|
||||
|
||||
אם באיילים נפלה שלכת מה יגיד יאיר? בקשר לעזרת "מומחי ניקוד" למשוררים, שהזכרת: משורר שבעצמו אינו מבין הניקוד - הניקוד כנראה אינו עוזר לו בהבנת שיריהם של אחרים. אם הוא מצפה שהניקוד ישפיע על הבנת השיר, אך הוא בעצמו אינו מבין בו... פלצנות הזכרנו? האם הם מוסיפים ניקוד, על אף שאינם מבינים אותו, רק כדי להראות מכובדים? כי אחרת שיריהם היו נתפסים כנחותים? שירו המוצלח של ברק פלדמן, "לוט", שנידון בתגובות מעלה, התפרסם ללא ניקוד. בכלל, באתר "במה חדשה", לא נהוג לנקד. יש מסורות שטוב כי הן חולפות מן העולם. לא אצרף דוגמאות לטענה זו , על מנת שלא להרגיז, אך היא בבירור נכונה. |
|
||||
|
||||
בד"כ אין מדובר ב"משורר שבעצמו אינו מבין הניקוד", אלא במשורר שהבנתו בתחום זה אינה מושלמת שבמושלמת ושאינו יהיר ורברבן מכדי להיוועץ במישהו אחר. אגב ה"פלצנות" - אני מציעה שתבדוק מקרה מבחן לפני שאתה מדבר באופן גורף. אולי תברר מעט את הרזומה של המשורר יעקב שי שביט, בעל - "מה שלא הבינה אשת לוט...", יליד 1932, ואז תישא את דברך לאומה בענייני פלצנות. גם פרופסורים מכל תחומי המדעים פונים, לפני פרסומו הסופי של מאמר, למשל, למומחים שהם גדולים מהם ב*תחום מסויים וממומקד*, ע"מ לשמוע בעצתם. אין מדובר בבורות אלא בצניעות ובזהירות מקצועית שלעילא ולעילא. גם לזה אתה יכול לקרוא "פלצנות", אם זה מה שיגרום לך להרגיש נורא-נורא גיבור. שירו של ברק פלדמן אכן מוצלח. לא טענתי כי כל שיר מוצלח חייב להיות מנוקד ודעותי רחוקות מכך עד מאוד. אמרתי רק כי הדבר נעשה עפי"ר בהתאם לרצונו של המשורר - כשהמשורר *רוצה בכך*. הרעיון של תוכנה שתסלק את הניקוד באופן אישי בשביל הקורא המעוניין, בין אם הועלה ברצינות או בצחוק - נראה לי רעיון מצויין - אבל *באופן אישי* - במחשבו של הקורא, לא במקור הפרסומי. ועל "במה חדשה" אמנע מלדבר, כדי שלא אעשה רושם סנובי ומרים אף - טועה ומטעה :-] . |
|
||||
|
||||
ואכן לא פעם היעדר הניקוד ב''במה'' גורם לטעויות בהבנה. (ולא מעט משוררים יוסיפו הערה כיצד יש לקרוא את השיר, בהיעדר ניקוד שיכול לשרתם, עיין למשל בדף של ינאי ישראלי). מכיוון ששיר מספק לא פעם רק מעט קונטקסט, ומכיוון ששיר אמור לרכז בתוך שורות מעטות תוכן רב (מה שמעלה את החשיבות של מילה), הניקוד משרת צורך חשוב מאוד. וחוץ מזה, מסורת זה דבר יפה, ולא הייתי ממהרת כל כך לפסול אותו. (אגב, אם משורר יבקש במיוחד לא לנקד את שירו, אני מאמינה שנכבד את הבקשה). |
|
||||
|
||||
הפתרון לתעלומת הרוצים-ניקוד-לא-יודעים-לנקד הוא פשוט: לרוב הקוראים, וכנראה לרבים מהמשוררים, ההבחנה בין קמץ לפתח לחטף-פתח לא משמעותית, ולא עוזרת להבנה. ההבחנה בין אלו לבין משפחת הצירה-סגול-חטף-סגול כן משמעותית ועוזרת. מכיוון שכבר משתמשים בפטנט הקיים והותיק של הניקוד העברי, רוצים באופן טבעי לעשות זאת על-פי הכללים, גם בהבחנות שלרוב האנשים אינן שימושיות - ולכן פונים למומחים. |
|
||||
|
||||
למה אתם חושבים הנקודה משמשת גם את תנועת המילים וגם את הזוכים? אולי כי גם אלה וגם אלה נעדרי (/ות) בטחון. קצת עידוד לניקוד זוקף הכפופים וסומך העיוורים ומיישב ניגודים. גגגג.... ק..... איזה גיהוק. עוד קצת מילים סביב הניקוד ומרוב נקודות לא יראו עיצורים.. ומה יהיה אז? יתפזרו הנקודות סבוב והלוך והלוך וסבוב, ומי יאסוף? ומי שלא הבין אפילו מילה, או את הקשר שבינה לבין רעותה ושלא לדבר רעיון מרכזי והשאר, אולי זה בגלל שהטקסט פה עירום מניקוד. זו הנקודה. אז מי יעטפנו בקרה? היתה לי פעם תוכנת "נקדן". היא היתה מעולה, ניקדה ונעקדה ומאז לא נודעו עקבותיה. יהא זיכרה ברוך. תוכנה אשכנזיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |