 |
|
 |
||
|
||||
 |
עצוב לגלות שלילדתך מחסום פסיכולוגי המונע ממנה להזדהות עם כאבם וצערם של בני עמה והיא מעדיפה לנתב את רגשותיה להזדהות עם אוייביה ורוצחי עמה. אני מניח שבאמת ניסית ליצור כתבה מאוזנת ועל כך מגיע לך ח''ח אולם כנראה שאותו חינוך 'הומניסטי' שכה הצלחת להנחיל לביתך, לא איפשר לך לעשות זאת ברצינות (קח כדוגמא את הטענה המצחיקה שתושבי כפר דרום 'פינו' את ביתם בניגוד לערבים ש'גורשו'- אני מניח אכן שהמצרים ברוב טובם לא היו מגרשים את תושבי המקום אם היו מצליחים לכבוש את הנקודה אלא היו מציעים להם פתרון הגון בדמות הפיתרון שהציעו הירדנים ללוחמי רבידים בגוש עציון....) לעצם העניין, בסכסוך היה ועדיין ישנו, צד אלים וצד שאולץ להגיב, ברגע שהצד הלא-אלים מתחיל לדבר על הבנת המצוקות של הצד האלים (שהובס בינתיים) אין שום סיכוי שדיבוריו יפתרו את הסכסוך מכיוון שהוא לא זה שיזם אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"צד אלים וצד שאולץ להגיב". איזה צד הוא איזה? כיבוש איננו מעשה אלימות שנאלצים להגיב עליו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בשרשרת של אלימות ותגובות לאלימות שנמשכת כבר יותר ממאה שנה. אבל הערבים היו הראשונים שנקטו אלימות, ולכן הם הצד התוקפן, והיהודים הם הצד המגיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק. מי שכופה על עצמו עיוורון ימשיך להיות עיוור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נניח שאני הולך ברחוב, בא אלי בריון ומתחיל להחטיף לי מכות. אני איכשהו מצליח למצוא את השוקר החשמלי שלי ומחשמל לו את הצורה. עד כאן הכל בסדר. עכשיו אני לוקח את הבריון, גורר אותו לבית שלי, מכניס אותו למרתף העינויים שלי ומבצע בו את זממי במשך עשרים שנים. כשהמשטרה באה אלי אני אומר "אבל הוא התחיל!" ואני צודק, הוא באמת התחיל. האם המשטרה צריכה לעזוב אותי בשקט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אבל נניח שהכנסת אותו למרתף רק עד שיירגע ויבטיח שיותר הוא לא מתנפל עליך ברחוב. אבל הוא מסרב להבטיח, ואחרי שעתיים אתה כבר מת שיעוף לך מהבית, ופותח רק קצת את הדלת בשביל לנסות לשחרר אותו. ואז הוא מביא לך ראסיה אדירה ושובר לך את האף. וצוחק ומודיע שעכשיו הוא מזעיק לכאן את בן דודו מוריס, ההוא שיש לו בית חרושת עם מאה וחמישים פועל ופועלת אלימים. מה תעשה אז, תשחרר אותו, או תסגור אותו לעוד כמה שעות, שיירגע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, במקרה הזה ברור שאני אסגור אותו לעוד כמה שעות, אבל כשהמשטרה תבוא אני אראה להם את האף השבור שלי ואספר להם על מוריס, לא אגיד משהו בסגנון ''הוא התחיל''. מה שחשוב הוא לא מי התחיל, אלא מי לא מוכן להפסיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני אם היתה לנו משטרה המצב היה יותר פשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לנו משטרה, היא פשוט לא רוצה להתעסק עם הבריון ועם מוריס, וכדי להראות שהיא בכל זאת עושה משהו היא כנראה תתעסק איתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא משנה מי התחיל. יש ארבע גישות שישומן: 1. צריך לדבר (שמאל אידיאולוגי) 2. אין עם מי לדבר (שמאל מאוכזב, מרכז) 3. לא צריך לדבר (ימין) 4. אין על מה לדבר (ימין אידיאולוגי) 1. "צריך לדבר" החיפוש אחר צדק אוניברסלי או פשרה מכובדת הוא בעיקר נחלתו של המחנה המכונה "שמאל". ביסודה של גישה זו האמונה שהמחלוקת עם הערבים ניתנת לפתרון בהדברות ועל ידי ויתורים טריטוריאלים ואחרים. לדעתי זאת תפיסת עולם תלושה המתעלמת מרצונות לגיטימיים של הערבים ומדרכי התנהלותם, ומהעובדה שמערכות יחסים בין עמים מבוססות על אינטרסים. לפעמים האינטרסים מאפשרים חיים שלווים בשלום וכבוד הדדי עם מראית של צדק (אירופה כיום) ולפעמים לא. דוגמא לתלישות של ראיית עולם זו שמאפיינת במיוחד את ד"ר ביילין היא בראיית סימטריה בין ויתורים ישראליים בפועל להצהרות של הערבים. ישראל תיסוג משטחים מסוימים ובתמורה הערבים יצהירו שהם תומכים בהסכם מסוים. ע"ע יוזמת ז'נווה. 2. אין עם מי לדבר גישה שונה בתכלית של "אין עם מי לדבר" מאפיינת את השמאל המאוכזב מהסכמי אוסלו,וכן מתונים במרכז המפה הפוליטית שעייפו מהבטחות למיגור הטירור, ומוטרדים מהעדר מחנה שמאל אידאולוגי אצל הערבים. גישה זו עשויה /עלולה להוביל לשתי דרכי פעולה: א. פעולה חד צדדית- זאת הגישה הרווחת כיום ומוביל אותה שרון ב. שמירת הסטטוס קוו עד שהמצב יאפשר פעולה. 3. "לא צריך לדבר" הגישה המסורתית של ישראל שעיקרה "לא חשוב מה יגידו הגויים אלא "מה יעשו היהודים". בעבר החזיקו בה בן-גוריון, משה דיין, גולדה מאיר, שמעון פרס יצחק רבין, יצחק שמיר. חלקם כמובן שינו את דעתם. בודדים מחזיקים בגישה זו כיום והבולט בהם הוא עוזי לנדאו. בעידן הגלובליזציה והכלכלה החופשית זאת גישה בעייתית משום שלעמידה האיתנה יש מחיר כלכלי. קובה היא דוגמא טובה. 4. אין על מה לדבר "כי זאת הארץ שלנו", והערבים הם אורחים במקרה המקל, או פולשים במקרה המחמיר. וכאן יש קשת של פתרונות מ"מוות לערבים" בסגנון הכהניסטי ועד הגישה הפרגמטית של ש"ס (נכון זה שלנו אבל עדיף לוותר). להבנתי, הגישה העניינית היחידה היא השלישית משום שהיא מעמידה את העשייה הציונית בראש סדר היום הציבורי. ואם נבחן באוביקטיביות את ההיסטוריה היהודית מסוף המאה ה-19 ועד ימנו, רוב ההישגים של הציונות נבעו ממנה. אלא שהציבור הישראלי עייף ממאבקים ממושכים ומחפש פתרונות בזק. אם לא שלום עכשיו שלפחות יהיה משהוא עכשיו לפי מיטב המסורת המתהווה של "קידוש הרגע" מבית היוצר של ערוץ 2. אחרת קשה להבין את הבהילות לביצוע תוכנית ההתנתקות ללא בחינה מעמיקה של משמעויות חלופות וארגון כ"כ לקוי. שרון ברוב טיפשותו הגאונית ניתב את המדינה למצב של אין מוצא כמו שעשה ביעילות רבה בלבנון לפני 23 שנה. כעת אנחנו נשאבים אל עוד מהלך לא מתוכנן של שרון שיש בו יותר הימור מחושב מתכנון מעמיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(רק מציין לעצמי שזו הפעם הראשונה שראיתי את נעם שם את עצמו במחנה אחד עם יצחק רבין) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות . לא שמתי עצמי במחנה זה. ציינתי שפעם רבין היה ''כמו שמיר'' אבל הוא השתנה. אגב שמעון פרס שיכול לנצח כל אחד בתחרות חתירה, אפילו בתוך חצץ, היה שותף לממשלת גולדה ולבניית התנחלויות רבות. היחידים שהתבטאו בעקביות נגד התנחלויות היו אנשי שלום (עם או בלי מרכאות, כרצונך), כמו אורי אבנרי ואייבי נתן שגם שבת רעב מול הכנסת בשנות השבעים כנגד ההתנחלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכל סעיף 3 הוא חסר שחר: "הגישה המסורתית של ישראל שעיקרה "לא חשוב מה יגידו הגויים אלא "מה יעשו היהודים". בעבר החזיקו בה בן-גוריון, ..." - להגיד את זה על בן גוריון? אתה צריך להשלים הרבה חומר קריאה. ... משה דיין, גולדה מאיר, שמעון פרס יצחק רבין, יצחק שמיר. " - פרס? רבין? שמיר? (על ועידת מדריד שמעת? האם ישנתי בזמן ששמיר נפנף את בוש האב ושגר את חיל האויר להפציץ את האם-אמא של סאדאם?) " ... חלקם כמובן שינו את דעתם. בודדים מחזיקים בגישה זו כיום והבולט בהם הוא עוזי לנדאו..." על החישוקאים לוי-מודעי-שרון שמעת? הנ"ל נראה כעוד ח"כ אפור המנסה לבנות עצמו ע"י יריקה על מכנסיו של רוה"מ. "... בעידן הגלובליזציה והכלכלה החופשית זאת גישה בעייתית משום שלעמידה האיתנה יש מחיר כלכלי. קובה היא דוגמא טובה." - צפון קוריאה היא דוגמה עוד יותר טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שנעם טועה בגדול, אבל לגבי בן גוריון - הרי זה הוא שאמר "אום-שמום", לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בן גוריון הסכים לוותר על שתי שלישים מארץ ישראל על מנת לקבל את תכנית החלוקה של האו"ם. ב. בן גוריון לא הסכים לצאת למבצע קדש ללא המטריה של בריטניה-צרפת ונסוג בסופו מחצי האי סיני ללא שום הישג בר קימא בגלל לחץ אמריקאי-רוסי. ג. בן גוריון צעק על רבין, לפני מלחמת ששת הימים שהוא עשוי לגרום לחורבן בית השלישי אם יצא למלחמה בנאצר ללא תמיכה של אחת המעצמות? טוב שהוא לא הכניס גם את אבא אבן לרשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כל האנשים שמניתי בסעיף זה העדיפו להשפיע על המציאות ע"י קביעת עובדות בשטח יותר מאשר ע"י הדברותעם הערבים וחיפוש הסכמות. לדוגמא מרבית ההתנחלויות נעשו בתקופת האישים שמניתי, כדי לקבוע עובדות בשטח. 2. על מה ויתר שמיר? הוא אפילו רב עם ארה"ב וויתר על ערבויות בגלל התעקשותו להמשיך בהתנחלויות. הישיבה שלו במדריד אינה סותרת את היותו הדוגמה המובהקת ביותר לדבקות בגישה שתארתי. 3. אין סתירה בין פעולה ע"פ הגישה שתארתי להפעלת שיקול דעת ועשיית דברים בהסכמה או שימוש בסחבת , פגישות עקרות וכו'. 4. פרס, רבין - נכון שקשה להאמין שהשניים התנגדו לשיחות עם אש"פ שלא לדבר על "מדינה פלסטינית" ערב בחירות 1992 אמר רבין שלא תהיה מדינה פלסטינית, שמעון פרס ומפלגת העבודה התנגדו לחוק המפגשים עם אשף שסיעת מרץ העלתה כאשר אייבי נתן הלך לכלא. אני מסכים אתך אכן קשה להאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החינוך ההומניסטי אותו אני מנסה להקנות לבתי מדבר על כך שבשני הצדדים ישנם בני אדם, ולא ''בני עמה'' מול ''האוייב''. מי שרואה את עמדת הצד השני יימנע, למשל, מלשפוך בקבוק שמן על הכביש על מנת להביע את עמדתו הפוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון צ"ל "לשפוך בקבוק שמן על הכביש ולסכן את חיי העוברים ושבים, על מנת להביע את עמדתו הפוליטית" ואם כבר, אני שמח שבשעה 16:31 היה המתנחל ממעשיהו ליד מחשבו וקרא את מאמרי, ולא על הכביש, חוסם אותו לתנועה, מסכן חיי אדם ופוגע ברכוש. אם זהו ההשג אותו השגתי בכתיבת מאמרי, דיי בכך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בצד שלך, אבל אני לא מבין למה אתה נגרר לפסים אישיים אני מבין שיש איזשהו משקע בינך לבין 'המתנחל ממעשיהו', אבל האם אתם טוען שאם הוא לא היה יושב וקורא את המאמר שלך הוא כן היה על הכביש וחוסם את התנועה? אל תהפוך אותו לפורע חוק, אפילו אם הוא תומך באחרים או מבין כאלה שכן עושים את זה. האם הוא הודה כאן פעם שהוא מחוסמי הכבישים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף אתה צודק, נגררתי קצת ואני מצטער. אין שום משקע ביני ובין אף אחד מהכותבים כאן, ואני מאד שמח על כל תגובה מימין או משמאל. והיות וזו הפעם הראשונה שאני מפרסם כאן קשה לי לשמור על הריחוק הראוי. אני מניח שהמתנחל ממעשיהו, כמו יתר קוראי האייל, הוא שומר חוק, ואם השתמע אחרת - קבלו את התנצלותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שבשביל להימנע משפיכת בקבוק שמן על הכביש אין צורך אפילו לראות את עמדת הצד השני. מספיק להיות סתם בן אדם הגון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שפרשיית "שמפניה" לימדה אותנו להיות קצת יותר ספקנים. 1. איזה סיבה יש לפעיל ימין לשפוך שמן על כביש כ"כ קרוב לכפר חבד שרוב דייריו הם כתומים ובכך לפגוע בעיקר בהם. 2. למה דוקא ביום שבו מתוכננת הפגנה גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כן ואולי לא, העיקר שיש ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי מה שקראתי כאן: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/952/260.html השתכנעתי לא מדובר בשמפניה משום סוג שהוא. מי שמגיע עם מסמרים בכביש ומפזר אותם, שלא יתפלא אם בלילה חברים שלו גם שפכו שמן על הכביש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטריד אותי שהוא לא נעצר ע''י המשטרה ותנועתו לא הוגבלה כפי שנעשה לברוך מרזל, נעם פדרמן וכו. דיי בכך לעורר ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמן זה כדי שהמסמרים לא יחלידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לכפר חב"ד אין יציאה לכביש מס' 1 ולכן הם לא נפגעים מזה, סיכוי טוב שהמפגע שעשה את זה בא מכפר חב"ד וגם חזר לשם אחרי נסיון הפיגוע (תושבים מכפר חב"ד כבר חסמו את כביש מס' 1 ואת מסילת הרכבת ליד ישובם). 2. למה לא? אם אפשר להקשות על המשטרה עוד יותר, הרי זה משובח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברורה לי כל העלאת הספקות. האם שמפניה הכה את הנער הפלסטיני לעיני הטלויזיה? ומה עם ההכאות הרבות שלא היתה שם טלויזיה? האם שמפניה עוקר זיתים ומשליט טרור בכפרים פלסתיניים? האם יש מאות בקבוקי שמפניה שחוסמים כבישים? האם הרבנים שמדברים על התנתקות ממדינת ישראל הם סוכני שב"כ? האם החברונאים היהודים הנחמדים שתוקפים חיילים הם סוכני שב"כ? אולי היועץ המשפטי לממשלה, שעד עכשיו רק הוציא קולות תקיפים ולא יותר, הוא סוכן שב"כ שמטרתו לגרות את המתנחלים לפעולות קשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טובי המוחות במשטרה מנסים ללכוד את ההם שכמעט עשו לינץ', משימה לא קלה בכלל בהתחשב בכך שסרט הוידיאו שברשותם אינו מכיל את מספר תעודות הזיהוי של הפורעים, הנה רעיון קטן בשבילם: יש סרט וידיאו אחר, מפורט ומדוייק, כולל שמה של איזו אישה חסודה שמשכנעת את חיילי צה"ל לסרב פקודה (כמובן שאני כבר לא זוכר אותו, אבל הוא הופיע בכתובית). הפעילות הזאת נקראת המרדה והיא אסורה עפ"י חוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעודות זהות היו יכולות מאד להועיל. מה שהיה יכול להועיל יותר אם היו מדווחים למשטרה שהנער היה יהודי ומבצעי הלינץ' -ערבים. לא רק שהיו תופסים אותם, היו גם מוודאים תפיסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה מפני שערבים בדרך כלל מוצאים את מותם בקלות. המתנחלים פשוט לא יודעים לחפש אותו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |