|
||||
|
||||
אכן, ספרייה ציבורית. העניין הוא להגיע לשם ולקחת ספרים במסות. רצוי מספר דו ספרתי. ואז, אם כשאני מסיימת לקרוא בסיבוב השני את אותו הספר אני מרגישה איך אני הופכת להיות רכושנית במיוחד, הולכים וקונים. זה יכול לקחת שנה או שנתיים, בסוף הוא יהיה שלי. ככה שבשורה התחתונה, מדף הספרים שלי1 אמנם לא גדול, אבל כל ספר שם נבחר בקפידה2. 1כן, זה נאמר בלשון יחיד. מצד שני, בבית יש מדפים, בשורת אכסון כפולה, אז זה לגיטימי. 2למעט ההוא שקיבלתי ליום הולדת. |
|
||||
|
||||
*אפשר* לקחת ספרים במספר דו ספרתי? אני התרשמתי שהם לא נותנים, ייהרג ולא יעבור... |
|
||||
|
||||
אפשר, אם יש לך שתי מכוניות. אחת אתה ממשכן כערבון לספרים ששאלת, ובשניה אתה נושא אותם. ___ 1 ממש שנון. |
|
||||
|
||||
בספריה המקומית אני לוקחת חמישה (טוב, על מי אני עובדת? אני שולחת את אמא לקחת חמישה) ובספריה העירונית 1 אנחנו מגיעות ל13 אם אני לא טועה. זה קשור בעובדה ש"אנחנו באות מרחוק" בצירוף העובדה שיש לי שם מינוי עוד מאז שהייתי זיגוטה. עכשיו כמובן, שום דבר לא באמת רלוונטי, כי אמנם יש ערימת ספרים חדשים על המדף, אבל אני אפילו לא מעיזה להציץ לעברם, כי אני כבר שבועים לא מצליחה לסיים את הספר של כהנמן2 בגלל סדר עדיפויות קלוקל שמשכנע אותי לקרוא קודם כל את החומר למבחנים. 1לא מסגירה ת'ספרנית. 2שכ"ג, אני מאשימה גם אותך. _____________ העלמה עפרונית, מחכה לאמצע יולי. |
|
||||
|
||||
לכתוב על ספרים בעיתון ולקבל כל ספר שאתה רוצה לתבת הדואר שלך, ישירות מההוצאה כהנמן מצוין, לא מסכים עם הביקורת התמוהה שנכתבה ב''הארץ'' |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |