאו מן הסתם בדיוק באותו אופן אם לא באופן קיצוני יותר. או, אם להשתמש בדבריו של מר גלבץ - ליברליזם לא יכול להיות סובלני כלפי חוסר סובלנות, ואין זה משנה מאיזה כיוון היא באה, או כמה אנשים תומכים בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טאלב א-סאנע הוא מקרה חריג. הוא אינו פלשתינאי, אלא בדואי. כיום הוא חבר הכנסת הבדואי היחיד. ציבור הבוחרים שלו אינו מונח בכיסו, ובהחלט יתכן שאמירותיו והתנהגותו יפגעו בעתידו הפוליטי. את ילדיו הוא שולח למערכת החינוך בעומר, ולא ביישוב בו הם מתגוררים (חורה, כמדומני). אין רע בכך שהוא מחנך את ילדיו ביישוב בעל רוב יהודי, כמובן, אך שמעתי רטינות של בדואים על כך שכבר לא איכפת לו מצב מערכת החינוך של הבדואים שמצבם הכלכלי פחות שפיר. בקרב המגזר הבדואי שיעור השירות בצה"ל הוא גבוה, אך המגזר הבדואי אינו חזק כמו המגזר הפלשתינאי. אינני יודע מה עומד מאחורי ההתבטאות המוזרה של א-סאנע. יתכן שהוא רוצה ליצור שותפות גורל בין בדואים לבין פלשתינאים. אין ספק שמדובר במגזרים שונים לחלוטין, שיש להם מספר נקודות השקה. דבר אחד הוא כבר השיג: ישראלים רבים, כדב אנשלוביץ, לא עושים את ההפרדה בין הנבחרים הערבים לבין הבוחרים שלהם. זהו פתח מסוכן לחיכוך בין יהודים ובדואים על רקע לאומני. עד כה גרם קוצר הראות הישראלי לחיכוכים רק על רקע חברתי-כלכלי בשל הזנחת המגזר הבדואי. אינני בטוח שהצגת הבדואים כאוייבי היהודים תשרת את א-סאנע או את בוחריו. אני בהחלט מקווה שההיגיון ימשול וא-סאנע יראה את תוצאות סכלותו בקלפי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |