בתשובה ליזהר מזרחי, 19/06/05 20:17
תחרות, מספרים ועובדות 312114
תחרות:
היכולת של המדינה לנצח בתחרות גדולה יותר משל יצרנים פרטיים במיוחד בנושאי תשתית עתירי השקעה. הינה שתי סיבות: ראשית, למדינה יש אפשרות לגייס משאבים בעלויות קטנות מהעלויות של השוק הפרטי. שנית כח העבודה הציבורי זול מכח העבודה הפרטי. מנהלים בשוק הפרטי מקבלים שכר המגיע למליוני שקלים בשנה עבור כל מנהל.

היעילות של חברה ממשלתית בתחום תשתיות בסיס, כמו מים תחבורה וחשמל לא נמדדת רק בריווחיות הריבעונית שלה.החברה נחשבת לטובה אם היא מספקת ביעילות ובאמינות את השירות הבסיסי שמשמש פלטפורמה לרמת רווחה נאותה וכבסיס איתן למערכת היצרנית.

במילים אחרות. ההגדרה האם מונופול המספק שירותים בסיסיים הוא טוב. אינה לפי כמות הכסף שהוא מזרים לאוצר, אלא לפי הפרמטרים של זמינות השירות, אמינות ההספקה ובעיקר האם השירות מעודד צמיחה.

נניח שחברת החשמל היתה מכניסה לקופת האוצר חצי מילארד ש"ח בשנה (ההשוואה לבנקים על אחריות הקורא). אבל בתמורה היתה חונקת את הצרכנים (מגיעה ל20% ניתוקים ומאלצת את הצרכנים להימנע מחימום/קרור ולהמעיט בתאורה) ומדכאת כל אפשרות של צמיחה כלכלית. האם חברת חשמל כזאת היתה טובה יותר מחברה המספקת חשמל זול (0.01% ניתוקים) שעלויות המוצר שלה לא מייקרות את כל מוצרי התעשייה?

התשובה לכך היא כן ולא. עבור מפעיל פרטי חברת חשמל כזו היא טובה יותר. מבחינתו נתוני הרווח הם חזות הכל. עבור הצרכן והמדינה התשובה היא לא. חברה ריווחית המדכאת את הצרכן הפרטי והתעשייתי היא אסון ונזק כלכלי עצום.

מחיר:
מחיר החשמל בארץ נמוך בערך ב-‏50% לעומת מחיר החשמל במערב אירופה. עשיתי סקירה ברשת.

לפי הרשות לחשמל המחיר לקוו"ש לצרכן הפרטי בארץ הינו 0.43 ש"ח (43 אג').

לפי EUROSTAT, הלישכה לסטטיסטיקה של האיחוד האירופאיhttp://epp.eurostat.cec.eu.int/portal/

בגרמניה: מחיר קוו"ש לפני מס הינו 0.1334 יורו. למחיר הזה יש להוסיף 40% מס. המחיר הסופי כ-‏1 ש"ח לקוו"ש. בגרמניה משק החשמל פרטי מזה זמן רב. לפני חמש שנים נעשתה ליברליזציה (פתיחה לתחרות). מחירי החשמל לא ירדו וגם התחרות לא גדלה.

באיטליה: המחיר לקוו"ש 0.1440 יורו. למחיר הזה יש להוסיף כ-‏33% מס. המחיר הסופי מגיע גם הוא ל-‏1 ש"ח. באיטליה היתה הפרטה חלקית וחישובי מחירי החשמל שם מדורגים מה שבפועל גורם למחירים גבוהים יותר של חשמל עד לשיעור של 0.25 יורו לקוו"ש (כולל מיסים) כמעט 1.35 ש"ח.

בצרפת: לא היתה הפרטה. מחיר קוו"ש לצרכן הינו 0.0905 (בספרד 0.0900). למחיר הזה יש להוסיף 33% (לפי נתוני ה-EDF , חברת החשמל הצרפתית). המחיר הסופי לצרכן 0.12 יורו = כ-‏0.66 ש"ח (66 אג').

הלקח:

להפרטה יש 2 תוצאות. זאת שמבטיחים לנו. קרי, תחרות והוזלת מחירים. וזאת שמסתירים מאיתנו. כישלון במבחן התוצאה (אין תחרות ואין הוזלה!) והרס תשתית משרק החשמל. בגרמניה נשלחו לפנסיה מוקדמת בהסכמה 42% מהעובדים ודווקא הטובים שיכלו למצוא תעסוקה במקומות אחרים. באיטליה פרש אחוז כמעט דומה. ההפרטה גרמה לחיסול מוחלט של המחקר, התכנון והפיתוח. מדברים על הוצאת התחומים הללו ל"מיקור חוץ" (OUTSOURCING). התחזוקה השוטפת בוטלה כמעט לגמרי והורדה לרמת תחזוקת שבר. באיטליה נרשמה כבר בשנה שעברה הפסקת חשמל רצינית.

גם בגרמניה וגם באיטליה מתלוננים בעלי ההון "שלהם זה עולה יותר."
תחרות, מספרים ועובדות 312123
"היכולת של המדינה לנצח בתחרות גדולה יותר משל יצרנים פרטיים במיוחד בנושאי תשתית עתירי השקעה. הינה שתי סיבות: ראשית, למדינה יש אפשרות לגייס משאבים בעלויות קטנות מהעלויות של השוק הפרטי. שנית כח העבודה הציבורי זול מכח העבודה הפרטי." ואח"כ זה עוד ממשיך.
זה כנראה בשל המנגנון היעיל והקטן של המיסוי וחלוקתו בכל מדינה, שמקבל שנה אחר שנה פרסי יעילות מטעם המדינה, ומאחר ויש קשר הדוק בין משכורת וביצועים במגזר הממשלתי, באופן שהופך קשר זה במגזר הפרטי למגוחך.
ללא ספק, הגיון מאוד פשוט...

ואח"כ עוד יש המשך, אבל זה כבר מעייף.
תחרות, מספרים ועובדות 312143
האם מתוך עייפות מהאמת אתה נשאר אלמוני או שאתה פשוט לא בנוי להתמודד עם האמת המעייפת. אגב לשיטתך המשכורות במקורות ובחברת חשמל הן ערובה לחריצות ולוא דווקא סימן לשחיתות כפי שהרוב חושב.
תחרות, מספרים ועובדות 312166
קצת קשה להתדיין עם הגיון פשוט, אבל נראה שהאירוניה הקלה בתגובתי פסחה עליך:
לשיטתי אין קשר בין משכורות העתק בחברת החשמל למידת התרומה והיעילות של העובדים המקבלים משכורות אלה.
אז מה בכל זאת ניסית לומר? 312177
תחרות, מספרים ועובדות 312352
"כח העבודה הציבורי זול מכח העבודה הפרטי. מנהלים בשוק הפרטי מקבלים שכר המגיע למליוני שקלים בשנה עבור כל מנהל" - בוא ונניח ואתה מנהל מוכשר, מוטיבטור על, פשוט גאון פיננסי. איפה תעדיף לעבוד - במקום בו אתה מקבל "שכר המגיע למליוני שקלים בשנה" או בשוק הציבורי, בו קידומך נקבע על פי מידת הליקוק לחברי המרכז?
אם כך - איך זה שהמדינה יותר יעילה?
תחרות, מספרים ועובדות 312446
האם לדעתך המנהל הטיפוסי (מאלו ש"מקבלים שכר המגיע למליוני שקלים בשנה") הוא "מנהל מוכשר, מוטיבטור על, פשוט גאון פיננסי"?
תחרות, מספרים ועובדות 312453
זה עובד בכיוון אחד יותר טוב מאשר בכיוון השני (בקיצור, לא מדובר פה באמ''ם). יותר סביר שמנהל טוב יקבל הרבה כסף מאשר זה שמנהל שמקבל הרבה כסף הוא גם טוב. זה לא הופך את הטיעון שלי לפחות תקף.
תחרות, מספרים ועובדות 312497
תגובה 250148.
לא הבנתי 312594
לא אמרתי שיש גם כאלה וגם כאלה.
קח את האמירה ''כל המנהלים הטובים מרוויחים שכר גבוה, ולכן הם בשוק הפרטי, אבל לא כל מי שבשוק הפרטי הוא מנהל טוב''. עכשיו סייג אותה רק טיפ-טיפה, ויש לך את מה שאמרתי.
לא הבנתי 313505
לקחתי את האמירה "כל המנהלים הטובים מרוויחים שכר גבוה, ולכן הם בשוק הפרטי" וסייגתי אותה קצת.
קיבלתי "כמעט כל המנהלים הטובים מרוויחים שכר גבוה, ולכן הם בשוק הפרטי".
זיקקתי מהאמירה המסוייגת את רכיב ההסבר, ונשארתי רק עם התאור: "כמעט כל המנהלים הטובים הם בשוק הפרטי".
עכשיו ניסחתי את המשלים לאמירה המזוקקת וקיבלתי "כמעט ואין מנהלים טובים מחוץ לשוק הפרטי".
כמקרה פרטי (או כניסוח מקביל) של האמירה המשלימה קיבלתי "כמעט ואין מנהלים טובים במגזר הציבורי".
עכשיו הצלבתי את זה עם הידע שיש לי על כך שתפקיד כמו מנכ"ל משרד ממשלתי, מנכ"ל חברה ממשלתית גדולה, מנכ"ל רשות ממשלתית, מנהל אגף או מפקח על (הבנקים, הביטוח), חבר או ראש פורום מטכ"ל, ראש אגף בשב"כ או ראש השרות ועוד רשימה ארוכה של תפקידים בשרות הציבורי, מהווה ברוב המקרים מקפצה לתפקיד בו מרוויחים שכר גבוה בשוק הפרטי, ואיכשהו זה לא הסתדר לי.
אתה רוצה להגיד לי שהמשך המשפט המקורי ("אבל לא כל מי שבשוק הפרטי הוא מנהל טוב") הוא שמסביר את הפער? המנהלים הטובים בשוק הפרטי צמחו ברובם המכריע באותו שוק, ו(כמעט) כל אותם מנהלים שקפצו לשוק הפרטי המהמגזר הציבורי הם אותם מנהלים לא טובים שבשוק הפרטי? אם כך, למה המנהלים (הטובים) שבשוק הפרטי ממשיכים לגייס מנהלים בקרב פורשי השרות הציבורי? כמנהלים טובים הם אמורים כבר להבחין שהכרם הזה מצמיח (כמעט) רק באושים.
לא הבנתי 313521
לא. הכרם הזה מצמיח (כמעט) רק אנשים.
נ.ב. 315729
אם היו כל המנהלים הטובים במגזר הפרטי, משמע הם הולכים אחרי הכסף. מה הסיכוי ששתי הכללות יתגשמו - מנהלים טובים (נמצאים בשוק הפרטי - כי) הם רודפי בצע.
נ.ב. 315766
אפשר לצמצם את ההגדרה ולומר:רוב המנהלים הגבוהים בשוק הפרטי הם רודפי בצע. בלי רדיפת בצע הם לא יצטיינו בהעלאת הערך בשביל בעלי המניות.
נ.ב. 315994
ולכן חברות פרטיות תמיד מרויחות והרבה ולעולם אינן מפסידות/פושטות רגל. כי הטובים לפרטיות, והטובות?

ההגיון אומר שאם מישהו חושב, שהמנהלים/עובדים במגזר הפרטי יותר טובים מאשר אחיהם במגזר הממשלתי, אז לא יתכן שהוא יודע להקליד - או שאילולא המערכת הסימפטית היה חדל לנשום.

אבל העולם ככלל וישראל בפרט אינם מקום הגיוני ובכל מקום מסתובבים אנשים עם אינטליגנציה גבוהה בראש ושטויות מסמרות שער בפה.
נ.ב. 316030
נדמה לי שאתה נוקט בשיטת ''השלם את החסר'' ומשלים בדימיונך את מה שלא כתבתי. רדיפת בצע אינה ביטוח מפני פשיטת רגל. לפעמים כשיש יותר מדי אמביציה לכך- רצים מהר מדי ומגיעים לפשיטת רגל.
איכשהו לא עברת את המבחן של השלם את החסר רק כעסת על ''שטויות'' שאני כותב.
יש כל מיני ביטויים לרדיפת בצע. ביטוי אחד הוא ניצול חסר מצפון של אנשים אחרים. ביטוי אחר הוא הרצון להרוויח הרבה ומהר. ביטוי קיצוני למשל, הם האנשים שלקחו הלוואות והשקיעו בבורסה כשנדמה היה להם שהיא בזינוק, אך למעשה היתה בשיאה והם נפלו. יש ביטויים של רדיפת בצע מובהקת העטופה בצבעים''עסקיים'' של המנהלים הגדולים במשק.
אז כשאתה מתרגז, אל תמהר להתנפל עלי והטיח בי שאני כותב שטויות, אלא תשאל למה אני מתכוון במה שאני כותב.
נ.ב. 316315
א. אני כועס רק על ביבי.
ב. אני מסכים עם כל דבריך, אני בטח הייתי בוחר ניסוח אחר אבל לכן אני #2.
ג. ההתיחסות שלי למנהלים בסקטור הפרטי לעומת הסקטור הממשלתי, הייתה אמורה להיות הומור עוקצני על חשבון החושבים שיש הבדל טיב מובהק בינהם.

בעיקרון אני חושב שהבעיה העיקרית עם כלכלה נאו-קלאסית - שוק חופשי - מוניטריזם - נאו-קפיטליזם, היא התבססות על אקסיומות תאורטיות. לא פלא שביטלו את משרד הדתות, הרי רוב המאמינים (ורבניהם) עובדים בכלל במשרד האוצר.
כנ"ל הבעיה העיקרית של המאמר נשוא דיון זה, הפרטה היא כלי בדיוק כמו פטיש, צריך לדעת מתי להשתמש בו ואיך. פטיש איננו טוב כשלעצמו וכך גם הפרטה, פטיש הוא הכלי הנכון לעיתים וכך גם הפרטה.
ועוד יותר - אם מכים על ראש המסמר מהר מכפי שהוא יכול להכנס לעץ הוא מתכופף, לכן צריך לדעת איך לידפוק וצריך לדעת איך להפריט.

סיכום: אם לא היית בדיון הזה ואם לא היית משיב את תשובותיך הייתי אני צריך לכתוב אותן, תודה לך על שחסכת מאצבעותי מכות מקלדת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים